גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפתרון המשפטי לעירוב שימושים: פיצול הקרקע

דיני הקניין עוברים שינויים בחקיקה בעקבות התכנון האורבני המשתנה • מה כבר טופל ומה מחכה לממשלה הבאה

צומת שמואל בייט, ירושלים / צילום: יוסי זמיר
צומת שמואל בייט, ירושלים / צילום: יוסי זמיר

בשוך סערת הקורונה פוקדים את ישראל ניצני משבר דיור חדש, ואליו מתלווה משבר נוסף, שעליו מתריע מינהל התכנון זה זמן רב, הוא משבר התשתיות. אם וככל שתצליח מדינת ישראל לצאת מהמשבר הפוליטי שבו היא מצויה, יהיה הכרח לטפל במשברים אלה, ותוכניות רבות שנרקמו וממתינות לכנסת מתפקדת שכה מבוששת לבוא, יצוצו במהרה.

האם מתאים למקם חנויות בקומת הקרקע של בניין מגורים?
מסעדה מתחת לבניין: הצד הבעייתי של הטרנד התכנוני

הסיבה למשברים הקיימים והחזויים אינה נעוצה רק בסטגנציה הפוליטית. היא נובעת מסיבה ארצית ופשוטה הרבה יותר - שיעור הגידול באוכלוסייה הצפוי בישראל בשנים הקרובות. בהערכה הסבירה, כך לפי הלמ"ס, יחיו בישראל בשנת 2050 כ־16 מיליון איש. היכן יגורו, יעבדו, יצרכו, ינפשו, כיצד יעברו ממקום למקום, האם יהיה מקום? ההתמודדות עם הצרכים הפיזיים של אוכלוסיית מדינת ישראל ב-2050 היא אתגר אדיר, המחייב הירתמות של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, כמו גם של השלטון המקומי והשוק הפרטי, כדי לייצר פתרונות.

שנים רבות נהגנו, המשפטנים, להפריד בין עולם הקניין לבין עולם התכנון והבנייה, ולשמור על האבחנה המשפטית ביניהם. עולמות הקניין עוסקים במשפט הפרטי בעיקר, מגדירים את הזכות שיש לאדם במקרקעין, קובעים כללים להגנה על זכותו וליחסיו עם בעל זכות אחר, שאולי טוען לבעלות באותם מקרקעין ממש. דיני התכנון והבנייה משקפים בעיקרם רגולציה על הקרקע - מוסד התכנון קובע בהליך מינהלי סדור ומורכב אילו שימושים ניתן לעשות במקרקעין פלונים, לכאורה ללא קשר לבעליהם.

לא עוד! ההתמודדות עם האתגרים שמציבה בפנינו צפיפות האוכלוסין החזויה, התשתיות המזדקנות והדרישה המתגברת לצורכי ציבור מחייבת חיבור אמיץ וחזק יותר בין דיני התכנון לדיני הקניין. במקום שבו יצליחו דיני הקניין ודיני התכנון לשלב ידיים לצורך מציאת פתרונות לגידול האוכלוסין ולצפיפות, כך ייטב.

נבקש להדגים התערבות נדרשת זו בשתי דוגמאות, אשר נותנות לטעמנו מענה קנייני נכון לצורכי התכנון, ובכלל זה לחיזוק וקידום מה שמכונה בשפה המקצועית תכנונית - "שימושים מעורבים". היגד זה מתאר מצב שבו בחלקת קרקע אחת, במבנה גבוה אחד, מבקשים לשלב שורה של שימושי קרקע, סחירים וציבוריים. למשל, מגורים עם תיירות גני ילדים ומשרדי הרשות המקומית, ואולי אף, אשרי המאמין, גינה ציבורית בקומה ה-20 של בניין רב-קומות.

חלקה תלת-ממדית: פיצול רישום הקרקע

דוגמה אחת הוא תיקון מספר 33 לחוק המקרקעין, המכונה גם "חוק התלת-ממד", שיזמה וקידמה מחלקת ייעוץ וחקיקה בשיתוף גופים רבים וטובים אחרים, המהווה שינוי מהותי בדיני הקניין בישראל. התיקון מאפשר פיצול הבעלות בקרקע, גם באופן של יצירת יחידות מרחביות, שהן למעשה חטיבות קרקע תלת-ממדיות. לפני התיקון לחוק, חל הכלל הבסיסי שהיה קיים בדין הישראלי מקדמת דנא, שלפיו מי שהוא הבעלים בפני הקרקע, יהא ככלל גם הבעלים עד רום השמיים ועד מעמקי כדור הארץ. כעת כלל זה יכול להיסתר באמצעות יצירת יחידות קרקעיות נפרדות, מרחביות, תלת-ממדיות, שיופרדו מהיחידה הקרקעית הבסיסית.

ניקח לדוגמה מצב שבו יש כוונה לתכנן חטיבת קרקע באזור מבונה וצפוף באופן שבתת-הקרקע ייבנה חניון, ומעל פני הקרקע יהיו בנייני מגורים. למרות התכנון הצפוף שמנצל עד תום את משאב הקרקע, עד התיקון לחוק הקניין מתחת לקרקע הוא של בעלי הדירות, גם אם מדובר בחניון ציבורי ולא בחניות שצמודות לדירות עצמן. סיטואציה זו מביאה לתוצאה קניינית לא פשוטה. נוכח העובדה כי הרשות המקומית היא האחראית לחניונים ציבוריים, נדרשים הדיירים לערוך הסכם חכירה מורכב עם הרשות, שהיווה ועדיין מהווה פתח לסכסוכים לא פשוטים.

כעת, לאור החוק החדש, ניתן יהיה לפצל את הבעלות בחניון, ולקבוע שהוא יועבר לרשות הציבורית (במכר או בדרך אחרת). בדרך זו התכנון ששם לנגד עיניו מטרה של עירוב שימושים כדי להתמודד עם מחסור בקרקע שילך ויתעצם, שכן הדין הקנייני לא מהווה עוד מכשול בעת הביצוע.

עינינו הרואות כי בעוד שהתכנון "רץ קדימה" והיטיב להעניק פתרונות לצורך בציפוף ובעירוב שימושים, החקיקה הקניינית פיגרה מאחור, ואילו התיקון האיץ אף אותה כך שתתאים למגמות העכשוויות.

קומה ציבורית: מי יבנה את טיפת חלב

דוגמה נוספת נוגעת לחקיקה מתחום התכנון והבנייה היא זו המכונה "קומה ציבורית". מדובר בהצעת חוק ממשלתית שנדונה בעבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אולם לא הגיעה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, ומקודמת כעת במסגרת תזכיר חוק שהופץ על-ידי שר הפנים ובאמצעות מינהל התכנון. בהצעת חוק זו מבוקש לאפשר הפרשה של קומה או של קומות מבניין סחיר לטובת צרכים ציבוריים, ואגב כך להסדיר את היחסים שבין היזם המעוניין לבנות שטחים סחירים, לבין הרשות המקומית הדורשת צורכי ציבור.

במסגרת התכנון היזם מבקש להעצים את זכויות הבנייה הסחירות במגרש, אולם מוסד התכנון דורש כי לפחות חלק מהשימושים הציבוריים הנדרשים יקבלו ביטוי בשטח המבונה שעתיד לקום.

כך למשל אנו עדים למצבים שבהם טיפות חלב, משרדי הרשות המקומית וגני ילדים ממוקמים בתוך בניין מגורים או בניין משרדים. סיטואציה שכיחה זו, המוטמעת בלא מעט תוכניות, והנובעת אף היא מהכרח בשל קושי באיתור קרקע בתולה שתשמש לשימושים ציבוריים, לא קיבלה מענה ראוי בחקיקה עד כה, ולמעשה תכנון מסוג זה הותיר כמה סוגיות מהותיות ללא מענה.

למשל, עלתה השאלה באיזו דרך קניינית יועברו צורכי הציבור לרשות המקומית? באילו עלויות על היזם לשאת כשהוא זה שבונה את הבניין, שחלקו ישמש את הרשות המקומית? מה דינו של היזם בכל הנוגע לחישוב היטל ההשבחה? באיזה שלב ובאיזה אופן יירשמו הנכסים על שמה של הרשות המקומית, ועל מי מוטלת החובה לדאוג להשלמת הרישום? האם ניתן להטיל על היזם לשאת בהקמת הקומות המיועדות לשימושים ציבוריים מבלי שתחול על כך מגבלה כלשהי הנוגעת להיקף השטחים הציבוריים מתוך כלל השטח הבנוי?

כאמור, לשאלות אלה לא היה עד כה מענה, ואילו הצעת החוק מבקשת לעגן עבורן תשובות ברורות בחקיקה. גם כאן הסדרים קנייניים חדשים יקדמו צרכים תכנוניים. אנו מקווים כי ההצעה תבשיל בהקדם, כך שנושא חשוב זה יקבל את המסגרת המשפטית ההולמת, במאמצים להתאים את הכלים המשפטיים למציאות האורבנית המתפתחת ולמגמת עירוב השימושים באזורי ביקוש.

עו"ד ארז קמיניץ הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי). עו"ד כרמית יוליס היא ראש אשכול נדל"ן, ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי)

עוד כתבות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו ואף יחליפו את מס ההכנסה

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?