גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זאת לא תחושה: הפקקים חזרו, והם גדולים מבעבר

תחת השפעת הקורונה הציבור נצמד למכוניתו הפרטית ונמנע מתחבורה ציבורית ונסיעות משותפות ● התוצאה: פקקים ארוכים ● הפרויקטים שקודמו בימי הסגרים לא מספיקים כדי לסגור את הפער שנפתח בין התשתיות לבין 100 אלף המכוניות החדשות שעולות על כבישי ישראל מדי שנה

פקק תנועה השבוע בכביש 471 ליד פתח תקוה / צילום: גיא ליברמן
פקק תנועה השבוע בכביש 471 ליד פתח תקוה / צילום: גיא ליברמן

הנהגים שנוסעים מערבה בכל בוקר על כביש מכבית (471) כבר יודעים שבתכנון זמני הנסיעה, עליהם להביא בחשבון הזדחלות מייאשת בקטע שבין שתי היציאות המערביות של פתח תקווה, דרך גבעת שמואל ובר אילן ועד לכביש גהה (4). שם לשמחתם של אלה שפונים דרומה, הזחילה הופכת לרוב "רק" לעומס, כאשר הדרך צפונה ממשיכה לככב בדיווחי התנועה ברדיו.

כך הופך פקק בנמל ל-2,000 משאיות על הכבישים

ספק אם אותם הנהגים יימצאו נחמה בהודעה של משרד הפנים מלפני שבוע, לפיה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) אישרה להתחיל לתכנן תוכנית לשדרוג גהה בקטע העמוס במיוחד של מחלף גן רווה ועד למחלף מורשה. בתפריט: נתיבי תחבורה ציבוריים במרכז הכביש, שלא על חשבון נתיבים לכלי רכב פרטי, קישוריות טובה עם כבישי רוחב והדובדבן: "במקטע שמגנות ועד למורשה תתווסף מנהרת רכב עם שני נתיבים לכל כיוון על מנת לתת מענה לתנועה".

מה שלא נמסר הם לוחות הזמנים. לא צריך מומחיות מיוחדת כדי להבין שתקופת התכנון, האישור והביצוע של התוכנית תסתיים במקרה הטוב בתוך עשור, ועוד לא דיברנו על מציאת מקור תקציבי.

זזאת רק דוגמה אחת לשורה ארוכה של תוכניות, שמבקשות להקל על העומס התחבורתי שהולך וגדל כש-100 אלף מכוניות חדשות עולות לכבישים מדי שנה. עם זאת, האור בקצה המנהרה רחוק במיוחד.

 

פחות נוסעים למכונית ותחבורה ציבורית בעייתית

פליקס שכמן הוא ראש תחום איסוף מידע בחברה הממשלתית נתיבי איילון, שאמונה על כביש 20 שנחשב לעמוס במדינה ושבו עוברים בכל יום בין 800 אלף למיליון כלי רכב. אם יש לכם תחושה שמאז שהסתיים הסגר השלישי, הפקקים חזרו ביתר שאת, שכמן נותן לזה תוקף כשהוא מצביע על "מקדם המילוי": המונח המקצועי למספר הנוסעים בכלי רכב. "אם עד לפני הקורונה מקדם המילוי עמד על 1.2 נוסעים, כעת ירדנו מהמספר הזה", הוא מצהיר. עד כמה הנתון הזה צריך להדאיג אותנו? אולי נשתמש במספר אחר. לדבריו ברגע ש"מקדם המילוי" יגיע ל-1.7 בעיות עומסי התחבורה ייעלמו מחיינו.

"כיום אחרי הסגר השלישי התנועה על הכבישים בשעות השיא של הבוקר והערב עולה על ה-100% מהתקופה של לפני הקורונה. בממוצע יומי אנחנו על 90% מהתקופה הרגילה, זה בעיקר יורד בגלל פעילויות שטרם חזרו, כמו יציאה לבילויים", הוא מסביר, ויש לו הסבר תמציתי למספרים הקשים.

"בגלל הקורונה היקף השימוש בתחבורה הציבורית ירד בעשרות אחוזים ולא בטוח שנראה שהוא יעלה בתקופה הקרובה. בנוסף יש קשיים בפעילות הרכבת, בעיקר במספר תחנות מרכזיות ובלילות, כך שגם שם יש ירידה של נוסעים. אותם אנשים משתמשים יותר ברכב פרטי. לאחרונה הייתי בחניון שפירים, שם יש חניון של כ-3,000 מקומות חניה, שלפני הקורונה היה מלא עד אפס מקום, וכיום ניתן למצוא בו מקומות חניה. אז נכון שיש מקומות עבודה שכיום לא עובדים בהם יום בשבוע, אבל מצד שני יש בארץ יותר אנשים מבעבר, כי אין כמעט אנשים בחו"ל".

ברכבת ישראל מאשרים כי כיום התפוסה עומדת על כ-55% מהתקופה שלפני הקורונה, אם כי חשוב לציין כי לפי הוראות משרד הבריאות הרכבת יכולה לעשות שימוש בעד 75% מהמקומות שקיימים ברכבות. גם נתוני ווייז מראים שיש עלייה בתנועה בכבישים בערים המרכזיות לעומת התקופה שלפני הקורונה.

מנהלת הארגון "תחבורה היום ומחר", תמר קינן, מסבירה שהציבור ממשיך לעשות שימוש כה נרחב ברכב פרטי היא היעדר חלופות. "זה לא שאין תחבורה ציבורית, אלא שהציבור לא מאמין לסדרים שלה. כל מה שקורה ברכבת לגבי שעות הפעילות המשתנות שלה, והשינויים התכופים בפעילות של האוטובוסים, מייצרים המון חוסר ודאות עבור האזרחים - גם אלה שרוצים להשתמש בתחבורה ציבורית וזה בעיה שצריכה להיות בראש מעיניהם של ראשי משרד התחבורה: איך ליצור מחדש תחושת ביטחון שיהיה אפשר לצאת מהרכבת ויהיה לי אוטובוס בזמן שייקח אותי ליעד שלי לאורך כל שעות היום ובסופי השבוע", אומרת קינן.

הפרויקטים קודמו, אבל זה לא מספיק

שאלה שרבים שואלים היא האם המדינה לא הייתה יכולה לקדם פרויקטים בצורה נחרצת יותר בתקופת הקורונה שבה, השימוש בתשתיות התחבורתיות פחת משמעותית. ״ישראל אולי מהראשונות לצאת ממשבר הקורונה, אבל בכל הקשור לפקקים ולפתרונות תחבורתיים - ישראל נשארה בפיגור משמעותי מאחור. בישראל מקדמים בו זמנית, ובעצלתיים, שורה של פרויקטים תשתיתיים בתחומי התחבורה הציבורית, אולם אף לא אחד מהם הגיע לקו הסיום או קיבל זינוק משמעותי בשנת הקורונה", טוען יוסי סעידוב מארגון ברחובות שלנו לקידום תנועה ועירוניות בישראל. 

לדבריו, "חישמול מסילות הרכבת הצליח להגיע להרצליה באיחור של שנים, אבל בשאר הארץ הוא גורם בימים אלה לביטול רכבות בשעות הערב ובסופי שבוע. כך גם פרויקט המסילה הרביעית באיילון, האמור להגדיל באופן דרמטי את תדירות הרכבות בכל רחבי ישראל וצפוי להסתיים רק בעוד ארבע שנים - אם הרכבת תעמוד בזמנים. לא נרשמה האצה בפרויקט מהיר לעיר, שאמור לרשת את גוש דן בקילומטרים רבים של נתיבי תחבורה ציבורית שייתנו חלופה מהירה לפקקים. נתיבי תחבורה ציבורית בינעירוניים לא קודמו, ולהוציא שניים שלושה פרויקטים נקודתיים - ישראל לא ידעה לנצל את שלושת הסגרים בהן הכבישים היו ריקים ממכוניות". סעידוב מסביר שהבעיה נמצאת במשרד התחבורה שמרכז סמכויות נרחבות מדי והוא לא מסוגל לרדת לרדת לרזולוציה עירונית.

מול דבריו הנחרצים טוענים בשורה של חברות ממשלתיות כי הם קידמו פרויקטים בתקופת הקורונה. בחברת נתיבי ישראל, שאחראים על 98% מהכבישים שמחוץ לערים, מסבירים כי האיצו תוכניות. "בשנה האחרונה האצנו פרויקטים בשל שני דברים שקרו. הראשון, תנועת המכוניות הדלילה בסגרים אפשרה את הגברת קצב העבודות על כבישים פעילים, בלי שאלה יהוו הפרעה לציבור. הסיבה השנייה היא שמשרדי התחבורה והאוצר הזרימו חצי מיליארד שקל לטובת העצמת מנוע תשתיות התחבורה כמקור עוצמה תעסוקתי, כלכלי-חברתי".

בנתיבי איילון מסבירים כי ניצלו את תקופת הקורונה כדי לקדם פרויקטים. כחלק מפרויקט הנתיבים המהירים שהחברה מקדמת, שכולל הוספת מסלולי נסיעה על נתיבי איילון לתחבורה ציבורית (אוטובוסים, שאטלים וקארפולים), נעשו לדבריהם עבודות שקיצרו באופן משמעותי מקטעים בפרויקט.

"בקורונה מתחנו הכול מקצה לקצה. למשל במקום התכנון של ארבעה-חמישה חודשים, הקמנו בשלושה שבועות רמפות בלה-גארדיה. אותו דבר עשינו במחלף קיבוץ גלויות. בסדר הראשון, שהיה סגר כמעט מוחלט, ביצענו עבודות חריגות ביותר כשעבדנו במקביל בשני צידי האיילון, שזה דבר שלרוב המשטרה לא מאשרת", אומר לגלובס, עוזי לוין, שמשמש כסמנכ"ל פרויקטים יזמיים בחברת נתיבי איילון.

גם ברכבת ישראל ובנת"ע, שאחראים על הרכבת הקלה, מדווחים אל האצת פרויקטי תשתית, אם כי לגבי נת"ע, נכון לעכשיו לא נראה שהלו"ז העדכני של פתיחתו באוקטובר 2022 יוקדם.

פתרונות אמיתיים הם ארוכי טווח

אז איך מגשרים בין התחושה הציבורית והנתונים שתומכים בהם שמצביעים מחד על שיאי עומס חדשים, ומנגד דיווחים על האצת פרויקטים? התשובה לכך טמונה בעובדה שבבעיות גדולות של תשתיות אין פתרונות קסם.

"אם סוגרים את כל נתיבי איילון 24 שעות בשבוע למשך שישה ימים, העבודה על פרויקט הנתיבים המהירים תסתיים מהר, אבל זה בלתי אפשרי בכביש שעוברים בו בכל יום מיליון כלי רכב. לכן מרבית העבודה היא בין השעות 10 בלילה לחמש בבוקר, בכמה מקטעים. כי חייבים לשמור על שגרת נסיעה ולמזער פגיעה. אז במגבלות הללו אנחנו מאיצים ככל שניתן, אבל זה לוקח זמן", מסביר לוין שמזכיר שהפרויקט יתחיל לפעול החל מסוף 2024, כאשר הצפי הוא לפתיחה מלאה בקיץ 2025.

שורה של פרויקטים גדולים נוספים מתוכננים לפעול גם הם רק בעוד מספר שנים. פרויקט התחבורה והתשתית הגדול בישראל - המטרו למטרופולין תל אביב צפוי להתחיל לפעול לפי התחזיות הוורודת ביותר לא לפני 2030. קווי הרכבת הקלה בגוש דן (הירוק והסגול) לא לפני 2026. גם פרויקט הרכבת המזרחית שתחבר בין חדרה ללוד, ותעבור בחלקה לצד כביש 6 צפוי להסתיים בסוף 2025. פרויקט להוספת מסילת רכבת רביעית באיילון יסתיים בסוף 2026.

פרויקט שסופו כן נראה בעין, לאחר שמועד סיומו נדחה שוב ושוב מזה כעשור - הוא הקו האדום של הרכבת הקלה שיחבר בין פתח תקווה לבת ים.

"במדינה שבה בכל שנה מתווספים לכבישים מעל 100 אלף מכוניות, כל הפרויקטים האלה לא יעצרו לחלוטין את הפקקים, אבל הם יסייעו מאוד. אני צופה שהשינוי יתחיל ב-2025", מסכם לוין.

ממשרד התחבורה נמסר: כי "עומסי התנועה החריגים בכבישי הארץ החלו בימים האחרונים, עם תחילת חופשת הפסח, ונבעו בין השאר כתוצאה מכך שמאות אלפי הישראלים, שנוהגים לטוס לחו"ל בחופשת הפסח, בילו את חופשתם השנה בארץ בשל מגבלות הקורונה בארץ וברחבי העולם. ישראלים אלה טיילו בחופשה במוקדי תיירות ובשמורות הטבע ברחבי הארץ, מה שגרם לעומסי תנועה חריגים, בהשוואה לשנים קודמות.

"סיבה נוספת לעומסי התנועה החריגים לאחר חופשת הפסח, היא חזרתם לעבודה של מאות אלפי עובדים, לאחר כשנה של עבודה מהבית. למרות הסרת המגבלות ברוב תחומי המשק, התפוסה בתחבורה הציבורית עדיין מוגבלת ל-75% בלבד. זאת, לאור הנחיות משרד הבריאות לשמירת מרחק גם בנסיעה בתחבורה הציבורית.

לאור זאת, רבים מהעובדים מעדיפים לנסוע ברכב פרטי, ונמנעים עדיין מלהשתמש בתחבורה ציבורית או שיתופית, בשל נגיף הקורונה וההגבלות הרבות שהיו בשנה האחרונה, וחלקן עדיין בתוקף. סיבות אלו הגדילו את מספר כלי הרכב הפרטיים הנוסעים על הכבישים ויצרו עומסי תנועה חריגים, שלא היו כדוגמתם.

המשרד מקדם מיזמים רבים המעודדים שימוש בתחבורה ציבורית ושיתופית, תוך דגש על הטמעת טכנולוגיות חכמות, הקמת תשתיות תחבורה בטוחות ומתקדמות ושיפור השירות בתחבורה הציבורית. זאת, כדי לאפשר לתושבי מדינת ישראל אלטרנטיבה אמתית וראויה לרכב הפרטי".

עוד כתבות

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

סיום המערכה האיראנית הקפיץ את המחזור בענף התיירות ב-270%

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הישראלים חזרו להזמין חופשות, וענף האופנה רשם גידול של כ-140%

סניף של רשת דולר ג'נרל, שיאנית העליות ב־S&P 500 / צילום: Reuters, Cassidy Waigand

לא חברת שבבים: זו שיאנית העליות המפתיעה של וול סטריט

בשיא שרשם שוק המניות האמריקאי בשבוע שעבר, בלטו מניות של עסקים "אפורים" בהובלת רשת הקמעונאות המוזלת דולר ג'נרל, שעלתה בכ-50% ● מניות שבע המופלאות ושאר מגזר הטכנולוגיה אמנם בהתאוששות, אבל לא משחזרות את השיאים של 2024 ● זה הזמן לחפש ערך

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

מבנה נטוש בחיפה / צילום: תמר מצפי

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים. לעירייה יש יוזמה להשמיש אותם

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים, הגורעים מהכנסות הארנונה כ־33 מיליון שקל בשנה ● כעת בעירייה נוקטים במספר צעדים להילחם בתופעה, בין היתר בעירייה יסייעו בקידום תוכניות או היתרי בנייה, כמו גם קידום חקיקה על פיה יחויבו בעלי הנכסים לשלם עליהם ארנונה לאחר 3 שנים

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

גם הפניקס דורשת מפריון לבטל את גלולת הרעל: "רואים בחומרה את התנהלות הדירקטוריון"

הפניקס מצטרפת לדרישה של ווליו בייס לבטל את גלולת הרעל ● השתיים מבקשות לכנס אסיפת בעלי מניות ובה להצביע על ביטולה ודרישה לאישורה ברוב רגיל ● בפניקס אומרים שהתוכנית אומצה תוך התעלמות מהנזקים שייגרמו לבעלי המניות

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

חלוקת רכוש בגירושים / איור: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בעלה לשעבר ● השופטת יעל וילנר הרחיבה בכך את הלכת השיתוף הספציפי וקבעה כי היא תחול אם ניתן להסיק מהתנהגות בני הזוג על הסכמה בפועל לשתף בנכס ● עוד נקבע כי הכלל עשוי לחול גם על נכס שאינו בהכרח דירת המגורים המשפחתית