גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרדיו בשיא: אמון הציבור בתקשורת נמצא בעלייה, גם ברשתות החברתיות

מהסקר השנתי שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי בהשוואה לשנת 2019, כל ספקי החדשות המרכזיים נהנים מעלייה באמון הציבור • 62% מהנשאלים בשנת 2021 ראו באתרי האינטרנט מקור מהימן למידע חדשותי, לעומת 49% בלבד בשנת 2019

הרדיו בשיא / צילום: Shutterstock
הרדיו בשיא / צילום: Shutterstock

אמון הציבור בתקשורת כמקור אמין לחדשות (או היעדרו) נדון בהרחבה בשנים האחרונות בציבוריות הישראלית, בין אם בשל חשיפת תיקי האלפים שחלקם עוסק בקווי המשולש שבין פוליטיקה-הון-תקשורת, או בשל מערכות הבחירות התכופות בשנתיים האחרונות שסחבו את השיח להקצנה, לרבות האשמות קשות מכל הצדדים על תפקודה של התקשורת. אולם נתונים מסקר שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף פסטיבל שובר מסך של המכללה האקדמית עמק יזרעאל, מגלים תמונה מעודדת ממנה עולה שלמרות הסיטואציה הפוליטית המורכבת האמון של הציבור בתקשורת נמצא במגמת עלייה.

אמנם השיח סביב עיתונות ועיתונאים התחדד בשנים האחרונות - בעיקר סביב סוגיות כמו מי הם עיתונאים, מה הם שופרות, ומי צריך לדווח מה, אך נראה כי מגמת הגיוון לכשעצמה (מבלי להיכנס לסוגיות פרסונליות) תורמת לאמון שרוכש הציבור לספקי החדשות שלו, אולי מפני שבמצב העניינים היום כל אחד יכול למצוא פרסונה חדשותית אמינה עבורו.

מהנתונים עולה כי בהשוואה לשנת 2019 (השנה שבה נערך הסקר בפעם הקודמת) כל ספקי החדשות המרכזיים - אתרי החדשות וערוצי הטלוויזיה - נהנים מעלייה באמון. את הקפיצה הגדולה מבחינת אמון עשו אתרי החדשות: מבין הנשאלים 62% ראו באתרים מקור מהימן לחדשות לעומת 49% ב-2019. נזכיר כי בשנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בהתנהלות אתרי החדשות כשמצד אחד בתחום הצטרף שחקן חדש ומשמעותי - N12 מקבוצת קשת, ומהצד השני אתרי חדשות כמו גלובס, סגרו את התוכן בחומת תשלום ואימצו כללי רגולציה עצמית מחמירים. גם האמון בערוצי הטלוויזיה כספקי חדשות עלה, אם כי באופן מינורי יותר מ-56% ב-2019 ל-61% ב-2021.

 

כלי התקשורת שהחדשות בו נהנות מהאמון הרב ביותר הוא הרדיו הציבורי. 66% הביעו בו אמון בסקר זה, וכך גם ביחס לרמת האמון שנרכשה לו בעבר. ב-2019 הביעו רק 59% מהנשאלים אמון בחדשות ברדיו. אבל באופן פרדוקסלי, למרות האמון הגבוה, נתחו של הרדיו כספק חדשות דווקא ירד: ב-2021 דיווחו רק 23% על הרדיו הציבורי ככלי מרכזי בצריכת החדשות שלהם לעומת 27% ב-2019.

עם זאת, האמון באתרים וערוצי הטלוויזיה כמקור חדשות לא בהכרח מתורגם להעדפה שלהם כמקור מרכזי לצריכתן. כך למשל, למרות הקפיצה באמון של הציבור באתרי החדשות, יש ירידה בכמות האנשים המדווחים שהם מעדיפים להשתמש בהם כמקור לחדשות: מ-60% ב- 2019 ל-52% ב-2021. אותה מגמה באה לידי ביטוי גם בכל הנוגע לצריכת חדשות מערוצי הטלוויזיה, אם כי באופן מתון יותר: 55% דיווחו על הטלוויזיה כמקור חדשות עיקרי ב-2019 ו-53% ב-2021.

השלכות על חוק הריכוזיות

לדברי ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מחברת המחקר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט ותקשורת: "בסקר 2019 אתרי האינטרנט עברו את הטלוויזיה בשימוש כמקור לחדשות, בסקר 2021 הם עברו אותה ברמת האמון. העובדה שאתרי האינטרנט הממוסדים מהווים תחרות משמעותית על המקום הראשון בצריכת חדשות בהשוואה לטלוויזיה, וכמובן ברמת האמון שיש בהן היא חשובה כי הדבר מלמד על ההשפעה הרבה שלהם. זה אומר, למשל, שמי ששולט בערוץ טלוויזיה ובאתר חדשות (למשל קשת, מאקו, N12) או בעיתון ואתר חדשות ('ידיעות') הוא בעל מכפיל כוח שבעבר היה שמור רק לערוצי הטלוויזיה. לדבר הזה צריכות להיות השלכות בנוגע לשיקולים מעולם חוק הריכוזיות, חוק התחרות ורגולציית הטלוויזיה".

סוגיית החדשות ברשתות החברתיות והתרומה המשמעותית שיש להם בהפצת פייק ניוז עלו ביתר שאת על סדר היום הציבורי גם בארץ וגם בעולם, ובכל זאת, 23% מהאמון של הציבור הרחב במידע החדשותי שנשאב ממקור זה לא נפגע. אמנם פחות אנשים מציינים את הרשתות כמקור עיקרי לצריכת חדשות (41% ב-2021 לעומת 43% ב-2019) אבל האמון של המשתמשים ברשתות דווקא עלה למרות הכל: בשנת 2021 39.5% מאמינים לחדשות שהם צורכים באמצעות הרשתות, לעומת 23.5% שהביעו אמון בחדשות ממקור זה ב-2019.

גם לדמוגרפיה יש השפעה

מהנתונים עולה כי יש קשר בין שיעור צרכני החדשות מהרשתות החברתיות לנתונים דמוגרפיים כמו השכלה ויכולת השתכרות: כ-43% מאלה שהכנסתם מתחת לממוצע ציינו את הרשתות כמקור חדשות עיקרי לעומת 35% בעלי הכנסה ממוצעת ו-34% בעלי הכנסה גבוהה. עוד עולה כי בקרב כל המחנות הפוליטיים בחברה היהודית הרוב לא נותנים אמון ברשתות החברתיות. עם זאת - יש הבדל ניכר בין המחנות השונים: בשמאל ל-23% יש אמון ברשות החברתיות, במרכז ל-37%, ובימין ל-41%. האמון של הנשים ברשתות החברתיות גבוה מהאמון של הגברים בהן (44% ו-34%, בהתאמה).

שוורץ-אלטשולר: "תמונה מטרידה עולה מהשיעור הגבוה של המשתמשים ברשתות החברתיות כמקור לחדשות - אשר ביניהם אחוז גבוה של בני חברה ערבית ושל בעלי השכלה נמוכה והכנסה נמוכה - והאמון המאוד נמוך ברשתות ביחס לכלל אמצעי התקשורת הממוסדים. מעולם לא היה אמצעי תקשורת נפוץ כל כך שהאמון בו נמוך כל כך. כמו כן, השכבות הסוציו אקונומיות הנמוכות הן אלה שנחשפות בעיקר ל'דיאטה' החדשותית רוויית המניפולציות של הרשתות החברתיות. לא מדובר, כידוע, בהטיה לשמאל או לימין שמרבית הציבור מסוגל להבין היום, אלא במניפולציות עומק - מערות הדהוד, רשתות השפעה, השפעה זרה, פייק ניוז ועוד. בנוסף, אנו רואים עלייה בקרב כל המחנות הפוליטיים באמון ברשתות החברתיות ככלי חדשותי בין 2019 ל-2021, והאמון הגבוה יחסית שנותנים בהן מצביעי הימין, ובמידה פחותה יותר בוחרי המרכז, מלמד על פגיעות מסוימת למסרים שמאפיינים את הרשתות בשנים אלה, ובראשם קונספירציות פוליטיות מהסוג שיצר טלטלה בבחירות בארה"ב".

מאמינים לחדשות ברדיו האזורי

למרות שהטלוויזיה ואתרי החדשות מהווים את המקור המועדף המשמעותי לצריכת החדשות מי שזוכה לאמון הגבוה ביותר זה דווקא הרדיו האזורי ש-66% מהמאזינים לו דיווחו כי הם מאמינים לחדשות המוגשות בו. בחברה היהודית לשמאל יש יותר אמון ברדיו הציבורי (82%) מאשר למרכז (75%) ולימין (64%).

את החדשות בעיתונות המודפסת צורכים כיום פחות באופן יחסי, אולם באופן מפתיע למרות הירידה בשיעור הקריאה ולמרות (אולי בגלל) חשיפת תיק 1000 שעוסק בין היתר בהשפעה של המו"ל נוני מוזס על הקו המערכתי, ולמרות הביקורות שנשמעות על תפקידו של "ישראל היום" כ"עיתון מטעם" , הציבור מאמין באופן יחסי לחדשות בעיתונות: 56% ציינו ב-2021 כי הם מאמינים לחדשות לעומת 55% ב-2019.

ומסכמת שוורץ-אלטשולר: "בין 2019 ל-2021 יש עלייה לכל רוחב הגזרה באמון באמצעי התקשורת. אפשר להסביר זאת כשונות במדגמים השונים, ואפשר להסתכל על פערי ימין ושמאל ולראות שהעלייה המתונה באמון ברוב אמצעי התקשורת שייכת לכולם. בעבר הימין היה מתוסכל אולי מהשמאלניות של אמצעי התקשורת אבל היום יש לו אפיקים אחרים - אם אלה תוכניות האקטואליה ברדיו האזורי הזוכה לאמון גבוה (למשל, גלי ישראל והרשתות האיזוריות החרדיות); וכמובן הרשתות החברתיות".

 גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר השתתפה בחיבור הקוד האתי של גלובס  

עוד כתבות

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הוועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש