לשכת התעסוקה בחולון / צילום: איל יצהר
מאז פרוץ משבר הקורונה, שהביא בעקבותיו גל אבטלה עצום, ההכשרות המקצועיות הפכו לנושא חם. הציבור דרש הכשרות, שרים רבו בגללן, ועדות בכנסת דנו בהן, ובתקשורת כתבו על הצורך הדחוף לקדם אותן. עד עכשיו בעיקר דיברו, אבל כעת יש גם מעשים משמעותיים בשטח: בימים האחרונים השיק האגף להכשרות מקצועיות במשרד העבודה את "המסלול הירוק", מודל חדשני שיאפשר לראשונה למעסיקים ולגופי הכשרה ליזום קורסים במקצועות שהם מזהים שיש בהם אופק תעסוקתי.
בעשרות השנים האחרונות הגישה הממשלתית בישראל הייתה הפוכה: הפקידות במשרד העבודה החליטה באילו ענפים ומקצועות ספציפיים יפתחו הכשרות מקצועיות ומה בדיוק ילמדו בכל קורס. האם היו אלה קורסים למקצועות הנדרשים והמכניסים ביותר במשק? לאו דווקא. למעשה, אפילו לא בדקו את זה.
ההכשרות המועטות שנעשו בעשורים הללו לא נחשבו טובות במיוחד. הן יועדו לקהל שהוגדר "אוכלוסיות מיוחדות" (בעיקר נשים ערביות וחרדים) ונתפסו כחלק ממנגנון הרווחה. מעסיקים וארגונים חברתיים שניסו להסביר את הצרכים בשטח נדחו על הסף.
במקביל, במדינות מפותחות אחרות בעולם השקיעו יותר ויותר בהכשרות מקצועיות. הבינו שם שהאקדמיה אינה חזות הכול ושחייבים לתת לאנשים מקצוע כדי שיוכלו להתפרנס. אחד המאפיינים של ההכשרות בעולם המערבי הוא שיתוף המעסיקים בהן. השיתוף הזה קריטי, כי בסופו של יום ההכשרות מיועדות לרכישת מקצוע וחשוב שמי שעומד להעסיק עובדים יסביר מה הידע, המכשור והכישורים שהוא זקוק להם. בנוסף, הכשרות איכותיות נחשבות לכאלה שיש בהן התנסות מעשית בזמן הלמידה, וגם לצורך זה נדרשים מעסיקים.
ההבנה הזו הגיעה לישראל רק עם הקורונה. ליתר דיוק, בדרגים המקצועיים במשרדי האוצר והעבודה הבינו את זה כבר קצת לפני הקורונה, אבל לא הספיקו ליישם. הקורונה אילצה אותם לקחת את המושכות ולשנות כיוון תוך כדי משבר.
השאלה הגדולה הייתה איך לגרום למעסיקים, שהורחקו כאמור מן ההכשרות במשך שנים, לקחת בהן חלק. ישנם כלים שונים שנבחרו למשימה. מינהלת המעסיקים שהוקמה במשרד העבודה נועדה לשווק למעסיקים את הרעיון ולהביא אותם לשולחן. הצעד השני היה הורדת החסמים הביורוקרטיים מקבלת מימון להכשרות אצל מעסיקים באמצעות חניכות.
המסלול הירוק
הצעד הגדול הבא הוא "המסלול הירוק". מדובר בכלי ייחודי להתמודדות עם מורכבות עולם העבודה המשתנה, מאחר שהוא מעביר את היוזמה להכשרות לשוק עצמו: למעסיקים ולגופי ההכשרה שיכולים כעת לעצב יחד קורסים מקצועיים ולקבל מימון ממשלתי שיאפשר את יציאתם לדרך במהירות וביעילות.
את המודל הזה, פיתחה וקידמה, יחד עם קובעי המדיניות והדרג המקצועי במשרדי הממשלה, שותפות "המקפצה - המטה להשקעה במקצועות המחר", שמאגדת עשרות ארגונים וגופים עסקיים וחברתיים. עשינו זאת לאחר בחינת עומק של חלופות לביצוע הכשרות מיטביות, ולשמחתנו המסלול החדשני אכן אושר - כל מי שיגישו בקשה לפתוח קורס ויעמדו בקריטריונים הגמישים באופן יוצא דופן, יזכה במימון מלא. וכל הקודם זוכה.
מה הקוץ? המסלול מתוקצב לשנה הנוכחית ב-22 מיליון שקל בלבד, שלפי ההערכות יאפשרו הכשרה של כאלף משתתפים. זה יכול להשתנות, וזה תלוי במעסיקים ובגופי ההכשרה. אם הם יזרימו קורסים רלוונטיים ואיכותיים, שיש בסופם אופק מקצועי למשתתפים, התקציב יגדל.
בקופסה התקציבית להכשרות מקצועיות שהממשלה אישרה ב-2020 מחכים עוד מאות מיליוני שקלים שטרם הוקצו. אם המעסיקים והמכללות ירצו, הכסף יגיע. לפעמים הכדור עובר למגרש שלנו: למען רבבות המובטלים שמשוועים להכשרות ולעבודה, כדאי שתתחילו לרוץ.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת "121 - מנוע לשינוי חברתי" מייסדת שותפות "המקפצה - המטה למקצועות המחר"