מגדל צדק / צילום: סטיב זילברמן
לפני שבועיים נפתח לציבור הגן הלאומי מגדל צדק, אחרי שנים של שיפוצים. אני זוכרת את המקום כמבצר יפהפה שהתברך בנוף מרשים של 360 מעלות, אך סבל מהזנחה ארוכת שנים. לפני כעשור החלו בו עבודות שיקום ושימור כדי להגן על הנכס ההיסטורי, להנגיש אותו למטיילים ולדאוג שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות ממנו.
הבשורה הראשונה היא ששטח הגן גדל לכ-1,700 דונם, שכוללים לא רק את שטח המבצר, אלא גם את סביבתו כולה, כולל אזור המחצבות הנושקות לנחל שילה, כבשני הסיד שנראים למרחוק, מרחבי בר ובהם גם בריכות חורף ומסלולי הליכה בחיק הטבע.
הכניסה לגן הוסטה מעט, וכוללת חניונים בחלק התחתון ובחלק העליון.
סמוך למבואה הוכשר אזור לפיקניקים (ללא אש) ונבנתה טיילת מקסימה שמטפסת אל הגובה, ובהמשך מקיפה את המבצר וממשיכה אל השכונות המזרחיות של ראש העין, מרחק של כקילומטר וחצי. יש גם סינגל לרוכבים, נקודות תצפית עם ספסלים, ואכסדרות עמודי אבן יפות שמלוות את הטיילת. שימו לב שהשימוש בטיילת הוא בהתאם לשעות הפתיחה של הגן.
גולת הכותרת היא ללא עוררין המצודה ההיסטורית, מצודת אבן גדולה שמתרוממת בראש גבעה וחולשת על סביבתה. רובה עות’מנית, אך היא נשענת על יסודות צלבניים שמהם נותרו כמה חללים עם קשתות יפהפיות.
בעבודת שימור מדויקת טיפלו בקירות ובעמודים, ועמלו לחזק את המבנה מפני התמוטטות בשיטות שונות. בתקופה העות’מנית חיה כאן משפחת צדק, משפחה ערבית עשירה. מעידים על כך לא רק גודל הבית ואינספור החדרים, אלא גם העובדה שזהו המבנה היחיד בארץ מאותה תקופה שבו נמצאו שירותים בקומה השנייה, קידמה טכנולוגית כפועל יוצא ממעמד גבוה. עוד פרט מעניין שמגלה אורי קייזר, מנהל הגן, הוא שהפתחים לחדרים נמוכים למדי, מה שמעיד על דיירים נמוכי קומה.
חלל המצודה פתוח למבקרים. אפשר לטייל בין הקומות והחדרים, לטפס בגרמי מדרגות צרים ומקסימים שמובילים אל תצפיות גובה, אך עדיין יש במתחם עוד עבודות. כרגע יש חנות, בעתיד ייפתח בית קפה בקומה השנייה, הוסיפו שירותים ויהיו גם המחשות שידגימו את השימוש ההיסטורי בכל אחד מחלקי המבצר.
המבצר מונגש למוגבלי תנועה, וכך גם אזור כבשני הסיד הסמוך למחצבה (כולל כניסה ברכב). www.parks.org.il/reserve-park/migdal-tzedek/