הרשת החברתית טיקטוק / צילום: Shutterstock
דרושה: משטרה במשרה מלאה. בשבוע האחרון פורסמו באמצעי התקשורת עדויות של עשרות חרדים שלטענתם הותקפו פיזית או מילולית על-ידי צעירים ערבים באזור העיר העתיקה בירושלים. תיעוד ברשת החברתית טיקטוק של צעיר ערבי שסטר בחוזקה וללא רחם לקטין חרדי שכל חטאו היה לשבת בקרון הרכבת הקלה בירושלים, אישש את טענותיהם וזיכה את התופעה המדאיגה, שצברה תאוצה מאז החל חודש הרמדאן, בחשיפה תקשורתית ניכרת.
בעקבות החשיפה התקשורתית הנרחבת, נבחרי ציבור מכל קצוות הקשת הפוליטית הביעו זעזוע מהתיעוד המזעזע ששטף את המסכים בימים האחרונים, ודרשו מהמשטרה להגיב בחומרה לתופעה. אלא שבמקרה זה גם כלי התקשורת וגם נבחרי הציבור רודפים אחרי רכבת שכבר מזמן יצאה מהתחנה, ומפספסים את הנקודה הקריטית.
העיסוק התקשורתי הנרחב בתקיפת הקטין החרדי ברכבת הקלה אולי מטשטש זאת, אך האמת היא שממש לא מדובר בפרקטיקה חדשה: הסרטונים האלימים ברשת הטיקטוק מלווים אותנו כבר תקופה ארוכה. במסגרת מה שזכה במידה רבה של אירוניה לכינוי "אתגר טיקטוק", ילדים ונערים מכל רחבי העולם מתעדים את עצמם מבצעים מעשים מסוכנים לעצמם ולסביבתם, כאשר לא פעם נגמרו אותם "אתגרים" במוות ובפציעות קשות.
אומנם משטרת ישראל הודיעה כי הצליחה לעצור, הודות למאמץ טכנולוגי אדיר, את החשוד בתקיפת הקטין החרדי, אך האמת היא שמדובר בצעד קטן מדי ומאוחר מדי, שכן המשטרה יכולה וצריכה לטפל במקרים כאלה מראש ולא רק בדיעבד, לאחר שהאירוע כבר יוצא משליטה ומקבל ביטוי של ממש במרחב הפיזי.
לטעמי, הגיעה העת שגם במשטרת ישראל יפנימו את הסכנה האדירה הטמונה ברשתות חברתיות כמו טיקטוק, פייסבוק וכו' ויסיקו את המסקנה המתבקשת, לפיה המשטרה חייבת לפעול בנחישות גם בתוך המרחב הווירטואלי, ולא להעלים עין מתופעות של בריונות ובתוכה גם בריונות ממניעים פוליטיים המתבצעות בכיכר העיר, באין מפריע, בתיעוד מלא ומופצות ברשתות החברתיות.
והרי בשנה האחרונה, בצל הגבלות הקורונה והפגנות המחאה ברחבי הארץ, המשטרה הוכיחה כי היא יודעת להתייצב במרחב הפיזי ולבצע עבודה מסורה ואיכותית כאשר היא נדרשת לכך. אלא שעיננו הרואות שהמרחב הפיזי אינו מנותק מהמרחב הווירטואלי. מקרי אלימות והתנכלויות המטילות מורא על אזרחים בכלל וקטינים בפרט, מחייבים שהמשטרה תיכנס במלוא עוזה גם לרשתות החברתיות ותקדים תרופה למכה.
לצורך כך, נדרש גם מפכ"ל המשטרה להחזיר את הכדור לכל אותם נבחרי ציבור שקפצו על העגלה ומיהרו להזדעזע מהתקיפות שנולדו כתוצאה מהכוח הרב שיש לרשתות חברתיות ובעיקר לטיקטוק בקרב צעירים, אך מילאו פיהם מים אל מול סרטוני בריונות פוליטית.
כעת נדרש כי ממשלת ישראל תתעשת ותקצה למשטרה את המשאבים הנדרשים, הן מבחינת תקציבים והן מבחינת יכולות טכנולוגיות מתקדמות המשמשות את המדינה בתחומים אחרים, כדי למנוע הישנות התופעה בעתיד.
כך למשל, ניתן באמצעות שיתוף-פעולה מינימלי בין המשטרה לטיקטוק או לפייסבוק להסיר בנקל סרטונים מתסיסים תוך דקות מרגע עלייתם לרשת ועוד בטרם נחשף אליהם קהל רחב, ואף לבצע חסימות לפי כתובת IP למשתמשים שמעלים תכנים כאלה.
לסיכום, מדינת ישראל זקוקה למשטרה חזקה ומעורבת לא רק ברחובותיה הפיזיים, אלא גם באלה הווירטואליים. הקצאת משאבים ואכיפה מיידית ומניעתית היא שתחזיר לציבור הרחב את תחושת הביטחון האישי, שהיא אחת מהתכליות העיקריות מכוחה מקבלת משטרה במשטר דמוקרטי את ההצדקה לקיומה.
הכותבת היא עורכת דין, בעברה פרקליטה בכירה בפרקליטות וכיום סנגורית המומחית למשפט הפלילי