גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרדיו בשיא: אמון הציבור בתקשורת נמצא בעלייה, גם ברשתות החברתיות

מהסקר השנתי שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי בהשוואה לשנת 2019, כל ספקי החדשות המרכזיים נהנים מעלייה באמון הציבור • 62% מהנשאלים בשנת 2021 ראו באתרי האינטרנט מקור מהימן למידע חדשותי, לעומת 49% בלבד בשנת 2019

הרדיו בשיא / צילום: Shutterstock
הרדיו בשיא / צילום: Shutterstock

אמון הציבור בתקשורת כמקור אמין לחדשות (או היעדרו) נדון בהרחבה בשנים האחרונות בציבוריות הישראלית, בין אם בשל חשיפת תיקי האלפים שחלקם עוסק בקווי המשולש שבין פוליטיקה-הון-תקשורת, או בשל מערכות הבחירות התכופות בשנתיים האחרונות שסחבו את השיח להקצנה, לרבות האשמות קשות מכל הצדדים על תפקודה של התקשורת. אולם נתונים מסקר שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף פסטיבל שובר מסך של המכללה האקדמית עמק יזרעאל, מגלים תמונה מעודדת ממנה עולה שלמרות הסיטואציה הפוליטית המורכבת האמון של הציבור בתקשורת נמצא במגמת עלייה.

אמנם השיח סביב עיתונות ועיתונאים התחדד בשנים האחרונות - בעיקר סביב סוגיות כמו מי הם עיתונאים, מה הם שופרות, ומי צריך לדווח מה, אך נראה כי מגמת הגיוון לכשעצמה (מבלי להיכנס לסוגיות פרסונליות) תורמת לאמון שרוכש הציבור לספקי החדשות שלו, אולי מפני שבמצב העניינים היום כל אחד יכול למצוא פרסונה חדשותית אמינה עבורו.

מהנתונים עולה כי בהשוואה לשנת 2019 (השנה שבה נערך הסקר בפעם הקודמת) כל ספקי החדשות המרכזיים - אתרי החדשות וערוצי הטלוויזיה - נהנים מעלייה באמון. את הקפיצה הגדולה מבחינת אמון עשו אתרי החדשות: מבין הנשאלים 62% ראו באתרים מקור מהימן לחדשות לעומת 49% ב-2019. נזכיר כי בשנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בהתנהלות אתרי החדשות כשמצד אחד בתחום הצטרף שחקן חדש ומשמעותי - N12 מקבוצת קשת, ומהצד השני אתרי חדשות כמו גלובס, סגרו את התוכן בחומת תשלום ואימצו כללי רגולציה עצמית מחמירים. גם האמון בערוצי הטלוויזיה כספקי חדשות עלה, אם כי באופן מינורי יותר מ-56% ב-2019 ל-61% ב-2021.

 

כלי התקשורת שהחדשות בו נהנות מהאמון הרב ביותר הוא הרדיו הציבורי. 66% הביעו בו אמון בסקר זה, וכך גם ביחס לרמת האמון שנרכשה לו בעבר. ב-2019 הביעו רק 59% מהנשאלים אמון בחדשות ברדיו. אבל באופן פרדוקסלי, למרות האמון הגבוה, נתחו של הרדיו כספק חדשות דווקא ירד: ב-2021 דיווחו רק 23% על הרדיו הציבורי ככלי מרכזי בצריכת החדשות שלהם לעומת 27% ב-2019.

עם זאת, האמון באתרים וערוצי הטלוויזיה כמקור חדשות לא בהכרח מתורגם להעדפה שלהם כמקור מרכזי לצריכתן. כך למשל, למרות הקפיצה באמון של הציבור באתרי החדשות, יש ירידה בכמות האנשים המדווחים שהם מעדיפים להשתמש בהם כמקור לחדשות: מ-60% ב- 2019 ל-52% ב-2021. אותה מגמה באה לידי ביטוי גם בכל הנוגע לצריכת חדשות מערוצי הטלוויזיה, אם כי באופן מתון יותר: 55% דיווחו על הטלוויזיה כמקור חדשות עיקרי ב-2019 ו-53% ב-2021.

השלכות על חוק הריכוזיות

לדברי ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מחברת המחקר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט ותקשורת: "בסקר 2019 אתרי האינטרנט עברו את הטלוויזיה בשימוש כמקור לחדשות, בסקר 2021 הם עברו אותה ברמת האמון. העובדה שאתרי האינטרנט הממוסדים מהווים תחרות משמעותית על המקום הראשון בצריכת חדשות בהשוואה לטלוויזיה, וכמובן ברמת האמון שיש בהן היא חשובה כי הדבר מלמד על ההשפעה הרבה שלהם. זה אומר, למשל, שמי ששולט בערוץ טלוויזיה ובאתר חדשות (למשל קשת, מאקו, N12) או בעיתון ואתר חדשות ('ידיעות') הוא בעל מכפיל כוח שבעבר היה שמור רק לערוצי הטלוויזיה. לדבר הזה צריכות להיות השלכות בנוגע לשיקולים מעולם חוק הריכוזיות, חוק התחרות ורגולציית הטלוויזיה".

סוגיית החדשות ברשתות החברתיות והתרומה המשמעותית שיש להם בהפצת פייק ניוז עלו ביתר שאת על סדר היום הציבורי גם בארץ וגם בעולם, ובכל זאת, 23% מהאמון של הציבור הרחב במידע החדשותי שנשאב ממקור זה לא נפגע. אמנם פחות אנשים מציינים את הרשתות כמקור עיקרי לצריכת חדשות (41% ב-2021 לעומת 43% ב-2019) אבל האמון של המשתמשים ברשתות דווקא עלה למרות הכל: בשנת 2021 39.5% מאמינים לחדשות שהם צורכים באמצעות הרשתות, לעומת 23.5% שהביעו אמון בחדשות ממקור זה ב-2019.

גם לדמוגרפיה יש השפעה

מהנתונים עולה כי יש קשר בין שיעור צרכני החדשות מהרשתות החברתיות לנתונים דמוגרפיים כמו השכלה ויכולת השתכרות: כ-43% מאלה שהכנסתם מתחת לממוצע ציינו את הרשתות כמקור חדשות עיקרי לעומת 35% בעלי הכנסה ממוצעת ו-34% בעלי הכנסה גבוהה. עוד עולה כי בקרב כל המחנות הפוליטיים בחברה היהודית הרוב לא נותנים אמון ברשתות החברתיות. עם זאת - יש הבדל ניכר בין המחנות השונים: בשמאל ל-23% יש אמון ברשות החברתיות, במרכז ל-37%, ובימין ל-41%. האמון של הנשים ברשתות החברתיות גבוה מהאמון של הגברים בהן (44% ו-34%, בהתאמה).

שוורץ-אלטשולר: "תמונה מטרידה עולה מהשיעור הגבוה של המשתמשים ברשתות החברתיות כמקור לחדשות - אשר ביניהם אחוז גבוה של בני חברה ערבית ושל בעלי השכלה נמוכה והכנסה נמוכה - והאמון המאוד נמוך ברשתות ביחס לכלל אמצעי התקשורת הממוסדים. מעולם לא היה אמצעי תקשורת נפוץ כל כך שהאמון בו נמוך כל כך. כמו כן, השכבות הסוציו אקונומיות הנמוכות הן אלה שנחשפות בעיקר ל'דיאטה' החדשותית רוויית המניפולציות של הרשתות החברתיות. לא מדובר, כידוע, בהטיה לשמאל או לימין שמרבית הציבור מסוגל להבין היום, אלא במניפולציות עומק - מערות הדהוד, רשתות השפעה, השפעה זרה, פייק ניוז ועוד. בנוסף, אנו רואים עלייה בקרב כל המחנות הפוליטיים באמון ברשתות החברתיות ככלי חדשותי בין 2019 ל-2021, והאמון הגבוה יחסית שנותנים בהן מצביעי הימין, ובמידה פחותה יותר בוחרי המרכז, מלמד על פגיעות מסוימת למסרים שמאפיינים את הרשתות בשנים אלה, ובראשם קונספירציות פוליטיות מהסוג שיצר טלטלה בבחירות בארה"ב".

מאמינים לחדשות ברדיו האזורי

למרות שהטלוויזיה ואתרי החדשות מהווים את המקור המועדף המשמעותי לצריכת החדשות מי שזוכה לאמון הגבוה ביותר זה דווקא הרדיו האזורי ש-66% מהמאזינים לו דיווחו כי הם מאמינים לחדשות המוגשות בו. בחברה היהודית לשמאל יש יותר אמון ברדיו הציבורי (82%) מאשר למרכז (75%) ולימין (64%).

את החדשות בעיתונות המודפסת צורכים כיום פחות באופן יחסי, אולם באופן מפתיע למרות הירידה בשיעור הקריאה ולמרות (אולי בגלל) חשיפת תיק 1000 שעוסק בין היתר בהשפעה של המו"ל נוני מוזס על הקו המערכתי, ולמרות הביקורות שנשמעות על תפקידו של "ישראל היום" כ"עיתון מטעם" , הציבור מאמין באופן יחסי לחדשות בעיתונות: 56% ציינו ב-2021 כי הם מאמינים לחדשות לעומת 55% ב-2019.

ומסכמת שוורץ-אלטשולר: "בין 2019 ל-2021 יש עלייה לכל רוחב הגזרה באמון באמצעי התקשורת. אפשר להסביר זאת כשונות במדגמים השונים, ואפשר להסתכל על פערי ימין ושמאל ולראות שהעלייה המתונה באמון ברוב אמצעי התקשורת שייכת לכולם. בעבר הימין היה מתוסכל אולי מהשמאלניות של אמצעי התקשורת אבל היום יש לו אפיקים אחרים - אם אלה תוכניות האקטואליה ברדיו האזורי הזוכה לאמון גבוה (למשל, גלי ישראל והרשתות האיזוריות החרדיות); וכמובן הרשתות החברתיות".

גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר השתתפה בחיבור הקוד האתי של גלובס

עוד כתבות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?