מציינים את הרמדאן בירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad
האם חודש הרמדאן יהיה הצעד הראשון להתאוששות הכלכלית של החברה הערבית בישראל? שבוע לאחר תחילתו, משאל קצר בקרב בעלי חנויות ומסעדות בכמה ישובים ערבים מעלה שיש בהחלט עלייה של ממש בתנועה ובמכירות לעומת חודש רגיל ולעומת הרמדאן שעבר, אבל עדיין לא כפי שהיה בעידן טרום הקורונה.
מ.ג', בעל כמה בתי עסק באבו גוש, ובהם חנות בגדים ומסעדה, אומר כי בימי השבוע שעבר שמהלכו הוכרז הרמדאן התנועה הייתה "כמו שמזמן לא ראינו" בחנויות והמכירות עלו, אבל דווקא המוצרים הזולים יותר נמכרו, כאשר במותגים יקרים הקצב היה איטי בהרבה. למה? "אני חושב שמצד אחד הירידה בקורונה ובהגבלות עשתה משהו לאנשים, הם יוצאים החוצה, וביחד עם הרמדאן רוצים לקנות, אבל עדיין קצת חוששים". ממה? "גם מזה שאולי תחזור קורונה, ובעיקר מהמצב הכלכלי שרק מתחיל להשתפר, ולהרבה אין עדיין עבודה, והעסקים הקטנים רק מתחילים להתאושש".
סולימן אגבריה מאום אל פאחם, בעליהן של צמד חנויות לדברי מתיקה ומאפים (כנאפה ושות') אומר כי אצלו בשבוע שלפני הרמדאן הגיעו ההזמנות לשיא, ובאחד מהימים אזלו לו מוצרי הבסיס לחלק מהמוצרים. הוא מחזק את דבריו של חברו מאבו גוש: "ברור שיקנו כעת הרבה יותר כנאפה ובורמה, וממתקים לילדים, כי חוגגים עכשיו במשפחות הגדולות בחמולות ולא כמו בשנה שעבר. אבל הרושם שלי זה שאנשים לא מבזבזים על דברים יקרים כי הם מחכים להתאוששות מלאה".
מעמד הביניים התאפק זמן רב
הפרסומאי מוסא חסדייה, המתמחה בחברה הערבית, אומר כי חודש רמדאן הוא חודש השיא של הצרכנות בחברה הערבית, לרבות עיד אל פיטר שבסופו.
מנתונים ששאב מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי הוצאה ממוצעת לבית אב בחברה הערבית בחודש רגיל מגיעה ל-2500 שקל על מזון, כמיליארד שקל בסה"כ. בחודש רמדאן הסכום הזה עולה ל-4500 שקל ובסך הכל 1.8 מיליארד שקל. אם מוסיפים לכך את סה"כ הצריכה המצרפית בחברה ערבית ברמדאן, הסכום עולה ל כ-6 מיליארד שקל. לפיו, אחת מהסיבות לכך היא כי מוציאים בחודש הזה יותר בכל התחומים כמו בתקופת החגים היהודיים, אבל גם מוצרי חשמל, ומתנות.
הקניונים והמרכזים המסחריים בישובים הערבים ובסביבותיהם מרימים מסעות פרסום ממוקדים בערבית לפני ותוך כדי הרמדאן, עם דגש על ביגוד ומתנות כמו בשמים.
חסדייה מעריך כי הרמדאן הזה כפי שמקווה יחזיר חלק מהעסקים הקטנים לפעילות, והכנסות שיעמידו אותם על הרגליים להתאוששות ראשונית ולחידוש הצמיחה. עם זאת, לא חזרה מלאה לפעילות. מהנתונים הראשוניים עולה כי היקף המסחר יגיע לכ-90% מהיקפו בחודשי הרמדאן טרום הקורונה. על כך משפיעות תופעות נגדיות, מחד הרצון העז לאחר שנת הקורונה וההסתגרות והצמצום, לצאת ליהנות ולהתפנק בשופינג. יש הכנסה פנויה יותר בשל ביטול קניות גדולות וגם חופשות במהלך הקורונה. מעמד הביניים הערבי, שחלקו באוכלוסיה הזו כ-40%, התאפק במשך שנה שלמה ועכשיו רוצה לצאת מזה. מנגד הקורונה הפכה את כולם למחושבים יותר, וזהירים יותר בעיקר בקרב מי שאינו במגזר הציבורי ששמר על עובדיו ולא נפגע כמעט בכלל.
נקודה חשובה של השנה לעומת השנה שעברה היא החגיגות וסעודות שבירת הצום האיפטאר בפורום של המשפחות המורחבות כנהוג, בעוד בשנה שעברה זה נעשה בחוגי המשפחות הגרעיניות. החיבור מחדש הזה משתקף בהבאת מתנות, קישוטים בבתים וברחובות ועוד.
עוד נקודה חשובה היא מפעלי הצדקה. מוסלמים מעניקים לקראת סוף הרמדאן צדקה בהיקף של 2.5% מהכנסותיהם צדקה לנזקקים, לעמותות סיוע חברתיות ודתיות ועוד. הכסף הזה "סדקת עיד אל פיטר" שחסדיה מעריך בכמיליארד שקל בכל רמדאן, יוצא גם הוא לצריכה, ונכנס למחזורי העסקים המקומיים.
תיירות הפנים מוורחים מעיד אל פיטר
בסוף החודש בעוד שלושה שבועות יהיו שלושת ימי עיד אל פיטר החג המסיים את הרמדאן, אלה ימי התיירות העיקריים בשנהשל החברה המוסלמית. כיום כשהטיסות לחו"ל מוגבלות תיירות הפנים מרוויחה. אילת תהיה מלאה עד אפס מקום וכך גם ערי התיירות האחרות.
מחמוד אבו סנינה, מומחה לכלכלת משפחה מעמותת פעמונים, אומר כי אתר תיירות חביב במיוחד הוא העיר יריחו, שבמחירים זולים בהרבה מבישראל, מספקת צימרים, וילות וקוטג'ים למשפחות הערביות הישראליות. רבות מהן מגיעות לשם גם במהלך הרמדאן, בעיקר בסופי שבוע, אבל הפיק הוא כאמור בעיד אל פיטר.
אבו סנינה אומר כי ההוצאות המרובות של הרמדאן ועיד אל פיטר, מחייבות מפעלי הלוואות ללא ריבית, דוגמת הגמ"חים החרדים המכונות ג'מעייה. רבים נעזרים בהם ובמנהג הצדקה המוסלמי, "סדקת עיד אל פיטר". ולמי שאין פתרון כזה או שאינו יכול ללוות מהבנקים, הפתרון הבעייתי יותר הוא הלוואות בשוק האפור.
בשנת הקורונה הבעיה החמירה, בשל ההאטה והחברה הערבית נפגעה יותר מכל חברה אחרת. הגישה האופטימית אומרת שהנעת גלגלי הכלכלה הערבית ישראלית בזכות הרמדאן, תביא לעליה מחדש לצמיחה, ביחד עם תכנית כלכלית ממשלתית מקיפה. היותר סקפטים חוששים כי ההוצאות הכבדות בשל הרמדאן, יכניסו עוד ועוד משפחות לחובות שבשל המצב הכלכלי הכללי, יתקשו לצאת מהן.