גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעסיקים - היזהרו מהתקשרות עם קבלן עצמאי או פרילנסר

פסק דין תקדימי של בית הדין הארצי לעבודה מעניק זכויות למי שסווג בטעות כפרילנסר ● מעסיקים צריכים לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לצורת העסקה

בית משפט / צילום: shutterstock
בית משפט / צילום: shutterstock

פסק דין חדשני של בית הדין הארצי לעבודה, שניתן בהרכב מורחב של תשעה, הכריע לאחרונה בשתי שאלות שבליבת משפט העבודה: באילו נסיבות יש להכיר בקבלן עצמאי, או בפרילנסר (משתתף חופשי) כעובד, וכיצד יש לבצע את ההתחשבנות הכספית עמו למפרע.

ביחסים בהם צד אחד מעמיד את כוח עבודתו לטובת האחר, דרך המלך היא העסקה כשכיר. עם זאת, צרכי שוק העבודה המודרני יצרו מתכונות התקשרות מגוונות יותר. לשני הצדדים אינטרס בכך. למעסיק - יכולת לשלם שכר החורג מהנורמה עבור מומחיות, גמישות ניהולית וכדומה; למועסק - יתרונות מיסוי, יכולת לתת שירות בו בזמן למספר גופים, ללא תלות כלכלית, ובעיקר ניהול הזמן באופן גמיש יותר. כך נולדו להם בשנים האחרונות "חברות יחיד", העסקת פלטפורמה (כגון Uber ו Wolt); מתחמי עבודה משותפים (We work), ועוד.

אלא שההסכמה בין צדדים על מתכונת ההתקשרות אינה מחייבת. במקרים רבים, מי שהועסקו שנים רבות כקבלנים וקיבלו תמורה מוגדלת, שכוללת בתוכה את עלות הזכויות הסוציאליות המשולמות לשכיר, דרשו להכיר בהם, בדיעבד, כשכירים ולשלם להם זכויות נלוות בהתאם. בתי הדין לעבדה נדרשו לקבוע האם התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים (על פי רוב נקבע שכן) ולא נתנו משקל להגדרת היחסים החוזית.

בין השופטים התגלו חילוקי דעות בשאלה איך עורכים התחשבנות בדיעבד בין צדדים שטעו בהגדרת ההתקשרות ביניהם. שתי גישות מרכזיות הוצגו בהקשר זה: "הגישה ההרתעתית", שלפיה מעסיק לא יורשה לקזז את תשלומי היתר ששילם לתובע כקבלן, אלא אם התמורה שנתן לו עלתה על 50% משכר של עובד שכיר מקביל ומנגד, ה"גישה החישובית", לפיה יש לבחון בכל מקרה את ערך התמורה הכוללת ששולמה לקבלן ביחס לשכר ולתנאים הנלווים לו היה זכאי אילו הועסק כשכיר. ככל שיש פער כזה לטובת התובע, יחויב המעסיק בהשלמתו, ומנגד אם הפער לטובת המעסיק, ייערך קיזוז והתביעה תידחה.

הדיון הנוכחי בהרכב המורחב נועד להכריע בין הגישות ולייצר הלכה אחידה, ולכן אוחדו ארבעה ערעורים נפרדים, שהצדדים להם היו בחלקם מעסיקים ציבוריים ובחלקם פרטיים, מולם עובדים בכירים וזוטרים, בעלי מקצועות שונים. נשיאת בית הדין הארצי, השופטת וירט-לבנה (ביחד עם 3 חברי מותב), הציגה עמדה חדשנית, לפיה התמורות שחלו בשוק העבודה מחייבות התאמה משפטית ומתן דגש לרצון החופשי של הצדדים. לשיטתה, יש לבחון, בשלב ראשון, את תום הלב של הצדדים. ככל שיתברר שהמועסק הוא שיזם את מתכונת ההתקשרות כעצמאי לצרכיו, בעוד שהמעסיק היה נכון לקיום יחסי עובד-מעביד - יוכל המעסיק לבקש לסלק את התביעה נגדו על הסף בשל חוסר תום לב. מנגד, אם יוכרע כי התובע אכן היה עובד שכיר, תיערך התחשבנות למפרע בגין זכויותיו, הן במישור הממוני - העובד יהיה זכאי להפרש בגין הפער בין התשלומים ששולמו לו כקבלן לבין שכרו החלופי וכלל זכויותיו הנלוות, אילו היה שכיר; ובנוסף - וכאן החידוש המשמעותי - התובע יהיה זכאי לפיצוי בגין נזק לא ממוני, שייקבע על דרך האומדנה. תשלום זה מגלם פיצוי בגין זכויות אחרות שאבדו (כגון: הזכות לפעול באמצעות ארגון עובדים, קידום במקום העבודה, זכויות בביטוח לאומי). נפסק, כי פיצוי לא ממוני הוא ברירת מחדל, והמעסיק יצטרך להוכיח מדוע יש הצדקה שלא לשלמו.

דעת הרוב (השופטת דוידוב יחד עם 4 חברי מותב),הצטרפה לחידוש לפיו יתווסף פיצוי עבור נזק לא ממוני בגין העסקה של עובד במתכונת קבלנית, אך דחתה את הגישה לפי היעדר תום לב מצד המועסק יכול להביא לסילוק תביעתו על הסף. מעמד של עובד הוא בגדר "סטטוס", שמקנה זכויות מיוחדות, ולא ניתן להתנות עליו בשום דרך. לפיכך, אין לחסום את בירור המעמד גם אם התובע חסר תום לב. את חוסר תום הלב יש לשקול בשלב הערכת הפיצוי הלא ממוני, ולא מראש.

פסק הדין כולל אמירות חשובות מאוד על תפקידו של בית הדין לעבודה בפיתוח ההלכה, ועל הצורך בריענון כללים ישנים מעת לעת. חלק מחברי המותב התייחסו גם להשלכות משבר הקורונה, שהפך את מעמדם של העצמאים לשברירי יותר, ומנגד הדגיש את חשיבות הגמישות וחוסר התלות הכלכלית במעסיק אחד.

בנוסף, הודגש כי משפט העבודה הוא כלי ליצירת שוויון חברתי, הגנה על חלשים, קידום ערכים של כבוד אנושי, ומאידך מתן מרחב גם לאוטונומיה ולרצון הפרט ליצור התקשרויות מסוג אחר. בית הדין ער לכך שהלכה זו מותירה שאלות פתוחות רבות (בעיקר ביחס לפיצוי הלא ממוני) ומבטיח כי "המשך יבוא". למרות הבדלי הגישות בין השופטים, דבר אחד ברור: סטיה מיחסי עבודה תמיד תסכן יותר את המעסיק, שיידרש לעמוד בנטל להצדיק את ההתקשרות ואת עלותה הכלכלית ביחס להיבטים רבים, שאינם נמדדים רק בכסף.

הכותבת היא שותפה מייסדת במשרד עו"ד רובין שמואלביץ, המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים גדולים ובין היתר מייצגת את גלובס

עוד כתבות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?