"עליתי עם משפחתי לארץ מבריה"מ כשהייתי בת ארבע. לכל משפחה הייתה מגבלה על כמות הציוד שאפשר להביא, ולכן נותר לי רק צעצוע אחד - משאית עם חבל. סבי קשר לי את החבל למשאית, כדי שאוכל להסיע אותה ברחבי הבית. המשאית הגיעה איתי לארץ, אבל הוא לא זכה לאותו החסד.
"שבועיים לאחר הגעתנו התחילה מלחמת המפרץ, ונותרנו כל המשפחה בחדר אטום, מקשיבים לרדיו בשפה שאנחנו לא מבינים. ופתאום בערב, דפיקה בדלת. בצד השני עומדת השכנה עם הבת שלה, ובידיה קופסה מלאה בצעצועים בשבילי.
"30 שנה עברו, אבל אני עדיין זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. אותן גולות מקופסת הצעצועים הן הדבר הכי ישראלי בעיניי".