גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל מול דרום קוריאה וסרי לנקה: מה קרה למדינות שהוקמו סביב 1948

ישראל לא לבד. בציר 1948 הניב עוד ארבע מדינות – סרי לנקה, מיאנמר, דרום קוריאה וצפון קוריאה ● לאורך 73 שנותיהן, כולן מצאו עצמן במאבקים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים, כלכליים ומדיניים, לעתים הישרדותיים ● מה הנתונים מלמדים על ישראל אז והיום מול בנות המחזור שלה?

המונים צוהלים ברחובות תל אביב לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 / צילום: לע"מ-הנס פין
המונים צוהלים ברחובות תל אביב לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 / צילום: לע"מ-הנס פין

חמש מדינות נולדו בשנת 1948 אחרי תום מלחמת העולם השנייה וכחלק מהתפרקות האימפריה הבריטית. כמעט כולן שורטטו באופן מלאכותי לפי אינטרסים זרים, קווים על מפות שהתעלמו מקבוצות אתניות ודתיות. ישראל, ציילון (סרי לנקה), בורמה (מיאנמר), דרום קוריאה וצפון קוריאה - כולן חוו בשל כך מלחמות עקובות-מדם ומתחים פנימיים שעיצבו במידה רבה את עתידן. לא כולן התבגרו היטב. הדמוקרטיות הצליחו יותר. מיאנמר חווה בימים אלה רגרסיה לשלטון צבאי. כל אחת מהמדינות גיבשה לעצמה כיוון כלכלי ייחודי, תמהיל שבדיעבד נראה ברור ויציב, אך למעשה היה תולדה של רגעי והחלטות מפתח.

לקראת יום העצמאות, כינס "גלובס" למפגש שכבה את המדינות שנולדו לפני 73 שנה, הזמין גם את הודו, שגדולה מהן בשנה בלבד, והתעלם מצפון-קוריאה, שקשה לדעת מה מצבה הכלכלי. על הפרק עלו שאלות של רמת חיים, ילודה, השוואה בין האופן שבו הכלכלות של המדינות הללו התפתחו וכיצד נסיבות השנים שחלפו מאז לידתן - ביטחון, מלחמות אזרחים ושיקולים אזוריים - השפיעו עליהן.

מבחינת רמת החיים, כפי שהיא נמדדת בתוצר לנפש מתוקנן לכוח קנייה, ישראל התחילה במקום הראשון, אולם ניצבת כיום שנייה במועדון המצומצם. דרום-קוריאה, שנוסדה מתוך הריסות מלחמת העולם השנייה באסיה היישר לתוך מלחמה מול צפון-קוריאה ואיום ביטחוני מתמיד מאז, עקפה את ישראל בשנת 2001 ומאז מובילה בבטחה. בישראל עמד מדד זה על כ-32 אלף דולר לנפש ב-2018, לעומת כ-38 אלף דולר באותה השנה בדרום קוריאה.

סרי לנקה, ששמה קץ למלחמת האזרחים בה רק ב-2009, מפגינה מאז אותה שנה שיעור צמיחה גבוה, ונמצאת שלישית בדירוג (12 אלף דולר לנפש). הודו, מדינת ענק שאוכלוסייתה גדולה פי עשרה מאלו של כל המדינות שנבדקו יחד, והיא בעלת פערים חברתיים אדירים, מגיעה למקום הרביעי, כ-7,000 דולר. מיאנמר, שכבר סומנה כ"נמר אסיאתי" מבטיח אחרי תום המשטר הצבאי שבה אליו השנה, ועדיין ניצבת אחרונה בדירוג - כ-6,000 דולר.

 

ישראל פתחה פער

המצב היה אחר ב-1948. ישראל ניצבה אז בפער כפול ואפילו מרובע מול ה"ילדים" האחרים בזירה הבינלאומית. "חשוב להבין שישראל למעשה מעולם לא הייתה מדינה מתפתחת, כמו אלו שנולדו באותה שנה באסיה", אומר הכלכלן ד"ר אורי כץ, המשלים בימים אלה ספר על ההיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל. "מבחינת השכלה וידיעת קרוא וכתוב, ישראל שלפני מלחמת העצמאות הייתה ככל הנראה בטופ העולמי; הייתה לה גם תעשייה מתקדמת שהוקמה על ידי העלייה מאירופה, מוסדות חינוך מובילים כמו הטכניון והאוניברסיטה העברית וגם תמותת התינוקות - מדד מקובל להתקדמות אנושית - הייתה נמוכה ודומה לזו שבאירופה".

זהו מצב שונה לגמרי מזה שהיה בדרום-קוריאה, למשל, או בבורמה שאחרי הכיבוש הבריטי, שבהן רוב האוכלוסייה הייתה חקלאית בבסיסה, ללא ידיעת קרוא וכתוב ועם השכלה מועטה בלבד. סרי לנקה, לעומת זאת, נחשבה לבעלת פוטנציאל התפתחותי דומה לזה של יפן, אבל אפילו בה רק מחצית מהאוכלוסייה הלכה לבתי ספר והכלכלה נשענה בעיקר על יצוא חקלאי.

"אפשר לומר שנולדנו בוגרים לגילנו", מסכים פרופ' נתן זוסמן מהאוניברסיטה העברית, שחקר את העבר הכלכלי של ישראל, לשעבר מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל וכיום במכון ללימודים מתקדמים בז'נבה. פרופ' זוסמן מסתמך על נתונים שהציג פרופ‘ יעקב מצר, לפיהם בשנת 1939 ניצב היישוב היהודי בישראל במקום ה-15 בעולם (היישוב הערבי במקום ה-30) במדד הפיתוח האנושי (HDI). מאז ירדה מדינת ישראל למקום ה-19. "נקודת ההתחלה של המשק הישראלי הייתה גבוהה מאוד כבר מההתחלה", אומר פרופ' זוסמן.

רוב המומחים מציירים תמונה דומה של התפתחות הכלכלה הישראלית אחרי הקמתה. העובדה כי מאות אלפי עולים הגיעו לישראל בתוך תקופה קצרה יחסית - מאירופה וממדינות צפון אפריקה וערב - הביאה לתקופת הצנע ולצורך להשקעות ממשלתיות גדולות שיאפשרו את הקליטה. אך בתוך שנים אחדות בלבד, בסיוע הסכמי השילומים עם גרמניה ועל רקע צמיחה עולמית גלובלית אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בשל התפתחויות טכנולוגיות, החל המשק הישראלי בתקופת צמיחה מהירה עד אמצע שנות ה-60. "ישראל קצרה את הפירות של העלייה המסיבית ושל היכולת שלה לספוג אותה ולהעניק תשתיות כמו חינוך מתקדם", אומר פרופ' זוסמן.

ההוצאות על ביטחון מתנפחות

אותה תקופה הייתה שונה באסיה. בדרום-קוריאה, מדינה שבה חיו 20 מיליון תושבים ביום היווסדה (לעומת כמיליון בישראל), ושלא הפכה לדמוקרטיה אמיתית רק עד שנות ה-70, המדיניות הכלכלית הייתה "קפיטליזם מנוהל". המודל הקוריאני כלל השקעה ממשלתית אדירה בכמה קונגלומרטים (שכמה מהם קיימים עד היום, כמו "סמסונג", "יונדאי" ואחרים) שהסתערו על תחומי ייצור הטכנולוגיה וכלי רכב. ההשקעה החלה בשנות ה-60, והפסיקה רק בשנות ה-90. הנאמנות הדרום-קוריאנית להצלחת הקונגלומרטים ברמה הבינלאומית, יחד עם מערכת חינוך מצוינת המשרתת את צרכיהם והביקוש העולמי שהתפתח עומדים בבסיס ההצלחה הדרום-קוריאנית. "לקוריאנים פשוט היה מזל שהם הימרו על תחום האלקטרוניקה", מסביר ד"ר כץ.

 

הממשלה הישראלית וההסתדרות, לעומת זאת, השקיעו בתחומים אחרים, כמו טקסטיל והניסיון להקים תעשיית רכב ישראלית. באותן שנים, הכלכלה בישראל הוכתבה במידה רבה מלמעלה. "ההסתדרות והמפעלים שלה השקיעו בתחומים שלא היה לישראל יתרון יחסי בנוגע אליהם", אומר ד"ר כץ. "ההוצאה הביטחונית הלכה ועלתה אחרי מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים, ויש לצרף לכך גם את משבר האנרגיה שגרם להאטה גלובלית", מציין פרופ' זוסמן. התוצאה: מתחילת שנות ה-70 נקלע המשק הישראלי למשבר, לגירעון עמוק ובין השאר שיווע למטבע חוץ.

סרי-לנקה ובורמה באותה תקופה היו שקועות במלחמות ובסכסוכים אתניים. כיום מוכיחה סרי לנקה עד כמה תחרותי תחום הטקסטיל בעולם המאופיין בגלובליזציה, וכי המובילים בתחום מנצלים כוח עבודה זול וחקיקה לא מתקדמת בתחום העבודה כדי להתחרות בהצלחה בתחום, שאינו נחשב לכזה המכניס כסף רב למדינה, אך דורש "ידיים עובדות" רבות. כ-40% מהתוצר של סרי לנקה נובע מתחום זה.

אבל בשנים בהן דרום קוריאה ביצעה את הקפיצה היצרנית שלה, וישראל נאבקה עם משבר כלכלי, סרי לנקה דווקא הלכה ושקעה במלחמת אזרחים בין הטמילים לסינהאלים, אחרי שהניסיונות לחיות יחד אחרי העצמאות (ראשית כדומיניון של בריטניה ומ-1972 כמדינה עצמאית) - נכשלו. גם דרום-קוריאה וגם ישראל חוו מלחמות ומתחים ביטחוניים, אך ההשפעה האדירה של המלחמות והמשטר הצבאי משנות ה-60 בבורמה ובמהלך שנות מלחמת האזרחים והטרור בסרי לנקה מציגות את ההבדל שבין איום ביטחוני לבין שיתוק בשל המצב הביטחוני.

בישראל, המהפך הפוליטי של 1977 תורגם למדיניות מקרו-כלכלית לא-אחראית שהובילה לפתיחה הדרגתית של השוק הישראלי אך גם לאינפלציה גבוהה, ולמשבר מניות הבנקים. אך לאחר יישום תכנית הייצוב הכלכלית של 1985 חזר המשק לצמיחה, אם כי בקצב מואט מזה שאפיין את שנותיה הראשונות של המדינה. בעבור ד"ר כץ, זוהי דוגמא לתופעה העומדת בבסיס ההצלחה הישראלית: "רמת האמון בין התושבים במדינה הייתה גבוהה מהתחלה. הצלחנו להימנע ממלחמת אזרחים. בסופו של דבר הגנרלים והפוליטיקאים תמיד מצאו דרך לעבוד יחד למען המדינה, ולא אחד נגד השני. אפילו ההתגברות על המשבר הכלכלי הוכיחה זו, באמצעות מממשלת האחדות".

בבורמה, שבה דווקא ראה בן גוריון בשנות ה-50 את "השער לאסיה" ושהייתה אחת הראשונות בעולם להכיר באופן רשמי במדינת ישראל, המתחים האתניים, שלובו על ידי האינטרסים הזרים של הסינים ואחרים באסיה, הובילו החל מראשית שנות ה-60 לשלטון צבאי דיקטטורי, שמנע כל סיכוי להתפתחות כלכלית של המדינה. רק לפני פחות מעשור העבירה החונטה הצבאית את השלטון לאונג סן סו צ'י, כלת פרס נובל שנבחרה בבחירות הדמוקרטיות של 1995, אך לא נמנעה מלאפשר לצבא לבצע טיהור אתני וטבח המוני בבני הרוהינג'ה. בסופו של דבר, בוצעה השנה שוב הפיכה והצבא מבצר בימים אלה את שלטונו.

האם ישראל פספסה את הרכבת

האם ישראל פספסה את המתכון להצלחה של דרום-קוריאה, שהתחילה נמוך יותר ונמצאת כעת גבוה יותר ברמת החיים? "לא ניתן להשוות בין מדינה של 20 מיליון איש לישראל הקטנה", אומר פרופ' זוסמן, "בהתחלה הקונגלומרטים היו מיועדים לספק צריכה פנימית, דבר שלא היה אפשרי בישראל". בנוסף, הוא מציין כי החינוך הקוריאני המעולה והעסקים פועלים כדי לשמר את היתרונות הטכנולוגיים והפריון הגבוה של העובדים במדינה. במבחני פיזה ומבחני מיומנות עובדים ישראל ודרום-קוריאה ניצבות בשני קצוות מנוגדים.

 

אולם לישראל יש מאפיין ייחודי נוסף, שתקף גם ביום העצמאות ה-73 - שיעור הילודה הגבוה שלה. בדרום קוריאה ההתפתחות הכלכלית לוותה בצניחה חדה בשיעור הילודה (הקשר הקלאסי שרואים כלכלנים במדינות רבות) - היא נמצאת בתחתית הדירוג העולמי עם 1.1 ילדים לאשה. ישראל, לעומת זאת, נמצאת בצמרת המדינות המפותחות, עם 3.1 ילדים לאשה. "מדובר בהזדמנות אך גם בסכנה", אומרים המומחים.

"האוכלוסייה בישראל גדלה מהר מאוד, וזה תהליך המהווה משקולת על רמת החיים", אומר פרופ' זוסמן. "יש ויכוח בין ניאו-ליברלים שתומכים במעורבות ממשלתית קטנה בכלכלה לבין מי שתומכים במעורבות ממשלתית גדולה יותר, כאשר הקבוצה השנייה טוענת כי כאשר המדיניות מעודדת גידול אוכלוסייה, זה אינו רעיון מוצלח לצמצם את תפקיד הממשלה. כדי לקלוט את האוכלוסייה שנוצרת צריך השקעות גדולות בתשתיות אזרחיות - בעיקר חינוך, תחבורה ודיור - וזה דבר שהשוק הפרטי לא עושה לבד".

לדבריו, את העובדה כי בשנים האחרונות ישראל צומחת לאט יותר ממדינות רבות באסיה יש לייחס לנושא הדמוגרפי, לצד הוצאות הביטחון. "נשחקנו, היתרון היחסי שהיה לנו בראשית ימי המדינה נעלם", הוא אומר.

"יש כלכלנים שרואים ילודה בתור מאפיין שלילי של צמיחה", מסכים ד"ר כץ, "בין השאר כי הוא פוגע בהשקעה בהון אנושי. ברמת המשפחה, למשל, זה משתקף בפחות השקעה לכול ילד. ברמת המדינה, בצורך להשקיע יותר בבתי ספר ובחינוך". אבל הוא רואה היבט נוסף, שאולי מעקר את היכולת להשוות: "יש משהו מיוחד בישראל. רוב הממשלות בעולם מנסות למקסם את רמת החיים, כלומר את התוצר לנפש. אבל בישראל זה שונה. הממשלות מנסות ליצור מדינה גדולה, או ליצור מקלט ליהודים ברחבי העולם, או להבטיח את הישרדות העם היהודי, זהו סדר עדיפות אחר, שמעניק גם תוצאות אחרות".

פרופ' זוסמן מזכיר כי יש מדינות שהתחילו במצב טוב יותר מזה של ישראל, ולא הצליחו להתמודד עם השינויים הכלכליים העולמים כמותה. "בכל מקרה, צירוף הנסיבות של העליות הגדולות והאתגרים הביטחוניים הופכים את הסיפור הישראלי לייחודי", הוא אומר.

עוד כתבות

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

על המחיר שמשלם האתלט ההוליוודי

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

"להימצא סמוך למרחב מוגן": ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת