פרקליטות המדינה החליטה שלא להורות למשטרה על חקירתה באזהרה של עו"ד כנרת בראשי בפרשת הרפז. החשד נגד עו"ד בראשי נגע לשימוש שלא כדין בהאזנת סתר ופרסום אסור של תמליל שיחה בין הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי לבין הפצ"ר דאז אביחי מנדלבליט.
בהחלטה, שנכתבה על ידי המשנה לפרקליט המדינה עו"ד נורית ליטמן על דעתו של ממלא מקום פרקליט המדינה עו''ד עמית איסמן, נקבע כי אכן יש תשתית ראייתית לביצוע העבירה על ידי עו"ד בראשי, אך למרות זאת הוחלט שאין מקום לפתוח בחקירה פלילית.
לדבריה, "נראה כי ישנה תשתית ראייתית לכאורה נגד עו"ד בראשי בעבירות של שימוש שלא כדין בהאזנת סתר והפרת צו איסור פרסום", אולם "סברתי כי במכלול נסיבות הענין אין מקום לפתיחה בחקירה נגדה".
ליטמן מציינת כי החלטתה התקבלה בין היתר לאור הנתונים הבאים: "לשיחה האמורה כבר נחשפו גורמי אכיפה עוד לפני שהתברר שמדובר בהאזנת סתר; הדברים העולים מהתמליל אינם נושאים, על-פניהם, אופי אינטימי וחודרני במיוחד; הנפגעים הפוטנציאליים עצמם (אביחי מנדלבליט וגבי אשכנזי, א"ג) לא התלוננו על הפגיעה שנגרמה להם כתוצאה מהפרסום; נושא השיחה כבר הועלה בתקשורת וברשתות החברתיות פעמים רבות, כך שחלק מהדברים המופיעים בתמליל המדויק כבר אוזכרו, בדרך זו או אחרת, במדיה החברתית והתקשורתית".
ליטמן הוסיפה כי "לכך הצטרפו שיקולים נוספים הקשורים בנסיבות המיוחדות של מקרה זה לעומת מקרים אחרים בהם העמידה המדינה לדין נאשמים בגין עבירה של שימוש שלא כדין בהאזנת סתר, וכן מדיניות התביעה ביחס לעבירה של הפרת צו איסור פרסום".
יש לציין כי השבוע מסיימת עו"ד ליטמן את כהונתה כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, והיא פורשת פרישה מוקדמת לבקשתה ממשרד המשפטים.
התמליל הופץ לכלי התקשורת
לפני מספר שבועות פורסם בגלובס כי יש גורמים הסבורים כי יש הכרח לחקור את בראשי באזהרה לאור הראיות נגדה. החשד נגע כאמור לעתירה שהגישה בראשי, באמצעות עו"ד יורם שפטל, נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, במסגרתו ציטטה קטעים מתוך תמליל שנטען כי הוא מהווה תוצר האזנת סתר וכי חל איסור על פרסומו. התמליל משקף שיחה בין מנדלבליט עת כיהן כפרקליט הצבאי הראשי לבין גבי אשכנזי שכיהן באותה תקופה כרמטכ"ל.
בראשי לא ציינה בעתירתה כי התמליל המצורף אסור בפרסום, היא הפיצה אותו לכלי התקשורת, ואף פרסמה בעצמה קטע מתוכו, תוך שציינה בעבר כי היא יודעת שקיים איסור לפרסם את התמליל המדובר וכי התמליל הוגדר על ידי הפרקליטות כתוצר של האזנת סותר. על פי החשד, כל מטרת הגשת העתירה, הייתה לחשוף לציבור את התמליל המדובר.
לאחר הגשת העתירה והפרסום בחלק מכלי התקשורת, הוציאה הפרקליטות תגובה כי "נבקש להבהיר למען הסר ספק, כי התמלילים המצוטטים בעתירה לקוחים מתוך שיחה שסווגה בשעתו ע"י הגורמים המוסמכים כהאזנת סתר, והדבר אף פורסם ברבים. כידוע, פרסום תוכנה של האזנת סתר וכן הפרה של צווי איסור פרסום, הם בגדר עבירות פליליות".
הפרקליטות מיהרה להגיב לעתירה של בראשי, וטענה כי יש לדחות אותה על הסף, זאת לטענתה בשל שימוש בתמלילים אשר הושגו תוך האזנת סתר בניגוד לחוק האזנת סתר ושמרביתם המוחלטת חוסה תחת צו איסור פרסום. בראשי מיהרה לטעון בתגובה כי במועד הגשת העתירה לא ידעה כי מדובר בתמליל האזנת סתר. אלא שבפרסומים קודמים של בראשי, לכאורה, היא ציינה בפירוש כי השיחה סווגה על ידי הפרקליטות כהאזנת סתר.
