גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זאת לא תחושה: הפקקים חזרו, והם גדולים מבעבר

תחת השפעת הקורונה הציבור נצמד למכוניתו הפרטית ונמנע מתחבורה ציבורית ונסיעות משותפות ● התוצאה: פקקים ארוכים ● הפרויקטים שקודמו בימי הסגרים לא מספיקים כדי לסגור את הפער שנפתח בין התשתיות לבין 100 אלף המכוניות החדשות שעולות על כבישי ישראל מדי שנה

פקק תנועה השבוע בכביש 471 ליד פתח תקוה / צילום: גיא ליברמן
פקק תנועה השבוע בכביש 471 ליד פתח תקוה / צילום: גיא ליברמן

הנהגים שנוסעים מערבה בכל בוקר על כביש מכבית (471) כבר יודעים שבתכנון זמני הנסיעה, עליהם להביא בחשבון הזדחלות מייאשת בקטע שבין שתי היציאות המערביות של פתח תקווה, דרך גבעת שמואל ובר אילן ועד לכביש גהה (4). שם לשמחתם של אלה שפונים דרומה, הזחילה הופכת לרוב "רק" לעומס, כאשר הדרך צפונה ממשיכה לככב בדיווחי התנועה ברדיו.

כך הופך פקק בנמל ל-2,000 משאיות על הכבישים

ספק אם אותם הנהגים יימצאו נחמה בהודעה של משרד הפנים מלפני שבוע, לפיה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) אישרה להתחיל לתכנן תוכנית לשדרוג גהה בקטע העמוס במיוחד של מחלף גן רווה ועד למחלף מורשה. בתפריט: נתיבי תחבורה ציבוריים במרכז הכביש, שלא על חשבון נתיבים לכלי רכב פרטי, קישוריות טובה עם כבישי רוחב והדובדבן: "במקטע שמגנות ועד למורשה תתווסף מנהרת רכב עם שני נתיבים לכל כיוון על מנת לתת מענה לתנועה".

מה שלא נמסר הם לוחות הזמנים. לא צריך מומחיות מיוחדת כדי להבין שתקופת התכנון, האישור והביצוע של התוכנית תסתיים במקרה הטוב בתוך עשור, ועוד לא דיברנו על מציאת מקור תקציבי.

זזאת רק דוגמה אחת לשורה ארוכה של תוכניות, שמבקשות להקל על העומס התחבורתי שהולך וגדל כש-100 אלף מכוניות חדשות עולות לכבישים מדי שנה. עם זאת, האור בקצה המנהרה רחוק במיוחד.

 

פחות נוסעים למכונית ותחבורה ציבורית בעייתית

פליקס שכמן הוא ראש תחום איסוף מידע בחברה הממשלתית נתיבי איילון, שאמונה על כביש 20 שנחשב לעמוס במדינה ושבו עוברים בכל יום בין 800 אלף למיליון כלי רכב. אם יש לכם תחושה שמאז שהסתיים הסגר השלישי, הפקקים חזרו ביתר שאת, שכמן נותן לזה תוקף כשהוא מצביע על "מקדם המילוי": המונח המקצועי למספר הנוסעים בכלי רכב. "אם עד לפני הקורונה מקדם המילוי עמד על 1.2 נוסעים, כעת ירדנו מהמספר הזה", הוא מצהיר. עד כמה הנתון הזה צריך להדאיג אותנו? אולי נשתמש במספר אחר. לדבריו ברגע ש"מקדם המילוי" יגיע ל-1.7 בעיות עומסי התחבורה ייעלמו מחיינו.

"כיום אחרי הסגר השלישי התנועה על הכבישים בשעות השיא של הבוקר והערב עולה על ה-100% מהתקופה של לפני הקורונה. בממוצע יומי אנחנו על 90% מהתקופה הרגילה, זה בעיקר יורד בגלל פעילויות שטרם חזרו, כמו יציאה לבילויים", הוא מסביר, ויש לו הסבר תמציתי למספרים הקשים.

"בגלל הקורונה היקף השימוש בתחבורה הציבורית ירד בעשרות אחוזים ולא בטוח שנראה שהוא יעלה בתקופה הקרובה. בנוסף יש קשיים בפעילות הרכבת, בעיקר במספר תחנות מרכזיות ובלילות, כך שגם שם יש ירידה של נוסעים. אותם אנשים משתמשים יותר ברכב פרטי. לאחרונה הייתי בחניון שפירים, שם יש חניון של כ-3,000 מקומות חניה, שלפני הקורונה היה מלא עד אפס מקום, וכיום ניתן למצוא בו מקומות חניה. אז נכון שיש מקומות עבודה שכיום לא עובדים בהם יום בשבוע, אבל מצד שני יש בארץ יותר אנשים מבעבר, כי אין כמעט אנשים בחו"ל".

ברכבת ישראל מאשרים כי כיום התפוסה עומדת על כ-55% מהתקופה שלפני הקורונה, אם כי חשוב לציין כי לפי הוראות משרד הבריאות הרכבת יכולה לעשות שימוש בעד 75% מהמקומות שקיימים ברכבות. גם נתוני ווייז מראים שיש עלייה בתנועה בכבישים בערים המרכזיות לעומת התקופה שלפני הקורונה.

מנהלת הארגון "תחבורה היום ומחר", תמר קינן, מסבירה שהציבור ממשיך לעשות שימוש כה נרחב ברכב פרטי היא היעדר חלופות. "זה לא שאין תחבורה ציבורית, אלא שהציבור לא מאמין לסדרים שלה. כל מה שקורה ברכבת לגבי שעות הפעילות המשתנות שלה, והשינויים התכופים בפעילות של האוטובוסים, מייצרים המון חוסר ודאות עבור האזרחים - גם אלה שרוצים להשתמש בתחבורה ציבורית וזה בעיה שצריכה להיות בראש מעיניהם של ראשי משרד התחבורה: איך ליצור מחדש תחושת ביטחון שיהיה אפשר לצאת מהרכבת ויהיה לי אוטובוס בזמן שייקח אותי ליעד שלי לאורך כל שעות היום ובסופי השבוע", אומרת קינן.

הפרויקטים קודמו, אבל זה לא מספיק

שאלה שרבים שואלים היא האם המדינה לא הייתה יכולה לקדם פרויקטים בצורה נחרצת יותר בתקופת הקורונה שבה, השימוש בתשתיות התחבורתיות פחת משמעותית. ״ישראל אולי מהראשונות לצאת ממשבר הקורונה, אבל בכל הקשור לפקקים ולפתרונות תחבורתיים - ישראל נשארה בפיגור משמעותי מאחור. בישראל מקדמים בו זמנית, ובעצלתיים, שורה של פרויקטים תשתיתיים בתחומי התחבורה הציבורית, אולם אף לא אחד מהם הגיע לקו הסיום או קיבל זינוק משמעותי בשנת הקורונה", טוען יוסי סעידוב מארגון ברחובות שלנו לקידום תנועה ועירוניות בישראל. 

לדבריו, "חישמול מסילות הרכבת הצליח להגיע להרצליה באיחור של שנים, אבל בשאר הארץ הוא גורם בימים אלה לביטול רכבות בשעות הערב ובסופי שבוע. כך גם פרויקט המסילה הרביעית באיילון, האמור להגדיל באופן דרמטי את תדירות הרכבות בכל רחבי ישראל וצפוי להסתיים רק בעוד ארבע שנים - אם הרכבת תעמוד בזמנים. לא נרשמה האצה בפרויקט מהיר לעיר, שאמור לרשת את גוש דן בקילומטרים רבים של נתיבי תחבורה ציבורית שייתנו חלופה מהירה לפקקים. נתיבי תחבורה ציבורית בינעירוניים לא קודמו, ולהוציא שניים שלושה פרויקטים נקודתיים - ישראל לא ידעה לנצל את שלושת הסגרים בהן הכבישים היו ריקים ממכוניות". סעידוב מסביר שהבעיה נמצאת במשרד התחבורה שמרכז סמכויות נרחבות מדי והוא לא מסוגל לרדת לרדת לרזולוציה עירונית.

מול דבריו הנחרצים טוענים בשורה של חברות ממשלתיות כי הם קידמו פרויקטים בתקופת הקורונה. בחברת נתיבי ישראל, שאחראים על 98% מהכבישים שמחוץ לערים, מסבירים כי האיצו תוכניות. "בשנה האחרונה האצנו פרויקטים בשל שני דברים שקרו. הראשון, תנועת המכוניות הדלילה בסגרים אפשרה את הגברת קצב העבודות על כבישים פעילים, בלי שאלה יהוו הפרעה לציבור. הסיבה השנייה היא שמשרדי התחבורה והאוצר הזרימו חצי מיליארד שקל לטובת העצמת מנוע תשתיות התחבורה כמקור עוצמה תעסוקתי, כלכלי-חברתי".

בנתיבי איילון מסבירים כי ניצלו את תקופת הקורונה כדי לקדם פרויקטים. כחלק מפרויקט הנתיבים המהירים שהחברה מקדמת, שכולל הוספת מסלולי נסיעה על נתיבי איילון לתחבורה ציבורית (אוטובוסים, שאטלים וקארפולים), נעשו לדבריהם עבודות שקיצרו באופן משמעותי מקטעים בפרויקט.

"בקורונה מתחנו הכול מקצה לקצה. למשל במקום התכנון של ארבעה-חמישה חודשים, הקמנו בשלושה שבועות רמפות בלה-גארדיה. אותו דבר עשינו במחלף קיבוץ גלויות. בסדר הראשון, שהיה סגר כמעט מוחלט, ביצענו עבודות חריגות ביותר כשעבדנו במקביל בשני צידי האיילון, שזה דבר שלרוב המשטרה לא מאשרת", אומר לגלובס, עוזי לוין, שמשמש כסמנכ"ל פרויקטים יזמיים בחברת נתיבי איילון.

גם ברכבת ישראל ובנת"ע, שאחראים על הרכבת הקלה, מדווחים אל האצת פרויקטי תשתית, אם כי לגבי נת"ע, נכון לעכשיו לא נראה שהלו"ז העדכני של פתיחתו באוקטובר 2022 יוקדם.

פתרונות אמיתיים הם ארוכי טווח

אז איך מגשרים בין התחושה הציבורית והנתונים שתומכים בהם שמצביעים מחד על שיאי עומס חדשים, ומנגד דיווחים על האצת פרויקטים? התשובה לכך טמונה בעובדה שבבעיות גדולות של תשתיות אין פתרונות קסם.

"אם סוגרים את כל נתיבי איילון 24 שעות בשבוע למשך שישה ימים, העבודה על פרויקט הנתיבים המהירים תסתיים מהר, אבל זה בלתי אפשרי בכביש שעוברים בו בכל יום מיליון כלי רכב. לכן מרבית העבודה היא בין השעות 10 בלילה לחמש בבוקר, בכמה מקטעים. כי חייבים לשמור על שגרת נסיעה ולמזער פגיעה. אז במגבלות הללו אנחנו מאיצים ככל שניתן, אבל זה לוקח זמן", מסביר לוין שמזכיר שהפרויקט יתחיל לפעול החל מסוף 2024, כאשר הצפי הוא לפתיחה מלאה בקיץ 2025.

שורה של פרויקטים גדולים נוספים מתוכננים לפעול גם הם רק בעוד מספר שנים. פרויקט התחבורה והתשתית הגדול בישראל - המטרו למטרופולין תל אביב צפוי להתחיל לפעול לפי התחזיות הוורודת ביותר לא לפני 2030. קווי הרכבת הקלה בגוש דן (הירוק והסגול) לא לפני 2026. גם פרויקט הרכבת המזרחית שתחבר בין חדרה ללוד, ותעבור בחלקה לצד כביש 6 צפוי להסתיים בסוף 2025. פרויקט להוספת מסילת רכבת רביעית באיילון יסתיים בסוף 2026.

פרויקט שסופו כן נראה בעין, לאחר שמועד סיומו נדחה שוב ושוב מזה כעשור - הוא הקו האדום של הרכבת הקלה שיחבר בין פתח תקווה לבת ים.

"במדינה שבה בכל שנה מתווספים לכבישים מעל 100 אלף מכוניות, כל הפרויקטים האלה לא יעצרו לחלוטין את הפקקים, אבל הם יסייעו מאוד. אני צופה שהשינוי יתחיל ב-2025", מסכם לוין.

ממשרד התחבורה נמסר: כי "עומסי התנועה החריגים בכבישי הארץ החלו בימים האחרונים, עם תחילת חופשת הפסח, ונבעו בין השאר כתוצאה מכך שמאות אלפי הישראלים, שנוהגים לטוס לחו"ל בחופשת הפסח, בילו את חופשתם השנה בארץ בשל מגבלות הקורונה בארץ וברחבי העולם. ישראלים אלה טיילו בחופשה במוקדי תיירות ובשמורות הטבע ברחבי הארץ, מה שגרם לעומסי תנועה חריגים, בהשוואה לשנים קודמות.

"סיבה נוספת לעומסי התנועה החריגים לאחר חופשת הפסח, היא חזרתם לעבודה של מאות אלפי עובדים, לאחר כשנה של עבודה מהבית. למרות הסרת המגבלות ברוב תחומי המשק, התפוסה בתחבורה הציבורית עדיין מוגבלת ל-75% בלבד. זאת, לאור הנחיות משרד הבריאות לשמירת מרחק גם בנסיעה בתחבורה הציבורית.

לאור זאת, רבים מהעובדים מעדיפים לנסוע ברכב פרטי, ונמנעים עדיין מלהשתמש בתחבורה ציבורית או שיתופית, בשל נגיף הקורונה וההגבלות הרבות שהיו בשנה האחרונה, וחלקן עדיין בתוקף. סיבות אלו הגדילו את מספר כלי הרכב הפרטיים הנוסעים על הכבישים ויצרו עומסי תנועה חריגים, שלא היו כדוגמתם.

המשרד מקדם מיזמים רבים המעודדים שימוש בתחבורה ציבורית ושיתופית, תוך דגש על הטמעת טכנולוגיות חכמות, הקמת תשתיות תחבורה בטוחות ומתקדמות ושיפור השירות בתחבורה הציבורית. זאת, כדי לאפשר לתושבי מדינת ישראל אלטרנטיבה אמתית וראויה לרכב הפרטי".

עוד כתבות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד