גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עריפת ראשים היא לא המטרה של ועדת חקירה. אחריות מיניסטריאלית דווקא כן

האסון בהר מירון מצריך הקמתה של ועדה ממלכתית שתקבע נורמות ראויות של אחריות במישור האזרחי ● זו תצטרך להיכנס לעובי הקורה ולהצביע על הכשלים המערכתיים העמוקים ביחסי דרג אזרחי מבצע ודרג פוליטי

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון פנים אמיר אוחנה בהר מירון לאחר האסון / צילום: רמי שלוש
ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון פנים אמיר אוחנה בהר מירון לאחר האסון / צילום: רמי שלוש

ב-2.7.2008 החליטה הכנסת על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא "התשתית והתחזוקה של אתר הרשב"י במירון" בראשות חבר הכנסת משה גפני, ותשעה חברי כנסת מונו לכהן בה. זו מעולם לא התחילה לפעול.

כמו כמה ועדות חקירה פרלמנטריות אחרות, ההחלטה על הקמתן, סימנה גם את סופן. הן לא פעלו, או נפגשו מספר מצומצם של ישיבות ונגוזו, מבלי לפרסם דוח. גם ועדות שפרסמו דוח, לרוב לא קבעו מנגנוני מעקב אחר יישום ההמלצות, וכך גם הן לא הותירו חותם.

ועדות חקירה פרלמנטריות, על אף שלא פעם הקמתן מלווה בשיח פוליטי סוער (כמו במקרה של הניסיון להקים ועדות חקירה לחקר ארגוני זכויות אדם או לחקר פרשת הצוללות), הן בסופו של דבר מנגנון חסר השפעה כמעט לחלוטין.

ועדות חקירה ממלכתיות הן כבר סיפור אחר, אך אולי רק לכאורה. ועדת חקירה ממלכתית מוקמת בהחלטת ממשלה (או בהחלטת הוועדה לביקורת המדינה בעקבות דוח של המבקר), אך חבריה ממונים על ידי נשיא/ת בית המשפט העליון, ובראשה עומד שופט. זוהי ועדה בעלת מעמד עצמאי והיא מנהלת הליך מעין-שיפוטי.

בהיסטוריה הפוליטית של ישראל ועדות חקירה ממלכתיות מילאו תפקיד חשוב בניסוח סוגיות של אחריות מיניסטריאלית ואישית של דרג פוליטי ודרג מקצועי, בעיקר בתחום הביטחוני. הוועדות הידועות ביותר הן ועדת אגרנט שהוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים ו-וועדת כהן שהוקמה לחקר אירועי הטבח בסברה ושתילה.

סוג אחר של ועדה שהממשלה יכולה להקים הוא ועדת בדיקה ממשלתית, שהממשלה ממנה את חבריה, אך אם ניתנות לה הסמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, עומד בראשה שופט והיא מנהלת הליך מעין-שיפוטי. ההבדל העיקרי הוא ביכולת של הממשלה לקבוע את הרכבה. ועדת וינוגרד לחקר מלחמת לבנון השנייה הייתה ועדה מסוג זה.

ממשלות אינן ששות להקים ועדות חקירה ממלכתיות, מחשש שהאצבע המאשימה תופנה אליהן. עם זאת, לחץ ציבורי ותקשורתי עשוי לדחוק אותן לעשות זאת. מעבר לכך, לעתים הקמת הוועדה מהווה מעין "כדור הרגעה" לציבור על מנת להפיס את דעתו ולהוריד את הנושא מסדר היום, לפחות עד לפרסום המלצותיה.

תפקידה של הוועדה הוא לברר את העובדות בנוגע לעניין בעל חשיבות ציבורית, אך אין היא מחויבת להמליץ המלצות. למרות זאת, הוועדות נוהגות לפרסם המלצות, חלקן אישיות וחלקן מערכתיות. ההמלצות האישיות בוחנות את שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים והפוליטיים, וההמלצות המערכתיות מתייחסות לכשלים בתהליכי קבלת החלטות והעדר חלוקת סמכויות בין גורמים שונים.

מטבע הדברים, המלצותיה האישיות של הוועדה להעברת אנשים מתפקידם מבוצעות, ואילו ההמלצות המערכתיות נטמנות או שלוקח שנים רבות עד שהן מיושמות. דוגמא אחת להמלצה שכן יושמה היא חקיקה חוק יסוד: הצבא בעקבות המלצות דוח ועדת אגרנט.

באסון הכרמל לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, על אף שהוועדה לביקורת המדינה יכולה הייתה לעשות כן בעקבות דוח המבקר. שיקולים פוליטיים והחשש שאצבע מאשימה תופנה כלפי שרים בממשלה, מנעו זאת. בעת הזו, נראה שהשיקולים הפוליטיים יתלכדו לאינטרס להקמת ועדה כזו, מצד כל השחקנים הפוליטיים, חלקם מתוך כוונה להפיס את דעתו של הציבור החרדי, וחלקם מתוך תקווה שהאצבע המאשימה תגיע לדרגים הפוליטיים הגבוהים.

האסון בהר מירון, שהוא האסון האזרחי הגדול ביותר שחוותה המדינה, הוא הזדמנות להקים ועדה ממלכתית שתקבע נורמות ראויות של אחריות במישור האזרחי. אם זו תוקם, סביר להניח שהמונח שיופיע בדוח הוא "דיפוזיה של אחריות", תופעה ידועה שבה ככל שמספר הגורמים המעורבים גדול יותר, אף אחד מהם לא נוטל אחריות מלאה, ומניח כי הגורמים האחרים נושאים בה.

אולם ועדה כזו תמלא את תפקידה הציבורי רק אם לא תתמקד ב"עריפת ראשים" בדרגים הנמוכים (הידועה כתופעת הש.ג), אלא תצביע על האחריות המיניסטריאלית האישית והכוללת של השרים, ועל הכשלים המערכתיים העמוקים ביחסי דרג אזרחי מבצע ודרג פוליטי.

הכותבת היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה