גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיוצר בהודו: כך הופכת המדינה לבית לחברות טכנולוגיה

בין 2012 לבין 2019 היקף ייצור רכיבי האלקטרוניקה בהודו יותר מהכפיל את עצמו ● הסיבות לכך הן שורה של תוכניות תמריצים שיזמה ממשלת הודו וכן זמינות כוח אדם מיומן במחירים תחרותיים ● בשנה שעברה הושקו עוד ארבע תוכניות כאלה, שעשויות להיות אטרקטיביות גם לחברות ישראליות

Neolync הודו / צילום: Neolync
Neolync הודו / צילום: Neolync

הכתבה בשיתוף שגרירות הודו בישראל

אחת השאלות המרכזיות שעומדות בפני חברות טכנולוגיה גלובליות וישראליות, נוגעת למיקום מרכזי הייצור שלהן. בעוד שהמטה המרכזי של החברה נמצא במדינה מסוימת, מרכז הייצור שלה יכול לפעול במדינה אחרת וליהנות מיתרונות מגוונים: הקלות מיסוי, עלות העובדים נמוכה יותר, וכן תמריצים שונים בדמות מענקים שנותנת מדינת היעד - שמעוניינת לעודד, למשל, ייצור טכנולוגי בתחומה.

בהיבט זה, אחת המדינות שחלקה בייצור הטכנולוגיה עולה בהתמדה עם השנים היא הודו. במהלך השנה האחרונה השיקה ממשלת הודו ארבע תוכניות תמריצים הנוגעות לייצור חומרה, שבבים ומפעלי אלקטרוניקה. זאת במטרה למשוך חברות טכנולוגיה לייצר במדינה.

עבור חברות ישראליות, השוק ההודי מהווה כר רחב ופורה לצמיחה. על פי נתוני הממשל ההודי, מאות אלפי מהנדסים יוצאים מדי שנה לשוק, מה שהופך את המדינה לאחת המשכילות במגזר הטכנולוגי. בשנים האחרונות חברות ישראליות רבות, ביניהן נס טכנולוגיות, חברות נוספות בתחום הסייבר ומספר סטארט-אפים קטנים, העבירו את מרכזי הייצור להודו. זאת בין היתר בעקבות תמריצי המיסוי, ההשתתפות בהוצאות הפיתוח השונות והאיכות הגבוהה של עובדי הייצור, לעומת עלות ההעסקה שלהם.

כשבוחנים את המספרים הנוגעים לייצור טכנולוגיה בתת-היבשת עולים נתונים מעניינים. עד 2012 עמד הנתח הגלובלי של הודו בייצור טכנולוגיה על 1.3% בלבד. באותה שנה החליטו במדינה להפוך את הגדלת הייצור הטכנולוגי ליעד לאומי והשיקו מספר תוכניות תמריצים. במסגרת התוכניות הוענקו הטבות מס לחברות טכנולוגיה שונות ואפילו השתתפות של הממשל ב-25% מהוצאות ההקמה של מערך הייצור במדינה. שנתיים לאחר מכן, ב-2014, הורחב תקציב תוכניות התמריצים. התוצאות לא איחרו לבוא: ב-2019 עמד נתח הייצור של הודו בעולם על 3.6%, יותר מפי שניים מאשר ב-2012, עם חברות כמו IBM, Apple ו-STMicro שהקימו מפעלים לייצור שבבים ברחבי הודו.

תוכניות התמריצים: תגמולים בשווי אחוזים מהייצור

אבל בהודו לא עצרו, ארבע תוכניות תמריצים נוספות שהושקו ב-2020, אמורות לגשר בין כמה פערים הקיימים בהודו לבין היתרונות הגלומים בה, ובכך, להגדיל את האטרקטיביות שלה לייצור אלקטרוניקה. כך, למשל, תוכנית התמריצים הראשונה, Modified Electronics Manufacturing Clusters Scheme (EMC 2.0) מיועדת להתמודד עם שורת סוגיות שונות ופערים אשר קיימים בתשתיות בהודו. סוגיות אלו יוצרות בסופו של דבר פערי כדאיות לחברות. כלומר, הן מגדילות את ההוצאות של אותן חברות, שנדרשות להשקיע יותר כסף בתהליך הייצור. עם זאת, הסיבסוד שמעניקה הממשלה וההשתתפות בעלויות הייצור ביחד עם הטבות מיסוי ועלות ההעסקה נוחה, מעלים את הכדאיות לחברות השונות. במסגרת תוכנית התמריצים המדוברת יוענק סכום כולל של 519 מיליון דולר לתקופה של 8 שנים לכל החברות שיתקבלו לתוכנית - כדי לייצר תשתית איכותית ליצרני אלקטרוניקה בהודו, להפחית את עלויות הלוגיסטיקה של החברות ולקצר את הזמן מייצור המוצרים עד להגעתם לשוק.

שתי תוכניות תמריצים נוספות שהושקו במדינה ב-1 באפריל 2020, פונות בעיקר לחברות שמייצרות רכיבים/מוצרים אלקטרוניים ושבבים בהיקפים גדולים (תוכנית ראשונה), ולאלו שמייצרות מחשבים ניידים, טאבלטים ושרתים (תוכנית שנייה). על מנת להגדיל את כמות הייצור במדינה ולמשוך משקיעים, מציע הממשל ההודי תגמולים בשתי התוכניות השונות. בתוכנית הראשונה התמריצים הם בשווי של ארבעה עד שישה אחוזים משווי המכירות המצטברות של מוצרים כגון טלפונים סלולריים, וכן מוצרי אלקטרוניקה שונים (שבבים, חיישנים, רכיבים מיקרו וננו אלקטרוניים ועוד) למשך חמש השנים הקרובות; התוכנית השנייה מציעה תמריצים בשווי של שניים עד ארבעה אחוזים על ייצור של מחשבים ניידים, טאבלטים ושרתים למשך ארבע השנים הקרובות.

סנג'יב סינגלה, שגריר הודו בישראל / צילום: שגרירות הודו בישראל

"בשנה הבאה, הודו תציין 75 שנה לעצמאותה. אומר סנג'יב סינגלה, שגריר הודו בישראל. "הרפורמות הכלכליות הנרחבות שלנו שמות את הודו כמרכז ייצור עולמי משמעותי. למשל, תכנית התמריצים PLI הביאה חברות כמו Apple להקים בהודו את תהליך ייצור האלקטרוניקה שלהן ומיצבו את המדינה כמובילה גלובלית בייצור של סגמנטים שונים של אלקטרוניקה ו-IT", הוא מוסיף.

לדברי סאורב גאור, נציג ממשלה בכיר, המוביל את תוכניות התמריצים מטעם משרד האלקטרוניקה והתוכנה בהודו, "התוכנית הללו הן חלק מהחזון של ראש הממשלה מודי להפיכת הודו למדינה שמסתמכת על עצמה". בהקשר זה יש לציין כי על פי הערכות המשרד, עד 2025, היקף הביקוש המקומי למוצרי מחשוב ואלקטרוניקה בהודו יעמוד על שווי של כ-400 מיליארד דולר. בהיעדר היערכות מתאימה, הדבר יגרור עלייה בייבוא ובשל כך גם הגדלה של הוצאות מטבע חוץ - מצב שהודו מבקשת להימנע ממנו. על כן, התוכניות הללו להגברת הייצור מיועדות לתת מענה חלקי גם לביקוש העולה. "כדי לעודד יותר חברות להעביר את מרכזי הייצור למדינה, הורדנו את רף הכניסה לתוכניות וכן הגדלנו את ההשקעה בהן לכ-5.5 מיליארד דולרים", מוסיף גאור.

לבסוף, התוכנית הרביעית ממוקדת בטכנולוגיות ותעשיות שונות שהודו מבקשת לקדם. למשל, ייצור של רכיבים אלקטרוניים ואריזת מוליכים למחצה. באמצעות תוכנית תמריצים שמעניקה עד 450 מיליון דולר לפעילות בתחום המוליכים למחצה במדינה, מקווה הממשל ההודי לקדם את הנושא ולהפוך את תת-היבשת למרכז פיתוח הייטק.

רובי שייבל, מייסד Neolync / צילום: רובי שייבל

"תוכנית התמריצים מחזקת את הקשר בין ישראל להודו"

רובי שייבל, לשעבר נשיא לשותפויות אסטרטגיות בחברת פלקס המספקת שירותי ייצור אלקטרוניקה וכיום מייסד יצרנית האלקטרוניקה Neolync, הוא אחד האנשים שזכו לקחת חלק בתוכנית התמריצים של הממשל ההודי. הסיפור שלו ממחיש את היתרונות שגלומים בתוכנית. "לפני שבע שנים בקירוב עבדתי בעמק הסיליקון, והובלתי את השותפויות האסטרטגיות של אחת החברות הגדולות באזור. כשנכנסתי לתפקיד ראיתי שלמרות שאנחנו פועלים בהודו כבר קרוב לעשור, מחזור המכירות שלנו שם זניח", הוא נזכר. לדברי שייבל, הוא היה נחוש להיכנס לעובי הקורה ולהבין מדוע; הוא נסע למומבאי, למד על תוכניות התמריצים השונות שהוצעו אז לחברות, והחליט לשתף פעולה עם הממשל.

"תוך זמן קצר הגדלנו את ייצור הטלפונים הניידים שלנו בהודו לעשרות מיליונים ואת המכירות במיליארדים של דולרים", מספר שייבל על שיתוף הפעולה שלו עם הממשל ההודי. "ב-2019 נכנסתי להודו עם החברה החדשה שלי, Neolync, ובספטמבר 2020 יחד עם עוד ארבע חברות זרות נוספות, נבחרנו לקחת חלק מתוכנית התמריצים החדשה של הממשלה. עבורנו התוכנית מספקת תמריצים משמעותיים ובנוסף, גם מחזקת מאוד את הקשר בין ישראל להודו, שיילך וייגבר בזכותן", מדגיש שייבל.

לסיכום, הנתונים מראים כי נפח הייצור בהודו גדל בהתמדה, ובאופן ספציפי בתחום האלקטרוניקה. יחסי ישראל והודו ידעו עליות רבות בשנים האחרונות וארבע תוכניות התמריצים המדוברות - בהחלט יכולות לחזק את הקשר האסטרטגי בין המדינות. הן ברמה הדיפלומטית והן ברמה של שיתופי פעולה כלכליים - שימשכו השקעות בזכות הגדלת שרשרת הערך של ייצור אלקטרוניקה.

עוד כתבות

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

מה חושב ניר ברקת על הבורסה בת"א? "רק חברות נכות מנפיקות בישראל"

שר הכלכלה טען כי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף, ברקת קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● רק בשבוע שעבר הודיעה פאלו אלטו כי תבצע רישום כפול בבורסה

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה שהדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט המחוזי בנוף הגליל קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית