"לפעמים נדמה לי שהדבר שהפך למשותף והבולט ביותר בין כולנו, הישראלים - רופאים-מטופלים, צעירים ואזרחים ותיקים, אנשי הצווארון הכחול וההוא המולבן, הפרופסור וגם הסטודנט ההוא מהבניין - יהודים ושאינם יהודים - כולנו עלי אקספרס.
"כולנו עומדים מבוישים בתור בסניף הדואר השכונתי, עמידה שחושפת את כל מה שניסיתי להסתיר תחת כסות העניבה והפאסון. כולנו רוצים הכול, מהר, בזול, ואם אפשר שיהיה הדבר האמיתי. אבל, ויש אבל, נסתפק גם בקצת פחות מהאמיתי. אפילו הרבה פחות.
"דבר לא ישבש את ההנאה מרגע ההזמנה אונליין ועד לפתיחת האריזה. ואנחנו ממשיכים עם אותו הריטואל, למרות אינספור אכזבות, חולצות קטנות מהמצופה, צמיד ברזל שהחליד עוד בדרכו לכאן ושעון שנראה על המסך כמו האמיתי אך לא כך מקרוב. כשאני עומד שם בתור, ומסתכל סביבי, ספק מבויש ספק מאושר (מחובת חבישת המסכה) - אני מזהה את הישראלי המשותף לכולנו: ישר-עלי אקספרס".