גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אותה חברה, 2 מניות שונות ופער של עשרות אחוזים: איך זה קורה וממה צריך להיזהר?

במצב נורמלי, שתי מניות של אותה החברה אמורות לזוז באותו קצב, כי אם ייווצר פער בין שתי מניות של אותה החברה, מהר מאוד שחקנים מתוחכמים ואלגוריתמים יזהו את הפירצה ● ואז באות מניות דיסקאברי ומפריכות את האקסיומה

דיסקאברי / צילום: Shutterstock, איגור גולובניוב
דיסקאברי / צילום: Shutterstock, איגור גולובניוב

לאחרונה התרחשה מכירת חיסול בוול סטריט, לאחר שבנקים וברוקרים אילצו את קרן ההשקעות ארכגוס (Archegos Capital) של "המשקיע שהפיל את וול סטריט", ביל הואנג, למכור מניות בהפסד, מחשש שהקרן תיכנס לצרות רציניות. ההערכות מדברות על כך שארכגוס מחקה 10 מיליארד דולר לוול סטריט, וגרמה נזק ללא מעט מוסדות פיננסיים מובילים.

שערי המניות שנמכרו במסגרת המכירה הכפויה נחתכו בשיעור ניכר. בין הנפגעות ניתן למצוא את Viacom CBS שנחתכה ביותר מ 50%, ועדיין לא התאוששה.

עוד מניה בולטת במכירת החיסול היא המניה של ערוץ Discovey Channel. כן, לערוץ דיסקברי יש מניות. אבל משהו מוזר קרה במניות חברת דיסקאברי: בעוד שחלק מהמניות שלה ירדו, מניות אחרות דווקא עלו - ואני מדגיש, אלו מניות של אותה החברה - הן כביכול אמורות להתנהג זהה. איך זה אפשרי?

מה זה Class ים?

בארה"ב חברה יכולה להגדיר שיש לה כמה סוגי מניות, Classes. למשל קלאס A, B וכו'.

ההבדל בין קלאסים יכול להיות מחירים שונים - לברקשייר האת'וואי, למשל, יש מניית קלאס B שעולה 260 דולר, וקלאס A שעולה 390,000 דולר למניה אחת. במצב שכזה, מניית קלאס A מקנה לכם יותר אחזקה בחברה - זה כמו לפרוס לחם לפרוסות דקות ופרוסות עבות.

הבדל נוסף בין קלאסים הוא הזכויות המתלוות למניות. כל מניה אמורה להקנות לכם זכות הצבעה באספות בעלי המניות של החברה. תיאורטית, ככל שאתם מחזיקים ביותר מניות יש לכם כוח גדול יותר להשפיע על ההחלטות בחברה. אבל חברה יכולה להחליט על כמות זכויות הצבעה שונות לכל Class.

דוגמה לזה היא גוגל, שאצלה למניות קלאס C אין זכויות הצבעה, למניה קלאס A קול אחד בהצבעה, ומניה קלאס B מקנה 10 קולות הצבעה (ושמורה רק לבעלי עניין והנהלה).

אז לדיסקאברי יש שלושה קלאסים :A, B ו-K. למניה B יש פי 10 יותר זכויות הצבעה ממניה A. מניות קלאס B מאוד נדירות כי 95% מהן מוחזקות בידי טייקון בשם ג'ון מלון. ההערכה היא שיש קצת יותר מ-300 אלף מניות קלאס B שחופשיות להיסחר, וזה מעט מאוד.

עד כמה אבסורדי מה שקורה פה?

במצב נורמלי, שתי מניות של אותה החברה אמורות לזוז באותו קצב. כלומר אם האחת עולה ב-5%, גם השניה צריכה לעשות זאת. זה פשוט לא הגיוני שהן לא יזוזו בדיוק אותו דבר, כשהן למעשה זהות (במה שחשוב).

אם ייווצר פער בין שתי מניות של אותה החברה, מהר מאוד שחקנים מתוחכמים ואלגוריתמים יזהו את הפירצה, יקנו את המניה הזולה, ימכרו את היקרה, יגרפו רווחים, ובפעולותיהם יסגרו את הפער בין המניות. זה מה שנקרא ארביטראז'.

ואז באות מניות דיסקאברי ומפריכות את האקסיומה. אז הנה מה שקרה עם דיסקאברי:

שתיהן התרסקו ברגע שהתרחשה מכירת החיסול, אבל בעוד שמניה A נשארה בתחתית, מניה B טסה לאחר מכן במחזורי מסחר אדירים, והחזירה את כל מה שירדה. נוצר פער של 50% בין שתי המניות, וזה מוזר. למה אחת ירדה והשניה עלתה? מדוע הפער לא נסגר?

צריך להתחיל מההבדל הפיזי בין שתי המניות - כאמור, יש מעט מאוד מניות קלאס B בשוק. המשמעות היא ששחקן בינוני שירצה לפמפם את מחיר המניה למעלה, יוכל ע"י קניה אגרסיבית לעשות זאת. הסיבה שיוכל לעשות זאת באין מפריע, היא שאין היצע גדול, ואין מי שיספק נזילות וימכור כמות גדולה של מניות ויהרוס את המהלך.

מה זה בכלל שורט?

עוד תופעת לוואי של כמות מניות קטנה, היא שלא ניתן לבצע שורטים במניה. במצב נורמלי יש בכל מניה אנשים שמהמרים נגדה ועושים עליה שורט, ויש אנשים שמהמרים "בעדה" וקונים אותה. המאבק בין שני הצדדים מייצב את מחיר המניה, ומונע ממנה להתנפח, מכיוון ששחקנים שסבורים שמניה היא מנופחת, פועלים בהתאם, מהמרים נגדה, וכך למעשה מוציאים את "האוויר החם" מהבלון.

טכנית, כדי לבצע שורט צריך להשאיל מניות מהברוקר. אבל קשה למצוא מניות להשאלה כאשר מניה מסוימת היא נדירה, ויש רק 300+ אלף יחידות ממנה. התוצאה - אין שורטים, כלומר אין אפשרות להרוויח מהימור נגד המניה, אלא רק מהימור "בעד" המניה, ואז אין כוח מאזן.

כשמניית DiscA מתומחרת נמוך, ומניית DiscB מתומחרת גבוה. יש ביניהן פער, ואתם רוצים להרוויח ממנו, אז מה הייתם עושים?

ובכן, הגיוני היה לקנות את המניה הזולה, ולעשות שורט על היקרה, וכך כשייסגר הפער בין המניות אתם בטוח תרוויחו. אבל אין שורטים על מניית B, כי היא נדירה יחסית, אז אתם לא יכולים לסגור את הפער.

תוסיפו ללקסיקון - "Arb Squeeze"

מאז הפער בין המניות, שעמד על יותר מ-50%, כבר נסגר, כצפוי. לא ברור לגמרי מה קרה, אבל הנה תרחיש אפשרי: ייתכן וכששתי המניות התרסקו, יש מי שהצליח לעשות שורט על מניות קלאס B, אבל לאחר הירידה המתמשכת, בא לממש רווחים. במצב כזה הוא היה צריך לקנות את המניות כדי לצאת מהפוזיציה, ואז, בהיעדר מוכרים, המחיר טיפס ממש מהר חזרה למעלה.

עוד אפשרות, היא שיש פה עדות למשהו שנקרא "ארביטראז' סקוויז" (Arb Squeeze).

סוחרים מתוחכמים, שראו את מניית קלאס B נחתכת, והבינו שיש אנשים שנמצאים עליה בשורט, החליטו "לסחוט" אותם, ולגרום להם להזיע ממש. הסוחרים המתוחכמים התחילו לקנות את B, מה שמסב לשורטיסטים הפסדים, ומאלץ אותם לסגור את הפוזיציות ע"י קניית המניה, מה שדחף את מניה B חזק למעלה.

הכותב הוא משקיע, יזם, ומנהל את קהילת הפייסבוק "Money Talks".

עוד כתבות

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-190 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

בצל היחלשות הדולר והמתח מול טראמפ: הפד צפוי לעצור את הפחתת הריבית

בעקבות מדדי מחירים שמעידים על אינפלציה רוחבית, הפד צפוי להפסיק הפעם עם רצף הורדות הריבית שלו ● ברקע, היחסים המתוחים בין נשיא ארה"ב ליו"ר הבנק המרכזי והדולר שממשיך לאבד גובה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

השופט יצחק עמית בכנס ההסמכה לעריכת דין

השופט יצחק עמית בכנס עורכי הדין החדשים: "מערכת המשפט תחת מתקפה של ממש"

את הדברים הנוקבים אמר השופט עמית בטקס ההסמכה לעריכת דין שהתקיים הערב (ה') בירושלים ● "אם מי שנמצא בעמדת כוח או השפעה מרשה לעצמו להתעלם מהכרעה שיפוטית שאינה לרוחו, מדוע שאזרח מן היישוב יראה עצמו מחויב לה?"

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

יציבות בוול סטריט לקראת החלטת הריבית; אינטל מזנקת ב-11%, Wix ב-5%

ירידות באירופה ● ASML, חברת השבבים ההולנדית עקפה את הציפיות ומפיחה אופטימיות במניות השבבים ● אמזון הודיעה על סבב פיטורים נוסף - 16 אלף עובדים ● Wix הודיעה על רכישה עצמית של מניות בשווי 2 מיליארד דולר ● הדולר מתאושש לאחר דברי שר האוצר בסנט: "מעוניינים בדולר חזק" ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו דוחות היום ● ב-21:00, הפדרל ריזרב יודיע על החלטת הריבית

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

״תוריד את הריבית באחוז ויותר״: הקריאה של שר האוצר לנגיד, והתגובה

בעת הצגת תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען כי "הריבית ירדה מעט מדי" וקרא לנגיד להוריד אותה בקצב גבוה יותר ● תגובת בנק ישראל: ״הדברים אינם ראויים לתגובה״

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדדי הבנקים והבנייה נפלו בכ-2%

מדד ת"א 35  יורד ב-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.09 שקלים ● טבע נתנה תחזית מאכזבת להכנסותיה ורווחיה ב-2026 ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו היום דוחות, הפד יודיע על החלטת הריבית בארה"ב ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה