גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרדיו בשיא: אמון הציבור בתקשורת נמצא בעלייה, גם ברשתות החברתיות

מהסקר השנתי שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי בהשוואה לשנת 2019, כל ספקי החדשות המרכזיים נהנים מעלייה באמון הציבור • 62% מהנשאלים בשנת 2021 ראו באתרי האינטרנט מקור מהימן למידע חדשותי, לעומת 49% בלבד בשנת 2019

הרדיו בשיא / צילום: Shutterstock
הרדיו בשיא / צילום: Shutterstock

אמון הציבור בתקשורת כמקור אמין לחדשות (או היעדרו) נדון בהרחבה בשנים האחרונות בציבוריות הישראלית, בין אם בשל חשיפת תיקי האלפים שחלקם עוסק בקווי המשולש שבין פוליטיקה-הון-תקשורת, או בשל מערכות הבחירות התכופות בשנתיים האחרונות שסחבו את השיח להקצנה, לרבות האשמות קשות מכל הצדדים על תפקודה של התקשורת. אולם נתונים מסקר שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף פסטיבל שובר מסך של המכללה האקדמית עמק יזרעאל, מגלים תמונה מעודדת ממנה עולה שלמרות הסיטואציה הפוליטית המורכבת האמון של הציבור בתקשורת נמצא במגמת עלייה.

אמנם השיח סביב עיתונות ועיתונאים התחדד בשנים האחרונות - בעיקר סביב סוגיות כמו מי הם עיתונאים, מה הם שופרות, ומי צריך לדווח מה, אך נראה כי מגמת הגיוון לכשעצמה (מבלי להיכנס לסוגיות פרסונליות) תורמת לאמון שרוכש הציבור לספקי החדשות שלו, אולי מפני שבמצב העניינים היום כל אחד יכול למצוא פרסונה חדשותית אמינה עבורו.

מהנתונים עולה כי בהשוואה לשנת 2019 (השנה שבה נערך הסקר בפעם הקודמת) כל ספקי החדשות המרכזיים - אתרי החדשות וערוצי הטלוויזיה - נהנים מעלייה באמון. את הקפיצה הגדולה מבחינת אמון עשו אתרי החדשות: מבין הנשאלים 62% ראו באתרים מקור מהימן לחדשות לעומת 49% ב-2019. נזכיר כי בשנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בהתנהלות אתרי החדשות כשמצד אחד בתחום הצטרף שחקן חדש ומשמעותי - N12 מקבוצת קשת, ומהצד השני אתרי חדשות כמו גלובס, סגרו את התוכן בחומת תשלום ואימצו כללי רגולציה עצמית מחמירים. גם האמון בערוצי הטלוויזיה כספקי חדשות עלה, אם כי באופן מינורי יותר מ-56% ב-2019 ל-61% ב-2021.

 

כלי התקשורת שהחדשות בו נהנות מהאמון הרב ביותר הוא הרדיו הציבורי. 66% הביעו בו אמון בסקר זה, וכך גם ביחס לרמת האמון שנרכשה לו בעבר. ב-2019 הביעו רק 59% מהנשאלים אמון בחדשות ברדיו. אבל באופן פרדוקסלי, למרות האמון הגבוה, נתחו של הרדיו כספק חדשות דווקא ירד: ב-2021 דיווחו רק 23% על הרדיו הציבורי ככלי מרכזי בצריכת החדשות שלהם לעומת 27% ב-2019.

עם זאת, האמון באתרים וערוצי הטלוויזיה כמקור חדשות לא בהכרח מתורגם להעדפה שלהם כמקור מרכזי לצריכתן. כך למשל, למרות הקפיצה באמון של הציבור באתרי החדשות, יש ירידה בכמות האנשים המדווחים שהם מעדיפים להשתמש בהם כמקור לחדשות: מ-60% ב- 2019 ל-52% ב-2021. אותה מגמה באה לידי ביטוי גם בכל הנוגע לצריכת חדשות מערוצי הטלוויזיה, אם כי באופן מתון יותר: 55% דיווחו על הטלוויזיה כמקור חדשות עיקרי ב-2019 ו-53% ב-2021.

השלכות על חוק הריכוזיות

לדברי ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מחברת המחקר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט ותקשורת: "בסקר 2019 אתרי האינטרנט עברו את הטלוויזיה בשימוש כמקור לחדשות, בסקר 2021 הם עברו אותה ברמת האמון. העובדה שאתרי האינטרנט הממוסדים מהווים תחרות משמעותית על המקום הראשון בצריכת חדשות בהשוואה לטלוויזיה, וכמובן ברמת האמון שיש בהן היא חשובה כי הדבר מלמד על ההשפעה הרבה שלהם. זה אומר, למשל, שמי ששולט בערוץ טלוויזיה ובאתר חדשות (למשל קשת, מאקו, N12) או בעיתון ואתר חדשות ('ידיעות') הוא בעל מכפיל כוח שבעבר היה שמור רק לערוצי הטלוויזיה. לדבר הזה צריכות להיות השלכות בנוגע לשיקולים מעולם חוק הריכוזיות, חוק התחרות ורגולציית הטלוויזיה".

סוגיית החדשות ברשתות החברתיות והתרומה המשמעותית שיש להם בהפצת פייק ניוז עלו ביתר שאת על סדר היום הציבורי גם בארץ וגם בעולם, ובכל זאת, 23% מהאמון של הציבור הרחב במידע החדשותי שנשאב ממקור זה לא נפגע. אמנם פחות אנשים מציינים את הרשתות כמקור עיקרי לצריכת חדשות (41% ב-2021 לעומת 43% ב-2019) אבל האמון של המשתמשים ברשתות דווקא עלה למרות הכל: בשנת 2021 39.5% מאמינים לחדשות שהם צורכים באמצעות הרשתות, לעומת 23.5% שהביעו אמון בחדשות ממקור זה ב-2019.

גם לדמוגרפיה יש השפעה

מהנתונים עולה כי יש קשר בין שיעור צרכני החדשות מהרשתות החברתיות לנתונים דמוגרפיים כמו השכלה ויכולת השתכרות: כ-43% מאלה שהכנסתם מתחת לממוצע ציינו את הרשתות כמקור חדשות עיקרי לעומת 35% בעלי הכנסה ממוצעת ו-34% בעלי הכנסה גבוהה. עוד עולה כי בקרב כל המחנות הפוליטיים בחברה היהודית הרוב לא נותנים אמון ברשתות החברתיות. עם זאת - יש הבדל ניכר בין המחנות השונים: בשמאל ל-23% יש אמון ברשות החברתיות, במרכז ל-37%, ובימין ל-41%. האמון של הנשים ברשתות החברתיות גבוה מהאמון של הגברים בהן (44% ו-34%, בהתאמה).

שוורץ-אלטשולר: "תמונה מטרידה עולה מהשיעור הגבוה של המשתמשים ברשתות החברתיות כמקור לחדשות - אשר ביניהם אחוז גבוה של בני חברה ערבית ושל בעלי השכלה נמוכה והכנסה נמוכה - והאמון המאוד נמוך ברשתות ביחס לכלל אמצעי התקשורת הממוסדים. מעולם לא היה אמצעי תקשורת נפוץ כל כך שהאמון בו נמוך כל כך. כמו כן, השכבות הסוציו אקונומיות הנמוכות הן אלה שנחשפות בעיקר ל'דיאטה' החדשותית רוויית המניפולציות של הרשתות החברתיות. לא מדובר, כידוע, בהטיה לשמאל או לימין שמרבית הציבור מסוגל להבין היום, אלא במניפולציות עומק - מערות הדהוד, רשתות השפעה, השפעה זרה, פייק ניוז ועוד. בנוסף, אנו רואים עלייה בקרב כל המחנות הפוליטיים באמון ברשתות החברתיות ככלי חדשותי בין 2019 ל-2021, והאמון הגבוה יחסית שנותנים בהן מצביעי הימין, ובמידה פחותה יותר בוחרי המרכז, מלמד על פגיעות מסוימת למסרים שמאפיינים את הרשתות בשנים אלה, ובראשם קונספירציות פוליטיות מהסוג שיצר טלטלה בבחירות בארה"ב".

מאמינים לחדשות ברדיו האזורי

למרות שהטלוויזיה ואתרי החדשות מהווים את המקור המועדף המשמעותי לצריכת החדשות מי שזוכה לאמון הגבוה ביותר זה דווקא הרדיו האזורי ש-66% מהמאזינים לו דיווחו כי הם מאמינים לחדשות המוגשות בו. בחברה היהודית לשמאל יש יותר אמון ברדיו הציבורי (82%) מאשר למרכז (75%) ולימין (64%).

את החדשות בעיתונות המודפסת צורכים כיום פחות באופן יחסי, אולם באופן מפתיע למרות הירידה בשיעור הקריאה ולמרות (אולי בגלל) חשיפת תיק 1000 שעוסק בין היתר בהשפעה של המו"ל נוני מוזס על הקו המערכתי, ולמרות הביקורות שנשמעות על תפקידו של "ישראל היום" כ"עיתון מטעם" , הציבור מאמין באופן יחסי לחדשות בעיתונות: 56% ציינו ב-2021 כי הם מאמינים לחדשות לעומת 55% ב-2019.

ומסכמת שוורץ-אלטשולר: "בין 2019 ל-2021 יש עלייה לכל רוחב הגזרה באמון באמצעי התקשורת. אפשר להסביר זאת כשונות במדגמים השונים, ואפשר להסתכל על פערי ימין ושמאל ולראות שהעלייה המתונה באמון ברוב אמצעי התקשורת שייכת לכולם. בעבר הימין היה מתוסכל אולי מהשמאלניות של אמצעי התקשורת אבל היום יש לו אפיקים אחרים - אם אלה תוכניות האקטואליה ברדיו האזורי הזוכה לאמון גבוה (למשל, גלי ישראל והרשתות האיזוריות החרדיות); וכמובן הרשתות החברתיות".

גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר השתתפה בחיבור הקוד האתי של גלובס

עוד כתבות

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה