גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קבלו ביטול: אם החופשה לא התקיימה בגלל המגפה, לא תמיד הצרכן ייצא צודק

משבר הקורונה, שפגע אנושות בענף התיירות, גרם לכך שיותר ויותר מחלוקות בין צרכנים לבין חברות תעופה ותיירות מגיעות לבית המשפט ● הגישה השיפוטית מהלכת בשטח האפור ומבקשת למצוא איזון בין זכויות הלקוח לבין הקשיים הכלכליים של העסקים

האי סנטוריני ביוון. נוסעים רבים לא קיבלו את כספם גם אחרי יותר מ־90 יום / צילום: Associated Press, Kristi Eaton
האי סנטוריני ביוון. נוסעים רבים לא קיבלו את כספם גם אחרי יותר מ־90 יום / צילום: Associated Press, Kristi Eaton

אחרי הקורונה מגיעות התביעות: יותר ויותר מחלוקות בין צרכנים לבין חברות תעופה ותיירות מגיעות לבית המשפט. שם פוגשים הצרכנים גישה שיפוטית שמהלכת בשטח האפור, ומבקשת למצוא איזון בין הקושי הכלכלי שעמו מתמודדות חברות התעופה וחברות התיירות לבין השמירה על אינטרס הצרכן בהתאם לחוק שמגן עליו.

עיקר התביעות עוסקות בנושא של ביטול עסקה, אשר נחלק לשניים. הביטול הראשון הוא כזה שיזמו צרכנים, דוגמת אזרחים ותיקים, שלא חשו בטוח לצאת לחופשה ככל שהמגפה הלכה והתפשטה. ביטול זה מוגן על ידי חוק הגנת הצרכן לתקופה מוגבלת (14 ימים לכלל הצרכנים, וארבעה חודשים לאזרחים ותיקים בעסקאות מכר מרחוק).

הביטול השני, שהיה הנפוץ יותר בימי קורונה, הוא זה שנעשה ביוזמת חברות התעופה או התיירות, שביטלו אלפי טיסות וטיולים אחרי שמדינות סגרו את שעריהן. במקרה הזה, חוק התעופה הישראלי (חוק טיבי) מגן על הנוסעים ומחייב את חברות התעופה להשיב את כספי הטיסה שבוטלה.

החוק שונה בחסות הקורונה, ומשך ההחזר הוארך מ-30 ל-90 ימים, אולם עדיין רבים מהנוסעים לא קיבלו את כספם גם בחלוף הרבה יותר מ-90 ימים.

מכאן, הדרך קצרה לבתי המשפט, כשהיא עוברת בדרך אטימות שירותית שמתארים הצרכנים - כמו פניות שלא נענות (או שנענות על ידי בוט), הבטחות שלא ממומשות ותחושה כללית של רפיון בשירות.

נדחקים לשוליים

"אורך הרוח מסתיים", אומר עו"ד חן בכר, שותף מייסד במשרד בכר שבתאי, המתמחה בליטיגציה מסחרית. כמי שמייצג גם חברות תעופה, בכר סבור שאין טעם לרוץ ולתבוע. "גם הפעלת לחץ, כמו מכתב מעורך דין שמציג את הדברים בצורה ברורה על פי חוק, יכולה להביא לתוצאה הרצויה.

"ברגע שמגישים תביעה עוברים למסלול אחר. במקום החלטה של מנכ"ל להחזיר כסף, הטיפול עובר ליועצים המשפטיים, ואז צריך לחכות 60 יום לכתב הגנה. תביעה אמנם עשויה להביא לכך שהצרכן יקבל את הכסף, אבל זה ייקח יותר זמן, והחברה מצדה לוקחת בחשבון שתביעה תעלה לה לא רק בהחזר הכסף לנוסע אלא גם בתשלום של שכר טרחה. תפקידו של המנכ"ל לאזן את התזרים, וכשיש לחץ תזרימי, שירות הלקוחות ובכללו נושא ההחזר הכספי - נדחק לשוליים".

"חברות פועלות בשיטת מצליח", סבור עו"ד אהוד פאי. "גם לפני המשבר חלק גדול מהן פעלו כך, וכיום זה גבר. המטרה שלהן היא להרוויח זמן, ואם להחזיר את הכסף - אז כמה שיותר מאוחר, כשהן לוקחות בחשבון שאולי 'השטח האפור' אפילו יביא לתוצאה אחרת של חלוקת הנטל גם על הצרכן".

עו"ד אהוד פאי / צילום: שגיא מורן

לפי פאי, "מאות תביעות הוגשו לבתי משפט מאז הקורונה, ופסקי הדין מציגים גישות שונות". לדבריו, רוב התביעות הן בנושא ביטולים. "עד לפני הקורונה האזרחים הוותיקים בקושי הכירו את הזכות שיש להם לביטול בטווח של ארבעה חודשים. זו אוכלוסייה שביטלה יותר טיולים בחו"ל לאור הסיכון שלהם, והחוק שחוקק להגנה על אוכלוסיות חלשות פעל לטובתם מול חברות שסירבו להחזיר להם כספים".

ואכן, בפסיקה שהתקבלה לאחרונה חויבה חברת תיירות להשיב לאזרחים ותיקים כ-15 אלף שקל על חופשה ששילמו. בני הזוג ביקשו לבטל הזמנה לטיול מאורגן, שאמור היה להתקיים במצרים, על פי זכותם המעוגנת בחוק הגנת הצרכן.

יש לחדד כי הזכות לבטל עסקה תוך ארבעה חודשים שמורה לעסקאות מכר מרחוק (אינטרנט או טלפון) שנעשו בעקבות פנייה של החברה ללקוחות. במקרה הזה טענה חברת התיירות שלא מדובר בעסקת מכר מרחוק כפי שמגדיר החוק, וסירבה להשיב 70% מהתמורה. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי על חברת תיירות להשיב לנוסעים את מלוא התמורה.

סוגיית ביטולי הטיסות שנתונה לחוק התעופה (טיבי) עברה, כאמור, שינויים בשנת הקורונה בכדי להקל על החברות. "למרות זאת, חברות רבות לא החזירו כסף", אומר פאי. "זה מסתעף עבור צרכנים שקנו חופשות דרך סוכני נסיעות, משום שחברות אמורות להשיב את הכסף לסוכן, שאמור להשיב לנוסע. היה נכון לתקן את החוק באופן שיחייב את החברות להשיב את הכספים ישירות לנוסעים, אבל זה לא קרה. לכן, חלק ניכר מהתביעות הן נגד חברות התיירות".

לפי בכר, "משבר הקורונה הוביל את כולנו לסיטואציה חריגה, וטוב שהשופטים מפעילים את חוש הצדק ואת ההיגיון במסגרת החוק. איפה שיש אזור אפור מנסים לספק תחושת צדק לאזרח ולעוסק". בכל הנוגע לביטולים, בכר סבור שבתי המשפט מגלים פחות סבלנות למקרים שבהם החברה היא שביטלה את הטיסה.

עו"ד חן בכר / צילום: מיכל רביבו

טובת האזרחים הוותיקים

בכמה דוגמאות שמשקפות פסיקות שהתקבלו ב'שטח האפור' בולט הרצון למצוא את האיזון.

כך, בנובמבר 2020 קבע בימה"ש לתביעות קטנות בחיפה כי חברת תיירות תשיב ללקוח את רכיב הרווח שלה. התובע רכש חופשת סקי שבוטלה על ידו ביום הטיסה, עוד לפני שהוטלו מגבלות שמנעו את החופשה. הרשמת הבכירה יפעת שקדי שץ קבעה כי ההחלטה להימנע מטיסה התקבלה משיקולים ברורים, אבל אין בכך כדי להצדיק את השתת העלויות על חברת התיירות, שתשלם פעם אחת לספקים ופעם אחת לתובע.

לכן קבעה שקדי כץ כי "חובת תום הלב, כמו גם דיני הסיכול, מבססים הצדקה להכרעה לפיה הנתבעת תחויב בהשבת הסכומים שלא שולמו על ידיה בפועל לספקים". במילים אחרות, חברת התיירות חויבה להשיב לתובע את שיעור הרווח מעלות החבילה, אשר עמד על 10%.

בינואר 2021 קבעה השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ' מביהמ"ש לתביעות קטנות ברחובות כי תתבצע חלוקת הפסדים בין הצרכן לחברת התיירות. בני זוג בגיל 80 ביקשו לבטל חבילת נופש למזרח הרחוק על רקע התפרצות המגפה בסין. הנוסעים קיבלו החזר על כרטיסי הטיסה והמלונות, אך לא קיבלו החזר על שייט ששולב בטיול.

השופטת קבעה כי חברת הנסיעות תשיב 30% מהסכום ששולם לה, וציינה כי "עבור אנשים בני 80 הנמצאים בקבוצת סיכון, שייט במקום שבו המגפה החלה להתפשט לא יכול היה לבוא בחשבון. בנסיבות אלה ומשיקולים של צדק, יש לחלק את ההפסד הכלכלי בין שני הצדדים. החלוקה לא תיעשה באופן שווה, על מנת שלא ליצור את עיקר המעמסה על הנתבעת, שכבר נשאה בתשלומים עבור הטיסה והמלון".

ויש גם רעיון יצירתי אחר: במרץ 2021 פסק ביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים כי חברת תיירות תשיב לתובעים את כספם תוך שנה וחצי, כאשר בזמן הזה הלקוחות יוכלו לממש את זכותם לחופשה אחרת.

התובעים, שהיו אמורים להצטרף לטיול מאורגן, תבעו החזר של 4,000 דולר. השופט דניאל מרדכי דמביץ קבע כי "האיזון שמצאתי כמתאים בנסיבות העניין הוא דחיית השבת סך של 4,000 דולר לתובעים בשנה וחצי. פרק זמן זה מאפשר, יש לקוות, חזרת עולם התיירות לפעילות כלשהי. מאידך, יש בכך כדי להציב יעד, גם אם אינו קרוב מאוד, לסיום יחסי הצדדים על דרך של מיצוי ההשבה".

חלוקת הנזק

באפריל האחרון קבע ביהמ"ש לתביעות קטנות בתל אביב יפו שחברת תיירות תשיב לבני זוג בני יותר מ-65 40% מהסכום ששילמו עבור טיול שביטלו מיוזמתם. השופט גיא הימן קבע כי כל אחד מהצדדים צריך לשאת בחלק מן המחיר, אך מאחר שלתובעים צמחה "טובת הנאה" מעצם הביטול, כלומר צמצום הסיכון הבריאותי הנשקף להם, נקבע כי החלוקה לא תהיה שווה, אלא היא תיטה מעט לזכותה של חברת הטיולים.

פאי מציין כי אמנם סעיף סיכול חוזה משאיר את שיקול הדעת לבית המשפט, אך "בחלק לא מבוטל מהמקרים השופטים מגלים אמפטיה לחברות התיירות והתעופה, כשהם מגישים צורך לחלק את הנזק בין הצדדים. עם כל הכבוד למצוקה הכלכלית של חברות, אני לא סבור שהוגן להטיל על נוסעים ששילמו ממיטב כספם על חופשה שבוטלה לחלוק את הנזק. הקושי הכלכלי של חברות לא יכול להפוך את הנוסעים לגופי מימון. המדינה היא שצריכה לטפל בזה, ולא הנוסעים. היעלה על הדעת שחברו התעופה ייתנו הלוואות של עשרות אלפי שקלים לעשרות אלפי נוסעים, ללא כל ריבית, ויקבלו אותם בחזרה רק כעבור שנה שנתיים? כמובן שהתשובה לך היא לא. אך זה בדיוק המצב שנוצר כיום להיפך".

יתכן שגם הנוסעים לא מנותקים מהמצב של החברות, והם מגלים יותר סבלנות לחלוקת הנזק בין הצדדים. "אני רואה את זה יותר ממקום של ייאוש ולא של סבלנות", אומר פאי. "רבים כבר לא חושבים שיקבלו את הכסף חזרה ואפילו לא טורחים לתבוע, ויש כאלה שלא דחוף להם להתעסק עם זה.

"במקרים שאני מטפל בהם, לפני שתוגש תביעה נפנה לחברות. יחלפו כמה חודשים עד שמגיעים לנקודה שהדרך היחידה להשיב כספים זה דרך בית משפט. על פי התיקון של חוק טיבי, החברות לא מחויבות לשלם פיצוי מעבר להחזר, וגם בתי המשפט נוטים לא לחייב אותן בפיצוי על עוגמת נפש, כך שנוצר מצב שהחברה מרוויחה זמן. בסוף היא תחזיר לצרכן את הכסף שלו, אבל עד אז הוא יישאר אצלה".

עיקר המחלוקות שמגיעות לערכאות המשפטיות נעשות בתביעה קטנה. בתביעה כזו הצרכן לא מיוצג על ידי עורך דין בבית המשפט, כשסכום התביעה מוגבל ל-33.8 אלף שקל. בתוך כך, מקרים רבים מסתיימים בפשרה עוד לפני שהתקיים הדיון. "יש נכונות רבה לכך", מאשר בכר. "לחברה יש שיקולים ואילוצים של השלכות רוחב ואפילו של פוליטיקה פנימית בתוך הארגון. כעורך דין שמייצג את הצד הנתבע, במקרה שבו מגיע כסף לצרכן - מבחינתי אין שאלה בכלל האם להחזיר או לא".

עוד כתבות

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר