גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עריפת ראשים היא לא המטרה של ועדת חקירה. אחריות מיניסטריאלית דווקא כן

האסון בהר מירון מצריך הקמתה של ועדה ממלכתית שתקבע נורמות ראויות של אחריות במישור האזרחי ● זו תצטרך להיכנס לעובי הקורה ולהצביע על הכשלים המערכתיים העמוקים ביחסי דרג אזרחי מבצע ודרג פוליטי

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון פנים אמיר אוחנה בהר מירון לאחר האסון / צילום: רמי שלוש
ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון פנים אמיר אוחנה בהר מירון לאחר האסון / צילום: רמי שלוש

ב-2.7.2008 החליטה הכנסת על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא "התשתית והתחזוקה של אתר הרשב"י במירון" בראשות חבר הכנסת משה גפני, ותשעה חברי כנסת מונו לכהן בה. זו מעולם לא התחילה לפעול.

כמו כמה ועדות חקירה פרלמנטריות אחרות, ההחלטה על הקמתן, סימנה גם את סופן. הן לא פעלו, או נפגשו מספר מצומצם של ישיבות ונגוזו, מבלי לפרסם דוח. גם ועדות שפרסמו דוח, לרוב לא קבעו מנגנוני מעקב אחר יישום ההמלצות, וכך גם הן לא הותירו חותם.

ועדות חקירה פרלמנטריות, על אף שלא פעם הקמתן מלווה בשיח פוליטי סוער (כמו במקרה של הניסיון להקים ועדות חקירה לחקר ארגוני זכויות אדם או לחקר פרשת הצוללות), הן בסופו של דבר מנגנון חסר השפעה כמעט לחלוטין.

ועדות חקירה ממלכתיות הן כבר סיפור אחר, אך אולי רק לכאורה. ועדת חקירה ממלכתית מוקמת בהחלטת ממשלה (או בהחלטת הוועדה לביקורת המדינה בעקבות דוח של המבקר), אך חבריה ממונים על ידי נשיא/ת בית המשפט העליון, ובראשה עומד שופט. זוהי ועדה בעלת מעמד עצמאי והיא מנהלת הליך מעין-שיפוטי.

בהיסטוריה הפוליטית של ישראל ועדות חקירה ממלכתיות מילאו תפקיד חשוב בניסוח סוגיות של אחריות מיניסטריאלית ואישית של דרג פוליטי ודרג מקצועי, בעיקר בתחום הביטחוני. הוועדות הידועות ביותר הן ועדת אגרנט שהוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים ו-וועדת כהן שהוקמה לחקר אירועי הטבח בסברה ושתילה.

סוג אחר של ועדה שהממשלה יכולה להקים הוא ועדת בדיקה ממשלתית, שהממשלה ממנה את חבריה, אך אם ניתנות לה הסמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, עומד בראשה שופט והיא מנהלת הליך מעין-שיפוטי. ההבדל העיקרי הוא ביכולת של הממשלה לקבוע את הרכבה. ועדת וינוגרד לחקר מלחמת לבנון השנייה הייתה ועדה מסוג זה.

ממשלות אינן ששות להקים ועדות חקירה ממלכתיות, מחשש שהאצבע המאשימה תופנה אליהן. עם זאת, לחץ ציבורי ותקשורתי עשוי לדחוק אותן לעשות זאת. מעבר לכך, לעתים הקמת הוועדה מהווה מעין "כדור הרגעה" לציבור על מנת להפיס את דעתו ולהוריד את הנושא מסדר היום, לפחות עד לפרסום המלצותיה.

תפקידה של הוועדה הוא לברר את העובדות בנוגע לעניין בעל חשיבות ציבורית, אך אין היא מחויבת להמליץ המלצות. למרות זאת, הוועדות נוהגות לפרסם המלצות, חלקן אישיות וחלקן מערכתיות. ההמלצות האישיות בוחנות את שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים והפוליטיים, וההמלצות המערכתיות מתייחסות לכשלים בתהליכי קבלת החלטות והעדר חלוקת סמכויות בין גורמים שונים.

מטבע הדברים, המלצותיה האישיות של הוועדה להעברת אנשים מתפקידם מבוצעות, ואילו ההמלצות המערכתיות נטמנות או שלוקח שנים רבות עד שהן מיושמות. דוגמא אחת להמלצה שכן יושמה היא חקיקה חוק יסוד: הצבא בעקבות המלצות דוח ועדת אגרנט.

באסון הכרמל לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, על אף שהוועדה לביקורת המדינה יכולה הייתה לעשות כן בעקבות דוח המבקר. שיקולים פוליטיים והחשש שאצבע מאשימה תופנה כלפי שרים בממשלה, מנעו זאת. בעת הזו, נראה שהשיקולים הפוליטיים יתלכדו לאינטרס להקמת ועדה כזו, מצד כל השחקנים הפוליטיים, חלקם מתוך כוונה להפיס את דעתו של הציבור החרדי, וחלקם מתוך תקווה שהאצבע המאשימה תגיע לדרגים הפוליטיים הגבוהים.

האסון בהר מירון, שהוא האסון האזרחי הגדול ביותר שחוותה המדינה, הוא הזדמנות להקים ועדה ממלכתית שתקבע נורמות ראויות של אחריות במישור האזרחי. אם זו תוקם, סביר להניח שהמונח שיופיע בדוח הוא "דיפוזיה של אחריות", תופעה ידועה שבה ככל שמספר הגורמים המעורבים גדול יותר, אף אחד מהם לא נוטל אחריות מלאה, ומניח כי הגורמים האחרים נושאים בה.

אולם ועדה כזו תמלא את תפקידה הציבורי רק אם לא תתמקד ב"עריפת ראשים" בדרגים הנמוכים (הידועה כתופעת הש.ג), אלא תצביע על האחריות המיניסטריאלית האישית והכוללת של השרים, ועל הכשלים המערכתיים העמוקים ביחסי דרג אזרחי מבצע ודרג פוליטי.

הכותבת היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

מפגין מניף שלט עם ''מהפכת אינתיפאדה'' בוושינגטון. תמיכות מפורשות באלימות / צילום: Associated Press, Lindsey Wasson

״אינתיפאדה עולמית״ מתפשטת בקמפוסים של ארה״ב אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין

זה מה שקרה למחאות הענק נגד מלחמת וייטנם ולמרד הסטודנטים בצרפת לפני 60 שנה ● התנועה הנוכחית מעתיקה בהצלחה גוברת את דפוסי הפעולה של המאבק נגד אפרטהייד לפני 40 שנה ● ישראל הופכת למנוף של שינוי

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק