חקלאי חותך קקאו בחוף השנהב. במדינות רבות פועלי קטיף מוחזקים בתנאי עבדות / צילום: Reuters
בחודש פברואר האחרון פנו לבית המשפט שמונה ילדים, ילידי חוף השנהב, ופתחו בהליכים נגד חברות השוקולד הגדולות בעולם. בתביעה, שהוגשה בוושינגטון, הואשמו נסטלה, הרשי, מארס ומותגים פופולריים אחרים בכך שבשרשרת האספקה של מוצריהם הועסקו אותם ילדים כעבדים במטעי הקקאו. לפי התביעה, הילדים אולצו לעבוד ללא שכר, וכעת הם תובעים פיצויים בגין עבודות כפייה, עשיית עושר באופן בלתי צודק, פיקוח רשלני וגרימת מצוקה רגשית מכוונת.
זו הפעם הראשונה שתביעה ייצוגית מהסוג הזה מוגשת נגד תעשיית הקקאו לבית משפט בארה"ב. היא מצטרפת לתביעה דומה נוספת שהוגשה רק בשנה שעברה - אפל, גוגל, דל וטסלה נתבעות בגין אחריות להעסקה עקיפה של ילדים בתנאי עבדות, ואף מוות של חלקם, במכרות הקובלט בקונגו. לטענת התביעה, החברות כורות באמצעות חברות עקיפות קובלט עבור מוצריהן.
בשנים האחרונות גוברת המודעות לאחריות הישירה של חברות גדולות לרכיבי המוצרים שהן משווקות. לכן, ישנה דרישה גוברת בקרב הצרכנים בעולם למוצרי סחר הוגן. מדובר במוצרים שלאורך כל שרשרת הייצור והאספקה שלהם ניתנה תמורה הוגנת, נשמרו תנאי עבודה הולמים, זכויות אדם ושוויון מגדרי, לעיתים תוך יצירת הזדמנויות ועצמאות ליצרנים מעוטי יכולת, והייתה הקפדה על סטנדרטים גבוהים של שמירה על הסביבה.
מוכנים לשלם יותר
עד כמה הצרכנים בארץ מודעים לנושא? לרגל יום הסחר ההוגן, שחל ב-6 במאי, ערכנו בגלובס סקר בשיתוף קבוצת גיאוקרטוגרפיה, כדי לבדוק את הנכונות של הצרכנים לתעדף מוצרי סחר הוגן, ולבחון מה מונע מהם לרכוש מוצרי סחר הוגן, והאם היו מוכנים לשלם יותר עבור מוצרים אלה.
הממצא הבולט ביותר מבטא את הקושי האמיתי של הישראלים בנושא: 48% מהמשיבים לסקר אינם יודעים להבחין מהם מוצרי סחר הוגן. 27% לא יודעים היכן ניתן להשיג את המוצרים הללו, ל-16% נוח עם המוצרים המוכרים להם, 14% השיבו שאין להם עניין בנושא, 14% השיבו שהמחיר מרתיע אותם, ו-10% השיבו שזמינות המוצרים הללו נמוכה. רק 4% מהמשיבים לסקר העידו שהם מקפידים לרכוש מוצרי סחר הוגן.
האם הישראלים מוכנים לשלם יותר עבור מוצרים שיוצרו ללא ניצול של בני אדם ועבדות ילדים, תוך הקפדה על שיפור תנאי העבודה של העובדים ושמירה על הסביבה בתהליכי הייצור? 75% מהמשיבים מוכנים לשלם פרמיה גבוהה יותר על כך. 25% השיבו כי הם אינם מוכנים לשלם יותר על מוצרי סחר הוגן, אך 10% השיבו שהם מוכנים לשלם "כמה שצריך". מבין המסכימים לשלם, 8% מסכימים לשלם 20% יותר, 30% מוכנים לשלם 10% יותר, ו-27% מוכנים לשלם עד 5% יותר.
מהן הסיבות שיגרמו לצרכנים לרכוש מוצרי סחר הוגן? 45.5% מהמשיבים יעדיפו מוצרים הוגנים כדי לא לתמוך בעבדות ילדים, 44% באם איכות המוצר גבוהה יותר, 36% כדי לספק פרנסה ראויה לעובדות המוחלשות בישראל, 31.4% כדי להבטיח שהייצור לא יפגע בסביבה, 17.5% חשים אחריות לאנשים המייצרים את המוצרים, ו-17% מעוניינים להבטיח שוויון מגדרי בהליך הייצור. 13% לא יעדיפו את המוצרים בשל אף אחת מהסיבות הללו.
יש אלטרנטיבה
למרות שהישראלים מוכנים לשלם יותר, והיו רוצים לדעת יותר על 'מאחורי הקלעים' של המוצרים שהם רוכשים, בישראל אין אף לא מותג אחד של סחר הוגן, ולציבור עצמו קשה לעקוב אחרי שרשרת האספקה ולזהות את המוצרים ההוגנים על המדף. "מכירות סחר הוגן בעולם בעשור האחרון גדלו פי 1000%. זה נתון מדהים, ואפשר גם לראות את זה כשמסתובבים בסופרמרקט בבריטניה, בגרמניה או אפילו בארה"ב. המותג של הסופר בדרך כלל יהיה סחר הוגן, ויהיה לך מבחר של מאות אפשרויות", אומר רז פרוגל, רכז בקואליציית סחר הוגן ישראל.
"בארץ, זה לא קיים. יש היום המון ספקים של חומרי גלם בעלי אישור סחר הוגן, אך השגת אישור סחר הוגן עבור ספק של החברה היא תהליך ארוך. מה שהחברות בארץ צריכות לעשות זה להציב יעדים, כמו שעושים בכל העולם . למשל, לומר: 'עד 2025 כל הקקאו שלנו מסחר הוגן'. כיום אין לאף חברה ישראלית אפילו יעדים בתחום".
הציבור בישראל, כך לפי הסקר, לא מכיר את האלטרנטיבה, ולא יודע לזהות את המוצרים ההוגנים. לפי פרוגל, "הציבור מודע לכך שהרבה מהמוצרים שהוא קונה מיוצרים תוך ניצול של עובדות במזרח או ילדים באפריקה, אבל לא מכיר את זה שיש מוצרים שהם לא כאלו. אנחנו כבר שנתיים עושים הסברה על סחר הוגן, ואף אחד לא אמר לנו 'זה לא מעניין אותי', אלא 'איפה ניתן למצוא מוצרים כאלו'. לכן, אנחנו מצפים שבאיחור אופנתי, כ-20 שנים אחרי אירופה, גם הציבור הישראלי יתעורר ויבין שיש אלטרנטיבה לצרכנות שכרוכה בניצול בני אדם ובניצול הסביבה".
מהי הדרך לשינוי? לפי פרוגל, זה הזמן לדרוש מהיצרנים לבצע שינוי מהותי בליבת העסק, כך שהצרכנים לא ייאלצו לממן מכיסם עוולות כלפי האדם והטבע. "קחו לדוגמה חברת תה ישראלית. האם היא מספקת מידע לגבי מקור התה שלה, מה תנאי ההעסקה של המגדלים והאם יש לספקים אישור סחר הוגן? לא. היא מרשה לעצמה לנהוג כך, כי הציבור לא מפנה אליה מספיק שאלות. אנחנו מזמינים את כולם לשלוח מיילים, להתקשר וגם לשאול בחנות מתחת לבית 'האם יש מוצרי סחר הוגן?', ו'מה התנאים שבהם מיוצרים המוצרים שלכם?'".
סודות התעשייה
בינתיים, ייתכן שהשינוי יגיע מהזירה הבינלאומית. בשנים האחרונות מאמצים תאגידים גדולים עקרונות של סחר הוגן כחלק אינטגרלי מפעילותם, כאשר העקרונות האלו מהווים חלק ממדיניות ESG - אחריות חברתית, סביבתית ותאגידית, הכוללת גם סחר הוגן.
עסקים המאמצים מדיניות ESG מכירים בכך שלצד יצירת הרווחים יש להם אחריות לקדם ערכים חברתיים וסביבתיים. תוך עשור הגיע שיעור החברות הגדולות שמנהיגות מדיניות ESG לכ-90% מחברות ה-500 P&S, לעומת 20% בלבד בשנת 2011.
ומה בישראל? לפי חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף ב-BDO, "ישראל עדיין מפגרת בהשוואה למדינות המערב באימוץ מדיניות תאגידית של ESG. יחד עם זאת, בתקופה האחרונה ניכרת מגמה של גידול בהיקף החברות המאמצות מדיניות זו, ולפי אומדני BDO שיעורן צפוי לגדול השנה לכ-20%, לעומת 14% בלבד בשנה שעברה".
הדרך עוד ארוכה, אך ייתכן כי ניצני מודעות ושינוי מתחילים להראות בשטח. במסגרת שיתוף פעולה עם הארגון לקידום סחר הוגן בישראל, תסמן רשת טיב טעם מוצרי סחר הוגן בבולטות, כדי לאפשר לצרכנים לתמוך בהם. כך יסומנו, בין היתר, מוצרי מותג התה פוקה, כל הגלידות של בן&ג'ריס, מוצרי מילקה ו-VEGO, והשוקולדים של טוני שוקולונלי (TONYS) - שמאחוריהם יש סיפור מעניין.
העיתונאי ההולנדי טֶאוּן ואן דה קוֹאוּקֶן נחשף בשנת 2003 לסודות המושתקים של תעשיית הקקאו. כשהבין שחברות השוקולד הפופולריות רוכשות את חומרי הגלם שלהן ממדינות שבהן פועלי הקטיף מוחזקים בתנאי עבדות, ולעתים מדובר בילדים, הוא אכל 17 חפיסות שוקולד ותבע את עצמו בבית משפט, בתואנה שהפר זכויות אדם.
למרות שבבית המשפט סירבו לקבל את תביעתו, הוא קיווה לעורר את תעשיית השוקולד, ולגרום לאיזושהי חברה לייצר מותג של סחר הוגן. הוא אף פנה לחברת נסטלה, שמימנה באותו זמן את הסרט צ'רלי והשוקולדה, אך לא נענה.
ב-2005, כשהרגיש בודד במערכה, החליט ואן דה קואוקן לייסד מותג שוקולד הוגן משלו, ולקרוא לו טוני שוקולונלי. אחד המאפיינים הבולטים של המותג הוא שטבלת השוקולד איננה מחולקת לריבועים שווים וזהים בגודלם. הסיבה: כדי להזכיר לצרכן שאין שוויון בתעשיית השוקולד, ושהרווחים ממנה אינם מחולקים באופן שוויוני בין המעורבים בשרשרת ייצור.
בטוני שוקולונלי משלמים לחוות הגידול 20% יותר ממחירי הקקאו הרשמיים, ומפרישים 1% מההכנסות לקרן לחיזוק קהילת מגדלי הקקאו. כיום מדובר במותג פופולרי בעולם, שרק לאחרונה הודיע על הקמת מפעל שוקולד חדש, והעלאת כושר הייצור.