גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדברים הרי כל כך פשוטים: קחו כבר אחריות ולכו הביתה

אני כל כך כועס, בחיי. גם על עצמי, שעדיין יש לי ציפיות מנבחרי הציבור ושלוחיו, אבל בעיקר על נבחרי הציבור ושלוחיו שהגיעו לשפל שאין כמותו

צעיר משקיף מלמעלה על אחת הלוויות של צעיר שנספה באסון הר מירון / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
צעיר משקיף מלמעלה על אחת הלוויות של צעיר שנספה באסון הר מירון / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

א. אני כל כך כועס, בחיי. גם על עצמי, שעדיין יש לי ציפיות מנבחרי הציבור ושלוחיו, אבל בעיקר על נבחרי הציבור ושלוחיו שהגיעו לשפל שאין כמותו. רק תסתכלו על התקופה האחרונה, שהסתיימה בשבוע שעבר בקרשנדו הקטלני במירון; כרונולוגיה של ניתוק, הזנחה פושעת ואיבוד שליטה.

אני כל כך כועס, בחיי, כי אני יודע שאף אחד לא ייקח אחריות אמיתית וישלם מחיר מהותי. אני יודע את זה כמו שאתם יודעים את זה, במידה מוחלטת של ודאות. אהיה כל כך מופתע אם זה יקרה. גם ההיסטוריה תומכת - לפי המשרוקית של גלובס, הפעם האחרונה שנלקחה אחריות בישראל הייתה לפני 47 שנים. כנראה שמי שלקח אותה אז החביא אותה כל כך טוב שעד היום אף אחד לא יודע איפה היא מונחת, וזאת אף שהיא מונחת במקום שכולם יודעים שהכי טוב להחביא בו דברים: ממש מתחת לאף.

הדברים הרי כל כך פשוטים. בואו נסכים, לצורך הדיון, עם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה שאמר ש"אני אחראי, אך אחריות אין פירושה אשמה". אחריות לא חייבת להיות אשמה, בסדר, אבל מה היא כן, מלבד מילה שלפניה יש אני? אם האחריות היא שלך אל תגיד "היא שלי". בוא וקח אותה! טלו את הקורה שבין עיניכם, אתה ושותפיך למחדל, והאחריות תופיע מולכם, ארוזה ומוכנה. קחו אותה, לעזאזל, קחו אותה כבר ולכו הביתה!

אף שהאשמה קודמת לאחריות מכל הבחינות - אשמה היא רגש יסודי, קמאי, שיש לכל אחד מאיתנו, ומין הסתם היא מילה עתיקה הרבה יותר. אילו האחריות, כמילה, כמושג, כאידיאל לחיים, הגיעה הרבה אחריה, כשאימצנו לעצמנו תרבות ושפה ומסחר וממשל - הרי שבחיים הציבוריים היום, האחריות צריכה להיות זו שמופיעה קודם. כך ראוי.

חייבים לחקור מי אשם יותר ומי אשם פחות, להקים ועדת חקירה, להלאים את ציון הקבר ולנסח פרוטוקולים מחמירים, אבל הדברים האלה לוקחים זמן. אחריות לוקחים באותו רגע. אחריות לא חייבת תמיד להיות אשמה. לפעמים היא פשוט מה שהיא - משהו שצריך לקחת וללכת. במשמרת שלי מתו 45 אנשים באסון האזרחי החמור בתולדות המדינה? אני הולך הביתה. בקדנציה שלי שרף את עצמו הלום קרב ונחשף היחס המחפיר של מחלקת השיקום שתחת אחריותי? אני הולך הביתה. בקדנציה שלי משתולל הפשע ביישובים הערבים ועשרות נרצחים? אני הולך הביתה. הייתה לי שנה להכין את תלמידי ישראל לחזרה ללימודים ולא עשיתי שום דבר חוץ מלברבר את עצמי לדעת ולהתייחס לילדים כמו חיילים? אני הולך הביתה. במשמרת שלי בבניין מתו פועלים - אני הולך הביתה. חיילים שלי הרגו אישה בת 60 ללא צורך? אני הולך הביתה. הייתה סופה או שריפה או תקיפה או מגפה ולא הייתי מוכן? הנה המפתחות שלי, הלכתי הביתה. הדברים פשוטים, או לפחות אמורים להיות. מאוחר יותר יתברר שלא אשמתי? אחזור למקומי בראש מורם.

אחריות לא חייבת להיות אות קלון, היא יכולה גם להיות אות כבוד אם לוקחים אותה בזמן ובמידה הנכונה. אם תשאלו אותי, זו הדרך היחידה להפריד באמת, אחת ולתמיד, למפרע ובדיעבד, את הקשר הגורדי בין האחריות והאשמה.

אה, כן, וזו תהיה גם דרך לא רעה להפגין כבוד כלפי הציבור שבשמו ובמימונו אתם, נבחרי הציבור ושלוחיו, פועלים, ולא פחות מכך - כלפי האזרח היחיד, ודאי כלפי זה שנפגע, שנרמס.

ע"פ "הילד הבוכה" של ברונו אמאדיו / איור: אלישע נדב

ב. אין ולא יכולה להיות אחריות במקום שאין בו סולידריות, אמפתיה ושותפות גורל. דברים כמו שכתבו ירון לונדון, הפרופ' גד יאיר ואחרים, שטענו שאסונם של אלו אינו אסונם, מה להם ולנו, אנחנו לא בני אותו עם וכיו"ב, פוגעים בי כמכת נבוט. לא כי אין אמת בדברים, ברור שיש בהם - מעולם לא הייתי אדבוקט גדול של האחדות בעם, אבל זה לפעם אחרת - אלא כי דברים מהסוג הזה מוודאים ששום אחריות לעולם לא תילקח על כלום, הרי הדברים תמיד קורים לאנשים אחרים, משבטים אחרים, מסיבות אחרות. הערבים נרצחים? מה להם ולי. החרדים נרמסים? הם אינם עמי. תושבי יו"ש מתים בפיגוע? זה בגלל הכיבוש. תושבי עוטף עזה סופגים רקטות? זה בגלל ההתנתקות, או ביבי, או שניהם, הנכים, הזקנים, החולים, הנשים המוכות. והכול מתחיל מהתחלה. כך, בדיוק כך, מתה האחריות; קצת אחרי האמפתיה, כשכבר אין מי שיעמוד לצד החלש.

מה קורה כשאין אמפתיה? תושבים משכונה יוקרתית באחת מערי השרון התלוננו נגד מקלט של משרד הרווחה הנותן מענה ראשונה לנשים מוכות וילדיהן. "המקלט אינו מתאים לאופי השכונה", כתבו התושבים. העירייה נכנעה ללחץ והמקלט נסגר. החזקים מנצחים, החלשים מובסים, זה מה שקורה. בושה לתושבים ובושה גדולה יותר לעירייה.

מה יש להאשים את העירייה כשהממשלה נראית כמו שהיא נראית ונוהגת כפי שנוהגת? מי ייתן דוגמה לראש העירייה? מי יזעק את זעקת האישה המוכה? או את זעקת נכי צה"ל. רק לפני שלושה שבועות - זוכרים? - הצית את עצמו איציק סעידיאן וכל ההבטחות נזרקו לפח. לרפורמה שהובטחה "לא נמצא פתרון תקציבי". רק בבלדות אנחנו שומעים את צעקות הפצועים?

מה קורה כשאין אמפתיה? מתחילים לעבוד עליה, תיכף ומיד. אחרי האסון במירון העליתי מהאוב חוויות מעיכה מלחיצות מעברי. כי מי שנמעך - לא שכח. משחק חמור ארוך בסניף בני עקיבא בפתח תקווה לפני נצח. למי שלא זוכר או לא זכה, מדובר בתענוג מפוקפק; שתי קבוצות. אחת עומדת בצורת חמור, כשהחברים כפופים וצמודים איש אל ירך רעהו, והשנייה קופצת עליה במטרה לשבור את החמור. באחת הפעמים מצאתי עצמי בתחתיתה של ערימת ילדים גדולה. אפילו לא ידעתי שזכרתי את התחושה מלאת האימה של האוויר האוזל, כלוב הצלעות הנמחץ, שדה הראייה המתערפל, הגופים הנלחצים זה לזה, חוסר אונים לא לדעת איפה הגפיים שלך, ההשתנקות, הצרחה שבקושי נשמעת. לרגע אחד, כי שני רגעים זה כבר יותר מדי, הייתי שם.

אבל יש דברים שאני פשוט לא יכול לדמיין. קראתי באתר החרדי כיכר השבת על ארי גולדברג בן ה-8 מביתר עילית, שאביו אליעזר גולדברג בן ה-37 נהרג במירון. גולדברג ז"ל, אב ל-4 ילדים - הגדול שבהם בן 14, כגיל ילדיי - היה מחנך וסופר סת"ם. שמו נודע בפי רבים כאדם ירא שמיים ואיש אמת. בצילומים שפורסמו מאירות פניו וטובות עיניו.

בית המשפחה המה מנחמים וארי הקטן הלך לשחק בפינה. אחר כך חזר לאמו והראה לה מה בנה מפליימוביל: דגם קטן של אביו המת, שוכב במיטת בית חולים, עטוף בטלית. כמו בלוויה. איך אפשר לדמיין את שעבר בראשו של הילד, איך אפשר לדמיין את רגשותיה של האם באותו הרגע? ואיך אפשר שאף אחד לא ייקח על זה אחריות, איך?

לא הכול אפשר לדמיין. לא בכל נעליים אפשר לעמוד, לא מכל זוג עיניים אפשר להביט על העולם. אבל יש דברים שחובה לדמיין, כמו חבורת אנשים מהדרגים הגבוהים ביותר שהיו אחראים למחדל הזה, ולמחדלים נוספים, הולכים הביתה עד שתתברר חפותם או אשמתם המנהלית. ולא מספיק לדמיין. חובה לדרוש, לזעוק בקול גדול מעל כל במה, שוב ושוב: זה קרה במשמרת שלכם, קחו אחריות ולכו הביתה עכשיו. נסו להציל מעט מכבודכם.

האמת, הכבוד שלהם זה הדבר האחרון שמעניין אותי, מעניין אותי הרבה יותר הכבוד שלנו, האזרחים, ויותר מהכבוד, העתיד. ויותר מהעתיד, המחר. ויותר מהמחר, העכשיו: קחו אחריות. לכו הביתה. הדרך היחידה להתקדם היא בלעדיכם.

עוד כתבות

על המחאות באיראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

חמינאי מתכנן לברוח לרוסיה? המומחים מסבירים: כך נדע שהוא באמת בסכנה

המחאות באיראן לא פוסקות, ואפילו דווח שהמנהיג העליון מכין תוכנית בריחה ● האם ההפגנות הנוכחיות יפילו את המשטר או שהן יסתיימו כמו קודמותיהן? ● המומחים מסבירים: אלה הפרמטרים שיקבעו את מידת ההצלחה של המחאות ● המשרוקית של גלובס

שירה תם / צילום: באדיבות רמ''י

מסתמן: שירה תם, מנהלת חטיבת שמירה על הקרקע ברמ"י, תמונה למ"מ המנכ"ל עד למינוי הקבע

ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל החדש, במקום ינקי קוינט, טרם החלה את עבודתה, ושירה תם צפויה לשמש בתפקיד עד שהמנכ"ל החדש ייכנס לתפקידו ● מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן סירב להתמנות למ"מ, כדי שלא לחסום את סיכוייו להתמנות למנכ"ל הקבוע

זהבית כהן יוסף, מנכ''לית אייפקס / צילום: רמי זרנגר

כבר לא בעלת שליטה: המימוש הענק של זהבית כהן במקס סטוק

קרן ההשקעות אייפקס מכרה מניות של רשת הדיסקאונט בהיקף של כ-300 מיליון שקל ● אורי מקס, המייסד והמנכ"ל, הצטרף ומכר מניות ב-50 מיליון שקל ● מקס סטוק צפויה להתנהל כחברה ללא בעל שליטה

טאבלט S11 של סמסונג, ואייפד air. מחיר ממוצע הוא 1,000-2,000 שקל, היקרים עולים כ־4,000 שקל / צילום: יח''צ

מה צריך לדעת לפני שקונים טאבלט חדש?

בין אם בשביל עבודה, לימודים או שימוש ביתי לילדים, לא מעט צרכנים שומרים נאמנות לטאבלטים ● הדברים שאליהם כדאי לשים לב ברכישה תלויים בסוג השימוש, וכוללים בין היתר את גודל המסך, הרזולוציה, מערכת ההפעלה והסוללה

אילוסטרציה: Shutterstock

עד איזה גיל חשיפה לעירום בין הורים לילדים נחשבת לגיטימית

אם גרושה ביקשה לבחון את מסוכנותו המינית של האב ולהגביל את זמני השהות שלו עם בתם בת הארבע, בעקבות תיעוד של האב ישן עם הילדה כשהיא עירומה ● מה קבע בית המשפט?

אופיר שריד / צילום: רמי זרנגר

רווח הענק של JTLV ממכירת דוניץ, והמימושים של זהבית כהן ומנכ"ל מליסרון

חגיגת המימושים של קרן JTLV, אייפקס ישראל בראשות זהבית כהן ואורי מקס מייסד מקס סטוק ואופיר שריד מנכ"ל מליסרון ● אנבידיה, אינטל ואפל חברו לטכניון, ובהשקעה של כמיליון דולר נחנכה מעבדת VLSI ● ושלושה מינויים חדשים ● אירועים ומנויים

מימין: יבגני דיברוב, אסף רפפורט, פרופ' אמנון שעשוע / צילום: ארמיס, עומר הכהן, Nasdaq, Inc

המיליונרים החדשים והשקל שמתחזק: גל האקזיטים בהייטק מזרים הון עתק למשק

מכירת חברת הרובוטיקה של אמנון שעשוע למובילאיי תמורת 900 מיליון דולר מצטרפת לשורה ארוכה של אקזיטים בהייטק הישראלי ● ברקע מתקיימים מגעים למכירת חברות נוספות, וההערכות בשוק הן שהגל יימשך ● חלק גדול מהמיליארדים שנכנסים מומר לשקלים, עובדים רבים הופכים למיליונרים, והשאלה הגדולה היא כמה כסף ייכנס לקופת המדינה

שלג בברלין, השבוע / צילום: אסף אוני

גל הקור האירופי מחריף: מצבי חירום, תאונות ברחוב וביטולי טיסות

שורת מדינות באירופה הכריזו היום על מצבי חירום בדרגות משתנות בשל מטחי שלג כבדים וטמפרטורות שצנחו הרבה מתחת לאפס ● בהולנד תנועת הרכבת משובשת, ובשדה התעופה סכיפהול נרשמים עיכובים משמעותיים ● בברלין הצטברות הקרח על המדרכות מעוררת ביקורת על העירייה ועל חוסר התפקוד שלה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

יום שישי הראשון בבורסת תל אביב: מה צפוי למשקיעים

רגע היסטורי: החל מהיום, יתקיים מסחר בימי שישי ● שבוע המסחר בבורסה עבר לימים שני עד שישי, כמו הבורסות המקבילות במערב ● מאז שהוקמה הבורסה ב-1953, המסחר התנהל בה בימים ראשון עד חמישי ● ככל שמניות הבורסה בתל אביב ייכנסו בסופו של דבר למדדי מניות גדולים בעולם, המשמעות היא הגדלת מחזורי המסחר בתל אביב

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

במשרד הבריאות מפספסים את התמונה הגדולה

חברי הממשלה מפריחים רפורמות באוויר ● במשרד הבריאות שכחו למה יש ערך ● ואירופה נותרה ללא ברית הגנה מתפקדת ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בתל אביב; קמטק וטאואר מזנקות, נקטס ויז'ן יורדת ב-2%

בוקר היסטורי: יום שישי הראשון בבורסת ת"א נפתח בעליות קלות ● בורסות בעולם: מגמה חיובית באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים ביציבות ● אחר הצהריים יתפרסמו נתוני התעסוקה המסקרנים בארה"ב ● השקל נסחר ביציבות, 3.17 שקלים לדולר, מחירי הנפט עולים הבוקר

המשלחת הזרה שמבקרת בישראל כדי לבחון רכש ביטחוני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משלחת יפנית מבקרת בישראל כדי "לבחון מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות בינה מלאכותית וסייבר", ראש ממשלת אוסטרליה מקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח סידני, ובבריטניה דורשים שהקצין שמנע מאוהדי מכבי להגיע למשחק כדורגל יתפטר • כותרות העיתונים בעולם

פרסומת למבצע של שיכון ובינוי / צילום: פרטי

החופשה בתאילנד היא הכסף הקטן: מה באמת ירוויחו רוכשי הדירות של שיכון ובינוי

הלחץ על חברות הבנייה נמשך, ונראה שתנאי המימון הגמישים כבר לא מספיקים כדי למשוך את הקונים ● כמה שווה מכלול ההטבות שמציעה שיכון ובינוי בפרויקטים שלה באור יהודה ובהוד השרון? ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

טסלה דגם Y / צילום: יח''צ

בכירים במגזר הציבורי עשויים להצטייד ברכבי טסלה

ממשלת ישראל עשויה להצטייד בכלי רכב חשמליים של טסלה עבור בכירי ממשלה ונושאי תפקידים בכירים ● יבואנית שיאומי נערכת להשקת הרכב החשמלי שלה בישראל ב־2027 ● 2026 נפתחת עם מלאי רכב "אפס קילומטר" בהנחות עמוקות ● השבוע בענף הרכב

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

ההיסטוריה מלמדת: איך יגיבו מדינות אופ"ק לדרמה הונצואלית בשוק הנפט?

ונצואלה מחזיקה בקרוב לחמישית מעתודות הנפט בעולם, אבל סנקציות אמריקאיות והיעדר תשתיות הביאו לקריסה בהפקתו ● אומנם למדינות אופ"ק אין אינטרס להגדיל את הייצור, אך מקרי עבר מלמדים ששינויי משטר יכולים לגרום לחלק מחברות בקרטל הנפט לסטות מה"משמעת הקואליציונית"

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

המחאה האיראנית עולה שלב: אזרח דרס אנשי ביטחון, המונים יצאו לרחובות

מוביל המחאה קרא לתושבי איראן לצאת ולהפגין: "עיני העולם נשואות אליכם. אני מזהיר את הרפובליקה האיסלאמית - העולם וטראמפ עוקבים אחריכם מקרוב" ● ב-50 ערים מתקיימות הפגנות ענק - גם בטהראן ● חשבון ב-X פרסם נשים איראניות מדליקות סיגריה עם תמונות שרופות של ח'אמנאי

חביבות האנליסטים ל–2026 / צילום: Shutterstock

המניות שמסתתרות מתחת לרדאר: ההימור החדש של האנליסטים ל-2026

למי שחשב שוול סטריט אולי התעייפה מכמה שנים רצופות של עליות, באו מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס וקבעו שיאים חדשים כבר בשבוע המסחר הראשון של השנה ● איך ייראה המשך 2026 אף אחד לא מעז לנבא, אבל בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות בכמה מניות

משבר הייטק / צילום: shutterstock

משבר בהייטק? כך נראים מאמצי ההיערכות של הממשלה

על רקע הפגיעה בענף ההייטק בישראל, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את פיתוחו ● על הפרק: קרנות השקעה ומחקר, תמיכה לחברות צעירות ומשיכת מוחות מחו"ל ● באופן חריג, כמעט הכול יושם - אבל יש גם משהו חסר ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ההייטק

יפתח רון-טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

רון-טל ימונה ליו"ר רש"ת, אך יצטרך לוותר על החזקותיו בחברות אנרגיה

ועדת המינויים אישרה היום את מועמדותו של יפתח רון-טל לתפקיד יו"ר רשות שדות התעופה ● עם זאת, האישור מותנה בהסדר ניגוד עניינים, ולפיו רון-טל יצטרך לסיים את כהונתו כנושא משרה ולממש את החזקותיו בחברות האנרגיה Urban Energy ואוגווינד, וכן להתחייב שלא לעסוק בכל עניין שמקיים זיקה לחברת ביג

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

רוצים לדעת מה תעשה הבורסה בתל אביב השנה? תקראו את הראיון הזה

רגע לפני יום שישי הראשון בתל אביב שבו מתקיים מסחר, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך איתי בן זאב התארח בפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס ● איך הגיבו חברי הבורסה לשינוי ההיסטורי: "שמענו יותר ביקורות שליליות מחיוביות" ● מה היעד הבא: "הרבה מאוד יהודים בארצות הברית רוצים להשקיע בכלכלה הישראלית" ● וגם: למה ת״א תעשה ביצועים עודפים על וול סטריט ומי יהיו הנפקות הענק הבאות