עו"ד רונן מטרי. מונה למפרק העמותה / צילום: שלומי יוסף
עמותת ועדת הרבנים לענייני תקשורת פורקה בהוראת בית המשפט ובעקבות בקשה של רשם העמותות. כמפרק העמותה מונה עו"ד רונן מטרי. בית המשפט קבע כי לאחר שיתוקנו כל הליקויים שהתגלו בעבודת העמותה, היא תוכל לשוב ולפעול.
ועדת הרבנים לענייני תקשורת פעלה בדרך של אסדרת התוכן שניתן להעבירו בטלפונים כשרים, וזאת בסמכות קבוצה של רבנים שפעלו בהתנדבות לשם כך. הרקע להקמת העמותה קשור בתפיסת החינוך בקהילה החרדית, העומדת על פיקוח קפדני אודות התכנים אליהם נחשפים בני הקהילה ובפרט אלה שטרם בגרו ועמדו על דעתם.
העמותה שלטה על התוכן המועבר בטלפונים הכשרים, ובכך חסמה אפשרות של גורמים מסחריים או מתחרים שרצו להעביר תוכן מתחרה. ברבות השנים התגלו מחלוקות רבות סביב פעילותה של הוועדה, שחסמה מספרים רבים בטענה כי הם לא קיבלו אישורים כראוי. הדבר הגיע לכדי מאבקים משפטיים שחייבו את התערבותו של משרד התקשורת בשחרור מספרים שנחסמו על-ידי הוועדה, שמצידה טענה כי החסימות היו של קווי תוכן שנאסרו על-ידי ועדת הרבנים או כאלה שהתחזו והעבירו תוכן פוגעני.
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אביגדור דורות, נימק את בפסק הדין כי הסיבה העיקרית לפירוק היא ש"הואיל והעמותה טענה כי היא העבירה את פעילות המוקד ללא תמורה לחברות פרטיות, הרי שמדובר בהעברת פעילות ללא תמורה לגורמים עסקיים פרטיים, בניגוד להנחיות הרשם המחייבות עמותות לשמור על רכושן ולהפיק ממנו את מירב היתרונות. העובדה כי העמותה לא טרחה לחתום על הסכמים בכתב עם החברות שהפעילו את המוקד, היא תמוהה ואיננה מצביעה על ניהול תקין מצד העמותה.
"מדובר בשורה של הסכמים הנוגעים להפעלת המוקד מול חברות תקשורת לא מעטות, ויש קושי רב בקבלת עמדת העמותה בדבר האופן הבלתי פורמלי שבו נעשו הדברים מול חברות עסקיות. יש גם קושי לקבל את טענת העמותה כי מדובר בהחזר הוצאות בלבד, שהרי נטען כי הפעלת המוקד התבצעה על-ידי 7 חברות מסחריות הפועלות למטרות רווח ולא לשם החזר הוצאות בלבד".
עוד קבע השופט כי "בכול הנוגע לטענת המידתיות שהעלתה העמותה, על-פיה ראוי לנקוט אמצעי פחות פוגעני מצו פירוק, ראוי להזכיר כי פניות הרשם לעמותה (התראה לפני פירוק) החלו בחודש ינואר 2017, וניתנו לעמותה מספר רב של הזדמנויות לשיתוף-פעולה מלא עם הרשם, אשר לא נוצלו על-ידי העמותה עד להגשת בקשת הפירוק בחודש אוגוסט 2020".
לדברי השופט, "לדידי, אין לעמותה להלין אלא על עצמה, ולא השתכנעתי כי קיים צעד פוגעני פחות ההולם את נסיבות המקרה. בכל הנוגע לטענת העמותה כי מתן צו פירוק ישאיר את מאות אלפי המנויים 'תלויים באוויר' וללא פתרון הילכתי, יש לציין את דברי בא-כוח הרשם בדיון, לפיהם בעל התפקיד שימונה יתנהל מול ועדת הרבנים ובהתאם לחוק העמותות, כאשר בסופו של תהליך העמותה תוכל להמשיך את פעילותה בצורה תקינה ובאמצעות מוסדות עצמאיים.
גם נציגת הכנ"ר בדיון, אשר הצטרפה לעמדת רשם העמותות, סברה כי יש צורך במינוי בעל תפקיד בעקבות מתן צו פירוק, כאשר מטרת המהלך אינה חיסול העמותה והפסקת פעילותה אלא המשך הפעילות, כפי שנעשה במקרים אחרים של עמותות שהגיעו להליך של חדלות פירעון שסופו ניהול עצמאי של העמותה לאחר מינוי מוסדות חדשים בפיקוח הרשם ובית המשפט.