החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: דוברות משרד האוצר
האם בקרוב הפסד בפסק דין יעלה לכם פחות כסף? צוות משותף למשרד האוצר ומשרד המשפטים ממליץ על שינוי מנגנוני הריביות שחלים על סכומים שנפסקו בפסקי דין של בתי המשפט - באופן שבמקרים רבים יוביל להפחתת סכומי הריבית על סכום החיוב בפסק הדין.
רבים מהמדיינים בבתי המשפט מכירים את המשפט הבא: "החוב האמור יצבור ריבית והצמדה עד התשלום בפועל". משפט זה, הסוגר את רובה פסקי הדין הכוללים חיוב כספי נגד המפסיד, משקף לעתים הבדל של אלפי שקלים בין החוב המקורי שנפסק לתשלום לבין הסכום אותו ייאלץ לשלם מי שהפסיקה ניתנה נגדו.
צוות משותף בראשות החשב הכללי, יהלי רוטנברג, ובהשתתפות נציגי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט-כלכלי) ממשרד המשפטים, ממליץ על שינוי משמעותי בריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. חוק פסיקת ריבית והצמדה משנת 1961 מסדיר את מנגנוני הריבית וההצמדה שיחולו על סכומים שנפסקו בפסקי דין של בתי המשפט.
הצוות הוקם על רקע המחשבה כי מנגנוני חישוב הריביות הקיימים בחוק כיום אינם עומדים בתכליות החוק ואינם תואמים את תנאי השוק אשר השתנו רבות ממועד עדכונם האחרון לפני 18 שנים. כך לדוגמה, ריבית הפיגורים הקבועה בחוק היא מוחלטת ונקבעה ללא תלות בשיעור ריבית הבסיס, אשר פחתה במהלך תקופה זו באופן משמעותי.
בהודעה על המלצות הצוות צוין כי "המלצות הצוות כוללות יצירת מתווה ריביות אפקטיבי ומאוזן אשר יעודד את הציבור לשלם חובות לצד שמירה על שיעורי ריביות המותאמים לתכליות החוק. הצוות ראה חשיבות רבה בשמירה על מנגנון פשוט ויעיל שימשיך לשמש את הציבור במסגרת התקשרויות פרטיות".
כך, בין היתר, כוללות המלצות הצוות הפחתת דמי הפיגורים וביטול מנגנון ריבית דריבית, כך שדמי הפיגורים ייקבעו באופן יחסי לריבית הבסיס. שינוי זה יוביל לצמצום תפיחת החובות באופן לא פרופורציונלי ביחס לקרן והריבית. בנוסף, ישונה המנגנון לחישוב ריבית הבסיס, כך שיאפשר לנושים לקבל פיצוי המבטא את הנזק שנגרם להם בשל העיכוב בקבלת תשלומים והפרדה בין מנגנון הריבית, שתכליתה פיצוי הנושה, לבין דמי הפיגורים שתכליתם תמרוץ החייב לשלם.
על-פי החישובים שערך הצוות, המשמעות הכלכלית של שינוי המנגנון על-פי הצעת הצוות עבור חוב בהיקף של 10,000 היא תשלום הפחתת החוב בין מאות שקלים לאלפי שקלים לאורך שנות החוב. כך למשל, חוב של 10,000 שקל שישולם לאחר כשלוש שנים, יצבור ריבית בסך 2,500 שקל על פי החוק כיום ויעמוד על 12,500 שקל. ואולם על-פי המתווה החדש, המומלץ, אותו חוב יצבור רק 1,000 שקל ריבית לאחר שלוש שנים. בחלוף חמש שנים, על-פי החוק הקיים, החוב האמור יתקרב ל-14,500 שקל, כאשר על-פי המתווה המוצע, החוד יעמוד על 12,500 אלף שקל.
ההמלצות המפורטות בדוח הביניים יפורסמו מחר (ה') להערות הציבור.
בראש הצוות לבחינת מנגנוני הריבית בחוק פסיקת ריבית והצמדה עמד סגן החשב הכללי, גיל כהן, והשתתפו בו נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים - ייעוץ וחקיקה, רשות האכיפה והגבייה, הסיוע המשפטי ובנק ישראל.
לדברי החשב הכללי, יהלי רוטנברג, "לריביות הנקבעות מכוח החוק יש תפקיד מרכזי במשק והשפעות נרחבות על הכלכלה והחברה הישראלית. במהלך דיוני הוועדה נשקלו שיקולים רבים בכדי לוודא כי מנגנוני הריבית הם פשוטים ויעילים מחד, ותואמים את מצב המשק לאורך זמן מאידך, כל זאת תוך שמירה על האיזון בין האינטרסים של הנושים והחייבים. אני מבקש להודות לחברי הצוות על עבודתם לשם גיבוש הדוח המקצועי שלפניכם ולשר האוצר על הרוח הגבית".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין, הוסיף כי "הריביות של חוק פסיקת ריבית והצמדה חלות על חלק גדול מהציבור, וזאת לעתים מבלי שאנשים מודעים לכך. כך למשל חלות הריביות על צ'קים שחוזרים, חוזי שכירות ושלל הסכמים אחרים. על כן להמלצות הצוות יש השפעה ישירה על המציאות הכלכלית של אנשים רבים.
"המלצות הצוות, אשר הוקם ביוזמת מחלקת ייעוץ וחקיקה ואגף החשב הכללי, מתוות מנגנון מאוזן המבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום, לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות, ולא יהפכו לחסם לתשלומם. אני מבקש להודות לצוות על עבודתו המקצועית והמסורה".