אסון הנפט מול מאוריציוס, באוגוסט. גיוסים גבוהים לקרנות המשקיעות ב־ESG / צילום: Associated Press, Gwendoline Defente
ועידת האקלים הבינלאומית שנערכה לאחרונה העלתה חזרה לראש סדר העדיפויות הגלובלי את נושא השמירה על הסביבה, שיש לו משמעויות פוליטיות, כלכליות וחברתיות. בעולם ההשקעות, נושא סביבה, חברה וממשל (ובקיצור, ESG) הפך להיות אחד מהתחומים המרכזיים שיש לתת עליהם את הדעת. היקף ההשקעות הגלובליות שנותן דגש על ESG גדל בשנים האחרונות בכ-20% בממוצע לשנה, עד לרמות הנוכחיות של יותר מ-35 טריליון דולר, ועם הערכות לגידול של עד 53 טריליון דולר ב-2025.
בטור זה נסקור מחקרים שבחנו האם משקיעים לוקחים בחשבון את נושא ה-ESG בתיקי ההשקעות שלהם, ובאיזה אופן הם משלבים שיקולים אלו. כמו כן, נבחן האם נכסים וקרנות עם דירוג ESG גבוה אכן מניבים תשואות גבוהות יותר ומשקפים סיכון נמוך יותר.
במחקר ראשון (הרצמרק וסוסמן, 2019) החוקרים בחנו מה קרה לאחר השקת דירוג הקיימות של מורנינגסטאר, חברת המידע ודירוג קרנות הנאמנות הגדולה בעולם. במרץ 2016 חשפה מורנינגסטאר דירוג שבנתה לכ-20 אלף קרנות נאמנות בהתאם לדירוג ה-ESG של החברות המוחזקות בכל אחת מהן, כשהן משוקללות לפי שווי ההחזקה.
כשנה לאחר פרסום הדירוג, הגיוסים לקרנות בעשירון העליון של דירוג הקיימות הגיעו ליותר מ-24 מיליארד דולר, בעוד שהפדיונות לקרנות בעשירון התחתון של הדירוג היו כ-12 מיליארד דולר. כלומר, ברגע שהמשקיעים יכלו להשוות באופן ברור ואחיד בין הקרנות בנושא ה-ESG, הם בחרו באופן מובהק בקרנות עם חשיפה משמעותית יותר למטרות ה-ESG.
מחקר נוסף (בולן, 2006) בחן את מידת הנאמנות שיש למשקיעים בקרנות נאמנות המתמקדות בהשקעות אחראיות (SRI). מהמחקר עולה כי התנודתיות בגיוסים והפדיונות של כספי משקיעים בקרנות SRI נמוכה בהרבה מאשר ביתר קרנות הנאמנות, במיוחד כתוצאה מרגישות נמוכה יחסית של פדיונות לאחר תשואות שליליות של קרנות SRI. קרי, משקיעים בקרנות SRI מייחסים תועלת לערכים שלהם, באופן שגורם להם להיות יותר "נאמנים".
השקעה לטווח ארוך
חשיבות ה-ESG איננה בלעדית למשקיעים בקרנות הנאמנות, והיא אף גבוהה יותר עבור הגופים המוסדיים. מחקר (קרוגר ושות', 2020) שערך סקר בקרב כ-440 אנשי השקעות ובכירים בגופים פיננסיים בעולם, ניתח את תפיסותיהם אודות סיכוני ה-ESG ובעיקר סביב משבר האקלים. מהסקר עולה כי החשיפה לסיכוני ESG איננה נתפסת כסיכון ארוך טווח אלא כסיכון מיידי, והיא משמעותית יותר אצל משקיעים בעל אופק השקעה ארוך.
עוד עולה מהסקר כי למנהלי השקעות מוסדיים ישנן שלוש מוטיבציות עיקריות להתחשבות במשבר האקלים. המוטיבציה הראשונה היא הגנה על מוניטין המשקיעים, השנייה היא שקיימת חובה מוסרית ואתית והשלישית היא שקיימות חובות נאמנות וחוקיות של מנהלי ההשקעות.
האם דירוגי ESG מובילים גם לתשואות עודפות? מצד אחד, לחברות עם דירוג ESG גבוה יש ביקוש גובר והולך ממשקיעים, והן עשויות להיחשב פחות מסוכנות, אולם מצד שני להטמעת פרקטיקות ESG יש עלות והיא גם מצמצמת הזדמנויות ההשקעה. לכן, לא ברור מראש האם השקעה בחברות אלו תניב תשואות גבוהות יותר.
מרבית המחקרים שבחנו האם השקעות ב-ESG מניבות תשואה עודפת לא מצאו עדויות חד משמעיות לכך שקרנות נאמנות עם דירוג ESG גבוה מניבות תשואות שונות משמעותית מאלה שאינן בעלות דירוג ESG גבוה (באוור ושות', 2005, סטין ושות', 2020, הרצמרק וסוסמן, 2019, פלאג וגרים, 2020 ועוד).
סיכון השקעה נמוך
בעוד הממצאים לגבי עדיפות התשואות בהשקעות ESG אינם חד משמעיים, לגבי היקף הסיכון בהשקעות ESG התמונה יותר ברורה. מהמחקרים עולה כי בחברות אשר שמות דגש על נושא ה-ESG, סיכון ההשקעה נמוך יותר. מחקר שבדק את הנושא (אלבקורקי ושות', 2019) הראה שלחברות בעלות דירוגי ESG גבוהים יותר יש פחות סיכון שיטתי, קרי בטא נמוכה יותר.
מחקר נוסף (אילן ושות', 2021) הראה שבמניות של חברות הקשורות לתעשיית הפחם, עלות ההגנה מפני ירידות חדות הינה גבוהה יותר, כפי שמשתקף באופציות על מניות אלו. החוקרים ציינו כי עלות זו עלתה כאשר היו יותר חששות סביב משבר האקלים, ודווקא ירדה כאשר טראמפ נבחר לנשיא.
במחקר אחר (אנגל ושות', 2020), החוקרים בחנו כיצד ניתן לגדר את סיכון האקלים בתיקי השקעות, משימה מאתגרת בהינתן הקושי לרכוש הגנות ביטוחיות כנגד סיכון זה. הם השתמשו בניתוח טקסטואלי על מנת לזהות חדשות בוול סטריט ג'ורנל אודות משבר האקלים, וזיהו חברות שיש להן מתאם שלילי לחדשות אלו, קרי דווקא עולות כאשר יש יותר חשש. באמצעות גידור דינמי, החוקרים הראו כי ניתן לבנות תיק המגן מפני מידע חדש ושלילי אודות משבר האקלים.
מהמחקרים שהוצגו כאן עולה כי נושא ה-ESG הופך להיות היבט חשוב בקבלת החלטות ההשקעה, הן בקרב משקיעים בקרנות נאמנות והן בקרב משקיעים מוסדיים. מבחינת הערך בהשקעות אלו, אין קונצנזוס במחקר הנוכחי מבחינת תשואות עודפות בהשקעות הממוקדות ב-ESG, אולם יש הסכמה רחבה יותר במחקר כי היבטי הסיכון הם טובים יותר.
למידע נוסף:
Hartzmark, S. M., & Sussman, A. B. (2019). Do investors value sustainability? A natural experiment examining ranking and fund flows. The Journal of Finance , 74 (6), 2789-2837
Bollen, N. P. (2007). Mutual fund attributes and investor behavior. Journal of Financial and Quantitative Analysis , 683-708
Krueger, P., Sautner, Z., & Starks, L. T. (2020). The importance of climate risks for institutional investors. The Review of Financial Studies , 33 (3), 1067-1111
Bauer, R., Koedijk, K., & Otten, R. (2005). International evidence on ethical mutual fund performance and investment style. Journal of Banking & Finance , 29 (7), 1751-1767.
Steen, M., Moussawi, J. T., & Gjolberg, O. (2020). Is there a relationship between Morningstar’s ESG ratings and mutual fund performance?. Journal of Sustainable Finance & Investment , 10 (4), 349-370
Plagge, J. C., & Grim, D. M. (2020). Have investors paid a performance price? Examining the behavior of ESG equity funds. The Journal of Portfolio Management , 46 (3), 123-140
Albuquerque, R., Koskinen, Y., & Zhang, C. (2019). Corporate social responsibility and firm risk: Theory and empirical evidence. Management Science , 65 (10), 4451-4469
Ilhan, E., Sautner, Z., & Vilkov, G. (2021). Carbon tail risk. The Review of Financial Studies , 34 (3), 1540-1571
Engle, R. F., Giglio, S., Kelly, B., Lee, H., & Stroebel, J. (2020). Hedging climate change news. The Review of Financial Studies , 33 (3), 1184-1216