גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שאלה של 15 מיליארד שקל: תוכנית האג"ח חברות של בנק ישראל נבלמה. האם בכלל הייתה נחוצה?

ביולי 2020 החליט הבנק המרכזי לרכוש אג"ח של חברות במטרה מוצהרת למנוע משבר אשראי ● בסך הכול נרכשו אג"ח ב-3.5 מיליארד שקל ● האם זה היה צעד נחוץ ומי הרוויח מזה בסופו של דבר? ומדוע נמשכת תוכנית הרכישות של אג"ח ממשלתיות?

נגיד בנק ישראל אמיר ירון. חשש מחנק האשראי התבדה מהר / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל אמיר ירון. חשש מחנק האשראי התבדה מהר / צילום: רפי קוץ

ב-6 ביולי 2020 הודיע בנק ישראל כי בנוסף לתוכניות הקיימות שלו להקלה על הנזילות במשק ולראשונה אי פעם, הוא יפעיל תוכנית רכישות אג"ח בשוק הקונצרני בהיקף של 15 מיליארד שקל. התוכנית הזאת הגיעה לאחר שבאמצע מרץ 2020, כאשר חוסר הוודאות שלט בשווקים, הבנק החל לרכוש אג"ח ממשלתיות בשוק המשני מחשש למשבר נזילות חריף - תוכנית שהוגדלה בהמשך עד ל-85 מיליארד שקל.

מטרת התוכנית לרכישת אג"ח חברות, כפי שנומקה אז בידי הבנק הייתה "להבטיח את המשך פעולתו התקינה של שוק אג"ח החברות, ולחזק את התמסורת מהמדיניות המוניטרית אל שוק האשראי, על ידי הפחתת הריבית בה חברות מגייסות אשראי בשוק ההון, ופינוי מקורות נוספים לאשראי לכלל ענפי המשק". הבנק רצה למנוע מחנק אשראי ולנטרל את הקושי של חברות לגייס חוב בשוק ההון. 

מנתוני היקף הרכישות של בנק ישראל שפורסם בסוף השבוע שעבר עולה, כי תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות נמשכת, אך זה כבר ארבע חודשים שהבנק אינו רוכש אג"ח חברות. למעשה, מתוך התוכנית רכישות של אג"ח חברות נוצלו רק 3.5 מיליארד שקל עד כה.

בנק ישראל הצטרף אז למגמה של רכישת אג"ח קונצרניות של בנקים אחרים בעולם, במחשבה גם שזה יאפשר עוד הנפקות בשוק המקומי, למרות שמדובר בשוק עם נזילות נמוכה יחסית וקשה לרכוש בו כמויות בהיקף גבוה. הרכישות של אג"ח ממשלתיות הסיטו את המשקיעים לאג"ח חברות, והמרווחים בין התשואות באיגרות ירדו. בדיעבד, סביר כי גם בנק ישראל לא צפה את עליות השערים האלו בשווקים, והמטרה שלשמה החל לרכוש אג"ח של חברות הושגה.

 

התשואות השתוו

דוח בנק ישראל לשנת 2020 מצא כי לאחר הכרזת הבנק על התוכנית לרכישת אג"ח חברות, התשואות של אלו הגיעו לרמות דומות לאלה שנראו לפני המשבר. על רקע התייצבות השווקים, חזרו המשקיעים המוסדיים להעמיד אשראי. "נראה שהצמיחה בפעילות באג"ח חברות הגיעה לאחר הכרזתו של בנק ישראל ביולי על תוכנית הרכישות לצורך תמיכה בשוק", כך נכתב בדוח השנתי שפרסם הבנק בחודש שעבר. את ההתאוששות אפשר היה לראות גם בזמן אמת, בירידת תשואות בשוק הקונצרני.

נכון לחודש פברואר 2021 החזקת קרנות הנאמנות באג"ח הקונצרניות הגיעה לרמה שהייתה לפני פרוץ משבר הקורונה - רמת שיא מבחינה היסטורית. המגמה החיובית באפיק הקונצרני נמשכה גם השבוע, עד כדי חזרה לרמות טרום משבר הקורונה, והמשך מגמת פתיחת המשק לצד העובדה כי השמיים עדיין סגורים תומכים בחברות המקומיות.

משהתפוגג החשש ממחנק אשראי וההתערבות של בנק ישראל בשוק הקונצרני כבר לא הכרחית, עדיין עומדת השאלה האם היא הייתה הכרחית מלכתחילה, והאם הסיכונים בשוק עלולים לפגוש אותנו בהמשך?

בבנק ישראל מסבירים מצידם, כי "במשברים כגון הקורונה בנקים מרכזיים חושבים עוד צעד קדימה ומראים נכונות להרחיב את ארגז הכלים בצורה יוצאת מן הכלל. מקרים רבים עצם הנכונות להפעיל כלי מסוים יוצרת את האפקט הרצוי".

לדברי אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, "התוכנית בשעתה הייתה מוצדקת והיה עדיף להפעיל אותה אף בשלב מוקדם יותר, מה שהיה יכול להקטין פאניקה בשוק. נכון להיום אין צורך בהמשך התערבות של בנק ישראל, כאשר השוק מתפקד לבד די טוב ואפילו 'טוב מדי' (המרווחים בשפל היסטורי). אם המצב יימשך, בנק ישראל לא יחדש את הרכישות. עם זאת, כל עוד הוא לא ביטל את התוכנית, במקרה של משבר חריף הוא יכול להתערב גם בלי התראה מוקדמת".

מחירים מלאכותיים?

השקת התוכנית בזמנו לא חפה מביקורת שרלוונטית גם היום, לאחר שהתמיכה של הבנק השיגה את מטרתה. כמו כל התערבות מלאכותית הסיכון הוא שההתערבות תשפיע על המחיר האמיתי של הנכס בשוק. "זהו הסיכון שמסתמן כעת בשוק", הוסיף ז'בזינסקי. "דווקא נראה כי אם בנק ישראל היה מודיע כעת על הפסקת התוכנית, השוק היה מסתדר עם זה. לכן, סיכון זה פחות חמור היום".

סיכון נוסף שעדיין מרחף מעל היציבות הפיננסית נוגע למשברים עתידיים."המשקיעים עלולים להניח מראש שבנק ישראל יבוא להצילם - מה שיפגע בתפקוד התקין של השוק", הוסיף ז'בזינסקי. עוד אמר כי "התערבות בנק ישראל בשוק הקונצרני מצד אחד יוצרת תחרות לא הוגנת לרעת הבנקים על אשראי טוב, כאשר החברות יעדיפו לגייס בזול בשוק. מנגד, קיים סיכון שחברות פחות איכותיות ינצלו התערבות של בנק ישראל וינפיקו חוב 'רע' למשקיעים, במצב שמסננת הבנקים הייתה עוצרת אותם".

מדוע בנק ישראל לא סוגר את התוכנית אם הושגה המטרה?
"במקרה של משבר חריף - אם יחזור, בנק ישראל יוכל להתערב גם בלי התראה מוקדמת", אמר ז'בזינסקי.

לגבי השאלה האם התוכנית היתה הכרחית, צריך לומר כי למרות הסיכונים לאורך כל המשבר בנק ישראל אמר שהוא מעדיף לעשות את הטעות של לפעול יותר מדי מאשר לעשות פחות מדי. עם זאת, התוכנית רכישות של אג"ח חברות אינה שקופה, כך שאי אפשר לדעת אילו חברות זכו להצטרף לפרוטפוליו של בנק ישראל, ובהתאם נמנעו מלהגיע להסדר חוב.

"בשלב שבנק ישראל כבר התערב בשוק הקונצרני, השוק הזה כבר פעל די טוב. התחדשו הנפקות, המרווח ירד, כך שלא בטוח שבלי התערבות היו פשיטות רגל רבות", אמר ז'בזינסקי. "מה שעזר זאת ההתאוששות הכללית בשווקים בעולם, שסחבה גם אותנו. יחד עם זאת, מכלול הצעדים של הבנק, כולל מתן הלוואות לבנקים, רכישות אג"ח הממשלתיות והקונצרניות, בהחלט הקטין סיכון לפשיטות רגל של העסקים והחברות".

יצויין כי רכישות האג"ח הממשלתיות של בנק ישראל למעשה ממנות את גירעונות הממשלה התופחים, לא באופן ישיר בשוק החופשי. לצד העלייה של בנק ישראל באחזקות אג"ח ממשלתי, בולטת המשך מגמת העלייה של אחזקות אג"ח ממשלתי בידי משקיעים זרים שהגדילו את האחזקות באג"ח ממשלתי בשנה האחרונה בסך של כ-35 מיליארד שקל, מה שמהווה הבעת אמון בכלכלה הישראלית.

ומדוע בנק ישראל ממשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות?

רכישות האג"ח של בנק ישראל למעשה ממנות את גרעונות הממשלה התופחים לא באופן ישיר בשוק החופשי. ככל שהגירעון גבוה יותר, הצורך להנפיק אג"ח על מנת לממנו גבוה יותר. בנק ישראל הינו הגוף הגדול הרוכש את האג"ח הללו בהיקפים גדולים יחד עם קרנות סל זרות. 

בנק ישראל רכש בחודש מרץ אג"ח ממשלתיות בהיקף של 4.1 מיליארד שקל, ומתחילת התכנית נרכשו אג"ח ב-58.9 מיליארד שקל, מסך של 85 מיליארד שקל עליהם הוכרז.  מנגד, בצד ההיצע, הממשלה מנפיקה כ-11 מיליארד שקל בכל חודש, כך שבאחת הסיבות שבנק ישראל עדיין פועל בשוק האג"ח הממשלתיות מלבד מימון פעולות הממשלה היא כדי לספוג את ההיצע וביתר שאת בזמן ההתאוששות מהמשבר. במהלך השנה האחרונה הגדיל בנק ישראל את אחזקות האג"ח הממשלתי שברשותו בסך של כ-40 מיליארד שקל ובקצב הרכישות הנוכחי בנק ישראל צפוי להשלים את מכסת הרכישות עד לסוף השנה הנוכחית.

בנק ישראל ממשיך לרכוש בין היתר בשל ההתחייבות שלו לסיים את תוכנית רכישות האג"ח במלואה, אך השאלה העיקרית היא האם התוכנית תוארך לכשהבנק יגיע למיצוי המכסה שהקצה בעת ההכרזה.

כלכלנים בשוק מעריכים כי בנק ישראל עשוי שלא להמשיך בתוכנית הרכישות על רקע צמיחה חזקה, או אם תכניות הסיוע כמו החל"ת והמענקים לעסקים יצומצמו ונראה התחלה של ירידה בגירעון התקציבי.

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, "אם בנק ישראל יחליט לא להמשיך את תכנית הרכישות מעבר לחודשי הקיץ, הביקוש יקטן מאוד אז יכול להיות שייווצר עודף הנפקות שיכביד על שוק האג"ח. צריך גם לזכור שבמונחי תוצר הגירעון בארץ אינו בין הנמוכים בעולם. כשבאים ומהללים את המשק שצומח יותר ממקומות אחרים ומתאושש מהר יותר מהמיתון, צריך לזכור שהגירעון הגבוה, יחסית, מהווה תמונת ראי".

אי אפשר להתייחס לרכישות האג"ח הממשלתיות (הקלה כמותית) מבלי להתייחס לסיכונים. בדו"ח בנק ישראל לשנת 2020 צויין כי הקלה כמותית מוזילה את עלויות המימון של גרעונות הממשלה שעלולה להיות תוצר לוואי של חתירת הבנק המרכזי ביחס לעמידה ביעדיו, ובראשם יעד האינפלציה, אולם יש סיכון שמימון הגירעונות יהפוך לשיקול בפני עצמו כך שייפגע האמון ביכולתו של הבנק מרכזי לשמור על ערך המטבע ויגדל הסיכון להתפרצות אינפלציונית. מהניסיון העולמי בהקלה כמותית עד כה נראה שהשימו בהקלה כמותית לא הביא להתפרצות אינפלציונית וכי לא נפגעה עצמאות הבנק המרכזי.

כדי לבדוק את ההשפעה של ההכרזה של בנק ישראל על כמות מראש על התשואות אג"ח, בבדיקה של בנק ישראל שפורסמה בדוח השנתי, נקטו כלכלני הבנק בגישה הדומה לזו של Ganon, Raski, Remach and Sack משנת 2010 שבחנו את ההשפעה של התערבות הפד בזמן משבר הסאבפריים של 2008, שנועדה בין היתר לספק נזילות לשווקים. בנק ישראל מצא כי עצם ההכרזה מראש על היקף הרכישות ב-23 במרץ (להבדיל מהתערבות בפועל באותו היום) השפיעה במידה מהותית ואף פרמננטית על התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות. בימים שבנק ישראל התערב נמצא כי הושג היעד של אספקת נזילות לשוק האג"ח ופרמיית הנזילות ירדה.

התוצאות מראות כי לרכישות אג"ח ממשלתיות היתה השפעה שלילית על התשואות. כאשר בנק ישראל רוכש 100 מיליון שקל של אג"ח ממשלתי נומינליות וצמודות הוא גורם לירידה מובהקת של 0.01% בתשואות הנומינליות ו-0.014% בעקוב הצמוד בהתאמה. בכך בנק ישראל למעשה מוריד את התשואות בימים שהוא מתערב. בשורה התחתונה, ההכרזה של בנק ישראל ב-23 במרץ השפיעה "במידה מהותית" על התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות, השאלה היא האם הפסקת הרכישות תהיה מהותית לא פחות נוכח הגרעון העמוק והחששות מאינפלציה.

עוד כתבות

אור יהודה / צילום: איל יצהר

קרקע חקלאית מחוץ לעיר: מחירי שיא במכרזים באור יהודה

המחירים בשלושת המכרזים שערכה רמ"י באור יהודה נעו בין 1.22 מיליון שקל ל-1.34 מיליון שקל ● מחירי הקרקעות מגלמים מחירי דירות ממוצעים של 2.3-2.5 מיליון שקל

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

לאור ההאצה הצפויה באינפלציה: בנק ישראל צמצם רכישות האג"ח

בנק ישראל צמצם את היקף הרכישות אג"ח ממשלתיות על רקע הציפייה לעלייה באינפלציה והצמיחה, כאשר קצב הרכישות מאותת על סיום המכסה שנקבעה עוד לפני סוף השנה

יאיר נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חוקרים מהמכון הטכנולוגי בחולון בדקו: האם פייסבוק מצמצמת חשיפה של ימנים

לאחר תלונות רבות של אנשי ימין, צוות מחקר מהמכון הטכנולוגי בחולון החליט לבחון האם פייסבוק אכן מצמצמת חשיפה לכותבים מהצד הימני של המפה הפוליטית ● הממצאים: ירידה מובהקת בכמות גדולה יותר בחשיפת ימנים, אך גם ירידה כללית בחשיפה בתחילת 2021 לשני הצדדים ● ביקורת תקשורת

יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ושרת התחבורה מירי רגב / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

"תגידו שלום לפנקס הכחול": מירי רגב הבטיחה לדאוג להסתדרות, וקיימה

שרת התחבורה הייתה יכולה להילחם בוועדים הגדולים בנמלים, אך במקום זה העדיפה להרוויח את תמיכתה הפוליטית של קבוצת הלחץ החזקה ביותר ● התוצאה: לא מגייסים עובדים זמניים, והסחורות תקועות בפקק בים ● בעיני, עדיף היה שתעשה "דיל" עם בוחריה

החיסון שבדרך. עד כמה הציבור מוכן להתחסן? / צילום: Shutterstock

המל"ל מתלבט מה לעשות עם חיסוני מודרנה שעומדים לפוג

אחת ההצעות הבולטות שעל הפרק היא להעביר את יתרת החיסונים לרשות הפלסטינית, שם מבצע החיסונים איטי במיוחד ובחודש אפריל הייתה שם התפרצות של הקורונה

להכנס לנעליים של המייסדים / צילום: Shutterstock

דילמת המייסד: איך מעבירים את המושכות בחברה למנכ"ל חיצוני

מייסדי סטארט־אפים והמנכ"לים שנכנסו לנעליהם מספרים כיצד קיבלו את ההחלטה הלא פשוטה וחולקים מניסיונם איך עושים את זה באופן שלא יפגע בתפקוד של החברה ולא יבריח את העובדים החוצה ● ניהול וקריירה

פקקים באילון / צילום: תמר מצפי

כך המדינה גורמת לנו להתמכר לרכב הפרטי ולהיתקע בפקק

הנהג הישראלי חוזר לכביש, ובעיקר לפקקים ● בחודש שעבר התנועה באיילון בלבד זינקה ב-15%, ובאוצר מעריכים שאם לא יעשה דבר, בעוד עשור העלות למשק בשל העומס בכבישים תסתכם בעשרות מיליארדים ● אז למה המדינה עושה הכל כדי שנתמכר לרכב הפרטי ונתקע בפקק?  האזינו

אנשים בגרמניה מחכים בתור כדי לקבל את החיסון של מודרנה / צילום: Associated Press, Martin Meissner

מאפס ל-1.9 מיליארד דולר: חיסון הקורונה הזניק את הכנסות מודרנה

הכנסות החברה ברבעון הראשון של השנה עמדו על 1.9 מיליארד דולר, כש-1.7 מיליארד מתוכם מיוחסים לחיסונים לקורונה שפיתחה החברה ● המניה יורדת במסחר המוקדם ב-8% בשל החשש שהפטנט יופקע על ידי הרשויות

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בירידות; מדד ת"א 90 איבד 1%, ביוליין צנחה ב-20%

המסחר בבורסה בתל אביב ננעל בירידות על רקע עונת הדוחות ועדכון המדדים ● איי.סי.אל הציגה עלייה של 125% ברווח הרבעוני ● אורמת דיווחה על הכנסות של כ-166 מיליון דולר ברבעון הראשון, ורווח של 42 סנט למניה, ב-6 סנט מעל צפי האנליסטים

צ'ייס קולמן, מייסד טייגר גלובל. הקרן התעצמה בקורונה / איור: גיל ג'יבלי

מי עומד מאחורי הקרן שמתסכלת את תעשיית ההון סיכון

הקרן הניו יורקית טייגר גלובל הובילה בחודשים האחרונים השקעות ענק ברדיס לאבס, יוטפו, VAST Data וסניק הישראליות • מיהי הקרן עמוסת המזומנים שמבצעת השקעה חדשה כל יומיים ומשאירה את תעשיית ההון סיכון המסורתית מתוסכלת?

עמיחי שיקלי / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

כשנבחרי ציבור מסרבים להיות "חיילים פשוטים"

ח"כ שיקלי מימינה שם מקל בגלגלי ממשלת בנט-לפיד, וגרם לליכוד לחפש "חוליות חלשות" נוספות ● וגם: כעס מבית על נתניהו שחוסם בחירות על ראשות המפלגה

נתניהו (מימין) ואולמרט./ צילום: מוטי מילרוד

משפחת נתניהו תובעת את אהוד אולמרט: "התבטאות מסוכנת"

ראש הממשלה, רעייתו ובנו יאיר הגישו כתב תביעה נגד אולמרט, לאחר שזה טען ששלושתם חולי נפש ● בכתב התביעה נטען כי "במקום להשלים עם המציאות, החל אולמרט לעסוק באופן אובססיבי וסדרתי בהכפשות זדוניות ומרושעות"● משפחת נתניהו תובעת את אולמרט בסכום כולל של 837 אלף שקלים

פקק בנתיבי איילון, ת"א / צילום: איל יצהר

חוצה ישראל מגייסת את משרד גיתם BBDO להרגעת נהגים עצבנים

היקף התקציב של חוצי ישראל מוערך בכ-3-4 מיליון שקל ● וגם: שמוליק אנצ'ל מונה למנכ"ל ריקושט ● מינויים ואירועים

יאיר לפיד / צילום: רפי קוץ

לפיד אחרי קבלת המנדט: "מאמין בכוונות הטובות של שותפיי העתידיים - בנפתלי ובני, גדעון ומרב, איווט וניצן"

בנאום הראשון מאז קיבל את המנדט שרטט לפיד את הכיוון של הניסיון להקים ממשלה רחבה, ולא פסל שום גורם ● עם זאת, לא הזכיר את האפשרות לשיתוף עם רע"מ או המשותפת, ומהעבר השני את החרדים ● ליצמן בפנייה לבנט: "איך אתה מעז לשקר לנו בבוטות"

ביטקוין / צילום: Shutterstock

הביטקוין שובר שיאים: מה צריך לדעת לפני שמממשים

הזינוק בשווי של מטבעות דיגיטליים מוביל ישראליים רבים לממש את המטבעות שברשותם ● רשות המסים סימנה את זירת הקריפטו והחלה לדרוש מפעילים בתחום מידע על הנכסים הדיגיטליים שברשותם ● עו"ד רחלי גוז-לביא עם שישה טיפים שיעזרו לכם לסחור במטבעות דיגיטליים, בלי להסתבך עם רשות המסים

נועה קולר ואורי לייזרוביץ' בפרסומת לדנונה. החיבה עושה את שלה / צילום: יוטיוב

הציבור מעדיף חביבות ועקביות; הסלבס לבדם לא עושים את העבודה

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע בדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה, היא  למזגן טורנדו ● הפרסומת האהובה (והקצרצרה) ביותר, היא לדנונה שטראוס ● הציבור, מתברר, איבד עניין במגפה

חיטה. מוצר משלים לתירס / צילום: Shutterstock

חיטה, תירס ונפט: מחירי הסחורות מזנקים וגל עליות מחירים בדרך

העולם מתחיל לשוב לשגרה והביקוש לסחורות לא מפסיק לעלות ואיתו המחיר ● השאלה היא מתי הצרכנים יתחילו להרגיש את זה בכיס ● גם הביקוש לנפט מזנק, כשרבים בעולם חוזרים להתנייד ומספרם צפוי לעלות עוד, ככל שמספר המחוסנים יגדל 

צחי ברוורמן / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

מנדלבליט: צחי ברוורמן לא יוכל להמשיך לכהן כממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה

בתגובה לפניית התנועה לטוהר המידות, ענו היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה כי ברוורמן, שמכהן גם כמזכיר הממשלה, לא יוכל להמשיך ולהחזיק בשני התפקידים ● עוד נקבע כי על רה"מ למנות מנכ"ל קבוע למשרדו

אוסנת מארק / צילום: שלומי יוסף

אל תדאגו לאוסנת מארק: בליכוד מארגנים שכר לח"כים לשעבר

מאי גולן, אריאל קלנר ואוסנת מארק לא הצליחו להתברג לתוך הכנסת ה-22, אבל מפלגת הליכוד המשיכה לשלם להם ואף דאגה להם לרכב ● יו"ר ועדת הכספים ויו"ר ועדת הביקורת במפלגה דורשים לעצור לאלתר את התשלומים החריגים מקופת הליכוד

חברי Honeybook ו- VIM / צילום: האניבוק, אייל טואג

מפינטק ועד בינה מלאכותית: הסטארט-אפים שקיבלו 378 מיליון דולר השבוע

ניהול פיננסי לעסקים קטנים, סימולציה של פריצות והתקפות סייבר, פלטפורמה לשילוב בין שירותי בריאות דיגיטליים וניבוי תרחישים עסקיים בעזרת AI ● אלו סיפוריהם של חמשת הסטארט-אפים שגייסו מימון חדש השבוע ● מדור חדש