גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל מול דרום קוריאה וסרי לנקה: מה קרה למדינות שהוקמו סביב 1948

ישראל לא לבד. בציר 1948 הניב עוד ארבע מדינות – סרי לנקה, מיאנמר, דרום קוריאה וצפון קוריאה ● לאורך 73 שנותיהן, כולן מצאו עצמן במאבקים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים, כלכליים ומדיניים, לעתים הישרדותיים ● מה הנתונים מלמדים על ישראל אז והיום מול בנות המחזור שלה?

המונים צוהלים ברחובות תל אביב לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 / צילום: לע"מ-הנס פין
המונים צוהלים ברחובות תל אביב לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 / צילום: לע"מ-הנס פין

חמש מדינות נולדו בשנת 1948 אחרי תום מלחמת העולם השנייה וכחלק מהתפרקות האימפריה הבריטית. כמעט כולן שורטטו באופן מלאכותי לפי אינטרסים זרים, קווים על מפות שהתעלמו מקבוצות אתניות ודתיות. ישראל, ציילון (סרי לנקה), בורמה (מיאנמר), דרום קוריאה וצפון קוריאה - כולן חוו בשל כך מלחמות עקובות-מדם ומתחים פנימיים שעיצבו במידה רבה את עתידן. לא כולן התבגרו היטב. הדמוקרטיות הצליחו יותר. מיאנמר חווה בימים אלה רגרסיה לשלטון צבאי. כל אחת מהמדינות גיבשה לעצמה כיוון כלכלי ייחודי, תמהיל שבדיעבד נראה ברור ויציב, אך למעשה היה תולדה של רגעי והחלטות מפתח.

לקראת יום העצמאות, כינס "גלובס" למפגש שכבה את המדינות שנולדו לפני 73 שנה, הזמין גם את הודו, שגדולה מהן בשנה בלבד, והתעלם מצפון-קוריאה, שקשה לדעת מה מצבה הכלכלי. על הפרק עלו שאלות של רמת חיים, ילודה, השוואה בין האופן שבו הכלכלות של המדינות הללו התפתחו וכיצד נסיבות השנים שחלפו מאז לידתן - ביטחון, מלחמות אזרחים ושיקולים אזוריים - השפיעו עליהן.

מבחינת רמת החיים, כפי שהיא נמדדת בתוצר לנפש מתוקנן לכוח קנייה, ישראל התחילה במקום הראשון, אולם ניצבת כיום שנייה במועדון המצומצם. דרום-קוריאה, שנוסדה מתוך הריסות מלחמת העולם השנייה באסיה היישר לתוך מלחמה מול צפון-קוריאה ואיום ביטחוני מתמיד מאז, עקפה את ישראל בשנת 2001 ומאז מובילה בבטחה. בישראל עמד מדד זה על כ-32 אלף דולר לנפש ב-2018, לעומת כ-38 אלף דולר באותה השנה בדרום קוריאה.

סרי לנקה, ששמה קץ למלחמת האזרחים בה רק ב-2009, מפגינה מאז אותה שנה שיעור צמיחה גבוה, ונמצאת שלישית בדירוג (12 אלף דולר לנפש). הודו, מדינת ענק שאוכלוסייתה גדולה פי עשרה מאלו של כל המדינות שנבדקו יחד, והיא בעלת פערים חברתיים אדירים, מגיעה למקום הרביעי, כ-7,000 דולר. מיאנמר, שכבר סומנה כ"נמר אסיאתי" מבטיח אחרי תום המשטר הצבאי שבה אליו השנה, ועדיין ניצבת אחרונה בדירוג - כ-6,000 דולר.

 

ישראל פתחה פער

המצב היה אחר ב-1948. ישראל ניצבה אז בפער כפול ואפילו מרובע מול ה"ילדים" האחרים בזירה הבינלאומית. "חשוב להבין שישראל למעשה מעולם לא הייתה מדינה מתפתחת, כמו אלו שנולדו באותה שנה באסיה", אומר הכלכלן ד"ר אורי כץ, המשלים בימים אלה ספר על ההיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל. "מבחינת השכלה וידיעת קרוא וכתוב, ישראל שלפני מלחמת העצמאות הייתה ככל הנראה בטופ העולמי; הייתה לה גם תעשייה מתקדמת שהוקמה על ידי העלייה מאירופה, מוסדות חינוך מובילים כמו הטכניון והאוניברסיטה העברית וגם תמותת התינוקות - מדד מקובל להתקדמות אנושית - הייתה נמוכה ודומה לזו שבאירופה".

זהו מצב שונה לגמרי מזה שהיה בדרום-קוריאה, למשל, או בבורמה שאחרי הכיבוש הבריטי, שבהן רוב האוכלוסייה הייתה חקלאית בבסיסה, ללא ידיעת קרוא וכתוב ועם השכלה מועטה בלבד. סרי לנקה, לעומת זאת, נחשבה לבעלת פוטנציאל התפתחותי דומה לזה של יפן, אבל אפילו בה רק מחצית מהאוכלוסייה הלכה לבתי ספר והכלכלה נשענה בעיקר על יצוא חקלאי.

"אפשר לומר שנולדנו בוגרים לגילנו", מסכים פרופ' נתן זוסמן מהאוניברסיטה העברית, שחקר את העבר הכלכלי של ישראל, לשעבר מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל וכיום במכון ללימודים מתקדמים בז'נבה. פרופ' זוסמן מסתמך על נתונים שהציג פרופ‘ יעקב מצר, לפיהם בשנת 1939 ניצב היישוב היהודי בישראל במקום ה-15 בעולם (היישוב הערבי במקום ה-30) במדד הפיתוח האנושי (HDI). מאז ירדה מדינת ישראל למקום ה-19. "נקודת ההתחלה של המשק הישראלי הייתה גבוהה מאוד כבר מההתחלה", אומר פרופ' זוסמן.

רוב המומחים מציירים תמונה דומה של התפתחות הכלכלה הישראלית אחרי הקמתה. העובדה כי מאות אלפי עולים הגיעו לישראל בתוך תקופה קצרה יחסית - מאירופה וממדינות צפון אפריקה וערב - הביאה לתקופת הצנע ולצורך להשקעות ממשלתיות גדולות שיאפשרו את הקליטה. אך בתוך שנים אחדות בלבד, בסיוע הסכמי השילומים עם גרמניה ועל רקע צמיחה עולמית גלובלית אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בשל התפתחויות טכנולוגיות, החל המשק הישראלי בתקופת צמיחה מהירה עד אמצע שנות ה-60. "ישראל קצרה את הפירות של העלייה המסיבית ושל היכולת שלה לספוג אותה ולהעניק תשתיות כמו חינוך מתקדם", אומר פרופ' זוסמן.

ההוצאות על ביטחון מתנפחות

אותה תקופה הייתה שונה באסיה. בדרום-קוריאה, מדינה שבה חיו 20 מיליון תושבים ביום היווסדה (לעומת כמיליון בישראל), ושלא הפכה לדמוקרטיה אמיתית רק עד שנות ה-70, המדיניות הכלכלית הייתה "קפיטליזם מנוהל". המודל הקוריאני כלל השקעה ממשלתית אדירה בכמה קונגלומרטים (שכמה מהם קיימים עד היום, כמו "סמסונג", "יונדאי" ואחרים) שהסתערו על תחומי ייצור הטכנולוגיה וכלי רכב. ההשקעה החלה בשנות ה-60, והפסיקה רק בשנות ה-90. הנאמנות הדרום-קוריאנית להצלחת הקונגלומרטים ברמה הבינלאומית, יחד עם מערכת חינוך מצוינת המשרתת את צרכיהם והביקוש העולמי שהתפתח עומדים בבסיס ההצלחה הדרום-קוריאנית. "לקוריאנים פשוט היה מזל שהם הימרו על תחום האלקטרוניקה", מסביר ד"ר כץ.

 

הממשלה הישראלית וההסתדרות, לעומת זאת, השקיעו בתחומים אחרים, כמו טקסטיל והניסיון להקים תעשיית רכב ישראלית. באותן שנים, הכלכלה בישראל הוכתבה במידה רבה מלמעלה. "ההסתדרות והמפעלים שלה השקיעו בתחומים שלא היה לישראל יתרון יחסי בנוגע אליהם", אומר ד"ר כץ. "ההוצאה הביטחונית הלכה ועלתה אחרי מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים, ויש לצרף לכך גם את משבר האנרגיה שגרם להאטה גלובלית", מציין פרופ' זוסמן. התוצאה: מתחילת שנות ה-70 נקלע המשק הישראלי למשבר, לגירעון עמוק ובין השאר שיווע למטבע חוץ.

סרי-לנקה ובורמה באותה תקופה היו שקועות במלחמות ובסכסוכים אתניים. כיום מוכיחה סרי לנקה עד כמה תחרותי תחום הטקסטיל בעולם המאופיין בגלובליזציה, וכי המובילים בתחום מנצלים כוח עבודה זול וחקיקה לא מתקדמת בתחום העבודה כדי להתחרות בהצלחה בתחום, שאינו נחשב לכזה המכניס כסף רב למדינה, אך דורש "ידיים עובדות" רבות. כ-40% מהתוצר של סרי לנקה נובע מתחום זה.

אבל בשנים בהן דרום קוריאה ביצעה את הקפיצה היצרנית שלה, וישראל נאבקה עם משבר כלכלי, סרי לנקה דווקא הלכה ושקעה במלחמת אזרחים בין הטמילים לסינהאלים, אחרי שהניסיונות לחיות יחד אחרי העצמאות (ראשית כדומיניון של בריטניה ומ-1972 כמדינה עצמאית) - נכשלו. גם דרום-קוריאה וגם ישראל חוו מלחמות ומתחים ביטחוניים, אך ההשפעה האדירה של המלחמות והמשטר הצבאי משנות ה-60 בבורמה ובמהלך שנות מלחמת האזרחים והטרור בסרי לנקה מציגות את ההבדל שבין איום ביטחוני לבין שיתוק בשל המצב הביטחוני.

בישראל, המהפך הפוליטי של 1977 תורגם למדיניות מקרו-כלכלית לא-אחראית שהובילה לפתיחה הדרגתית של השוק הישראלי אך גם לאינפלציה גבוהה, ולמשבר מניות הבנקים. אך לאחר יישום תכנית הייצוב הכלכלית של 1985 חזר המשק לצמיחה, אם כי בקצב מואט מזה שאפיין את שנותיה הראשונות של המדינה. בעבור ד"ר כץ, זוהי דוגמא לתופעה העומדת בבסיס ההצלחה הישראלית: "רמת האמון בין התושבים במדינה הייתה גבוהה מהתחלה. הצלחנו להימנע ממלחמת אזרחים. בסופו של דבר הגנרלים והפוליטיקאים תמיד מצאו דרך לעבוד יחד למען המדינה, ולא אחד נגד השני. אפילו ההתגברות על המשבר הכלכלי הוכיחה זו, באמצעות מממשלת האחדות".

בבורמה, שבה דווקא ראה בן גוריון בשנות ה-50 את "השער לאסיה" ושהייתה אחת הראשונות בעולם להכיר באופן רשמי במדינת ישראל, המתחים האתניים, שלובו על ידי האינטרסים הזרים של הסינים ואחרים באסיה, הובילו החל מראשית שנות ה-60 לשלטון צבאי דיקטטורי, שמנע כל סיכוי להתפתחות כלכלית של המדינה. רק לפני פחות מעשור העבירה החונטה הצבאית את השלטון לאונג סן סו צ'י, כלת פרס נובל שנבחרה בבחירות הדמוקרטיות של 1995, אך לא נמנעה מלאפשר לצבא לבצע טיהור אתני וטבח המוני בבני הרוהינג'ה. בסופו של דבר, בוצעה השנה שוב הפיכה והצבא מבצר בימים אלה את שלטונו.

האם ישראל פספסה את הרכבת

האם ישראל פספסה את המתכון להצלחה של דרום-קוריאה, שהתחילה נמוך יותר ונמצאת כעת גבוה יותר ברמת החיים? "לא ניתן להשוות בין מדינה של 20 מיליון איש לישראל הקטנה", אומר פרופ' זוסמן, "בהתחלה הקונגלומרטים היו מיועדים לספק צריכה פנימית, דבר שלא היה אפשרי בישראל". בנוסף, הוא מציין כי החינוך הקוריאני המעולה והעסקים פועלים כדי לשמר את היתרונות הטכנולוגיים והפריון הגבוה של העובדים במדינה. במבחני פיזה ומבחני מיומנות עובדים ישראל ודרום-קוריאה ניצבות בשני קצוות מנוגדים.

 

אולם לישראל יש מאפיין ייחודי נוסף, שתקף גם ביום העצמאות ה-73 - שיעור הילודה הגבוה שלה. בדרום קוריאה ההתפתחות הכלכלית לוותה בצניחה חדה בשיעור הילודה (הקשר הקלאסי שרואים כלכלנים במדינות רבות) - היא נמצאת בתחתית הדירוג העולמי עם 1.1 ילדים לאשה. ישראל, לעומת זאת, נמצאת בצמרת המדינות המפותחות, עם 3.1 ילדים לאשה. "מדובר בהזדמנות אך גם בסכנה", אומרים המומחים.

"האוכלוסייה בישראל גדלה מהר מאוד, וזה תהליך המהווה משקולת על רמת החיים", אומר פרופ' זוסמן. "יש ויכוח בין ניאו-ליברלים שתומכים במעורבות ממשלתית קטנה בכלכלה לבין מי שתומכים במעורבות ממשלתית גדולה יותר, כאשר הקבוצה השנייה טוענת כי כאשר המדיניות מעודדת גידול אוכלוסייה, זה אינו רעיון מוצלח לצמצם את תפקיד הממשלה. כדי לקלוט את האוכלוסייה שנוצרת צריך השקעות גדולות בתשתיות אזרחיות - בעיקר חינוך, תחבורה ודיור - וזה דבר שהשוק הפרטי לא עושה לבד".

לדבריו, את העובדה כי בשנים האחרונות ישראל צומחת לאט יותר ממדינות רבות באסיה יש לייחס לנושא הדמוגרפי, לצד הוצאות הביטחון. "נשחקנו, היתרון היחסי שהיה לנו בראשית ימי המדינה נעלם", הוא אומר.

"יש כלכלנים שרואים ילודה בתור מאפיין שלילי של צמיחה", מסכים ד"ר כץ, "בין השאר כי הוא פוגע בהשקעה בהון אנושי. ברמת המשפחה, למשל, זה משתקף בפחות השקעה לכול ילד. ברמת המדינה, בצורך להשקיע יותר בבתי ספר ובחינוך". אבל הוא רואה היבט נוסף, שאולי מעקר את היכולת להשוות: "יש משהו מיוחד בישראל. רוב הממשלות בעולם מנסות למקסם את רמת החיים, כלומר את התוצר לנפש. אבל בישראל זה שונה. הממשלות מנסות ליצור מדינה גדולה, או ליצור מקלט ליהודים ברחבי העולם, או להבטיח את הישרדות העם היהודי, זהו סדר עדיפות אחר, שמעניק גם תוצאות אחרות".

פרופ' זוסמן מזכיר כי יש מדינות שהתחילו במצב טוב יותר מזה של ישראל, ולא הצליחו להתמודד עם השינויים הכלכליים העולמים כמותה. "בכל מקרה, צירוף הנסיבות של העליות הגדולות והאתגרים הביטחוניים הופכים את הסיפור הישראלי לייחודי", הוא אומר.

עוד כתבות

דב צור/ צלם:תמר מצפי

נסגר תיק החקירה נגד דב צור, ראש עיריית ראשון לציון לשעבר

צור נחקר בחשד ללקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים בכל הקשור ליחסיו עם איש העסקים והיזם ארז מוסאצ'ו ● המשנה לפרקליט המדינה קבע כי הסיוע שהעניק מוסאצ'ו לצור והתמורה שניתנה ע"י צור לא הצביעו על חומרה המצדיקה העמדה לדין פלילי

אסדת תמר / צילום: אלבטרוס

פעילות אסדת הגז תמר הושבתה בשל ההסלמה הביטחונית

שברון השביתה את האסדה בעקבות הנחיות שהתקבלו ממשרד האנרגיה ● בעת הזו אין צפי לחידוש הפעילות

חנות דלתא / צילום: תמר מצפי

דלתא גליל מסכמת רבעון עם רווח נקי של 15.1 מיליון דולר

דלתא גליל מסכמת את הרבעון הראשון של 2021 ב-416.1 מיליון דולר, גידול של 25% בהכנסות לעומת הרבעון הראשון אשתקד ● הסגרים וטרנד הקניות המקוונות הזניקו את המכירות באונליין ב-272% והסתכמו ב-70.8 מיליון דולר

האחים רועי ואלדר טובי / צילום: וונדרה

חברת הסייבר האנגלית שהקימו האחים טובי נמכרת ב-400 מיליון דולר

חברת Jamf הציבורית הודיעה כי תרכוש את Wandera, שהקימו הישראלים לשעבר אלדר ורועי טובי המתגוררים בלונדון ● Wandera העסיקה בעבר עובדים בישראל בתחום של חקר איומי סייבר, אך כיום אין לה עובדים בארץ

נתב"ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ

עקב המצב הביטחוני: חברות תעופה מודיעות על ביטולי טיסות לישראל

החברות שביטלו את הטיסות המתוכננות להיום הן יונייטד איירליינס, דלתא איירליינס, אמריקן איירליינס, אייר פראנס ולופטהנזה ● אמש הושבת נמל התעופה בן גוריון לנחיתות ולהמראות, וטיסות שתוכננו לנחות נאלצו "לשרוף" זמן באוויר ולטוס במעגלים, עד שלבסוף הופנו לנחיתה בנמלי תעופה אחרים

שי וינינגר ודניאל שרייבר, מייסדי למונייד / צילום: בן קלמר

סופה בטקסס פגעה בתוצאות למונייד; לסערה שמלווה את המניה תרמו הצעת מכר וציוץ של שורטיסט

חברת הביטוח הדיגיטלי רשמה הפסד של 49 מיליון דולר ברבעון הראשון ● מניית למונייד צנחה בכ-60% מהשיא, לאחר שכמה מבעלי המניות שלה מימשו מהחזקותיהם בכרבע מיליארד דולר

יהודים אורתודוקסיים בברוקלין בניו יורק / צילום: Associated Press, Wong Maye-E

יותר צעירים יהודים בארה"ב מזדהים כאורתודוקסים

יהודים בגילאים 18 עד 29 מתפלגים בין המסורות המחמירות ביותר לחוסר עניין מוחלט בדת, כך מראה מחקר חדש

עוה"ד בנד (מימין), חלד, אלקס הרטמן ושוקי חורש / צילום: מיכל רביבו

100 שנה אחרי שנוסד: משרד ש.הורוביץ ממזג לשורותיו פירמה אחרת

משרד אשר חלד, מהמשרדים המובילים בארץ בתחומי דיני העבודה, הסדרי פנסיה וביטחון סוציאלי, מצטרף אל משרד ש. הורוביץ וירחיב את מחלקת דיני עבודה של המשרד

כוחות משטרה באזור בת ים הערב / צילום: דוברות משטרת ישראל

העימותים ברחבי הארץ: ניסיון ללינץ' בנהג ערבי בבת ים

מתפרעים יהודים בבת ים ניסו לפגוע בנהג ערבי שעבר במקום ● צוות שידור של כאן 11 העביר בשידור חי את האירוע במשך שעה ארוכה ● למרות אזהרות מראש - במקום נכחו כוחות משטרה לא מספיקים

כלי רכב שורפים בלוד לאחר לילה של התפרעויות אלימות / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

רשות המסים: כאלפיים מקרים שבהם נגרם נזק לרכוש

בערכת מצב שקיים שר האוצר הוחלט כי יתבצע מימוש מיידי של החוק להענקת פיצויים בגין נזק ופגיעות ישירות ברכוש ● רשות המסים מסרו כי דיור חלופי סופק לעשרות משפחות

כיפת ברזל מופעלת נגד טילים שנורו מרצועת עזה מעל שמי אשקלון / צילום: Reuters, Amir Cohen

הביקוש לדירות באשקלון היה בשיא, ואז הגיעה הלחימה. מה יקרה עכשיו?

ערי הדרום הן בין הערים הנבנות ביותר במדינה, במיוחד אחרי "צוק איתן" • אשקלון, שהפכה למוקד התקיפות בסבב הנוכחי וסופרת נפגעים בנפש, היא הרביעית בטבלת היקפי הבנייה: אחרי ת"א, ירושלים ורמת גן • אורך המערכה ועוצמתה יקבע את ההשפעה על השוק

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ביהמ"ש הורה לנתניהו למסור לעיתון "הארץ" את יומן פגישותיו עם עורכי דינו

עיתון "הארץ" ועמותת הצלחה ביקשו לקבל פרטים אודות הפגישות של נתניהו עם עורכי דינו בשנים 2016-2018 ● בית המשפט המחוזי קבע כי "מסירת המידע משרתת אינטרס ציבורי כבד משקל"

אבי צבי / צילום: אודי פורטל

דירקטוריון פרטנר הכריע: אבי צבי מונה לתפקיד המנכ"ל

המועמדות של צבי לתפקיד נחשפה לראשונה בגלובס ● צבי שימש כמנכ"ל ערוץ רשת 13, ממנו פרש בסוף 2018

מעבר הגבול באב אל האווה. המעבר היחיד שבו לאו"ם מותר לעבור לסוריה כדי לספק סיוע הומניטרי / צילום: Reuters, Osman Orsal

ביידן עומד למבחן מול רוסיה לגבי סיוע בסוריה

עימות מתקרב לגבי מעבר הגבול האחרון שהאו"ם משתמש בו להכנסת ציוד סיוע למדינה

הפגנה פרו-פלסטינית בטורקיה / צילום: Reuters, דילרה סנקאיה

העימות גולש: בתי כנסת הותקפו בגרמניה; חשש בקהילות היהודיות באירופה

כל בתי הכנסת בטורקיה נסגרו בהוראת השלטונות בעקבות הפגנות אנטי-ישראליות, וארגוני הביטחון הדואגים לקהילות היהודיות בבריטניה וצרפת נמצאים בכוננות מוגברת להתקפות ולעימותים אפשריים

משרד סימילרווב / צילום: עודד בביוף

גם יוסי ורדי במרוויחים: סימילרווב הנפיקה בניו יורק לפי 1.6 מיליארד דולר

בין המחזיקים בחברה, שפיתחה פלטפורמה לבחינת התנהגויות של גולשים באינטרנט: המייסד אור עופר (מניות בשווי 125 מיליון דולר) קבוצת ויולה (280 מיליון דולר) ומשקיע הטכנולוגיה ורדי (86 מיליון דולר)

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ”ל Wix  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

ממשיכה לצמוח (ולהפסיד): "Wix היא שחקנית מובילה במהפכת המעבר לאונליין"

הכנסות Wix ברבעון עלו על תחזיות האנליסטים והסתכמו ב-304 מיליון דולר, צמיחה של כ-41% לעומת הרבעון המקביל, וההפסד למניה היה נמוך ב-12 סנט לעומת התחזית ● המנכ"ל אבישי אברהמי: "אנחנו מתחילים את 2021 בעמדה חזקה מאוד בדרך להגשמת החזון שלנו"

הר דב / צילום: תומר ש, ויקיפדיה

האם התרחש אירוע ביטחוני בהר דב? רמז: כן, אבל

הודעה שהופצה אתמול בווטסאפ, במהלך ערב ביטחוני מתוח, קראה לתושבים בצפון להישאר בבתיהם על רקע אירוע ביטחוני ● מבדיקת המשרוקית עולה: מדובר בהודעה אמיתית של צה"ל, אך כזאת שעוסקת באירוע שהתרחש לפני כשנה ●  המשרוקית של גלובס

אבי דיכטר, הליכוד / צילום: רפי קוץ

"מרצ דרשה להחליף את המנון התקווה באינטרנציונל"? כן, ובנטע ברזילי

אבי דיכטר חשף עדות מרשיעה לאידאולוגיה הקומוניסטית של מרצ. או לחיבתה לאייל גולן ● המשרוקית של גלובס

פגיעה ישירה ברכב באשקלון / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

"הזכות להגן על עצמה": כך רואים כלי התקשורת באירופה את ההסלמה

מנהיגים פוליטיים רבים באירופה וברחבי העולם נמנעים עדיין מלהגיב ישירות על העימות המסלים ● ג'ונסון נמנע מלגנות את ירי הרקטות, בארה"ב ביקורת הובעה מהצד הימני של המפה על שתיקתו המתמשכת של ביידן ● הודעות שפורסמו בשם האיחוד האירופי וע"י דוברי ממשלות ביבשת גינו את העובדה כי רקטות שמשוגרות מעזה מכוונות למרכזי אוכלוסייה ישראלים