דרושה רגולציה בשוק הנגזרים / צילום: Shutterstock, Lord King
הדולר ממשיך להיסחר גם הבוקר סביב רמות ה-3.3 שקלים, וכלכלני לאומי מעריכים כי בהנחה שהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח תימשך בהיקפים החורגים ממסגרת השנתית שנקבעה בתוכנית הרכישות, רמה זו תלווה אותנו עד סוף השנה.
מוקדם יותר השבוע פורסמו יתרות המט"ח של בנק ישראל, לפיהן הבנק מימש כבר 46% מהיקף תוכנית הרכישות ל-2021. בנק ישראל רכש בחודש מרץ מט"ח בשווי 2 מיליארד דולר ומתחילת השנה 13.7 מיליארד דולר. בתחילת השנה בנק ישראל התחייב לרכוש 30 מיליארד דולר, ולאחר מכן הובהר כי מדובר על לפחות אותה הכמות - מה שמרמז על האפשרות להגדלתה. לפי קצב הרכישות הנוכחי עד תום השנה היקף הרכישות יסתכם בסכום חסר תקדים של 40-50 מיליארד דולר.
"הרכישות האדירות משמרות את ערכו של השקל", כתב קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי. "להערכתנו, בהעדר טריגרים שליליים, מעורבותו של בנק ישראל תשיג מטרה זו, אך לא תספיק כדי להחליש את השקל לבדה".
לוי מעריך כי בהנחה של היחלשות הדולר בעולם, עד סוף שנת 2021 שער החליפין הממוצע של השקל צפוי להיסחר בטווח של 3.25-3.35 שקלים לדולר בממוצע, אם כי השקל יכול לחרוג מטווח זה לפרקי זמן קצרים כתוצאה מהפתעות בשוק. "שער של 3.3 שקל לדולר הפך להיות 'הנורמלי החדש', אמר לוי. "קיימים מספר כוחות מנוגדים שצפויים להשפיע על חוזקו של השקל בשנה הקרובה, בהם הכוחות הבסיסיים, העודף בחשבון השוטף והעודף בתנועות הון. מנגד פעולותיו של בנק ישראל, היקף הרכישות האדיר, ומדיניות הריבית המרחיבה, מאזנות אותם ותומכות בהיחלשות השקל".
"התשובה לערכו של השקל בהמשך השנה תהיה תוצאה של המאזן בין כוחות אלה. כרגע נראה שהעודף בחשבון השוטף יהיה נמוך יותר מהיקפו ב-2020, וקרוב יותר לרמתו הממוצעת בחמש השנים שקדמו לכך - סביב 3.5%. עודף זה ימשיך לתמוך בהתחזקות השקל, אך פחות מבשנה שעברה", כתב לוי.
לוי מסביר כי הסיבה לירידה בעודף בחשבון השוטף היא פתיחת המשק והחזרה לשגרה. "הגדלת הצריכה הפרטית, עלייה בהיקף השקעות בחומרי גלם וציוד והעלייה במחירי הסחורות בעולם, יתמכו בהגדלת היבוא. היצוא כנראה ימשיך לצמוח בהובלת סקטור ההיי-טק, תעשיית המוליכים למחצה וסקטור הגז המקומי. בחשבון תנועות ההון, הכניסה של השקעות זרות צפויות להימשך".
לדבריו, גורם נוסף חריג שמסתמן השנה שמספק תמיכה לשקל הוא חלקם של הזרים בשוק האג"ח המקומי שממשיך לעלות בחדות. "אם ב-2020 כולה, משקיעים זרים רכשו אגרות חוב ממשלתיות בסכום שווה ערך לכ-5 מיליארד דולר, מתחילת 2021 סכום זה הוכפל. על כל אלה צריך להוסיף את העובדה ששיעור החשיפה למט"ח ביחס להיקף הנכסים של המוסדיים עומד ברמות שיא, וכנראה יוביל להיצע מט"ח שיילך ויגדל במקרה של היחלשות השקל".
לוי מציין גורם נוסף שיכול להשפיע על עוצמתו של השקל - האינפלציה. "ישראל היתה חריגה בעולם בשנה האחרונה בהקשר זה", אמר לוי. "הריבית הריאלית בישראל (שיעור האינפלציה פחות תשואה נומינלית) היתה חיובית. בגלל שהאינפלציה היתה שלילית והריבית אפסית. בניגוד לכך, השנה הקרובה צפויה להסתכם בשיעור אינפלציה גבוה יותר. סביבת הריבית הריאלית צפויה להפוך לשלילית ולהפחית את אחד הכוחות שתמכו בעוצמת השקל בשנה החולפת".
גל אקזיטים חסר תקדים בהייטק
מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, ויקטור בהר אמר כי "בתקופה האחרונה ניתן לראות גל של הנפקות ואקזיטים של חברות היי-טק ישראליות בהיקפים חסרי תקדים. הנזילות הגדולה בשווקים הפיננסיים בעולם, וההצלחה של החברות הישראליות בשנת 2020 הופכים את ישראל לאטרקטיבית במיוחד. ניתן לראות גם קפיצת מדרגה בשווי העסקאות, איירון סורס ואיטורו התמזגו לאחרונה לחברות ספאק לפי שווי של כ-10 מיליארד דולר כל אחת. ההצלחה מושכת לפה השקעות נוספות מענקיות הי-טק כמו גוגל שמתכננת מרכז פיתוח לשבבים או מיקרוסופט שמתעניינת בהקמת דאטה סנטר. התחרות על עובדי ההי-טק גדלה והשכר עולה גם כן. ההשקעות הגדולות מהעולם מתורגמות בסופו של יום בעיקר להוצאות שכר והטבות לעובדים, והם להערכתנו אחד הגורמים המרכזיים שפועלים לייסוף השקל.
"היקפי הרכישות של בנק ישראל הם גדולים מאוד ביחס לעודף בחשבון השוטף לדוגמה, שעמד בשנה שעברה על 20 מיליארד דולר, אולם כפי שציינו עסקאות ההי-טק עלו מדרגה השנה בהיקפם, ועל רקע זה רכישות בנק ישראל מתקשות להחליש את השקל", אמר בהר.