למידה מרחוק / אילוסטרציה: Shutterstock, Monkey Business Images
השבוע משרד החינוך החל תהליך של חזרה לשגרה בו בוטלו הקפסולות וכל התלמידים חזרו ללמידה בבתי הספר. למידה מרחוק אומנם אפשרה להמשיך לעבוד בתקופת הסגרים וההגבלות אך גבתה מחיר כבד, בעיקר באוכלוסיות מוחלשות; בעיקר בקרב הלומדים הצעירים והוריהם. ובכל זאת, בתקופה זאת התרחשו תהליכים חשובים שכדאי לבחון, והתפתחו יכולות שכדאי לשמר. זוהי הזדמנות מצוינת לחשוב על המשך הדרך - מה למדנו על חינוך בתקופה זאת?
אפשר לקיים לימודים גם בזמן חירום - על משרד החינוך לשלב למידה וירטואלית לאורך כל השנה . המגפה האחרונה הפסיקה את הלימודים לזמן ממושך ובכך היוותה תקדים בכל העולם. עם זאת, זאת אינה הפסקת הלימודים המשמעותית הראשונה בעולם וגם לא בארץ. לימודים הופסקו בעבר בגלל מחלות, ובארץ בכל כמה זמן לימודים מופסקים בגלל מערכות צבאיות ואירועים בטחוניים. כתושבת הדרום אני מכירה תרחישים אלה היטב.
הנחת העבודה צריכה להיות שאלה יתרחשו גם בעתיד ולכן יש לשמר ידע, מיומנויות וכלים ללמידה עתידית. שימור יכולות ללמידה מרחוק דורש "מילואים", ואם רוצים שאלה יהיו משמעותיים, מומלץ לעשות פעילויות רלוונטיות ואותנטיות לאורך השנה. בנוסף לפעילות בכיתות מומלץ לעבוד גם מרחוק ולקיים תהליכי למידה עם קבוצות תלמידים שונות בארץ ובעולם, להזמין מומחים ואנשים מהשדה אל הכיתות וגם הביתה וללמוד נושאים באופן עצמאי באמצעות משאבים מתוקשבים. פעילות כאלה צריכות להיות חלק אינטגרלי וחובה מהלמידה לאורך השנה.
בשביל הרצאה (ואפילו טובה) לא צריך לצאת מהמיטה - די לשינון תכנים. הגיע הזמן לשינוי משמעותי באופן הלמידה וההערכה . במהלך העשור האחרון ובמיוחד בשנה האחרונה הועלו תכנים מעולים לרשת - הוקמו קורסים מלאים, הופקו תשדירי לימוד של טובי המורים והוקלטו שיעורים והרצאות.
אם נחזור, בעיקר בתיכונים ובאקדמיה, להוראה שהיא בעיקר "מונולוגית", כלומר להרצאות שבהן מועבר ידע שעליו הלומדים נבחנים, נאבד את הלומדים, ובצדק. מאחר ויש אלטרנטיבות טובות ללמידה והיבחנות, תלמידים יבחרו בערוצים אחרים. למורים יש תפקידים כל כך חשובים - הם אמורים להיות המבוגרים המשמעותיים והקבועים בחיי הילדים, הם אמורים להוות מודל ערכי, להרחיב את עולם התלמידים ולהקנות מיומנויות למידה וחיים. המסגרת החינוכית צריכה להיות מסגרת חברתית ובטוחה עבור הלומדים.
לקראת מטרות אלה צריכה מערכת החינוך לצעוד ולא להדגיש בעיקר העברת תכנים ושינונם. מערכת החינוך עברה טלטלה וזאת הזדמנות שלה לבחון את מטרותיה, את תכני הלימוד ואת אופני ההערכה - החל מהגיל הצעיר, דרך מבחני הבגרות ועד לאקדמיה. די לקרוא את דוחות הפיזה האחרונים על מצב הלמידה בישראל או את דוח המבקר האחרון בכדי להבין שהמערכת אינה מתאימה לצורכי הלומדים וגם לא של החברה והכלכלה. אולי דווקא המשבר המערער והאלטרנטיבות המשבשות יובילו לשינויים מיוחלים ונדרשים.
לא צריך ללמד את כל הכיתה באותו הזמן - הגיע הזמן לשכלל את השיטה . במהלך החודשים האחרונים המערכת פעלה בקפסולות. כולי תקווה שלא נידרש לקפסולות הרמטיות בהמשך הדרך, אך ביטולן לא מחייב הוראה של הכיתה כולה.
בהמשך לסעיפים הקודמים, על מערכת החינוך לקדם למידה עצמאית (למידה לבד, בחברותא ובקבוצות) גם בהמשך הדרך. למידה עצמאית יכולה להתרחש חלקית בבית (בעיקר בקרב תלמידים בוגרים יותר ובעיקר בבתים שיש בהם סביבה מתאימה ללמידה מרחוק) ויכולה להתרחש בבתי הספר. מורים יכולים להיות באינטראקציה משמעותית עם תלמידים בודדים ועם קבוצה כאשר שאר הלומדים עוסקים במשהו אחר.
מדובר בתהליך מובנה ומשמעותי בו המורים דורשים תהליכי עבודה שיטתיים ומלווים את הלמידה באופן קבוע תוך הדגשת מיומנויות למידה ועבודה, בנושאים משותפים לכל הכיתה ובנושאים לבחירה.
למדנו שהמוכר… זה דורות… הוא לא מובן מאליו.
הכותבת היא היא ראש התוכנית לתואר שני "חינוך בעידן טכנולוגיות מידע", המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי