בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן/הארץ, שלומי יוסף
סדרת הדיונים של הצמרת המדינית-ביטחונית של ישראל בנוגע להסכם הגרעין המתחדש הסתיימה בהחלטה של מעין משחק התעלמות. לפי גורם מדיני בכיר, ההחלטה המשותפת של ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גנץ ושר החוץ אשכנזי הייתה להנחות את ראשי מערכת הביטחון האמורים להגיע לשיחות בוושינגטון בשבוע הבא, להודיע על התנגדותה המלאה של ישראל לחידוש ההסכם מ-2015 כפי שהוא, ולא לדון מחדש בפרטיו, שכן מדובר בדיון חוזר שהאמריקנים מכירים בו היטב את עמדותיה של ישראל לגבי כל סעיף וסעיף. "הגישה של חזרה להסכם הקודם מסוכנת לישראל לאזור ולעולם כולו, וישראל חייבת להביע את התנגדותה לכך", אומר הגורם.
עמדת ראש הממשלה שהובעה בדיון הייתה כי ישראל אינה מהווה צד להסכם הגרעין המתחדש ומכאן שאינה מחויבת לו, אלא לאינטרסים הביטחוניים שלה. הפעילות הישראלית היא נגזרת של האינטרסים הללו, אמר נתניהו בדיון והשמירה על חופש הפעולה בכל המישורים האפשריים מול איראן חיונית לצרכים הביטחוניים של ישראל.
האמירה הזו היא אולי הסיבה המרכזית להחלטת ההתנגדות הגורפת להסכם, שכן החשש הוא כי אם ישראל תהיה מעורבת ולו מאחורי הקלעים בהכנתו, האמריקנים יצפו ממנה להימנע מצעדים העלולים לפגוע בו. בעמדה הזו תמכו לפחות חלק מראשי מערכת הביטחון, וגם גנץ ואשכנזי לא התנגדו לעיקרון של השמירה על חופש פעולה מלא לישראל בכל הקשור לאיראן.
הגורם המדיני הזכיר כי כשישראל הייתה מעורבת במידה מסוימת בשלבים הראשונים של המשא ומתן על ההסכם הקודם, האמריקנים נמנעו מהעברת מידע על ההתקדמות מול איראן, והתנו זאת במחויבות ישראלית להימנע מפגיעה בסיכויי ההצלחה.
הגורם המדיני הוסיף כי ישראל לא סגרה את הדלת למקרה שהאמריקנים יחליטו ללכת על הסכם משופר ולא על העתק של קודמו, הסכם שיעסוק הן בנושאי הגרעין והן בתחומים האחרים כמו התמיכה בטרור ותכנית הטילים של איראן. או אז, ישראל תעלה את השגותיה על תנאי ומאפייני ההסכם הנדרשים כדי למנוע באופן מוחלט מאיראן להגיע לנשק גרעיני.
לדבריו, מהמידע שיש בידי ישראל עולה כי על הפרק בדיונים בין איראן לארצות הברית חזרה להסכם הישן ללא סייגים חדשים מהותיים, והיכולת של ישראל להשפיע על כך מזערית.
המשלחת הישראלית הגדולה שתצא בשבוע הבא לוושינגטון כוללת את היועץ לביטחון לאומי מאיר בן שבת שמרכז את הנושא מטעמו של ראש הממשלה, יחד עם נציגים בכירים ממשרדי החוץ והביטחון. כן יגיעו הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש אמ"ן תמיר היימן וראש המוסד יוסי כהן. אלה יפגשו בין השאר עם עמיתיהם האמריקנים כשעל הפרק ההתמודדות מול איראן, ושיתוף הפעולה המודיעיני והצבאי בנושא.
בד בבד יכנס ראש הממשלה נתניהו את הקבינט המדיני בטחוני לדיון נוסף בעניים ושם הוא אמור להסביר את העמדה הישראלית. עמדה שהובעה גם על ידי שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן בדיון שהיה אתמול במועצת הבטחון : "עבור ישראל, איראן מהווה איום קיומי. לכן אנחנו לא נראה את עצמנו כבולים לשום הסכם שלא נותן מענה לאיום על קיומה של מדינת ישראל. כל אחת מכן הייתה נוהגת באותה הדרך אם הייתה בנעלינו. ישראל מאמינה שחזרה להסכם הגרעין עם המשטר הרצחני בטהרן תהיה טעות. כמו ב-2015, משטר האייתוללות הקיצוני ישתמש בכסף שיגיע לאחר הסרת הסנקציות, כדי לממן את פעילות הטרור שלו ולקידום תוכנית הגרעין הצבאית. כל שאיראן תצטרך לעשות הוא להמתין עד לפקיעת המגבלות בהסכם ב-2030 ואז לזכות בלגיטימציה בינלאומית להעשרת אורניום באמצעות אלפי צנטריפוגות מתקדמות וזמן הפריצה שלהם לפצצת גרעין יהיה אפסי, כפי שהודה הנשיא אובמה בעצמו".
הוא הוסיף: "ניסיונותיה של איראן לרכוש יכולות גרעיניות צבאיות, זרועות הטרור שלה שמערערות את יציבות האזור והפרות זכויות האדם החמורות שלה- נותרו האיום העיקרי לשלום וביטחון במזרח התיכון. למרות כל אלה, מועצת הביטחון לא נוקטת בצעדים הנדרשים כדי לעצור את איראן. היא מתעלמת מהנושא הכי דחוף במזרח התיכון ובמקום זאת, מבזבזת את דיוני המועצה על מיחזור דיונים חסרי תועלת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, למרות שהוכח בבירור בעקבות הסכמי אברהם, שזה אינו הנושא שיש לעסוק בו, אלא הסכנה מאיראן".