אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
הדילמה של בנק ישראל לקראת 2022: בהינתן השיפור במצב התעשייה המקומית, השגשוג בענף ההייטק ועליית האינפלציה אל עבר מרכז היעד - האם נכון יהיה להמשיך בתוכנית רכישות המט"ח האגרסיבית שהשיק בתחילת 2021?
ברקע למגמה החיובית מאד במניות חברות הטכנולוגיה בעולם מאז פרוץ משבר הקורונה (רמות שיא בנאסד"ק), הנזילות העצומה בשווקים הפיננסים, וביסוס מעמדה של ישראל כמרכז פיתוח תוכנה בינלאומי, השקעות קרנות הון סיכון בחברות סטארט-אפ מקומיות שוברות שיאים מדי רבעון - עמדו ברבעון הראשון של 2021 על קרוב ל-5.4 מיליארד דולר (לאחר השקעות בהיקף של 10.2 מיליארד דולר בשנת 2020) - כך לפי נתוני IVC.
השקעות העתק מצד גופים זרים בחברות סטארט-אפ ובחברות טכנולוגיה ישראליות תומכות בטווח הארוך גם בשקל חזק, וזה מצידו מעיב על רווחיות החברות הענף - בתחילת שנת 2021 (בזמן הסגר השלישי) 14 מנהלי ויזמי הייטק ושותפים בקרנות הון סיכון התריעו מפני השלכות התחזקות השקל וקראו לבנק ישראל ולממשלה לפעול לעצירת הייסוף - ראו קטע ממכתבם: "תקופת המשבר שבה מצוי המשק הישראלי רק תלך ותחריף משום שלמעגל האבטלה יתווספו מאות אלפי מפוטרים, מעבר לאלה שכבר איבדו את מטה לחמם במשבר הקורונה... לצערנו, למרות הקונצנזוס אודות חשיבות ותרומת היצוא הישראלי למשק, ובכלל זה תעשיית ההייטק, ישראל עומדת לאבד קטר מרכזי זה הודות לאדישות ולזלזול של ממשלת ישראל על מוסדותיה הכלכליים. קצב שחיקת הדולר יביא להשלכות קשות, חלקן מידיות ואחרות ארוכות טווח".
אין ספק כי לייסוף השקל השלכות שליליות על תעשיית ההייטק המקומית (ולבטח על התעשייה המסורתית בה הפריון משמעותית נמוך יותר) - לראייה השחיקה המסוימת ברווחיות החברות, אך נתונים כמו אלו שפורסמו על השקעות עתק בחברות סטארט אפ מקומיות, וכותרות העיתונים מדי יום על גיוסי ענק ואקזיטים בענף ההייטק מצביעים על כך שתעשיית ההייטק בארץ כל כך איתנה, שהיא יכולה גם לשקל החזק.
לראייה, ניתן לראות כי חרף הייסוף החד בשקל, סקר המגמות בעסקים אינו מצביע על מחסור חריג בהיקף ההזמנות לייצוא בענפי השירותים והתעשייה וחברות ענק כמו פייסבוק ו- NVIDIA הודיעו רק לאחרונה על הגדלה נוספת של מרכזי הפיתוח בישראל, היות ואיכות המהנדסים ואנשי התוכנה בישראל מפצה על עלויות ההעסקה - ראו גם דברי מייסדי חברת הסייבר Orca (שגייסה לאחרונה לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר) כי החברה מתכוונת להמשיך לכוון את מרבית פעילות הפיתוח לישראל: "יש כאן ריכוז ידע מדהים בתחום. לא צריך להתחיל לבדוק איפה יש מתכנתים זולים יותר. זו הסתכלות מאד מיקרו ולא מאקרו.
כך שבעוד שבנק ישראל נענה לבכירי ההייטק ובכירי התעשיינים והשיק באמצע ינואר את תוכנית רכישות המט"ח הגדולה מאד בהיקף של 30 מיליארד דולר, צריך להציג גם את הצד השני של "המטבע" - היבואנים והצרכנים שנפגעים מהחלטת ב"י לעצור/למתן את ייסוף השקל, במיוחד בשנה בה מחירי הסחורות והתובלה הימית מאמירים ומובילים לשחיקה ברווחיות היבואנים ולגלגול חלק מההתייקרות לצרכנים, כאשר ברור לכל כי ללא תוכנית רכישות המט"ח החריגה - האינפלציה המיובאת בשנת 2021 תהיה משמעותית מתונה יותר.
בשורה התחתונה, לכל מטבע שני צדדים ובפני ב"י תעמוד לקראת שנת 2022 דילמה לא פשוטה - האם להמשיך ולתמוך ביצואנים (בתעשייה ובהייטק), או שמא למתן במידה ניכרת את היקף רכישות המט"ח ובכך להקל על מצבם של היבואנים והצרכנים המקומיים (שיסבלו בשנה הקרובה מעליית יוקר המחייה). אנו מעריכים כי לאור ההאצה הצפויה בצמיחה (ובסקטור ההייטק בפרט), חזרת האינפלציה לעבר היעד, והרמה הגבוהה מאד של יתרות המט"ח, בנק ישראל יצטרך לצמצם את היקף תוכנית רכישות המט"ח החל מהשנה הבאה - עובדה אשר תגביר מחדש את הלחצים לייסוף השקל.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של בנק מזרחי-טפחות