גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקפיטליזם, לא העבודה המאורגנת, שיפר את מצבם של העובדים

דווקא סביב האחד במאי ראוי לזכור שלא העבודה המאורגנת כי אם סחר חופשי, חלוקת עבודה המגדילה את פריון העבודה וגידול במלאי ההון הם אלה שהפכו את כולנו, ובכלל זה העובדים הדלים ביותר, לעשירים יותר

בנין ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בת"א / צילום: איל יצהר
בנין ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בת"א / צילום: איל יצהר

במבוא לספרו המונומנטלי משנת 1776, 'מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות', הנגיד אדם סמית בין אותם עמים דלים ועניים שמחמת המחסור נאלצים פעמים רבות "להרוג את העוללים, הזקנים והנגועים במחלות ממושכות", ובין אותם "עמי התרבות המשגשגים", עמים שהצליחו לחלץ עצמם מעוני מרוד ואשר עלו על נתיב של שפע כללי המגיע לא רק למעמדות הגבוהים כי אם עד "למעמדות הנמוכים ביותר בעם".

"מן הצדק הוא", טען סמית בספרו, שהמשרתים, הפועלים והעובדים למיניהם המהווים את החלק הארי בחברה "יקבלו מתוצר עמלם חלק שדי בו להזין, להלביש ולשכן גם אותם במידה מניחה את הדעת". "אין החברה יכולה לדעת פריחה ואושר", קבע סמית, "אם רוב הנמנים עמה עניים הם ומסכנים".

העניין הרב שגילה מי שמזוהה בדמיון הציבורי כ"אבי הקפיטליזם" וכמנסחה של "היד הנעלמה" בגורלם של אותם מעמדות נמוכים עלול להפתיע את אלו שהוטעו לחשוב כי הדאגה לחלשים שבעובדים היא נחלתו הבלעדית של השמאל הכלכלי בכלל ושל ארגוני העובדים בפרט.

זהו, למשל, המסר המוטעה שמנסים להנחיל לנו אותם ארגונים שונים המציינים את הראשון במאי. ואולם האמת היא שהדאגה למצבם של המעמדות הנמוכים קדמה לעלייתה של העבודה המאורגנת וכי היא עמדה תדיר בלב המפעל הליברלי הקלאסי. היה זה הרצון להוביל לשיפור במצבם החומרי של העובדים הדלים ביותר שבגללו תמך סמית במיסודה של חירות כלכלית נרחבת.

סמית לא היה הוגה נאיבי. נהיר היה לו כי לא אחת - בעיקר בזמנים של ביקוש נמוך לעובדים - כוחם העודף של מעסיקים יעניק להם יתרון על פני העובדים בקביעת תנאי העסקתם. לא רק שלראשונים יש הון רב יותר המעניק להם מרחב תמרון במשא ומתן, אלא שמספרם הקטן מקל עליהם להתאגד ביתר קלות לשם מניעת העלאת שכר העבודה.

בהתאם לכך, כתביו של סמית עמוסים בדברי ביקורת על בעלי הון ועשירים מופלגים אשר משתמשים בכוחם להשגת הטבות כלכליות ובפרט להשגת פריווילגיות מהמדינה.

אך התאגדויות פועלים כוחניות או התערבות מדינתית פרוגרסיבית לא היו לדעתו של סמית בגדר מזור בר-קיימא לאותם עובדים השרויים במצוקה. לא רק שהתאגדויות לא תרמו לשיפור ארוך טווח במצבם של העובדים (להבדיל מהישגים קטנים ונקודתיים), חלקן אף פגעו בעובדים ובציבור הצרכנים.

סמית תקף בצורה חריפה את זכויות היתר החוקיות מהן נהנו אגודות מקצועיות (גילדות) שונות. האחרונות הגבילו תחרות בכך שהציבו חסמים מלאכותיים לכניסה למקצוע, למשל על ידי תקופות חניכות ממושכות, כמו גם פיקוח ותיאום של מחירים. "הקמת כל האגודות וחקיקת רוב חוקי האגודות", כתב סמית, נועדו בכדי למנוע ירידת שכר ורווחים על ידי הגבלת התחרות החופשית.

לאור זאת הסיק סמית כי "רק לעיתים רחוקות יקרה שבני-אדם בעלי משלח-יד משותף הנועדים יחדיו [...] לא יסיימו התוועדותם בקנוניה נגד הציבור או בתחבולה כלשהי להעלות מחירים".

את הסיבות לעושר האומות וכיוצא בכך את הסיבות לעלייה המתמדת ברמת חייהם של הפועלים העניים ביותר לא מצא אפוא סמית לא בעבודה מאורגנת - ולא בחסות מדינתית פטרנליסטית על העובדים.

את הגורמים לאותו שפע כללי הנמתח עד למעמדות הנמוכים ביותר בעם מצא סמית דווקא בשיפור פריון העבודה שהתאפשר אודות לחלוקת עבודה, התמחות, רווחים מסחר וגידול במלאי ההון המשמש בהעסקתם של העובדים. במילים אחרות, צמיחה כלכלית הייתה המפתח לשיפור מצבם של העובדים.

"מצבם של הפועלים העניים, שהם רוב-רובו של העם, טוב ונוח יותר מכל בשלב הצמיחה, בזמן שהחברה מגדילה את עושרה", כתב סמית, כשם שמצבם "קשה בחברה קופאת, ועלוב ואמלל בחברה שוקעת".

למרות שהעוני היה רווח בתקופתו של סמית (הוא מתאר בפירוט לא רק את העוני ממנו סבלו מדינות נחשלות כגון סין, אלא גם את העוני המר ממנו סבלו יושבי ההרים של סקוטלנד עצמה), סימן ההיכר של תקופתו היה דווקא צמיחה כלכלית, תחילתה של תופעה שאותה מכנה הכלכלנית בת-זמננו, דרידה מקלוסקי, כ"התעשרות הגדולה".

תמורתה הריאלית של העבודה עלתה בתקופתו של סמית בצורה ניכרת ועמה גם רמת חייהם של פשוטי העובדים. "שכר עבודה נדיב", כתב, "כשם שהוא תוצאה הכרחית של צמיחת העושר הלאומי, כך הוא סימן מובהק להתרחשותה".

כל אחד מאיתנו ניחן, האמין סמית, ברצון עז "לשפר את מצבנו". לאור זאת, סמית חשב כי טוב תעשה המדינה לו תעניק לא רק לבעלי ההון אלא גם לבעלי המלאכה ולשכירי היום הפשוטים ביותר את החירות המרבית לרדוף אחר הטוב האישי שלהם בדרך שבה הם מוצאים לנכון.

"רכושו המקודש של העני", כתב סמית, "הוא כוח כפיו וזריזותן; כל המונע אותו מלהשתמש בכוח ובזריזות האלה כטוב בעיניו בלי לפגוע בשכנו, הריהו פוגע ברכוש המקודש הזה ובחירותם הטבעית של העובד ושל המעבידים העשויים להעסיקו כאחד".

את התובנות הסמיתיאניות הללו ראוי לזכור בכל עת, אך במיוחד בראשון למאי. לא העבודה המאורגנת כי אם סחר חופשי, חלוקת עבודה המגדילה את פריון העבודה וגידול במלאי ההון הם (בין השאר) אלה שהפכו את כולנו, ובכלל זה העובדים הדלים ביותר, לעשירים יותר.

הכותב הוא ראש תכנית אדם סמית בקרן תקווה

עוד כתבות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם