גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההגמוניה תפרה לנתניהו תיק כדי להפילו? זה כ"כ אידיוטי"

שי ניצן נעלם מהעין הציבורית מאז תום כהונתו הסוערת לפני כשנה וחצי ● אולם פתיחת משפטו של רה"מ והתקפות נתניהו על הפרקליטות גורמות לו להשיב אש ● בראיון בלעדי לגלובס מודה ניצן כי נתניהו "עשה דברים גדולים לטובת המדינה", אך דוחה את טענות רה"מ כי כתב האישום הוא ניסיון הפיכה שלטונית

עו"ד שי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה / צילום: איל יצהר
עו"ד שי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה / צילום: איל יצהר

יום העצמאות תשפ"א תופס את פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן, במצב רוח דואלי. מצד אחד, הוא נהנה מהזמן שהתפנה לו מאז שסיים את תפקידו בדצמבר 2019, מהשקט בדירתו הצנועה בשכונת רמות בירושלים, מהפנאי שמאפשר לו לקרוא עוד ספר של חיים באר, לצפות בסדרות בנטפליקס, לצאת לטיולים ולבלות עם רעייתו, תמר, וחמשת ילדיו הבוגרים. אבל מאידך, ניכר על ניצן שהוא כבר מתגעגע לעשייה הציבורית בתפקידיו השונים בפרקליטות המדינה ולהיותו בצמתי קבלת ההחלטות.

"יצא לי לקרוא לא מזמן ספר שנקרא 'מאפס למאה' שמספר על צוות לוחמים ביחידת החילוץ של חיל האוויר (669). אני צריך לכתוב ספר שייקרא מ-מאה לאפס'", מתאר ניצן את תחושותיו. "אין ספק שחל בחיים שלי שינוי דרמטי. מאדם שנושא תפקיד 'סופר' תובעני הפכתי לאדם מן המניין שאין לו שום נטל ואחריות".

אבל זה שניצן עזב את הפרקליטות לא אומר שהפרקליטות עזבה את ניצן. כשמסביב ייהום הסער של תחילת שלב העדויות במשפטו של ראש הממשלה, וכשבנימין נתניהו חוזר ותוקף את הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה וטוען שהם תפרו לו תיק כדי להפילו מהשלטון, ניצן לא מוכן לשתוק. "אני לא יכול להשוות את הכוח שלי בתקשורת לכוח שיש לראש הממשלה, אבל לצערי אני כמעט לא רואה דמויות ציבוריות שמתקוממות נגד הטענות המופרכות שלו. זה לא עושה לי כיף גדול, אבל אני חושב שצריך להשמיע קול צלול וברור", אומר ניצן שהיה אחראי על הטיפול בתיק נתניהו.

תיאוריה מופרכת

"יש לנתניהו זכות להגן על עצמו מפני האישומים, אבל זה הכול עניין של מידה", אומר ניצן. "אין לו זכות לקעקע את כל מערכת המשפט ולהגיד שעושים נגדו ניסיון הפיכה שלטונית. התנהלותו היא כמו של בן אדם שנותנים לו סטירה והוא בתגובה מוציא רובה ומרסס את כל הרחוב. אמירותיו הן סרק, אבל אנשים קונים את הדברים המופרכים האלה. חשוב לי מאוד שהציבור יידע את האמת".

ישנה תזה שמוביל העיתונאי אבישי בן חיים ושהולכת ותופסת אחיזה, שלפיה האליטה האשכנזית הישנה, "ההגמוניה", אחראית להעמדתו לדין של נתניהו.
"הוריי עלו לארץ בלי גרוש מסלובקיה ומרומניה וגידלו אותי ואת ארבעת אחיי בדירת שלושה חדרים בשכונת מקור-ברוך בירושלים. אבי עבד בעבודות כפיים בבתי הזיקוק ובתנובה, ואימי גידלה חמישה ילדים ואחר כך עבדה בחנות. כשהייתי ילד מאוד רציתי ללמוד לנגן, אבל לא יכולתי, כי לא היה לנו מספיק כסף. לכן, להגיד 'ההגמוניה' זו תיאוריה מופרכת ומקושקשת. אני מההגמוניה?

"מה שיש כאן זו מדינה שמנסה להתנהל כמדינת חוק, והמתקפות הללו הן על אנשים שמנסים למלא את תפקידם בגלל טעמים אישיים ופוליטיים. הדוגמה הבולטת היא דווקא נתניהו עצמו שעד החקירות שלו הגן על מערכת המשפט ופתאום התחיל לתקוף אותה. מה קרה? פתאום נגלה לו האור? כשנוגעים באדם, אז הוא שולף את כל הקוצים".

ניצן מתריע כי הנאומים של נתניהו נגד הפרקליטות ונגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט "פוגעים בדמותה של ישראל ובשלטון החוק שלה".

לדבריו, "אנשים שמאמינים בנתניהו שומעים אותו, וזה משפיע עליהם. אדם 'רגיל' שעומד לדין שומע שראש הממשלה יוצא נגד התובעת או נגד פרקליט המדינה באופן אישי, וחושב שגם לו זה מותר. זה משנה את כללי המשחק לחלוטין. בסוף, לא רק נתניהו קיים פה, יש מדינה שלמה מסביבו, יש כללים, מגבלות, ריסון עצמי, הכול התפרק כאן.

יש אנשים בפרקליטות שאמרו לי שהנזק שדברי נתניהו גורמים לאמון הציבור במערכת המשפט הוא כ"כ גדול שעדיף היה לא להעמידו לדין.
"אין ספק שיש נזק ישיר של פגיעה באמון הציבור במערכת בגלל אופן המאבק של נתניהו. אולם מנגד, זה שיש לנו אומץ להעמיד לדין ראש הממשלה ולהתמודד עם שחיתות ציבורית ברמות הגבוהות ביותר, מראה שאנחנו מדינה דמוקרטית חזקה ושיש שוויון בפני החוק. זה מקרין על דמות ישראל בעולם. זה תורם למדינה ולחוזקה.

"בסוף, אם היינו נרתעים מלהילחם בשחיתות ציבורית זה היה פוגע במדינה פגיעה קשה. כשיש לך חשדות כאלה ואתה מטייח אותם, זה גורם נזק למדינה, לדמותה ולאזרחיה".

מביטחוניסט לשמאלני

למרות הביקורת החריפה לניצן יש גם דברים טובים לומר על ראש הממשלה. "נתניהו עשה דברים גדולים וחשובים לטובת המדינה - הבאת החיסונים נגד קורונה, למשל. הוא איש מאוד מאוד מוכשר. ושוב, עד לפני שלוש או ארבע שנים הוא הגן על מערכת המשפט ועל שלטון החוק. גם המינויים שלו היו ראויים - מנדלבליט, המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך - זה הוא מינה", הוא אומר וחוזר לתקוף: "ופתאום נהיינו מאנשים שראויים למלא את התפקידים הכי ראויים לאנשים פסולים, כוזבים?"

יש מי שטוען שמה שהניע אותך להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה זה שאתה שמאלני.
"כל השנים הקפדתי לשמור את דעותיי הפוליטיות לעצמי. בעבר, בכלל סומנתי כימני, כי בתפקידיי בפרקליטות ייצגתי את המדינה בהרבה מאוד עתירות ביטחוניות. אז, גורמי שמאל יצאו נגדי ותויגתי כביטחוניסט וימני. אחר כך, ברגע שנהייתי אחראי על מערכת אכיפת החוק בהתנתקות והוריתי לחקור רבנים, האשימו אותי פתאום שאני שמאלני. זה היה קשקוש אז, וזה קשקוש היום של נתניהו שאני רוצה להפילו. זה כ"כ אידיוטי. כשנוהל התיק נגד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, רצינו להפיל את אולמרט?

"החינוך בפרקליטות הוא כמו של רופא מנתח. לא מעניין אותנו אם המנותח ערבי, יהודי ימני או יהודי שמאלני. אנחנו מסתכלים על הראיות כמו שהרופא מסתכל על האיברים הפנימיים של המנותח. השאלה אם טוב או רע למדינה שנתניהו יהיה ראש ממשלה לא רלוונטית".

אולי חלק מהסיבה לטענות האלה היא שהשקעתם משאבים יוצאי דופן בטיפול בתיק נתניהו.
"תיק נתניהו הוא 'סופר' חשוב ומשקיעים בו זמן ומחשבה, אבל צריך להבין שבסוף מדובר בתיק אחד מבין כ-30 אלף תיקים בשנה שהפרקליטות מטפלת בהם. ל-99% מהפרקליטים אין שום קשר לתיק הזה, אבל 99% מהסיקור של הפרקליטות עוסק ב-1% מהעיסוק שלה. כפרקליט מדינה, ברוב הגדול של הזמן לא התעסקתי עם תיק נתניהו אלא עם אלף דברים אחרים שמשפיעים על האזרח יותר מתיק זה".

החופשה והנזק

אני מנסה לברר עם ניצן היכן בכל זאת הוא טעה בתהליך שהוביל להגשת כתב האישום נגד נתניהו. "טעות שעשיתי וגרמה נזק ציבורי לפרקליטות ולמערכת כולה הייתה שאפשרתי לתובעת בתיק, עו"ד ליאת בן-ארי, לצאת לחו"ל במהלך הליך השימוע", הוא מודה. "ליאת עבדה בשנה שלפני כן עבודת פרך והיה לה אירוע משפחתי בדרום אפריקה, ואז נתניהו ביקש להאריך את השימוע. לא ביטלתי לה את החופשה, והרציונל היה שהיא נכחה בחלק העיקרי של השימוע, שהיא רק אדם אחד מתוך צוות גדול של בכירים, ובנוסף העברנו לה כל מילה שנאמרה בשימוע.

"גם ליאת היא בן אדם והגיעה לה החופשה הזו. אבל לא צפיתי את עוצמת הביקורת. ברמת המהות לא נגרם נזק, אבל יש נזק בעניין של נראות. כתוצאה מזה ראש הממשלה יכול לטעון שהכול מכור".

אבל אולי זה מלמד על משהו יותר עמוק - על חוסר היכולת שלכם להפנים ביקורת.
"יהודה וינשטיין (היועמ"ש לשעבר, ח' מ') אמר פעם שהלוואי והיה יכול לשדר החוצה את הדיונים הפנימיים בפרקליטות כדי להראות את ההעמקה, את הרצינות ואת עומק השיקולים. אני לא מקבל את הטענה שאנחנו לא קשובים. זה שקר. זה לא נכון. בוודאי כשמדובר בתיק של ראש ממשלה".

אתה לא טוב בקבלת ביקורת.
"אני לא מסכים. אתם העיתונאים תמיד בפוזיציה של הרשות המבקרת. אנחנו בפוזיציה של 'כל הזמן מותקפים'. יכול להיות שזו דרכו של עולם, אבל הרבה יותר קל לעמוד מבחוץ ולבקר מאשר לעשות, ובטח בנושאים רגישים ומול הדמויות הכי חזקות במדינה".

היה לך כוח עצום ואיתו באה אחריות.
"תפקידנו כרוך בקבלת ביקורת מתמדת, וזה חלק מכללי המשחק. אבל יש לי טענה נגד התקפות שקריות, מתלהמות, שכוללות 'פייק ניוז' ורוצות לקעקע את השיטה. למשל, ההתקפות על בן-ארי ומנדלבליט וגם ההפגנות מול בתיהם. באותה מידה אני גם חושב שלא ראוי להפגין מול הבית של השר אמיר אוחנה. למה ילדיו של אוחנה צריכים לחוש מאוימים? גם לנבחר ציבור מגיעה הזכות לפרטיות בביתו".

אתה מדבר מתוך חוויה אישית.
"בתקופת ההתנתקות ילדיי היו קטנים. יום אחד בן אדם דפק בדלת וצעק עליהם 'אבא שלכם רשע' וקילל אותי. במקרה אחר באו מפגינים עם תופים וצעקו 'שי ניצן בוגד', אז הילד שלי הביא דרבוקה ושר מולם 'שי ניצן נחמד, שי ניצן נחמד'. אלה לא דברים שילדים צריכים להתמודד איתם".

מלחמות הירושה

דיברנו די והותר על נתניהו. אני מעמת את ניצן עם האופן שבו הגיבו בכירי הפרקליטות אחרי פרישתו למינויו של עו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית, למ"מ פרקליט המדינה. המינוי עורר התקוממות מצד היועמ"ש וצמרת הפרקליטות, ואלדד לא שרד הרבה זמן בתפקיד.

בין התיקים החשובים שניהל אלדד היה תיק 242 - פרשת "ישראל ביתנו". התיק הסתיים לאחרונה בהרשעה של בכירים בשירות הציבורי ובעמותות בעבירות שחיתות, ובראשם סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום.

איך יכול להיות שאדם כמו אלדד, בכיר בפרקליטות ובשר מבשרה, שניהל תיקים חשובים, זכה ליחס כזה מהקולגות. נתת לאלדד להוביל את תיק השחיתות הציבורית הכי חשוב שהיה פה עד תיק נתניהו, תיק 242.
"זה בהחלט תיק מאוד חשוב במאבק בשחיתות הציבורית בישראל. תיק 242, תיק אולמרט ותיק נתניהו הם התיקים הכי חשובים בתקופתי במאבק בשחיתות הציבורית. אבל זה שחשבתי שאלדד יכול כמנהל מחלקה להוביל את התיק הזה לא אומר שהוא מתאים להיות פרקליט המדינה. לא כל מנהל מחלקה מתאים להיות פרקליט מדינה. דבר אחד זה להיות אלוף בצה"ל ודבר אחר להיות רמטכ"ל. לא כל אלוף יכול להיות רמטכ"ל".

ניצן אומר שכפרקליט המדינה פעל להכשיר שלושה מועמדים להחליפו, בעלי ניסיון בשטח ובניהול. "למברגר היה בכל המחוזות והוא המשנה לפרקליט המדינה; עו"ד עמית איסמן שכל הקריירה שלו הייתה במחוז חיפה, אבל הוא היה כשנתיים משנה ועבד במטה; ובן-ארי, שהייתה פרקליטת מיסוי וכלכלה וחשבתי שמתאים שתהיה משנה לפרקליט המדינה (היום היא המשנה לאכיפה כלכלית, ח' מ'). אז היו שלושה פרקליטים מצוינים ומתאימים לתפקיד".

אז בעיניך איסמן שהוא מ"מ פרקליט המדינה, ראוי למינוי קבע, למרות שבעברו התבטאויות בעייתיות כלפי נשים שעבדו עימו.
"איסמן ראוי לתפקיד. ההתבטאויות שלו כלפי נשים היו בעייתיות, אבל אתה לא מחליט על קריירה של בן אדם רק על סמך אירועים כאלה".

שיפור בנורמות

לפני שאני נפרד מניצן אנחנו מדברים על תפקידה של מערכת המשפט בחברה ועל המוגבלות שלה בפתרון בעיות. "מערכת המשפט לא יכולה לפתור את חוליי החברה", הוא אומר. "בסעודיה קוצצים את ידם של כייסים והכי הרבה אירועי כיוס מתרחשים באירועים ההמוניים, שבהם באים לראות איך קוצצים את ידיהם".

אבל באותה נשימה ניצן מוסיף שהמלחמה ארוכת השנים בשחיתות הציבורית בארץ שהביאה, בין היתר, להעמדה לדין של נשיא לשעבר, שרים בכירים וראשי ערים רבים, נושאת פרי. "מערכת השלטון בישראל פחות מושחתת מאשר בעבר. כשרואים עוד ראש עיר ועוד ראש עיר שנענשים, אז יש לזה השפעה", הוא אומר. "יש גם שיפור בנורמות. בזמנו אם שר היה לוקח כל מיני חפצים שמצא בחפירות ארכיאולוגיות זה היה נשמע נורמטיבי, היום, הוא היה עומד לדין על גניבה".

לסיום אני שואל את ניצן על תוכניותיו לעתיד.

יש לך שאיפה להתמנות לעליון?
"זה אף פעם לא היה בשאיפות שלי. זה לא כיוון שמעניין אותי. אני הרבה יותר מתעניין מתעניין בעשייה חברתית, חינוכית ותרבותית. אני נותן הרצאות בכל מיני פורומים. אני מרצה לא מעט במכינות קדם-צבאיות, ואני מקווה שאגיע לניהול של משהו בתחום החברתי-חינוכי".

חשבת פעם ללכת לפוליטיקה?
"בשלב זה של חיי זה לא רלוונטי".

*** חזקת החפות: גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו ע"י הפרקליטות, ועומדת לו חזקת החפות.

"לא מצטער על אופן ניהול החקירה בתיק אפי נוה"

באחרונה קיבלה הפרקליטות החלטה דרמטית לסגור את התיק המתוקשר נגד ראש לשכת עוה"ד לשעבר, אפי נוה, בפרשת "מין תמורת מינוי". זאת, בניגוד לעמדה ששי ניצן הציג כשכיהן כפרקליט המדינה. ניצן סבר שיש להאשים את נוה בקבלת שוחד מיני מהשופטת אסתר (אתי) כרייף בשל העובדה שהם קיימו מערכת יחסים אינטימית, בשעה שהוא פעל לקידומה לשיפוט.

בחודש שעבר החליט המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, לסגור את התיק נגד נוה וכרייף. זאת, בנימוק כי אין סיכוי סביר להרשעה, וכי על אף ממצאים עובדתיים קשים שעלו מהחקירה - שעולים לכאורה כדי מעשים פליליים - יש לגנוז את התיק.

ניצן נזהר מאוד בדברו על ההחלטה של למברגר. "פרשתי, היה הליך שימוע, ומי שהחליף אותי קיבל את ההחלטה שלו לאור השימוע, והיא עניינית", הוא אומר.

הנימוקים של למברגר לא היו חדשים. הם לא צצו בשימוע.
"אתה צודק".

יש תזה שאומרת שלמברגר סגר את התיק בגלל שבפרקליטות חששו שנוה יפרסם חומרים שהיו על הטלפונים הסלולריים שלו לגבי בכירים במערכת המשפט.
"זה לא נכון. אין לי ספק שההחלטה של למברגר התקבלה מטעמים ענייניים. אגב, למברגר כתב שנוה ביצע הפרת אמונים ושהסגירה היא מנימוק חיצוני של שימוש בראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות".

אתה מצטער שניהלתם חקירה למרות שהראיות הושגו מטלפונים סלולריים של נוה לאחר שכתבת גל"צ הדס שטייף הביאה לפריצה אליהם. זאת, תוך פגיעה בפרטיות?
"לא, אני לא מצטער. שטייף הגיעה אליי ואמרה שיש לה חומר נפץ שמראה על שחיתות בדרך של מינוי שופטים, ובאותו שלב לא בדיוק ידענו איך היא השיגה את הראיות. אפשרות אחת הייתה לעצום עיניים. אני חושב שעשינו נכון שלקחנו ממנה את החומר, נתנו לשופט שיקבע מה אנחנו יכולים לראות מתוך החומר, וכך פעלנו".

זה לא מכתים אותך?
"ממש לא. נוה טען טענה שקרית שאני מתנכל לו כי הוא לא תומך במינוי שלי לעליון, אבל בחיים לא ביקשתי ממנו תמיכה לעליון. ובכלל, יכולתי להתמנות לעליון לכל המוקדם שלוש שנים אחרי האירוע בגלל תקופת הצינון. אז שלוש שנים לפני שיש לי אפשרות להתמנות, אני אלך ואבקש תמיכה שלו? לא היה ולא נברא. הוא המציא שקר ואני צריך להוכיח שאין לי אחות.

"גם לא הייתה לי סיבה להתנכל אליו. הוא היה מזמין אותי לכנסים של לשכת עורכי הדין באילת. היינו עומדים יחד ומחייכים בצילומים. לא היה בינינו כלום מעבר לכך. זה הכול שקרים בוטים. אני חושב שנהגתי נכון".

עו"ד שי ניצן

בן 61, נולד וגדל בירושלים ● נשוי לתמר, מורה לערבית ● אב לתאומים עידו והָלל (26), נטע (24), כרמל (22) ורועי (20) ● כיהן כפרקליט המדינה עד דצמבר 2019. קודם לכן כיהן כמשנה ליועמ"ש לתפקידים מיוחדים, וכמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. מילא מספר תפקידים בכירים בפרקליטות ● בין התיקים שבהם טיפל: בג"ץ הסיכולים הממוקדים, בג"ץ הוועד הציבורי נגד עינויים, פרשת בר-און-חברון, פרשת משה קצב, פרשת אפי נוה, תיק ראש הממשלה נתניהו

עוד כתבות

ראש ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י / צילום: ap, Eugene Hoshiko

החוב תופח, המטבע נחלש והסחרור בכלכלה הרביעית בגודלה מחריף

כלכלת יפן חווה תקופה מורכבת: המטבע נחלש, התוצר מתכווץ והאינפלציה מתרחקת מהיעד ● בינתיים, הממשלה רק מגבירה את החששות בשווקים עם השקת תוכנית מענקים ותמריצים חדשה ● אם לא די בכך, הסכסוך מול סין מאיים להחריף עוד יותר את המשבר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח נפל ב-4%, רשתות השיווק ב-2.5%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1%, מדד הביטחוניות יורד בכ-3% ● בנק ישראל הוריד את הריבית, אך מסתמן כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב ● התאוששות מרשימה בוול סטריט לאחר ימים של ירידות: הנאסד"ק סיכם את היום הטוב ביותר שלו מאז אמצע מאי ● מניית אלפאבית זינקה במעל 6% וגררה מעלה שחקניות נוספות בתחום ה-AI

העיר מודיעין / צילום: Shutterstock

זו העיר עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר בישראל על פי הלמ"ס

על פי דוח הלמ"ס, העיר עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר בארץ היא מודיעין, עם 87.5 שנים, ואילו באום אל פאחם נרשמה תוחלת החיים הנמוכה ביותר – 78.8 שנים ● גם שיעורי הזכאות לתעודת בגרות היו גבוהים יותר בערים החזקות כלכלית: בגבעתיים ובמודיעין הוא הגיע ליותר מ-90%, בהרצליה, הוד השרון ורעננה הוא הגיע לכ-90%

רייצ'ל ריבס, שרת האוצר הבריטית. לחץ עצום / צילום: ap, Leon Neal

האתגר של שרת האוצר הבריטית: להציג תקציב שלא יזעזע את "מפלצת האג"ח"

הלחץ העצום על רייצ'ל ריבס: לא רק הציבור והתקשורת, אלא בעיקר שוק אג"ח ממשלתיות אדיר של 2.7 טריליון ליש"ט שיכריע אם התקציב שתציג יביא יציבות או יגדיל את הסיכון הפיננסי ● כעת כל העיניים עליה, ודויטשה בנק כבר הודיע כי ישיק כלי AI שינתח כל מילה שלה

יאיר המבורגר, יו''ר קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: גבע טלמור

הראל עקפה את התחזיות של עצמה לשנה הבאה ותעדכן יעדים "בחודשים הקרובים"

חברת הביטוח הראשונה לדווח, הראל, רשמה זינוק של 33% ברווח ל-840 מיליון שקל, עם תשואה להון של 30% ● מתחילת השנה החברה עקפה את תחזיותיה ל-2026 והיא צפויה להעלות בקרוב את היעדים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

התיירים מתחילים לחזור? שיא בתפוסת המלונות על ידי זרים מתחילת המלחמה

על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר לינות התיירים במלונות בישראל הכפיל את עצמו ל-347 אלף לינות בחודש, בממוצע של שלושת החודשים האחרונים, וזאת לעומת 183 אלף לינות לחודש בממוצע בשלושת החודשים הקודמים

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בוול סטריט מתחילים להספיד את עידן "שבע המופלאות" ולסמן מנצחות במרוץ ה-AI

כשברקע החששות מפני התפתחות בועה בוול סטריט והסקפטיות סביב הוצאות ההון העצומות בתחום ה-AI, האופוריה הכללית מתחלפת בסלקטיביות הולכת וגוברת לגבי המניות בפורטפוליו של המשקיעים ● בבנק סיטי מאמינים כי "ימי 'שבע המופלאות' הם בעיקר מאחורינו", ומצביעים על שלוש המניות שלדעתם יובילו את השוק

שכר דירה זינק ב-31% ב-7 שנים / צילום: Shutterstock

השכירות החודשית זינקה, אך השכר הממוצע זינק יותר

בשנים האחרונות הוצאות הדיור עלו בחדות, אך בדיקת מחירי השכירות בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה ממצא מעניין: השכר הממוצע עלה בשיעור חד יותר מהשכירות החודשית ● אלא שלא הכל ורוד, ומומחים מזהירים מפני חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין המשכירים לשוכרים

אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

שתי המניות שסידרו לאלרוב נדל"ן רווח של כמעט מיליארד שקל

האחזקות של אלרוב נדל"ן, בשליטתו של אלפרד אקירוב, במניות כלל ביטוח ובנק לאומי, סידרה לחברה רווח מניירות ערך של 1.1 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה ● כך, רשמה החברה רווח נקי של 925 מיליון שקל - זינוק של פי 30

קבלת ארונות חטופים-חללים על ידי כוח צה''ל / אילוסטרציה: דובר צה''ל

בידיים ישראליות: החלל החטוף הועבר לכוח צה"ל ושב"כ

משרד הבריאות: החלל החטוף הגיע למרכז הלאומי לרפואה משפטית לצורך זיהוי, חקירת סיבת ונסיבות המוות ● בניגוד להסכם: חמאס ערך "טקס" להעברת החלל החטוף לידי הצלב האדום ●  כמות "המחבלים הלכודים" ברפיח הולכת ופוחתת: 5 חוסלו אחרי שיצאו ממנהרה, צה"ל - "הלחץ נמשך" ● תמונות הלוויין חושפות: "איראן זנחה את מתקן הגרעין בפורדו" ● טראמפ חתם על צו שיגדיר סניפים זרים של האחים המוסלמים כארגוני טרור במדינות כמו לבנון, ירדן ומצרים ● עדכונים שוטפים

רוני גמזו / צילום: רמי זרנגר

הממונה על שוק ההון לגמזו: מתנגד למינויך מחדש לדירקטור במגדל ביטוח

אחרי שמגדל אחזקות החליטה בספטמבר למנות את גמזו לדירקטור בחברת הביטוח למרות התנגדות הממונה, עמית גל הודיע כעת לפרופ׳ רוני גמזו כי יתנגד למינוי ● בין הסיבות: אי-הארכת כהונתו של הדירקטור אבי דותן והניסיון להכשיר את מינוי גמזו ליו"ר ● עו"ד גליה כהן, המייצגת את גמזו: "נעתור לבית המשפט על מנת לאפשר למנותו כדירקטור במגדל ביטוח"

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה

הג'יהאד האיסלאמי: איתרנו גופה של חלל חטוף ישראלי

במקביל לחיסול רמטכ"ל חיזבאללה, צה"ל משלים את בניית התוכניות המבצעיות לגזרות השונות, תוך קביעת קווים אדומים ● הדילמה בלבנון אחרי חיסול טבטבאי: "חיזבאללה בצומת קריטי" ● לוחמי חטיבת כפיר זיהו מחבל שחצה את הקו הצהוב והתקרב לכוחות צה"ל בח'אן יונס ● הצוות לקביעת המנדט של ועדת החקירה הלא ממלכתית למחדל 7.10 מתרחב - גם השרה עידית סילמן והשר שלמה קרעי צורפו ● עדכונים שוטפים

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פוטין, התמחור וההסכם המצרי: שלושה אירועים שהכבידו על המניות הלוהטות בת"א

מניות הנפט והגז הציגו תשואה פנומנלית בשנה האחרונה, אבל בימים האחרונים סדקים בהסכם הגז עם מצרים, איתות אופטימי מגזרת רוסיה אוקראינה וסקירה מאכזבת של גולדמן זאקס, הביאו לשינוי כיוון ● האם המגמה תימשך, או שמדובר בירידה לצורך עלייה מחודשת?

צילום: שיווק מחסני השוק

אחרי ויקטורי ואושר עד: האייפונים מגיעים גם למחסני השוק

קמעונאית המזון מתחילה למכור בסניף אילת מכשירי אייפון 17 במחיר מוזל ● קניון עזריאלי אילון משיק לקראת הבלאק פריידי מתחם פופ-אפ בהובלת השף מושיק רוט ● גוגל ערכה אירוע באקספו תל אביב, בהשתתפות ראש העיר ● ומי המנכ"ל החדש של גינדי גלובל? ● אירועים ומינויים

אלה תמר אדהנן / צילום: Rodolphe Felix

הרקולס ממנה את אלה תמר אדהנן למנהלת הפעילות הישראלית

אלה תמר אדהנן צפויה להקים משרד מקומי לקרן האשראי בשנה הבאה, ובינתיים מנהלת את פעילותה מניו יורק ● הרקולס פעילה בשוק האשראי הישראלי כבר כעשרים שנה - עם עסקאות הממוקדות בחברות טכנולוגיה, בהן אומריקס, קמדע, סמפריס, ארניקס וארמיס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הנגיד מצנן את הצפי להמשך הורדת ריבית, ויוצא נגד מיסוי חדש על הבנקים

לראשונה זה קרוב לשנתיים, בנק ישראל הפחית את שיעור הריבית ב־0.25% ● הנגיד פרופ' אמיר ירון משדר בראיון לגלובס כי הוא מתכוון להיות זהיר בהחלטות הבאות ● בנוסף, הוא יצא נגד כוונת הממשלה להטיל מס חדש על הבנקים וקרא להקים ועדה מיוחדת שתבחן את הנושא

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: ap, RONEN ZVULUN

באוצר צופים: יחס החוב יחזור לרמתו מלפני המלחמה רק בעוד עשור

במשרד האוצר מעריכים כי בתרחיש הסביר יחס החוב–תוצר יירד לרמה של 60% רק ב–2035 ● ברקע: דרישת הביטחון לגיוס 60 אלף אנשי מילואים בשנה ● ומה בנוגע להפחתות הריבית?

רות פוליאקין ברוכי ואיתי ברוכי, יזמי מיינדיו / צילום: תמונה פרטית

בעשרות מיליונים: האקזיט של מפתחת תקשורת ה־AI עם חולים מורכבים

החברה הישראלית מיינדיו נמכרה בעסקת מניות של עשרות מיליוני דולרים ותעבור לידיים אמריקאיות ● בעזרת בינה מלאכותית המערכת שלה מנהלת שיחות עם מטופלים ומאתרת הידרדרות

חיים כץ, שר הבריאות / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

חיים כץ מחדש את ועדת הבדיקה לכללית

רק אתמול אושר מינויו הקבוע של כץ כשר הבריאות, וכעת הוא מחזיר לפעילות את הוועדה שהשעה כשכיהן בתפקיד ממלא המקום ● הוועדה בודקת את תפקוד דירקטוריון הכללית, והקופה מתנגדת לה נמרצות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

מה כוללת הרחבת הפטור ממכס על יבוא אישי, ומי החברות שכבר נפגעו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפוי לחתום על הכפלת הרף המרבי לפטור ממע"מ ביבוא אישי ● המהלך צפוי להגדיל משמעותית את היקף ההזמנות מחו"ל, אך מעורר התנגדות חריפה מצד הדרג המקצועי באוצר והקמעונאיות המקומיות ● מי ירוויח, מי יפסיד ומה הסיכוי שהמהלך יאושר? ● גלובס עושה סדר