מפגינים במחאת האקלים / צילום: שני אשכנזי, גלובס
סיפור ילדים בשם "מי הזיז את הגבינה שלי", מספר על שלושה עכברים שיום אחד הופתעו לגלות כי הגבינה אליה התרגלו נגמרה. שניים נשארו לספר על הגבינה שהייתה, מבטיחים לעצמם שתשוב אם רק יחכו לה, ואחד מחליט לצאת ולחפש גבינה אחרת.
ההתלבטות אם לצאת לדרך חדשה או להתעקש על שרידי גבינה שאיננה, פוגשת את כולנו בצומת זה או אחר. תעשיית הדלקים המזהמים, היא במידה רבה הגבינה הישנה.
כרסמנו ממנה הרבה יותר מדי והגיע הזמן לצאת לדרך אחרת. ועידת הפסגה שתערך בבית הלבן השבוע בנושא משבר האקלים, היא קריאת כיוון למנהיגי העולם לצאת לדרך חדשה.
40 מדינות ביניהן ישראל, הוזמנו לשמוע ולהשמיע איך ניתן לרכז מאמצים להפחתת פליטות גזי חממה. מדעני אקלים הדגישו בשנים האחרונות כי נדרשת פעולה נחושה ומשמעותית להאטת ההתחממות הגלובלית, לצורך הקטנת הנזקים הכבדים הצפויים ממנה.
ארה"ב קוראת היום להאיץ את התהליך ומדגישה את ההזדמנויות הכלכליות הטמונות בו. הקריאה להיערך באמצעים כלכליים נשמעת יותר ויותר היום בעולם, ומסקטורים נרחבים ומגוונים.
מעל 300 עסקים בעלי הכנסות של מעל 3 טריליון דולר, פנו בימים אלה לממשל ביידן בדרישה כי ארה"ב תפחית 50% מסך פליטות גזי החממה עד 2030. מדובר בקשת רחבה של עסקים, הכוללת תאגידי ענק, עסקים בינוניים וקטנים, המעסיקים כ- 6 מיליון עובדים, ופרוסים על 50 מדיניות.
הם מבהירים, כי דרישתם להפחתת פליטות נובעת משיקולים כלכליים ורצון למזער את הנזקים הצפויים ממשבר האקלים. דרישה זו מצטרפת לפניות רבות, מטעם הסקטור העסקי ורגולטורים פיננסיים לשעבר, אשר פנו לממשל ארה"ב בדרישה להיערך למשבר האקלים ולנהל את הכלכלה בהלימה לממצאי המדע.
הפעם, יש בבית הלבן מי שמקשיב. ימים ספורים אחר השבעתו, חתם ביידן על צו בו הורה לסיים מימון בינלאומי לפרויקטים הנשענים על פחם נפט וגז ולקדם מימון אנרגיות מתחדשות.
בנוסף, הורה לפתח תוכנית "לכלכלת אקלים", לצורך העברת תזרים ההון מהשקעות בפרויקטים המייצרים גזי חממה להשקעות ירוקות עם מחויבות לשינוי האקלים. הוראות אלה מהוות שינוי כיוון דרמטי בכלכלה האמריקאית תוך כוונה ברורה להשפיע על שנוי מגמה בכלכלה הגלובלית.
המעבר מרטוריקה על "השקעות ירוקות" למעשים, הוא מעבר משמעותי. במשך תקופה ארוכה מנהלים שחקני מפתח בזירה הפיננסית הבינלאומית שיח על חשיבות הפחתת פליטות גזי החממה ובמקביל ממשיכים במימון מסיבי של פרויקטים הנשענים על דלקים פוסיליים.
הביקורת שנשמעה לאחרונה בעניין זה על הבנקים הגדולים בעולם, מקרבת גם אותם להחלטה על מחויבות הדוקה יותר להפחתת פליטות. מארק קרני, מי שהיה נגיד הבנק המרכזי באנגליה, צפוי להשיק השבוע שותפות בין כ -30 בנקים מארה"ב ואירופה המחויבים לאיפוס פליטות עד 2050, אבני הדרך להפחתת מימון הפליטות עתידים להתפרסם במועד קיום ועידת הפסגה.
נראה כי גוברת ההכרה, שהפחתת גזי החממה לא תתבצע באמצעות הצהרות מתוקשרות ויש צורך בפעילות ממשית העוברת דרך תזרים ההון, והפעלת כלים רגולטוריים. פניה נוספת לממשל ארה"ב התבצעה על ידי 453 ארגונים מרחבי העולם, בקריאה ליישום מדיניות כלכלית משותפת עם אירופה להפסקת מימון תעשיות הנפט והגז.
בפניה הודגש, כי בהתאם לממצאים מדעיים גז טבעי שהצטייר בעבר כתחליף "ירוק" ידוע היום כגורם מזהם ומסוכן מבחינת משבר האקלים, והשקעה בו מעכבת השקעות באנרגיות מזהמות פחות, אשר כבר היום רווחיות יותר.
ארה"ב תחת ביידן מצטרפת לעמדות המקובלות באירופה, שם הודיע בנק ההשקעות האירופי ה-EIB כי משנת 2022 לא יאושרו הלוואות לתעשיות הפקת פחם, נפט וגז טבעי.
על רקע מגמות אלה, ההתעקשות אצלנו להמשיך ולהשקיע לטווח ארוך בתשתיות גז, תוך התעלמות משינויים ברגולציה הגלובלית, היא התעקשות על גבינה שכבר איננה והחמצה גדולה של ההזדמנויות שישנן. פוטנציאל הפיתוח והיזמות בעולם של אנרגיות מתחדשות הוא עצום.
לישראל יכול להיות מקום של כבוד במימוש פוטנציאל זה, אם נשכיל להפנות לכך משאבים ונוותר על השקעת מיליוני שקלים בתעשיית הגז אשר הביקוש לה בעולם הולך ופוחת. משבר האקלים הוא לא רק איום. הוא הזדמנות לייצר לדורות הבאים מציאות אחרת, טובה ובריאה יותר, כדאי לסלול אליה את הדרך ולצאת אליה בזמן.
הכותבת היא יועצת קיימות ורגולציה, לשעבר בכירה בפרקליטות האזרחית ויועמ"שית רשות הטבע והגנים