גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אותה חברה, 2 מניות שונות ופער של עשרות אחוזים: איך זה קורה וממה צריך להיזהר?

במצב נורמלי, שתי מניות של אותה החברה אמורות לזוז באותו קצב, כי אם ייווצר פער בין שתי מניות של אותה החברה, מהר מאוד שחקנים מתוחכמים ואלגוריתמים יזהו את הפירצה ● ואז באות מניות דיסקאברי ומפריכות את האקסיומה

דיסקאברי / צילום: Shutterstock, איגור גולובניוב
דיסקאברי / צילום: Shutterstock, איגור גולובניוב

לאחרונה התרחשה מכירת חיסול בוול סטריט, לאחר שבנקים וברוקרים אילצו את קרן ההשקעות ארכגוס (Archegos Capital) של "המשקיע שהפיל את וול סטריט", ביל הואנג, למכור מניות בהפסד, מחשש שהקרן תיכנס לצרות רציניות. ההערכות מדברות על כך שארכגוס מחקה 10 מיליארד דולר לוול סטריט, וגרמה נזק ללא מעט מוסדות פיננסיים מובילים.

שערי המניות שנמכרו במסגרת המכירה הכפויה נחתכו בשיעור ניכר. בין הנפגעות ניתן למצוא את Viacom CBS שנחתכה ביותר מ 50%, ועדיין לא התאוששה.

עוד מניה בולטת במכירת החיסול היא המניה של ערוץ Discovey Channel. כן, לערוץ דיסקברי יש מניות. אבל משהו מוזר קרה במניות חברת דיסקאברי: בעוד שחלק מהמניות שלה ירדו, מניות אחרות דווקא עלו - ואני מדגיש, אלו מניות של אותה החברה - הן כביכול אמורות להתנהג זהה. איך זה אפשרי?

מה זה Class ים?

בארה"ב חברה יכולה להגדיר שיש לה כמה סוגי מניות, Classes. למשל קלאס A, B וכו'.

ההבדל בין קלאסים יכול להיות מחירים שונים - לברקשייר האת'וואי, למשל, יש מניית קלאס B שעולה 260 דולר, וקלאס A שעולה 390,000 דולר למניה אחת. במצב שכזה, מניית קלאס A מקנה לכם יותר אחזקה בחברה - זה כמו לפרוס לחם לפרוסות דקות ופרוסות עבות.

הבדל נוסף בין קלאסים הוא הזכויות המתלוות למניות. כל מניה אמורה להקנות לכם זכות הצבעה באספות בעלי המניות של החברה. תיאורטית, ככל שאתם מחזיקים ביותר מניות יש לכם כוח גדול יותר להשפיע על ההחלטות בחברה. אבל חברה יכולה להחליט על כמות זכויות הצבעה שונות לכל Class.

דוגמה לזה היא גוגל, שאצלה למניות קלאס C אין זכויות הצבעה, למניה קלאס A קול אחד בהצבעה, ומניה קלאס B מקנה 10 קולות הצבעה (ושמורה רק לבעלי עניין והנהלה).

אז לדיסקאברי יש שלושה קלאסים :A, B ו-K. למניה B יש פי 10 יותר זכויות הצבעה ממניה A. מניות קלאס B מאוד נדירות כי 95% מהן מוחזקות בידי טייקון בשם ג'ון מלון. ההערכה היא שיש קצת יותר מ-300 אלף מניות קלאס B שחופשיות להיסחר, וזה מעט מאוד.

עד כמה אבסורדי מה שקורה פה?

במצב נורמלי, שתי מניות של אותה החברה אמורות לזוז באותו קצב. כלומר אם האחת עולה ב-5%, גם השניה צריכה לעשות זאת. זה פשוט לא הגיוני שהן לא יזוזו בדיוק אותו דבר, כשהן למעשה זהות (במה שחשוב).

אם ייווצר פער בין שתי מניות של אותה החברה, מהר מאוד שחקנים מתוחכמים ואלגוריתמים יזהו את הפירצה, יקנו את המניה הזולה, ימכרו את היקרה, יגרפו רווחים, ובפעולותיהם יסגרו את הפער בין המניות. זה מה שנקרא ארביטראז'.

ואז באות מניות דיסקאברי ומפריכות את האקסיומה. אז הנה מה שקרה עם דיסקאברי:

שתיהן התרסקו ברגע שהתרחשה מכירת החיסול, אבל בעוד שמניה A נשארה בתחתית, מניה B טסה לאחר מכן במחזורי מסחר אדירים, והחזירה את כל מה שירדה. נוצר פער של 50% בין שתי המניות, וזה מוזר. למה אחת ירדה והשניה עלתה? מדוע הפער לא נסגר?

צריך להתחיל מההבדל הפיזי בין שתי המניות - כאמור, יש מעט מאוד מניות קלאס B בשוק. המשמעות היא ששחקן בינוני שירצה לפמפם את מחיר המניה למעלה, יוכל ע"י קניה אגרסיבית לעשות זאת. הסיבה שיוכל לעשות זאת באין מפריע, היא שאין היצע גדול, ואין מי שיספק נזילות וימכור כמות גדולה של מניות ויהרוס את המהלך.

מה זה בכלל שורט?

עוד תופעת לוואי של כמות מניות קטנה, היא שלא ניתן לבצע שורטים במניה. במצב נורמלי יש בכל מניה אנשים שמהמרים נגדה ועושים עליה שורט, ויש אנשים שמהמרים "בעדה" וקונים אותה. המאבק בין שני הצדדים מייצב את מחיר המניה, ומונע ממנה להתנפח, מכיוון ששחקנים שסבורים שמניה היא מנופחת, פועלים בהתאם, מהמרים נגדה, וכך למעשה מוציאים את "האוויר החם" מהבלון.

טכנית, כדי לבצע שורט צריך להשאיל מניות מהברוקר. אבל קשה למצוא מניות להשאלה כאשר מניה מסוימת היא נדירה, ויש רק 300+ אלף יחידות ממנה. התוצאה - אין שורטים, כלומר אין אפשרות להרוויח מהימור נגד המניה, אלא רק מהימור "בעד" המניה, ואז אין כוח מאזן.

כשמניית DiscA מתומחרת נמוך, ומניית DiscB מתומחרת גבוה. יש ביניהן פער, ואתם רוצים להרוויח ממנו, אז מה הייתם עושים?

ובכן, הגיוני היה לקנות את המניה הזולה, ולעשות שורט על היקרה, וכך כשייסגר הפער בין המניות אתם בטוח תרוויחו. אבל אין שורטים על מניית B, כי היא נדירה יחסית, אז אתם לא יכולים לסגור את הפער.

תוסיפו ללקסיקון - "Arb Squeeze"

מאז הפער בין המניות, שעמד על יותר מ-50%, כבר נסגר, כצפוי. לא ברור לגמרי מה קרה, אבל הנה תרחיש אפשרי: ייתכן וכששתי המניות התרסקו, יש מי שהצליח לעשות שורט על מניות קלאס B, אבל לאחר הירידה המתמשכת, בא לממש רווחים. במצב כזה הוא היה צריך לקנות את המניות כדי לצאת מהפוזיציה, ואז, בהיעדר מוכרים, המחיר טיפס ממש מהר חזרה למעלה.

עוד אפשרות, היא שיש פה עדות למשהו שנקרא "ארביטראז' סקוויז" (Arb Squeeze).

סוחרים מתוחכמים, שראו את מניית קלאס B נחתכת, והבינו שיש אנשים שנמצאים עליה בשורט, החליטו "לסחוט" אותם, ולגרום להם להזיע ממש. הסוחרים המתוחכמים התחילו לקנות את B, מה שמסב לשורטיסטים הפסדים, ומאלץ אותם לסגור את הפוזיציות ע"י קניית המניה, מה שדחף את מניה B חזק למעלה.

הכותב הוא משקיע, יזם, ומנהל את קהילת הפייסבוק "Money Talks".

עוד כתבות

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד