בעלי מסעדות: אם לא תדאגו לבריאות הסועדים, המחוקק יכריח אתכם
הטרגדיה המצערת שבה אושר דרעי ז"ל, שקיפחה את חייה ביום העצמאות, הוא לצערי לא הראשון ולא האחרון של מוות מיותר של סועד שמפתח תגובה אנפילקטית כתוצאה מאכילת מזון אליו הוא רגיש. במקרה כזה בעלי המסעדות, השף ואפילו המלצר חשופים לתביעת נזיקין ולתשלום של סכומי עתק, גם כאשר הלקוח נאלץ להתפנות לבית חולים, בטח ובטח כאשר מדובר במקרה שמסתיים במוות. שינוי התנהגות של בעלי המסעדות יאפשר למנוע את המקרה הבא.
אושר דרעי בת ה-23 הייתה אלרגית לחלב ברמה מסכנת חיים. משפחתה סיפרה כיצד אושר נזהרה כל חייה ושמרה על עצמה ממוצרי חלב. ביום חמישי האחרון אושר הזמינה קינוח פרווה. עובד המקום שהתרשל הגיש לה קינוח חלבי, ואושר פיתחה תגובה אלרגית קשה שהסתיימה במותה המצער.
במשרד הבריאות מערכים כי בין 0.05% עד 2% מכלל האוכלוסייה ילקו בתגובה אנפילקטית, תגובה מסכנת חיים לפחות פעם אחת במהלך חייהם, כשהגורם השכיח ביותר לתגובה זו בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים היא רגישות אלרגית למזון. מדובר בסיכון כלכלי גדול עבור המסעדות וחברות הביטוח.
כדי למנוע את המקרה הבא, הגיע הזמן לחייב מסעדות להחזיק אפינפרין. מסעדות שמגישות אוכל צריכות לקחת בחשבון שיש אנשים שעשויים לפתח אלרגיה קשה למנות שהם מגישים. אני לא בהכרח מדברת על רשלנות קשה שבה הלקוח התריע בפני המלצר על אלרגיה מסוימת, והוא קיבל מנה שמכילה מרכיב כזה. בכל מסעדה המטבח עובד על כמה מנות במקביל, הסכין או הכף שהטבח השתמש בה עשויה לשמש אותו לא רק במנה שהלקוח הזמין אלא גם בהכנת מנות אחרות, והמנה עשויה להכיל עקבות של מוצרים שהלקוח אלרגי אליהם, וזה מספיק בשביל שהלקוח יפתח אלרגיה קשה.
כיום אין כל חובה בחוק שמחייבת מסעדות להחזיק מזרק אפינפרין, זריקה שהייתה מצילה את חייה של אושר דרעי ז"ל. עד היום רק ארגונים פרטיים ועמותות ניסו לעורר את המודעות לנושא האלרגיות, בעיקר סביב סביבה נקייה מאוכל אלרגני בבתי הספר, אבל לצערי זה לא מספיק, ומסעדות רבות אינן ערוכות לתרחיש כזה. כשזה המצב, נדרש שינוי חקיקתי - אחרת המקרה של אושר דרעי עשוי לחזור על עצמו שוב.
השבוע הוגשה הצעת חוק של ח"כ ינון אזולאי, שתחייב מסעדות להחזיק במזרק מציל החיים כתנאי לרישיון המסעדה, כפי שהם נדרשים לאישורים מכיבוי אש, ממשרד הבריאות וכו'. נכון, זה אולי יערים קשיים על בעלי המסעדות בקבלת רישיון עסק, אבל לדעתי זהו צעד נכון, כשבכל שנה מקרים כאלה שמסתיימים בטרגדיה חוזרים ונשנים. לצערי, למרות הכותרת הגדולות, ייקח עוד זמן רב וגלגולים רבים עד שהחוק של ינון אזולאי ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
בינתיים בעלי המסעדות וחברות הביטוח צריכים להיות מודעים לכך שהם עשויים להכניס את היד עמוק לכיס כאשר הלקוח מתפנה לבית חולים, ובטח ובטח כאשר המקרה מסתיים בצורה מצערת. החזקת אפינפרין גם עשויה להציל את חייו של הלקוח הבא, ובמקרה שתוגש תביעה נגד בעל המסעדה, זה יקטין את מרכיב הרשלנות ואת הנזק הפיצויי אליו הוא חשוף.
בנוסף, הייתי ממליצה לכל בעלי המסעדות לפרט את כל מרכיבי המנה ואת העקבות של המוצרים האלרגנים האחרים שעשויים להיות במנה, כמו אגוזים, חלב, בוטנים, שומשום וכיוצא בזה. מי יודע, אולי המקרה של אושר דרעי ז"ל יעורר יותר מודעות לנושא, ובעלי מסעדות ידאגו לנקוט את כל אמצעי הזהירות. אולי הם יורידו לעצמם את מחיר הביטוח שהם משלמים, ואולי הצורך בחקיקה יתייתר, והמקרה של אושר דרעי לא ישוב על עצמו.
ולאלרגנים חשוב לדעת שתעודת כשרות היא לא תעודת ביטוח: המקרה של אושר דרעי ז"ל מוכיח כי תעודת כשרות למסעדה בשרית היא לא תעודת ביטוח נגד קיומם של מוצרים חלביים במוצר. אומנם במקרה של אושר דרעי ז"ל מדובר במקרה של רשלנות פושעת בה הוגש לה קינוח חלבי ממש, אבל גם במוצרים שמוגדרים פרווה עשויים להיות עקבות של חלב.
לפני כחמש שנים פנתה אליי לקוחה שהתארחה באחד המלונות בארץ. גם לה הייתה אלרגיה ברמה מסכנת חיים למוצרי חלב. על אף שהארוחה הייתה בשרית, והמלון החזיק בתעודת כשרות בהשגחת הבד"ץ, כשאכלה את אחד קינוחים שהיו בחזקת פרווה שהוגשו בחדר האוכל, היא החלה לפתח תגובה אלרגית קשה שהסתיימו באשפוזה בבית חולים. המוצר, הסתבר, החיל חלבון חלב בהיקף קטן מאוד, שלא הפך את הקינוח לחלבי מבחינה הלכתית, אבל היה מסכן חיים עבורה. התביעה שהגשתי בשם אותה לקוחה הסתיימה בפשרה ובפיצוי בהיקף של 130 אלף שקל.
הכותבת היא שותפה במשרד חדד רוט שנהר ושות' וראש מחלקת דיני ניזיקין במשרד
