מדורת ל"ג בעומר. נזק סביבתי עצום / צילום: Shutterstock, Lerner Vadim
גם אם לאורך השנים עלתה המודעות לנזק הבריאותי אותו מסבות המדורות, הערב עדיין יתכנסו אלפים רבים של ישראלים סביב מדורות ל"ג בעומר ברחבי הארץ. המדורות גורמות לזיהום אוויר כבד, לו יש השלכות בריאותיות ישירות על בני האדם, ולזיהום סביבתי משמעותי בשל פליטת תרכובות מזהמות לאוויר. בפירמת הייעוץ BDO אמדו את הנזקים הסביבתיים ומצאו שהנזק הבריאותי-סביתית כתוצאה ממדורות ל"ג בעומר נאמד בכ-43 מיליון שקל. היקף הפליטות המזהמים ממדורות בערב ל"ג בעומר מקביל לפליטות של 70 אלף כלי רכב הנוסעים במשק שנה שלמה.
לאחר שבשנה שעברה כלל לא הודלקו מדורות בשל התפשטות מגפת הקורונה, השנה בשירותי הכבאות וההצלה דורשים מהציבור להתמקד באזורים יעודיים שהוכשרו להדלקת מדורות, בשל השרב הכבד. אך המגבלות על הבערת מדורות השנה נועדו למנוע נזקי רכוש בשל דליקות, ואינן מונעות את הנזק הסביבתי.
אומדן הנזק של BDO מתבסס על היקף הפליטות והעלויות הסביבתיות בריאותיות של פליטות מזהמים כתוצאה מהבערת המדורות: פליטות חלקיקים (PM), SOX ו- NOX ופליטות גזי חממה, על בסיס ניתוח נתוני עבר של פליטות לסביבה בערב ל"ג בעומר. לפי ניתוח BDO של נתוני פליטות לאוויר בשעות קיומן של מדורות ל"ג בעומר, היקף פליטות מזהמי האוויר גדל בשיעור שנע בין פי 4 עד פי 10 ביחס להיקפן הרגיל.
חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO אומר כי "זהו מחדל שהרגולציה בישראל מטפלת במניעת נזקי רכוש מהבערת המדורות אך מתעלמת מהנזקים הסביבתיים והבריאותיים, שיכולים להיות אף גבוהים יותר. זיהום האוויר ממדורות ל"ג בעומר כולל חלקיקים המכונים 'חלקיקים נשימים', הנפלטים בשריפה, ואשר יוצרים סכנה בריאותית. גודל חלקיקים אלו נע בין 2.5 ל-10 מיקרומטרים, כעשירית מעובייה של שערת אדם, ויש ביכולתם לחדור דרך מערכות ההגנה של האף והריאות ולהצטבר בהם. כמו כן, בתהליכי השריפה נפלטים לאטמוספרה גזים שונים ובהם פחמן דו חמצני ותחמוצות חנקן. אוכלוסיית סיכון כדוגמת חולי אסטמה חשופים במיוחד לנזקי המדורות. הנזק הסביבתי-בריאותי יכול אף לגדול במצבים שבהם נשרפים במדורות לא רק קרשים אלא גם מוצרי פלסטיק, הגורמים לפליטה של דיאוקסינים שהינם חומרים רעילים ואף מסרטנים".
הניתוח של BDO מתבסס על נתוני זיהום האוויר בל"ג בעומר בשנת 2018, שהנה השנה האחרונה שבה התקיימו בישראל אירועי ל"ג בעומר מלאים. בשנת 2019 עקב תנאי עומס חום כבד, נאסרה הדלקת מדורות בתחומי ערים רבות בישראל. ובכל זאת, לפי המשרד להגנת הסביבה בשנה זו עלה זיהום האוויר פי 11 מהממוצע ליום רגיל. בשנת 2020, הדלקת מדורות נמנעה כאמור מכורח מגבלות הקורונה.
בבריטניה מפרסמים נתונים
ל"ג בעומר הנו חג ישראלי, אך מנהגי הדלקת מדורות קיימים במדינות נוספות בעולם. בבריטניה נהוג לחגוג ב-5 בנובמבר את ליל המדורות (bonfire night) שנקרא גם ליל גאי פוקס, שמנציח את כשלון המזימה לרצוח את מלך אנגליה ג'יימס הראשון ע"י פיצוץ בית הלורדים בשנת 1605. כבר בשנת 2010 קבע המשרד להגנת הסביבה הבריטי (DEFRA) כי לחגיגות ליל המדורות השפעה חמורה על איכות האוויר בבריטניה, יותר מאשר השפעתה השנתית של כל שריפת הפסולת במדינה.
לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה בבריטניה "הפליטות מליל המדורות לבדן היוו כ-3.6% מכלל הפליטות בבריטניה לשנה זו, ואילו הפליטות מכלל מתקני שריפת הפסולת במדינה היוו רק כ-0.64% מסך הפליטות בשנה זו". בניגוד לבריטניה, בישראל, המשרד להגנת הסביבה אינו מפרסם נתונים לגבי היקף הכולל של הפליטות בל"ג בעומר, אולם המחקר של BDO גזר אומדנים אלה על בסיס נתוני תחנות הניטור בישראל.