הפגנה במסצ'וסטס נגד משפחת סאקלר, יצרנית ומפיצת משככי הכאבים שהביאו למותם של מיליונים בארה"ב ובעולם, 2020 / צילום: Associated Press, Charles Krupa
זה שנה שהמלה "מגפה" מניבה אסוציאציה אחת ויחידה: קורונה. אבל בשורה של ערים קטנות, או קטנות יחסית, בארה"ב, מתחת למכ"ם, כמעט מבלי משים, מוסיפה להשתולל מגפה קטלנית לא פחות, אם גם נטולת־נגיפים: האופיואידים. משככי הכאבים תבעו את חייהם של חצי מיליון אמריקאים בעשר השנים האחרונות, 81 אלף בשנה שעברה בלבד, ועוד ידם נטויה.
בדיקה אקראית של עמודים ראשונים בעיתוני ארה"ב בין 24 באפריל ל־3 במאי (באמצעות הגלריה היומית המצוינת של newseum.org) מראה, כי דיווחים על רעת האופיואידים הופיעו בזמן הקצר הזה בערך על 30 עמודים ראשונים, לפעמים בהבלטה מיוחדת.
עיתון בקולורדו דיווח בכותרתו הראשית ב־1 במאי על "מצור של מוות ממנות־יתר" במדינה הזו, במערב ארה"ב. מספר המתים גדל ב־33% במהלך 2020. ב־26 באפריל דיווח אותו העיתון, כי בשנה שעברה הוכפל מספר מקרי המוות באחד ממחוזות קולורדו כתוצאה ממנות־יתר של פנטאניל, מן האופיואידים המסוכנים ביותר.
יומיים קודם, עיתון בנבאדה דיווח על הכפלה דומה של מתים ממשתמשי פנטאניל במחוז שבו שוכנת העיר רינו, השנייה בגודלה במדינה הזו, בדרום מערב ארה"ב. ב־1 במאי, עיתון במדינת מינסוטה, במערב התיכון, דיווח על עלייה של 32% במספרם של מתי האופיואידים בין אוקטובר 2019 לספטמבר 2020. במדינת מרילנד, ליד וושינגטון, גדל ב־2020 כמעט ב־19% מספר המתים ממנות־יתר.
הפגיעות האנושות ביותר הן באזורים המתוארים כ"הינטרלנד" של אמריקה, האיזור הענקי שבין שני החופים, מחוץ להישג ידם של המרכזים העירוניים הגדולים. אין זה מקרה שהאזורים האלה הצביעו בדרך כלל לטובת דונלד טראמפ, הן ב־2016 והן ב־2020. הם הרגישו ש"האליטות הליברליות" אינן שמות לב למצוקתם.
פי שבעה יותר מקליפורניה
מיוחדת במינה היא מדינת מערב וירג׳יניה, דרום מערבה מוושינגטון. היא עומדת במקום ה־40 בגודל אוכלוסייתה, אבל במקום הראשון בהיקף הפגיעה היחסית של אופיואיד. ב־2018 נרשמו בה 42 מקרי מוות לכל 100 אלף תושבים. בניו יורק, למשל, היו רק 15 מקרים, ובקליפורניה היו פחות מששה (נתוני drugabuse.gov).
לפי ראש שירותי הבריאות של מערב וירג׳יניה, בשנה שעברה גדל מספר מתי האופיואידים לפחות ב־45%. אפשר שהמספר הממשי גדול אפילו יותר. ב־26 באפריל דיווח העיתון הגדול ביותר במדינה, ׳צ׳ארלסטון גאזט־מייל׳, כי בין 2019 ל־2020, מספר מנות־היתר הקטלניות הוכפל ב־15 מ־23 המחוזות של מערב וירג׳יניה. רוב מנות היתר היו של פנטאניל. בעיר הנטינגטון ובמחוז קאבל (Cabell) שסביבה מספר מקרי המוות עמד על 159 לכל 100 אלף - פי שמונה יותר מן הממוצע הארצי.
1,100 מקרי מוות במחוז אחד
זה אינו צירוף מקרים שבהנטינגטון נפתח השבוע משפט מיוחד במינו. שתי הרשויות המקומיות, זו של המחוז וזו של העיר, תובעות לדין את שלושת מפיצי התרופות הגדולים ביותר בארה"ב.
המפיצים מואשמים, בהעלמת עין לאורך שנים מן הראיות, שתרופות הנמכרות באמצעות מרשמים משמשות לצרכים לא־חוקיים. "אנחנו מתכוונים להוכיח את האמת הפשוטה שהנאשמים מכרו הררי גלולות אופיואיד לקהילותינו, וליבו בזה מגפת אופיואידים", אמר בא־כוחה של מחוז קאבל במעמד הפתיחה של המשפט, ביום ב׳ השבוע.
3,000 תביעות דומות תלויות ועומדות נגד מפיצי תרופות בכל רחבי ארה"ב, והדרישות לפיצויים מגיעות ל־26.4 מיליארד דולר. ביסוד התביעות עומדת הטענה, שהמפיצים יצרו "מטרד לציבור" - תפיסה השאולה מן המשפט הפלילי האנגלי - שהתאזרחה גם בדיני הנזיקין בישראל.
המכון למידע משפטי של אוניברסיטת קורנל בארה"ב מגדיר "מטרד לציבור" כ"פעילות או דבר המשפיעים על בריאות הקהילה, בטחונה או רוחה. הוא נבדל ממטרד של היחיד, המזיק רק לשכן או לקומץ אנשים. למשל, בית חרושת הפולט גזים רעילים הוא מטרד לציבור בשעה שהכאה על תופים בשלוש לפנות בוקר טורדת את מנוחתם של השכנים המיידיים".
פרקליטי הנתבעים משיבים, ששולחיהם נהגו כדת וכדין, ולא יכלו לדעת את תוצאות המכירה החוקית של התרופות. "אנחנו המראה של מה שמתרחש בענף הבריאות", אמר בא כוחו של אחד המפיצים. "אנחנו משקפים את זה, לא גורמים את זה".
כתב האישום מציג מספרים מסמרי שיער. בעשר השנים האחרונות נמכרו במחוז קאבל 81 מיליון אופיואידים על פי מרשם רופא לאוכלוסייה של 91 אלף בני אדם. בתקופה הזו נרשמו 7,000 מנות־יתר ו־1,100 מקרי מוות הקשורים בהן. מחוז קאבל מתואר כ"מוקד הרעש הגדול ביותר באמריקה".
"אימפריית הכאב" לבית סאקלר
המשפט מתחיל בסמיכות זמנים לפרסום ספר חדש על משפחת סאקלר, החוזרת ומואשמת שהפיקה רווחים של מיליארדי דולרים משיווק אופיואידים, בייחוד אוקסיקונטין, המתואר כמשכך כאבים "חזק יותר ממורפין". הספר נקרא "אימפריית הכאב: ההיסטוריה החשאית של משפחת סאקלר". רשת הרדיו הציבורית NPR מתארת אותו כסיפור "הרעלתו של חלום אמריקאי".
הסאקלרים, ששמם ידוע יפה לישראלים, בייחוד אלה המשוטטים בקמפוסים של האוניברסיטאות, קנו לעצמם שם של נדבנים מופלגים. אקדמיה, אמנות ותרבות שגשגו בסימן עושרם המופלג. "ילדיהם ונכדיהם של חנוונים יהודיים מברוקלין מצאו את עצמם יוצקים מזומנים על מוסדות הנעים מן הלובר של פאריס אל אוניברסיטת טאפטס ליד בוסטון".
החברה בבעלות הסאקלרים, ׳פרדיו פארמה׳ (Purdue Pharma) התחילה לפלוט את האוקסיקונטין בערך לפני 25 שנה. הוא תואר כ"מסוכן פחות וממכר פחות". הספר החדש, מאת פטריק ראדן קיף, מתאר כיצד בני המשפחה ובנותיה עבדו ללא לאות "כדי למלא את ארונות התרופות של אמריקה". האופיואיד הזה שלשל רווחים של עשרה מיליארד דולר לכיסי הסאקלרים.
"הסאקלרים תמיד היטיבו להוליך שולל", כתב קיף. פרקליטיהם דוחים את גילוייו, ועומדים על ניקיון כפיהם של שולחיהם. קיף טוען, שהסאקלרים ידעו בדיוק מה מצפה להם, והקיפו את עצמם ב"צבא קטן של פרקליטים, רואי חשבון, בנקאים ושתדלנים, אשר יגנו עליהם ועל רווחי האוקסיקונטין כמיטב יכולתם".
"מפת דרכים לעבריינים רבי כוח"
הסאקלרים עתרו למעמד של פושטי רגל ב־2019. היא נועדה להגן עליהם מפני התוצאות הפליליות והכספיות של מעשיהם. הסדר פשיטת רגל של פרדיו פארמה, המתברר בפני שופט במדינת ניו יורק, עומד לחייב את המשפחה לוותר על שליטתה - ולשלם 4.2 מיליארד דולר פיצויים.
אבל בשבוע שעבר, 24 תובעים כלליים של מדינות בארה"ב עתרו לבית המשפט נגד ההסדר הזה, שהם מתארים כ"חסר תקדים", "בלתי צודק" ו"לא מתיישב עם החוק". תובעים כלליים בארה"ב הם שרי־משפטים־פלוס, בדרך כלל נבחרים בבחירות כלליות, עם השפעה פוליטית וציבורית ניכרת.
התובעת הכללית של מדינת מסצ׳וסטס מזהירה, כי השימוש המניפולטיבי שהסאקלרים עושים בהליכי פשיטת רגל "ישמש מפת־דרכים" לעבריינים רבי כוח בעתיד. "אם מערכת המשפט האמריקאית מוכנה לאכוף הסדרים, שיעניקו שלווה למיליארדרים רק מפני שזה מה שהם רוצים, או אז ברור שמיליארדרים יתבעו את זה", מזהירים התובעים הכלליים.
אשר לסאקלרים - עדיין יישארו להם כמה מיליארדים לשלם את המשכנתא, ולהוסיף ולהיחשב לאחת המשפחות העשירות בעולם.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny־globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny