האפליקציה Natural Cycle. קיבלה את אישור ה־FDA כמוצר למניעת היריון / צילום: מתוך אתר החברה
המצאת הגלולה היא ככל הנראה רעידת האדמה הגדולה ביותר של הפמיניזם: אמצעי זול וזמין שמאפשר למיליארדי נשים בכל העולם לנהל את עתידן, את משפחתן ואת פרנסתן. זה ללא ספק אירוע שאפשר בקלות לראות איך החיים מתפצלים עד אליו וממנו. השינוי התרבותי־חברתי שהביאה הגלולה לעולם הוא כה דרמטי וברור מאליו, עד שקשה לתפוס את הנתון הבא: כ־45% מההריונות בעולם כיום הם הריונות לא רצויים (בניגוד להריונות לא מתוכננים במשפחות ובתרבויות שאינן דוגלות בתכנון ילודה) - כך לפי NCBI, המכון הלאומי האמריקאי למידע ביוטכנולוגי.
זה נתון די יציב ב־15 השנים האחרונות, והוא מעיד על הבעיה: הגלולה, שחולשת על יותר מ־40% משוק אמצעי המניעה, לא עושה את העבודה עבור כולן, ויש מי שנאלצות לוותר עליה ואף לא מוצאות אלטרנטיבה. זאת בשעה שהגברים, מלבד שימוש בקונדום שיש לו גם תועלת בריאותית למין מוגן, עדיין כמעט לא חלק מהמשחק (ראו מסגרת).
המשמעות היא שלמרות זמינות הגלולה ואף שבשימוש מושלם היא מגינה ב־99%-98% מפני היריון, נשים רבות בוחרות לוותר עליה, בין היתר בשל תופעות הלוואי שהיא גורמת, אפילו במחיר הסיכון להיריון לא מתוכנן.
וכך, נשים שרוצות לתכנן את הילודה שלהן בכל זאת בוחרות במודע לוותר על הגלולה: "רוב החיים שלי השתמשתי בגלולות", מספרת יעל (45) מגבעת שמואל. "התחלתי בגיל צעיר מאוד, עוד לפני שקיימתי יחסי מין, בהמלצת הרופאים. אני סובלת ממחזורים קשים - דימומים רבים, כאבים, דיכאונות - והם סברו שזה הפתרון, שהגלולות יעשו לי סדר בגוף.
במשך שנים לקחתי. אמנם הכאבים פחתו וגם הדימומים, והיה משהו מאוד נוח בידיעה מתי מגיע מחזור, אבל מעבר לזה הגלולות לא עשו עבודה מרשימה על הגוף שלי: סבלתי ממצבי רוח, ירד לי החשק המיני, הן גרמו לי לתופעות לוואי לא נעימות. באופן כללי הן הפכו אותי לחד־גונית, שמו אותי על טון מאוד אחיד. ניסיתי הרבה סוגים של גלולות. בכל פעם שהגוף שלי הרגיש לא טוב, עברתי לסוג אחר, זה מה שהרופאים ידעו לתת לי.
"בגיל 36 החלטתי להיפרד מהגלולות. הגוף שלי עבר שינוי מדהים. שמחת החיים של הגוף שלי חזרה אליי, הוא ממש הודה לי. המשקל העודף ירד, החשק המיני גבר, הרגשתי הרבה יותר טוב".
יעל לא לבד. עבור נשים רבות הגלולה למניעת היריון רחוקה מלהיות פתרון מספק: הן סובלות מתופעות לוואי ומירידה באיכות החיים. "במשך שנים לקחתי גלולות", מספרת חגית (37) מתל אביב. "באופן קבוע היו לי מיגרנות בימי המחזור וככל שחלפו השנים זה החמיר. בשלב מסוים זה הפך לבלתי נסבל. כבר היו לי ילדים קטנים והרגשתי שזה ממש מנטרל אותי. במשך כמה ימים בחודש הייתי צורכת משככי כאבים בתדירות המקסימלית האפשרית, וגם זה לא תמיד עזר. הרגשתי כל כך שברירית ושכל דבר קטן יכול לערער אותי. פחדתי להיות יותר מדי בחום או לשתות אלכוהול בימים האלה, הרגשתי שאם משהו נוסף יעמיס על הגוף אני לא אצליח לתפקד. כמעט מיואשת הגעתי לטיפול אצל רופאה משלימה, והדבר הראשון שהיא המליצה הוא להפסיק עם הגלולות - דבר שכלל לא העליתי על דעתי. חודש לאחר מכן כאבי הראש פסקו. אמנם גם טופלתי בדיקור אבל השינוי היה כל כך מהיר שהיה לי ברור שלעניין הגלולות יש משקל כבד כאן. מאז אני כמעט לא סובלת מכאבי ראש בימי המחזור, וכשהם מגיעים הם יכולים לחלוף מעצמם".
את נגה (42) מיבנה הגלולות ממש הצליחו לערער. "לקחתי גלולות פעם ראשונה בגיל 17, כשהיה לי חבר. הלכתי לגינקולוג והוא רשם לי את 'דיאנה' המפורסמות. אחרי כמה זמן טסנו כל המשפחה לטיול והתחרפנתי שם לגמרי. כל פעם כשירדה החשכה התחלתי לבכות, היה לי מר בבטן, לא היה לי תיאבון, הייתי משוגעת לגמרי, זה ממש עשה לי דיכאון, ההורים שלי לא ידעו מה לעשות איתי. הייתי בוכה מלא, רק רציתי לחזור הביתה. כשחזרנו לארץ אמא שלי העלתה השערה שהגלולות גרמו לי לחוסר איזון. כשהפסקתי לקחת הכול עבר. מאז אנחנו משתמשים רק בקונדום".
ואכן, נשים רבות שנוטלות גלולות או אמצעים הורמונליים אחרים מדווחות על ירידה בחשק המיני, יובש בנרתיק, הפרעות מצב רוח ובחילות (בכל זאת, יש לציין שמשום שהשימוש בהן הוא לאורך שנים קשה לומר אם תופעות הלוואי הן בגלל הגלולות בהכרח).
נוסף על כך, במקרים נדירים לגלולות עלולות להיות תופעות לוואי קשות מאוד. המובילה בהן היא קרישי דם, שבמקרה החמור ביותר יכולים להוביל לנכות בלתי הפיכה ואפילו למוות. קרישי דם נגרמים מסיבות שונות - טיסות, ישיבה ממושכת ללא תזוזה, היריון וגם גלולות. רוב הסיכון הוא בנטילת גלולות המכילות גם אסטרוגן וגם פרוגסטין. הסיכוי שהנשים שנוטלות אותן יסבלו מקריש דם הוא בין פי 2 לבין פי 6 מזה של נשים שלא נוטלות אמצעי מניעה הורמונליים בכלל (זה עדיין סיכון נמוך מאודביחס לגורמים אחרים להיווצרות קרישים). הוא מוגבר במיוחד אצל נשים מעשנות, מבוגרות, בעלות עודף משקל או עם בעיית קרישיות ידועה.
"מובן שיש נשים שההורמונים מועילים להן, אבל צריך להבין את הסיכון, וזה לא קורה בשיחה של כמה דקות שרופא נשים מנהל עם בחורה צעירה בבהילות כי הוא חושש שהיא תכף תעזוב את הקליניקה ותחזור עם היריון לא רצוי", אומרת ד"ר אנולה ג'ייסוריה, יו"ר חברת אוקון הלת'קר הישראלית, מפתחת ההתקן התוך־רחמי בלרין (ראו מסגרת). "זו אמנות לבחור עם המטופלת את אמצעי המניעה הנכון עבורה. לפעמים כשנותנים את המוצר הלא נכון לאישה, הסיכון לקרישיות יכול לגדול פי 50, ואלה נשים בריאות".
חשוב לציין שישנן נשים רבות שהגלולה למניעת היריון היא אמצעי מצוין עבורן. הן אינן סובלות מתופעות או כאבים והפתרון הזה יכול לשמש אותן למשך שנים. אולם עבור מי שהפתרון הזה אינו מתאים לה - אין כמעט פתרון הולם אחר, בטח לא בכל הנוגע לרמת ההגנה והיעילות.
שוק קפוא כבר חצי מאה
כיצד ייתכן, אם כך, ששוק שמגלגל מיליארדי דולרים מדי שנה לא מתחדש ומשפר את תופעות הלוואי האלה ומאפשר לנשים שהן לקוחות פוטנציאליות פשוט לוותר על הנוחות שבגלולה? ייתכן שהתשובה נעוצה בגוף השאלה: "הגלולה נגד היריון אושרה לפני 60 שנה", אומרת סטייסי אוברמסקי, מנהלת קרן ההשקעות Rhia Ventures, שמתמחה בתחום פיתוחים טכנולוגיים לנשים, הפמטק. "מאז השתנו סוגי ומינוני ההורמונים, אבל חברות הפארמה לא המציאו מנגנון פעולה ביולוגי אחר. הן אומרות: זה טוב מספיק. אנחנו יכולות להרוויח כך מיליארדי דולרים ואין טעם להשקיע בדור הבא".
וכך, למרות שכבר ברור כיום שהגלולות הן פתרון לא מושלם, תחום אמצעי המניעה לא מתפתח כבר שנים, זאת להבדיל מתחומים אחרים שמתקדמים בקצב מטאורי. "לחברות הפארמה אין אינטרס להשקיע בזה", מפרטת אוברמסקי. "אמנם יש תחרות אדירה בתחום, וכמעט כל המוצרים גנריים, אבל הם רווחיים מספיק ביחס לעלות הייצור שלהם".
בשנת 2019 למשל גלגל שוק אמצעי המניעה העולמי 7 מיליארד דולר, ולפי חברת המחקר Grand View, בשנת 2027 הוא צפוי לגלגל כ־10 מיליארד דולר.
לאלה מצטרף השינוי הדרמטי במודל העסקי של חברות הפארמה. "עד לא מזמן חברות הפארמה אהבו שוקי ענק. היו להם מערכי שיווק שידעו למכור תרופות למחלות נפוצות במיליארדי דולרים", אומרת ג'ייסוריה. "אלא שככל שהיו בשוק יותר תרופות כאלה, הרגולטורים התחילו לדרוש רף הוכחה הרבה יותר גבוה כדי להכניס, למשל, תרופה חדשה נגד כולסטרול או נגד סוכרת. כדי להביא מוצר כזה לשוק חברה צריכה היום ניסויי ענק עם אלפי ועשרות אלפי חולים ולהראות במובהק שהמוצר שלה טוב יותר מהטוב ביותר שכבר קיים.
"לכן אנחנו רואים היום את חברות התרופות פונות יותר לקהלי נישה, למחלות נדירות, לקהלים שאפשר לפלח לתתי־קהלים באמצעות בדיקות גנטיות. אותן נישות שאפשר להכריז עליהן ככאלה שאין בהן מוצרים מתחרים טובים - הרגולטור מאפשר להיכנס אליהן בניסויים הרבה יותר קטנים".
וישנן עוד סיבות. "אחת מהן", לדברי ג'ייסוריה, "היא שהרגולטורים מאוד מאוד זהירים במה שהם מאשרים לנשים בגיל הפוריות, שעד לא מזמן בכלל לא השתתפו בניסויים קליניים. זה קורה מסיבות טובות, פחות או יותר. יש מחשבה שמוצרים חדשים עלולים לפגוע בפוריות, או שאם בטעות בכל זאת ייווצר היריון במהלך הניסוי המוצר עלול לפגוע בעובר. אישה בגיל הפוריות נתפסת כמי שכל הזמן פוטנציאלית נושאת את העובר הרגיש, ולכן עדיף לעולם הרפואי לא להתעסק איתה. אמצעי מניעה הם טיפול שאת כל הניסויים הקליניים שלו חייבים לעשות אך ורק על נשים פוריות. זה מאוד מסבך את העניינים.
"נוסף על כך, מדובר בטיפול לאנשים בריאים. רף הבטיחות שדורש הרגולטור ממוצר כזה גבוה יותר מאשר מוצר שנועד לטפל באנשים סובלים, שאין להם ברירות. תחשבו על החיסונים, שגם אותם נוטלים אנשים בריאים, וכמה אנחנו נזהרים במתן שלהם. גלולות הן מוצר שאישה בריאה לוקחת כל יום". חברות פארמה מתרחקות מהסיכון הזה, גם בעקבות תביעות שהוגשו נגד יצרניות גלולות והפסקת השיווק בארה"ב של מוצר חלופי לקשירת חצוצרות בשם Essure, בעקבות בעיות בטיחות.
עוד דבר שהשאיר את שוק אמצעי המניעה מאחור הוא האסכולה הרווחת בקרב רופאי הנשים. "הגינקולוגים הוותיקים פועלים בגישת 'אל תזיק'", אומרת ג'ייסוריה. "יוצאי דופן הם רופאי הפוריות, שנענים לדרישות כמו 'תשיג לי היריון ולא משנה המחיר'. אבל בגינקולוגיה רגילה זה לא כך. זה תחום עתיר ליטיגציה, אחד התחומים שבהם הרופאים נתבעים הכי הרבה, והגינקולוגים למדו להיזהר, לא לצאת אפילו טיפה מהפרוטוקול, ואז לימדו גם את הדורות הבאים".
"כך נוצר מפגש מאוד נעים ונחמד בין גינקולוגים אוהבי פרוטוקול לבין תעשיית הפארמה, שאמרה להם: אל תתעסקו עם חידושים, פשוט תמכרו את מה שיש", מוסיפה דניאלה שרדינגר, סמנכ"לית השיווק והרפואה של אוקון. וכך, נותרו הנשים כמעט בלי אלטרנטיבות - וכבר חצי מאה לא הומצא פיתוח משמעותי שאמור לתת מענה חדשני לסוגיה - וזה חריג בהשוואה לכל התחומים הרפואיים האחרים כמעט. אבל אז הגיעו הנשים - ועקפו את חוקי המשחק האלה באמצעות זירה חדשה לגמרי.
ואז הגיעו הנשים
יעל, שלא נוטלת גלולות כבר עשור ומדווחת על שיפור באיכות החיים, גילתה שיטה חדשה כדי להימנע מהיריון לא רצוי: "אני מסתמכת על הימים הבטוחים", היא אומרת. "אני משתמשת באפליקציה שיודעת לחזות לי את מועד המחזור שלושה חודשים קדימה - ומתאמת את זה עם החופשות הזוגיות שלי. היא נותנת לי התראות לפני ביוץ ומחזור, ממוצעים וסטטיסטיקות. אני אמנם לוקחת טווחי ביטחון, ובתקופות שהמחזור שלי פחות סדיר אני פחות אסמוך על זה. אבל כשאני מסונכרנת עם האפליקציה אני יודעת שהכול טוב. זה מספיק לי".
ואכן, בעוד העולם הרפואי הקונבנציונלי לא סיפק בשנים האחרונות פתרונות טובים עבור נשים בגיל הפוריות, הבשורה באה דווקא מכיוון הבריאות הדיגיטלית, ואפילו כמעט במקרה, כשטכנולוגיות שנועדו לעודד פוריות התגלו כרלוונטיות גם למניעת היריון. המטרה שלהן הייתה למצוא את חלון הפוריות בחודש, והן עשו את זה באמצעות מגוון של פרמטרים גופניים שמאותתים על הביוץ. וכשמזהים את החלון הזה, כמובן אפשר גם להימנע ממנו - וכך נולד לו תחום חדש בעולם מניעת ההיריון: אפליקציות.
אפליקציה, בניגוד לתרופה, איננה חודרת לגוף, ואין לה תופעות לוואי ישירות. לכן היא גם לא כפופה לכל אותן מגבלות ולאותם חסמים. "אלה מוצרים שנמכרים ישירות לצרכן. אין רופא שצריך לאמץ אותם לפני שהוא מציע לאישה, אין ממש רגולטור, ויש הרבה חדשנות", אומרת ג'ייסוריה.
קצת כמו תחום המחזור החודשי, שנראה היה פתור ובכל זאת הביא לנו בשנים האחרונות מגוון מוצרים חדשים כמו גביעונית ותחתוני ספיגה.
"בדיוק. גם טמפון הוא מוצר שנכנס לגוף ומשתמשות בו נשים בגיל הפוריות באופן קבוע, אך הוא מוצר צריכה, שנמכר ישירות לנשים. כשהגיעה חדשנות פורצת דרך לתחום הזה, מכיוון שחקנים לא שגרתיים, נשים אימצו אותה. אחת הסיבות לחדשנות בתחום היא גם שבזמן האחרון נשים נכנסות חזק יותר לעולמות האלה - כמהנדסות, משקיעות ומשווקות".
כשג'ייסוריה מדברת על "העולמות האלה", היא מתייחסת לנישה הטכנולוגיה של בריאות האישה, פמטק. בעולם הפמטק משולבים פתרונות טכנולוגיים קלאסיים בתחומי בריאות ואיכות חיי האישה, כמו מכשירי ניטור לבישים, אפליקציות לניהול מצבים רפואיים, כלי אבחון דיגיטליים. נשים משתמשות בכלים כאלה לניהול הבריאות שלהן ב־75% יותר מגברים. ההוצאה העולמית של מערכות הבריאות והצרכנים על פתרונות רפואיים לנשים מוערכת בכ־500 מיליארד דולר, ועל פי מחקר של חברת Grand View, שוק בריאות האישה צפוי לגלגל כ־210 מיליארד דולר עד 2025.
ד"ר בני זאבי, משקיע הון־סיכון ותיק בתחום הביומד וממובילי תנועת הפמטק בישראל, מעיד כי עולם ההשקעות חסם בעבר פתרונות מתחום בריאות האישה, כולל אמצעי מניעה. משקיעים, הוא אומר, נוטים יותר להשקיע בבעיות שקרובות ללבם. ואולם, לדבריו, "בשנים האחרונות יש שינוי בגלל כניסתן של נשים רבות יותר כשותפות בקרנות השקעה, כולל קרנות השקעה ייעודיות לתחום הפמטק".
למעשה, עולם הבריאות הדיגיטלית הביא את נושא בריאות האישה למרכז הזירה. בגלל הנטייה של נשים להשתמש יותר באפליקציות לניהול הבריאות שלהן ושל המשפחה, וכיוון שלא היו לבעיות הללו פתרונות מספיק טובים ברפואה המסורתית, הפך תחום הפמטק לאחד התחומים החמים. בעצם קיומו הוא מזכיר גם לרפואה הקונבנציונלית מה היא מפספסת.
בשנים 2018-2015 גייס תחום הפמטק העולמי כמיליארד דולר בהשקעות מקרנות מובילות כמו SOSV, אובימד ו־New Enterprise Associates. בחברת המחקר פרוסט אנד סאליבן מאמינים שהכנסות השוק יגיעו בתוך כמה שנים ללא פחות מ־50 מיליארד דולר.
בישראל פועלות בזירת בריאות האישה כ־200 חברות. כ־21 בתחום ההיריון וההנקה, 19 בתחום הפוריות, שבע בתחום המחזור והמנופאוזה ועוד.
תחום הפמטק לבדו גייס עד כה בישראל הושקעו עד כה בפמטק 314 מיליון דולר, שהם כ־6% מההשקעות בבריאות.
הימים הבטוחים, גרסת הטק
אז מהי אפליקציה למניעת היריון? הטכנולוגיה מתבססת למעשה על גישה ארכאית למדי, שיטת הימים הבטוחים - שמסתמכת על ספירת ימים מיום קבלת המחזור החודשי, ומכתיבה בהתאם לכך את הימים הפוריים והלא פוריים. שיטה זו לבדה אינה מקטינה את הסיכון להיריון באופן מספק. אבל אם משכללים את השיטה ומשלבים בה מודעות לסימנים נוספים המעידים שהביוץ מתקרב או חולף, אפשר לזהות את הימים האלה טוב יותר. כל כך טוב שאפילו ה־FDA כבר השתכנעה לתת לשתיים מהאפליקציות הללו אישור ככלי למניעת היריון המקביל ברמתו לגלולה או הקונדום.
אחת מהאפליקציות הללו למשל היא Natural Cycle, שמשלבת בין ספירת ימי מחזור לבין מדידה של חום הגוף במדחום של החברה מיד עם ההתעוררות בבוקר. על המשתמשת להוסיף לכך סימנים כמו הפרשות, כאבים אופייניים לביוץ וכדומה. לאחר מדידת החום היומית והזנת הנתונים מקבלת המשתמשת תשובה לשאלה - האם זה יום פוריות או לא? ה־FDA אישר את המוצר באוגוסט 2018 והורה לחברה לטעון כי הוא יעיל ב־93% במניעת היריון. עד כה גייסה Natural Cycle 37.5 מיליון דולר.
אפליקציה נוספת היא Clue, שפרצה את המחסום וקיבלה את האישור במרץ השנה לאחר גיוס של 29.7 מיליון דולר. Natural Cycle לא הייתה מרוצה, וטענה כי Clue קיבלה אישור מזורז מדי, וכי היא מתבססת על ספירת ימי מחזור בלבד. אבל זה לא הפריע ל־FDA לאשר לה לטעון ליעילות של 92%. האפליקציה אכן לא מודדת שום סממן ביולוגי, אבל מתבססת על דיווח של המשתמשת על מצבי רוח, כאבים, חשק מיני וכדומה. עם הזמן היא אמורה ללמוד את כל הסימנים הללו ולהבין אילו מהם מבשרים את המחזור. ככל שהיא תלמד את המחזור טוב יותר, חלון הסיכון יהפוך צר יותר.אפליקציות ייעודיות אחרות למניעת היריון מציעות פתרון דומה. Kindara, שגייסה עד כה 8 מיליון דולר, מודדת את המשתנים שצוינו לעיל, אך גם מנחה את המשתמשת במדידת מיקום צוואר הרחם. שינוי במיקומו הוא עוד עדות לכך שהביוץ מתקרב. אפליקציה זו מסונכרנת עם מוצרי אפל, כמו שעון היד, והיא טוענת ליעילות של יותר מ־50% בזיהוי חלון הפוריות. ממנו, בהתאם, גם ניתן להימנע.
ויש כמובן גם חברה ישראלית שפיתחה טכנולוגיה דומה למניעת היריון - Tempdrop, שמצרפת לאותה ספירת ימים זיהוי של סממנים פיזיולוגיים, בהם מדידת חום באופן אוטומטי במהלך הלילה - שהיא, לדברי הבעלים מיכאל ורדי, הרבה יותר מדויקת ממדידת חום עם ההתעוררות בבוקר. המחיר הוא שיש לענוד את השעון כל הלילה. לאפליקציה 20 אלף משתמשות פעילות.
"אנחנו לא רואים את עצמנו רק כחברת פוריות או כחברה למניעת הריון", אומר ורדי. "המוצר שלנו מאפשר לאישה להבין איפה היא נמצאת במחזור שלה, ומחזור זה כמובן כל החודש ולא רק הווסת. ניהול המחזור החודשי מאפשר לתכנן את החיים, וכל אישה לומדת בעצמה כיצד כל שלב הורמונלי משפיע על מצב הרוח, האנרגיה, החשק המיני, הכאבים הצפויים, הרעב, המשקל שלה - וגם הפוריות.
"השוק הזה כולל היום את כל המגוון - מאפליקציות פשוטות שעובדות רק על לוח שנה וספירת ימים ועד אחרות שמחוברות לכל מיני חיישנים או בדיקות ביוץ. ככל שעוקבים אחרי הסימנים ומעדכנים את האפליקציה בצורה סדירה וממושכת יותר, כך טכנולוגיות הבינה המלאכותית יכולות לנבא את ימי הפוריות (ולעומתם את הבטוחים - ג"ו) טוב יותר. נשים רבות מרגישות שהמחזור חזר לשליטתן אחרי שנים שבהן הוא היה בבעלות גינקולוגים".
תמיד אמרו ששיטת הימים הבטוחים לא יעילה מספיק.
"אם עושים את המעקב אחרי כל הסימנים - טמפרטורה, הפרשות וגינליות ומועד המחזור - היעילות היא כמו של גלולה בשימוש אמיתי".
עדיין לא הפתרון המושלם
אפליקציות ייעודיות למניעת היריון הן בהחלט הבשורה הטכנולוגית של ימינו בתחום הפמטק. אבל למרות היעילות הגבוהה של חלקן ואישור ה-FDA המיוחל, גם נגד השיטה הזאת הושמעה ביקורת. קודם כל, בדומה לגלולה, מדובר בשעבוד יומיומי עבור נשים. כדי לקבל אמינות יש לתעד את מגוון הסימנים בכל יום, וזה יכול להיות מייגע. בדיוק מסיבה זו אפליקציות בריאות דיגיטלית שמחייבות תיעוד אינטנסיבי כדי להגיע לתוצאות - לרוב פחות מצליחות. זו נחשבת גזירה שקשה מאוד לציבור לעמוד בה.
נוסף על כך, לנשים שאורח החיים שלהן כאוטי חלק מהאפליקציות יתקשו לסייע. נשים שעובדות במשמרות, שטסות הרבה ומחליפות אזורי זמן, שלעתים קרובות לא ישנות בבית (ולכן יצטרכו להיסחב עם המדחום) - כל אלה מאתגרות את הטכנולוגיה. גם כאשר המחזור עצמו לא סדיר, פרק הזמן שבו האפליקציה לא יכולה לספק תשובה הולך ומתארך עד שכל העניין הופך לא משתלם.
אחת המבקרות החריפות של האפליקציות היא הסופרת אוליביה סודג'יק שפרסמה ב-2018 מאמר ב"גרדיאן" שבו היא מספרת שנכנסה להיריון ביום שבו אפליקציית Natural Cycle הודיעה לה שאינה פורייה. מאוחר יותר באותו היום היא בישרה לה שהיא כן פורייה, אך זה היה כבר אחרי קיום היחסים. סודג'יק הרגישה מרומה: "לא שאלתי את עצמי איך זה עובד, אלא סמכתי על מה שנאמר לי. הייתי תמימה". היא הסבירה כיצד התפתתה, לדבריה, לרכוש את האפליקציה, ששידרה משהו טבעי, של נשים נקיות שמכירות את הגוף שלהן ואינן שבויות של תעשיית הפארמה. לא היה צריך להגיע לקבוע תור לרופא, לחכות שבועיים, להמתין בתור - האפליקציה הייתה במרחק נגיעה, והממציאה הייתה פעם פיזיקאית ב־CERN ושותפה לגילוי חלקיק הבוזון היגס. "הם הצליחו לפענח את חלקיק האלוהים, אבל לא למפות את המחזור שלי", כתבה במרירות. באותה הכתבה דיווחה גם בחורה בשם מארי על מקרה דומה. "כעסתי שהתייחסו אליי כמו צרכנית ולא כמו מטופלת".
בשורה התחתונה האפליקציות הללו מצליחות משום שהן מיועדות לצרכניות ולא למטופלות. בסופו של דבר היעדר האינטראקציה עם הרופא והדיסקליימרים המקצועיים - וגם המגבלות על שיווק מוצרים רפואיים - עלולים להיות חסרים כאן. אבל קשה להתחרות במוצר מניעה שהוא זמין לגמרי ובלתי פולשני בעליל, כשהאופציות האחרות יכולות לגרום לכאבים ותופעות לוואי.
עם זאת, נדמה שהשוק ממתין לפתרון שהוא יותר 'שגר ושכח' - כמו הגלולה, רק בלי תופעות הלוואי. לחברות הפארמה והמכשור הרפואי יש הזדמנות גדולה לפעול, אם רק יינתן להם התמריץ הראוי לחרוג מן הקיים. הנשים מתעשיית הפמטק כבר הדגימו כי את הצמא לפתרונות הללו ניתן לתרגם ללא מעט כסף, וכי המשתמשות מוכנות להיות שותפות נלהבות בניהול של פוריותן, אם הן באמת מקבלות בתמורה לכך פתרון משביע רצון. כעת על המשקיעים והמנהלים הבכירים בתעשיית הביוטק, הפארמה והמכשור הרפואי להמשיך את אותו הקו.
"גברים צריכים להיות חלק מהפתרון"
מדוע בעצם כמעט כל האחריות למניעת היריון היא על נשים? היה אפשר לחשוב שמשום שהתוצר של יחסי מין לא מוגנים הוא, ובכן, ילד משותף, גברים לא יקלו ראש בכך. "נשים לא תמיד סומכות על גברים, והגברים כנראה פחות מרגישים שזו האחריות שלהם, כי לא הם שיצטרכו להפסיק את ההיריון", אומרת ג'ייסוריה. "האחריות למניעת היריון צריכה להיות משותפת", אומרת אוברמסקי. "אבל כשנשים סובלות יותר מהיריון לא רצוי, אז אם יש לי דולר, איפה אני שמה אותו? אני כן חושבת שמניעה אצל גברים היא הזדמנות של הדור שלנו. גברים היום יותר מודעים לצרכים של נשים. הם רוצים להיות חלק מהפתרון".
ואולם, לחבורת גברים אמריקאים זה דווקא ממש הפריע, אז הם הקימו את Male Contraceptive Initiative, עמותה ללא כוונות רווח שמעלה את המודעות לסוגיית מניעת ההיריון הגברית, וגם מגייסת הון כדי לתמוך במחקרים בתחום. "יש לנו רק שתי אופציות", הם מוחים, "קונדומים או קשירת צינוריות. לנשים יש מגוון פתרונות, ולנו רק את שני אלה כבר 50 שנה".
החברים ב־MCI גם תיעדו את ההיסטוריה של אמצעי המניעה הגבריים בפודקאסט בשם "מתוּכנן". לפי הפודקאסט, לפני כ־2,000 שנה מניעת היריון על ידי גברים נעשתה באמצעות צמח הסילפיום, שהיה כה פופולרי ברומא העתיקה. אבל מרוב שהאנושות התלהבה מהשימושים הרפואיים השונים בו, היא הצליחה להכחיד אותו.
בשנות החמישים, עוד לפני פיתוח הגלולה הנשית, תרופה בשם Win18446 נמצאה כמפחיתת זרע. אלא שזו התבררה כקטלנית בשילוב עם אלכוהול.
בחזרה להיום: אוברמסקי דווקא אופטימית. "היום הנושא של אמצעי מניעה לגברים נמצא במוקד יותר מאי פעם. ה־NIH, מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב, החליט להקצות 30-15 מיליון דולר לתמיכה בפיתוח מוצרים כאלה. זה לא 60 מיליארד הדולרים שמופנים לחקר הסרטן, אבל זו התחלה".
בעוד כשנה יחל ניסוי במוצר חדשני של חברת Contraline שייתכן שיביא את הבשורה. מדובר במעין פקק לצינורית הזרע שאפשר להסיר כעבור שנתיים. ההערכה היא כי אורולוגים יאהבו את הפתרון, כי במקום פרוצדורת קשירה אחת לכל גבר, הם יוכלו לעשות כמה פרוצדורות בכל כמה שנים לכל מטופל וליהנות מתשלום דומה לזה שמקבלים גינקולוגים עבור התקנת התקן תוך־רחמי.
נוסף על כך, החברה מממנת מחקרים בתרופות למניעה הפיכה של ייצור זרע, תרופות הפוגעות בתנועתיות הזרע ותרופות שמונעות מהזרע לחדור לתוך הביצית.
"זה לא שאין מחקר", אומר בפודקאסט לוגן ניקלז, מנהל המחקר של MCI, שתומכת בפעילות החברה, "אבל אף אחד לא מגיע לקו הסיום. ליצור תרופה חדשה זה קשה מאוד".
פריצת הדרך של ההתקנים ועוד פיתוחים חדשים בשוק
מבחינת גינקולוגים רבים הפתרון הברור ליום שאחרי הגלולה הוא ההתקן התוך-רחמי. האמצעי הזה, שהומצא אפילו לפני הגלולה וכמעט ולא השתנה בצורתו מאז, נחשב לגביע הקדוש של תחום מניעת ההיריון. הרי מה יכול להיות רע במוצר שמותקן פעם בחמש שנים ובשאר הזמן לא צריך לחשוב עליו?
אלא שההתקנה כרוכה בכאבי תופת אצל רבות מאוד מן הנשים. כן, זה קורה פעם בחמש שנים, אבל זו יכולה להיות חוויה טראומטית של ממש. לעתים רחוקות זה גם גורם נזק לרחם: אם ההתקן הורמונלי, הוא עלול ליצור קרישים כמו הגלולות. אם הוא לא הורמונלי, הוא עלול ליצור דימומים מאסיביים או טפטופים לאורך החודש.
"ההתקנים הקיימים, בצורת T, הם פשוט גדולים מדי לרחם הממוצע", אומרת קרן לשם, מנכ"לית אוקון, שפיתחה את ההתקן החדשני בלרין. "עד היום היה לעולם הגינקולוגיה קשה מאוד להשתחרר מצורת ה-T. היו כל מיני ניסיונות, לעשות לו כנפיים או להחדיר בצורות קיפול שונות, אבל זה אותו T".
בלרין אמור לתת מענה בדיוק לבעיה הזאת. "זה כמו כדור עגול, שלוקח בחשבון את העובדה שהרחם הוא תלת-ממדי", אומרת לשם. "המגע שלו עם הרחם רך ולא שפיצי. בעת ההחדרה הוא מקופל, וחוזר לצורתו הכדורית כשמשחררים אותו ברחם". ההתקן של אוקון מפריש נחושת ולכן עלול לגרום לדימומי יתר כמו התקני נחושת אחרים, אבל הוא יחסוך דימומים אחרים שיכולים לנבוע מתזוזה של ההתקן ברחם, וכך יחסוך גם כאבים".
"מחקרים מראים שגם נשים צעירות מעוניינות באמצעי מניעה ארוך טווח, ללא התעסקות, שאחוזי המניעה שלו גבוהים מאוד", אומר ד"ר סרג'יו חיימוביץ', ראש מחלקת הגינקולוגיה האמבולטורית בהילל יפה והסמנכ"ל הרפואי של אוקון. "כשהתקנים הם נגישים כלכלית והרופא מציע ומסביר לגביהם, שיעורי הבחירה בהם עולים מאוד".
מוצר נוסף שהחל לעורר עניין בשנים האחרונות הוא הקונדום הנשי, פמידום. מדובר ביריעת גומי דקיקה, כמו זו של הקונדום הגברי, עם שתי טבעות, פנימית וחיצונית, המונעות מן הקונדום לזוז בתוך הגוף. את המוצר המציא הגינקולוג, הסקסולוג והתזונאי הדני ד"ר לס האסל, שפיתח גם תוספי מזון לשיפור פוריות נשים וכתב ספר על תנוחות מועדפות לגירוי האישה, לאחר שחקר זוגות שקיימו יחסי מין תחת הדמיית אולטרסאונד. פמידום אינו מוצר נוח במיוחד, אך הוא משווק בעיקר עבור מניעת מחלות מין. עם זאת, מנסים לשפר אותו כל העת.
קונדומים נשיים נמכרים במסגרת מותגים רבים גם בארה"ב ואירופה, אם כי השימוש בהם הוא לא מאוד נפוץ. הסיבות הן המיומנות הדרושה להחדיר אותם, קולות של "שקית מרשרשת" שהשמיעו חלק מהמוצרים הראשונים בקטגוריה וכנראה פגמו בהנאה, הפחתת התחושה והמחיר הגבוה לעומת הקונדום לגבר. כמו כן, עד 2018 דרש ה-FDA ניסויים קליניים למוצרים הללו, וכך הפחית את התמריץ של חברות מסחריות לפתח אותם. כיום הדרישות הללו השתנו, וכמה מוצרים משופרים מן הז'אנר מצויים בפיתוח וניסוי.