גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהכוח נמצא אצל משפיעני הרשת, הם לא מסתפקים רק בפרסום מותגים

המהלך שהובילה אושיית הרשת מאיה ורטהיימר נגד הקמפיין של עדיקה, והתגובה של המותג כלפיה, מלמדים שיעור חשוב על פרסום אופנה בעידן הדיגיטל ● איך עושים את זה נכון, וכיצד לגבש אמירה חברתית אותנטית? המומחים בענף מנתחים

הקמפיינים של H&M, פוקס ופטגוניה. מותגים נדרשים להציג היום אג’נדה חברתית אמיתית / צילום: גיא כושי ויריב פיין FOX, האנס ומאוריץ H&M
הקמפיינים של H&M, פוקס ופטגוניה. מותגים נדרשים להציג היום אג’נדה חברתית אמיתית / צילום: גיא כושי ויריב פיין FOX, האנס ומאוריץ H&M

בחשבון האינסטגרם של השחקנית ואושיית הרשת מאיה ורטהיימר אפשר היה למצוא בשבוע שעבר סטורי שבו נראתה מודעת פרסומת לבגדי ים שבה נתקלה בשיטוטיה בדיזנגוף סנטר, בזמן שנכנסה לחנות דגל של מותג ישראלי שקהל היעד שלו מורכב בעיקר מצעירות ובנות נוער.

ורטהיימר, אם לתינוקת קטנה, תהתה בסטורי "האם זה חייב להיות כל-כך פרובוקטיבי". אומנם היא סייגה את השאלה עם אמירה שהיא בעד שכל אחת תלבש מה שבא לה, אבל הוסיפה כי "מוזר לי שאסיה גדלה לעולם שבו הפרסומות לבנות נוער מראות משהו מאוד ספציפי ומאוד פרובוקטיבי, וכאילו קצת מוגזם, שמעודד את כולן ללכת למקום מאוד מסוים". במקביל צירפה תמונה של פרסומת למותג הנערות של ויקטוריה'ס סיקרט, שמציג מגוון רחב של נערות, ויצרה סקר שביקש לבדוק מי חושב כמוה ומי לא.

מאיה ורטהיימר / צילום: אביב חופי

ורטהיימר אומנם לא ציינה את שם המותג, אולם תוך זמן קצר התברר שמדובר בעדיקה. התגובות לא איחרו לבוא, והן רק התעצמו כשוורטהיימר שיתפה שקיבלה שיחת טלפון "לא ידידותית" ממנכ"ל הרשת ומהדובר שלה, שבה לטענתה נאמר לה כי מי שמוביל את העמוד הן נשים חזקות וכישרוניות שהיא פוגעת בהן.

בהמשך גם הגיבה אחת מהדוגמניות במודעה, שהבהירה כי היא חיילת בריאה ועצמאית שאיננה חשה צורך להתנצל על הרזון שלה, וכי לדעתה הפרובוקטיביות היא בעיני המתבוננת. בכך הושלמו כל המרכיבים הדרושים לסערת רשת.

מודל היופי השתנה

למרבה האירוניה, הדוגמה שהביאה ורטהיימר לפרסום שפוי, לא פרובוקטיבי ומגוון היא של ויקטוריה'ס סיקרט, מותג שעד לפני זמן לא רב דווקא היה מזוהה עם פרסום מחפיץ, מנותק וחד-ממדי של נשים. הקו הפרסומי של המותג, שהציג במשך שנים אידיאל יופי שאישה ממוצעת איננה יכולה להזדהות עמו, כמעט הביא לחיסולה של הרשת אחרי שהקונות הצביעו ברגליים.

מתוך האינסטגרם של מאיה ורטהיימר

ויקטוריה'ס סיקרט לא לבד. רוב מותגי האופנה בעולם שינו בחמש השנים האחרונות את השפה התקשורתית שלהם, והחלו להציג מגוון רחב יותר של נשים. מותגי אופנה וטיפוח גם החלו לנקוט אחריות חברתית, המתיישבת עם תפיסת הפוליטיקלי קורקט.

כך, למשל, בימים אלה מעטרות את קירות החנויות של מותג אופנת הילדים קרטרס בארה"ב תמונותיה של ילדה נכה היושבת בכיסא גלגלים. רשת H&M מובילה קו שקורא לצרכנים למחזר בגדים, ואילו המותג פטגוניה מבקש מהצרכנים "אל תקנו אם אתם לא חייבים", וסוגר את אתר הקניות שלו דווקא ביום הכי מזוהה עם חגיגת הקניות - הבלק פריידי.

בארץ, לעומת זאת, המגמה טרם התבססה. פרסומות סקסיסטיות עדיין קיימות, וגם חברות האופנה עדיין משתמשות לעיתים בדוגמניות "מושלמות". עם זאת, כבר יש מקום גם למי שאינן עונות על מודל היופי המלאכותי. כך, למשל, לפני זמן לא רב העלתה חברת דלתא קמפיין להלבשה תחתונה בכיכובה של עלמה דישי, ובנוסף היא משלבת בפרסומות שלה אנשים בעלי מוגבלויות. ואילו חברת פוקס הציגה את קמפיין "היופי שבפשטות", שבו השתתפו מגוון רחב של אנשים.

לדברי איש יחסי הציבור זאביק דרור, "חברות האופנה נאלצו לשנות את הקו השיווקי ולהכניס גיוון, כי הטעם של הקהל השתנה. כל דבר בתרבות היום פחות מוכתב. אמצעי המדיה המסורתיים נחלשים, אנשים צורכים 'מדיה אמיתית', אז כבר אין כמעט אליטות. הכיוון הוא real time real people. אנשים מחפשים את המציאות בכל מקום, לא ריאליטי של קרדשיאנס שפעם ניסו למכור כאמיתי אבל היה מתוסרט ומבוים. מודל היופי השתנה, ומי שלא משחק במשחק הזה לא מעניין".

משפיענים בימי קורונה

אחד מאפיקי הפרסום החזקים ביותר בענף האופנה הוא שימוש במשפיענים, וגם הוא עבר בתקופה האחרונה שינוי משמעותי. לדברי ערן ניזרי, מייסד ומנכ"ל קבוצת לידרס, "חברות האופנה הפסיקו לעבוד עם משפיענים קטנים, כי הן הבינו שזה פחות עובד לעומת משפיעני המאקרו הגדולים שבשורה התחתונה מביאים מכירות. מאיה ורטהיימר, למשל, היא אחת המשפיעניות האלה, לצד יובל כספית ומעין אדם שגם אותן מרגישים היטב בקופה.

מתוך האינסטגרם של מאיה ורטהיימר

"בנוסף, בעקבות הקורונה, חברות מתחום האופנה והטיפוח, שחנויות הפיזיות שלהן היו סגורות, הבינו שצריך לעבוד באופן יותר אגרסיבי, וכעת העבודה עם משפיענים מתרחבת ל'קמפיין' של מספר ימים".

דרור, שמכיר את עולם המשפיענים בתחום האופנה מתוך עבודה עם לקוחותיו, סבור גם הוא שהתחולל שינוי. "המשפיענים הם הקמעונאים החדשים. הם נהיו פלטפורמה לא רק של פרסום, אלא גם של מכירות. אין כמעט חברה שלא מוכרת באמצעות משפיענים, כי מעגלי ההשפעה שלהם דומים לאלה שהיו פעם לתקשורת.

"משפיען נתפס כיותר אותנטי - אם מדובר במשהו שנוגע לו באופן אישי והוא ישתמש בשפה הייחודית לו, המסר יעבור טוב. ורטהיימר נתפסת כאותנטית. אם משהו חשוב לה והיא עושה צעד נכון בזמן הנכון עם השפה שלה, זה יעבור".

לדברי דולב משה, מנכ"ל בית התוכן לצעירים fresh, "משפיענים, בעיקר כאלה שיוצרים עולם תוכן, מלווים לעיתים קרובות בקהילות שרוצות לתמוך בהם. יובל כספית, למשל, היא תופעת אופנה. אם היא הולכת לחנות ואומרת 'תראו איזה טופ מהמם', אחר כך יגיע שטף של סטוריז של בנות שתייגו אותה, 'הגעתי וקניתי את האחרון'".

ילדי הפוליטיקלי קורקט

באופן לא מפתיע, סוכנויות המתמחות בבני נוער הן שחקניות חזקות בתחום. לדברי יניב ויצמן, מבעלי משרד הפרסום לצעירים טינק, "פעם אימהות ובנות התלבשו שונה לגמרי. היום בנות ואימהות שהולכות לקניות יחד זה הדבר הנפוץ. לכן אין מותג בנות נוער - עדיקה זה מותג שבנות נוער במובהק הגדירו אותו כמותג שלהן. זה לא אומר שנשים לא קונות שם.

"השיח על דימוי גוף והמקום של חברות האופנה בתוכו לא חדש בקרב הצעירים ובני הנוער, אבל הסטורי של ורטהיימר הציף אותו מחדש. הדברים שהיא אמרה חלחלו מטה לכל הפלטפורמות של בני הנוער, בדגש על טיקטוק. לוורטהיימר יש כוח בשלושה רבדים: יש לה את הערוץ הישיר מול בנות נוער שעוקבות אחריה, והיא אייקון משמעותי עבורן; היא משפיעה על עולם כוכבי הרשת - יש משפיעניות שעוקבות אחריה; והיא גם משפיעה על מספר קהלים, כי היא בקו התפר של צעירה אבל גם אימא".

משה מסביר כי הרגישות של בני נוער לפוליטיקלי קורקט גבוהה משל מבוגרים. "המבוגרים אימצו את התפיסות האלה, אבל עבור הצעירים זאת ברירת המחדל. זה הגיוני עבורם באופן מובנה. הם מאוד מודעים לעניין של סוגי גוף שונים, אבל פרובוקטיביות היא שיח שנוי במחלוקת עבורם. אפשר לראות אצלם מנעד עצום בין ליברלים לשמרנים, כי מצד אחד בכל מה שקשור להעצמת נשים אין מבחינתם פרובוקטיבי - להגיד על לבוש שהוא פרובוקטיבי זה להקטין את הלובש.

"בני נוער שרואים עצמם מתקדמים וליברליים יגידו 'שכל אחד יעשה מה שמרגיש לו נכון, ולאף אחד אין זכות לשפוט". הם יחזקו את מי שהתלבשה באופן שמבוגרים יחשבו לפרובוקטיבי, ויגידו 'את מהממת', יראו בזה ביטחון עצמי ויעודדו. מצד שני, בישראל יש קהל שמרני והילדים שלהם גם שמרנים. לכן פוסט כמו של ורטהיימר מעורר שיח בשני הקצוות - זה לא חד-משמעי לשום כיוון" .

משה כלל לא בטוח שהסערה הנוכחית תשפיע לטווח ארוך על עדיקה. "בעיני הצעירות מדובר במגה ברנד, שבניגוד לרשתות אחרות מתנהג ברמת המוצר בצורה טרנדית ונכונה. הם מגיבים מהר, וגם התקשורת השיווקית שלהם בהתאם. בסופו של דבר, פרובוקטיבי זה עניין סובייקטיבי, כל עוד לא פגעת באף אחד.

"אצל בנות נוער כמעט ואין נאמנות מותג, ועדיקה היא בין המותגים הבודדים שהצליחו לשמר נאמנות כזו. זה מותג שנותן מספיק ערך, ולכן האימפקט והשיח לא יפגע בו".

לעומתו, ויצמן דווקא סבור שההתנהלות של עדיקה במשבר הנוכחי תותיר רעשי רקע. "מי שמוביל את המהפכה הוא דור ה-Z, שאין לו סבלנות לחברות ומותגים שלא נותנים ביטוי לסוגים שונים של אנשים. זה דור שנולד לתוך עולם של גיוון, שבו לכל אחד יש מקום וכל אחד מיוחד.

"לכן, למותג חייבת להיות אג'נדה חברתית אמיתית. בני נוער לא מעוניינים במותגים שמגיבים בהבלחות שנתפסות פתטיות - כמו לטעון שמי שמנהל את העמוד שלהם אלה נשים חזקות. ברגע שהמותג רק מצדיק את המהלך שעשה, בלי שיש מאחוריו אג'נדה ברורה שמתחברת לשיח של בני הנוער, זה לא יעבוד".

האם אפשר לתקן?

"פרובוקטיביות יכולה להיתפס בסדר אם היא במקום הנכון ומהמניעים הנכונים, ובני הנוער הם שמחליטים מה בדיוק עונה לדרישה הזו", אומר דרור. "מותג נמדד על בסיס זה שהוא נצמד לערכים שלו. אמריקן אפרל, למשל, הוא לא מותג פוליטקלי קורקט בכלל, אבל זו האג'נדה שלו - ובגלל שהוא נצמד אליה זה מצליח. עדיקה זה מותג אופנה מצליח שיכול להרשות לעצמו לעשות טעויות. גם מותגים טועים, ואפשר לתקן".

לעומת זאת, איש יחסי הציבור דני לוי סבור שעדיקה שגתה בהתמודדות שלה עם המשבר שנוצר. "חברה לא צריכה להתכתש עם לקוחותיה, בין אם הם סלבס או לא. אם משהו לא לרוחו של צרכן בקמפיין או במוצר, צריך לטפל בזה בתקשורת מקרבת לא בהתכתשות. הסיטואציה של חברה גדולה עם טון מאיים ולא חברי נגד משפיענית אינטליגנטית ודעתנית - לא עובדת. אי אפשר לנצח כוכב רשת שטוען טענה שאנשים מסכימים איתה - והרי הצביעו בסקר של ורטהיימר כמעט 70 אלף איש".

לוי מספר שלקוח שלו, אדידס, עובד אף הוא עם ורטהיימר, "והיא משפיענית דעתנית ואיכותית. העוקבים שלה נאמנים, נשים מקשיבות לה ולכן היא מעצבת דעת קהל, אשת שר לשעבר, בת למשפחת אצולה ישראלית, ולא מישהי שאפשר להלך עליה אימים בקלות. לכן, מלכתחילה זה מאבק שנועד להיכשל.

"העולם שבו המותג מנסה לצעוק יותר חזק - נגמר. הצרכנים אקטיביסטים, ולא עובד ללכת מולם בכוחניות. אם יש בעיה עם צרכן שפרסם משהו לא מדויק צריך לדבר איתו, למצוא פתרון יצירתי".

הפרסומאית רונה יעקובי, בעלת משרד הפרסום רוני ועידו, מצביעה על הכיוון שאליו צריכים המותגים הישראלים לצעוד. "חברות האופנה בארץ שינו טון, אבל עוד לא מספיק ולא כל הזמן. מותגי אופנה צריכים לחשוש לא מהביקורת, אלא מלפגוע. אני לא נגד בגד ים חושפני, אבל התמונות לא צריכות להיות נורא בוטות. חברות צריכות לנהוג באחריות, בעיקר אם הקהל שלהן צעיר. צריך להיזהר מהחפצה ומצילומים בפוזות מוגזמות".

בעדיקה בחרו שלא להתראיין לכתבה. מהחברת נמסר בתגובה כי "מי שמכיר את המותג יודע שאנחנו תמיד פתוחים לביקורת, תמיד זמינים ומנהלים קשר אישי עם קהילת הלקוחות שלנו, על מנת ללמוד ולהשתפר ולתת את המענה הטוב ביותר.

"יחד עם זאת, חשוב לנו להעמיד את הדברים על דיוקם: התמונה שמאיה ורטהיימר פרסמה נלקחה מהחנות שלנו, ולא משלט חוצות כמו שטענה. בנוסף, מאיה טענה שהדוגמנית בת 17 כשהיא למעשה בת 19. היא טענה שקהל הלקוחות המרכזי הוא מגיל 9 עד 13, כשלמעשה בפועל קהל היעד המרכזי של עדיקה הינו נשים צעירות בגילאי 17-35. יש לנו מותג בת מופרד בשם עדיקה יאנג, שבו התמונות והאופנה שונות, ומותאמות בהחלט לקהל יעד צעיר יותר.

"בנוסף, בשנה האחרונה פעלנו בעיקר בנושא הרחבת המידות, וכעת יש לנו טווח רחב מ-XS ועד XXL ושילוב דוגמניות ומשפיעניות בשלל מידות ומשלל רקעים. אנו שמחים שמאיה העלתה את נושא המידות שאכן היה מוגבל בעדיקה בעבר, וכעת עבר שינוי משמעותי. הרוב המוחלט של צוות הקריאייטיב והאופנה הינו נשים צעירות עם חופש פעולה מלא לממש את החזון שאליו הן מתחברות ומאמינות. אנו לוקחים בכובד ראש את ההשפעה שלנו על המרחב הציבורי ועל נשים צעירות, ומתחייבים להיות טובים יותר".

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בבורסת ת"א; מניית אמות משילה 4%, ישרוטל 3%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

דירוג הערים היקרות בעולם: מי ראשונה ואיפה תל אביב?

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

נגמ''ש ישראלי בדרכו לסוריה / צילום: Reuters, Avi Ohayon

בפעם השנייה בתוך שבוע: צה"ל עצר בדרום סוריה חוליית טרור שהופעלה ע"י כוח קודס האיראני

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?