יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת
בישיבת הסיעה הראשונה של ישראל ביתנו לכנסת ה-24, הציב יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן שלושה תנאים להקמת ממשלה: האחד, החלפת השלטון והעומד בראשו; השני, בלי המפלגות החרדיות; והאחרון - מינויו לתפקיד שר האוצר, מתוך ראייה ששיקום המשק יהיה מתפקידיה הבולטים של ממשלת האחדות שתקום. אם תקום.
לפי התקדמות השיח בין בנט-לפיד לבין ליברמן בימים האחרונים נראה כי הוא אכן צפוי לקבל את התפקיד ולא צפויה לו תחרות, לא מצדה של יו"ר העבודה מרב מיכאלי שסימנה את התיק כיעד ולא מצדה של איילת שקד שכיוונה לשם.
לגלובס נודע כי ליברמן הציב דרישה לשותפיו העתידיים לקדם עם הקמת הממשלה תקציב דו-שנתי (חציו רטרואקטיבי) לשנים 2021-22 כדי לייצב את התנהלות הממשלה. על פי ההתקדמות במגעים ניתנה הסכמה עקרונית לדרישה זו מצד השותפים הבכירים.
ליברמן מייצג גישה של שוק חופשי לצד מדינת רווחה, או כפי שהגדיר זאת ב-2015: "אנחנו בעד כלכלה חופשית עם חמלה". מהבחינה הזו ליברמן, שהוא נץ מדיני, יישב בנוח עם מרצ ועם העבודה, שדורשות הכנסת יד לכיס הממשלתי לטובת סיוע לאוכלוסיות חלשות.
בין התוכניות הבולטות של ליברמן כשר אוצר - יישום הבטחת הבחירות שלו להעלאת פנסיות לקשישים לרמה של 70% משכר המינימום. חוק כזה כבר הוגש על ידי ישראל ביתנו עם פתיחת מושב הכנסת ה-24.
בנוסף הוא צפוי להציע קיצוץ בקצבאות ילדים מילד חמישי והלאה, מה שיפגע בעיקר בחברה החרדית ובחברה הבדואית. "ככל שיש פחות ילודה, יש פחות אבטלה", אמרו במפלגה בעבר, אם ליברמן ימונה לשר אוצר וכאשר החרדים באופוזיציה הוא יוכל לנסות ולקדם את המדיניות הזו.
ראוי שיחשוף אינטרסים עסקיים-כלכליים
מכריו של ליברמן טוענים כי הוא האיש לתפקיד. הרזומה הפוליטי-ממשלתי שלו עשיר בתפקידים שונים שיאפשרו לו ראייה רוחבית, הם טוענים. בנוסף, לדבריהם בדומה לכחלון הוא מגיע "מלמטה", כעולה חדש, תושב פריפריה גיאוגרפית-חברתית המצויד ברגישות חברתית הנדרשת לתפקיד.
הנחה שמן הסתם לא תתקבל בהסכמה על ידי שותפיו לשעבר החרדים, שחוששים כיום מנחת זרועו כשר אוצר בענייני התקציבים לישיבות, הקטנת קצבאות הילדים וכדומה - גזרות שיפגעו בעיקר בציבור החרדי.
ליברמן סוקר לא מעט בעקבות קשריו עם המגזר העסקי ובעיקר עם המיליארדר היהודי אוסטרי מרטין שלאף. הקשרים שלו מייצגים היכרות עמוקה עם המגזר העסקי, לטוב ולרע. ליברמן נחקר בחשד בפרשות שוחד אולם התיקים נגדו נסגרו. לקראת מינוי לשר אוצר, כדאי יהיה שליברמן יניח על השולחן את מפת האינטרסים העסקיים-כלכליים, מה שקרוי קשרי "הון-שלטון".
ליברמן היה מעורב בעצמו בעסקים בארץ ובחו"ל לאחר שעזב את משרד ראש הממשלה בשנות ה-90. בין היתר, היום מנהל את המו"מ מטעמו, לצד ח"כ עודד פורר, איש העסקים הישראלי-בריטי שמואל חייק, שעושה את זה כבר הרבה מאוד שנים מטעמו של ליברמן.
באשר להקמת הממשלה המורכבת שבדרך, ליברמן ואנשי מפלגתו מרגישים קרבה לצד השמאלי-כלכלית על המפה. הוא יכול להיות המגשר בין גדעון סער ונפתלי בנט לבין מרב מיכאלי וניצן הורוביץ. ישראל ביתנו אולי קפיטליסטית בנושא השוק כולו, אבל כשזה מגיע לאלקטורט שלה, עולים מבוגרים מברית המועצות, היא מדברת על הגדלה של מדיניות רווחה, הגדלה של קצבאות לנכים ולקשישים.
השקעות עסקיות במקום העלאת מסים
בין היתר ליברמן התחייב בעבר לחתוך במספר משרדי הממשלה ובעדיפות ראשונה לבטל את משרד הדתות. בתוכנית הכלכלית שהציגה המפלגה לפני הבחירות תחת הכותרת "ממשבר לצמיחה", ביקשה לקדם פרויקטים תשתיתיים בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), שבה מקור המימון בא מהשוק הפרטי.
כאשר נשאל האם בכוונתו להעלות מסים - דחה ליברמן את האפשרות הזו ואמר כי ניתן להביא השקעות מהמגזר העסקי ועל ידי כך להגדיל את התקציב. בתוכנית המפורטת של ליברמן לא נמצאו מקורות תקציביים שיאפשרו אותה. כשנשאלו, גורמים במפלגה השיבו כי בכוונה אינם עוסקים בגזרות או במקורות התקציביים שכן הם אינם יכולים להתחייב לדברים שעוד לא ראו, ורק כאשר ליברמן ייכנס למשרד ניתן יהיה לומר מהיכן יבוא הכסף, בהתאם לתוכניות שיידרשו.
עוד צפוי ליברמן כשר אוצר לתמוך ביציאה לפרויקטים לשיפור תשתיות תחבורתיות וקיצור הפקקים האינסופיים. זאת לצד השקעה בתשתיות התקשורת תוך מתן דגש לפריסת סיבים אופטיים ופס רחב בכל הארץ והגדלת תקציב מחקר ופיתוח, לשמירת מעמדה של ישראל כמובילה בתחום לצד המדינות המפותחות.
ליברמן התחייב הן בראיונות בתקופה האחרונה והן בתוכנית הכלכלית שהציג לתמיכה מוגברת בעצמאים. בין היתר על ידי הגדלת ערבות קרן הסיוע מ-15% היום לגובה של 33%, קיזוז ההפסדים הצפויים ב-2020 על חשבון הרווחים שנרשמו בשנת 2019 וכן מענק לעסק קטן (המעסיק עד 10 עובדים) בגובה ההפרשות הסוציאליות עד לשכר של 10,000 שקלים ברוטו, למשך שישה חודשים.
בצד החברתי, ליברמן צפוי לקדם תוספת במס הכנסה שלילי לזוג עם ילדים, במצב בו שני בני הזוג עובדים; הרחבת הסבסוד לצהרונים ולמעונות יום לזוגות עובדים; הכרה בהוצאות מטפלת; ומתן השתתפות בשכר כבר במועד ההכשרות להכשרות שיבוצעו על ידי המעסיק שיתחייב לקלוט את העובד בסיום ההכשרה.
תוכניותיו למגזר החרדי כוללות כאמור קיצוץ בקצבאות ילדים; העלאת שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים; התניית מימון ממשלתי במסגרות חינוך שילמדו לימודי ליבה; ביטול חוק נהרי, שמחייב רשות מקומית שמשתתפת בתקציבי מוסדות חינוך רשמיים הפועלים בתחומה להשתתף בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים; וכן הפסקת קצבאות חודשיות לאלפי אברכים ותלמידי ישיבות, שרובם צעירים בגילאי תעסוקה בין 38-18.
במשרד האוצר לא ממהרים להכתיר את אביגדור ליברמן / אלה לוי וינריב
במסדרונות האוצר לא ממהרים להכתיר את אביגדור ליברמן בתור שר האוצר הבא של ישראל, למרות ה"באזז" ככל שנחלשים הסיכויים של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים ממשלה וגוברים סיכויי הקמת "ממשלת שינוי". שיחות המסדרון בנושא מועטות ואין סימנים של "היערכות מוקדמת" לקראת שר חדש, עם אג'נדות אחרות.
בשיחות שכן מתקיימות נשמעים קולות אופטימיים על כך ש"סוף סוף יהיה אפשר לעבוד". ליברמן נתפס על ידי פקידי האוצר כאדם מערכתי, שנותן גיבוי לדרג המקצועי ונותן למערכת לעבוד. הוא גם נתפס כיעיל וככזה שיודע להקשיב.
אם שואלים את הדרג המקצועי האם הם יודעים מהן האג'נדות הכלכליות שלו, רבים לא ממש יודעים להשיב. "לא בטוח שהוא יודע", אומר גורם כלכלי בכיר. על דבר אחד די בטוחים באוצר שליברמן לא יוותר - הפנסיות לעולים. "זה מה שמעניין אותו, ואנחנו מניחים שנשמע על זה די מהר אם הוא אכן יקבל את תיק האוצר", אומר גורם באוצר.
לשר האוצר הבא צפויים אתגרים משמעותיים בדרך לשיקום המשק, אך אולי יצליח לנצל משבר הקורונה כדי לקדם מהלכים שלא קודמו פה שנים, ויכולים להגדיל את הצמיחה והפריון. ביולי אשתקד הציג משרד האוצר מעל 40 רפורמות כלכליות משמעותיות, ששר האוצר ישראל כ"ץ הצהיר כי הוא יקדם, אך רובן (כמעט כולן) עדיין ממתינות. בתקציב המשכי ובמציאות פוליטית רעועה לא ניתן לקדם שום רפורמה. כל הרפורמות הללו, בשינויים המחייבים, יוצגו לשר הבא, שיצטרך לבחור אלו מהן לקדם על פי האג'נדות שלו.
כמובן כדי שמשהו מזה יקרה צריך לגבש תקציב וחוק הסדרים לצידו. באוצר עוקבים אחרי ההצהרות של קברינטי ממשלת השינוי על כך שהם סיכמו על תקציב דו-שנתי, ולא מבינים בכלל על מה מדובר. "רק אם ידברו על תקציב לשנת 2022-2023 אז הדיון על תקציב דו-שנתי רלוונטי", אמר גורם באוצר. "אולי בתקציב שיעבור ניתן יהיה לשחרר מעט מאוד כספים למשרדים ב-2021 אבל שום דבר לא באמת יקרה בשנה הזאת. ביבי הטמיע את הדיון הזה בזמנו, כשדיברנו על כינון תקציב בתחילת שנה. אז השיח היה רלוונטי. היום לא".