מתפללים בסמוך למקום האסון בהר מירון
לפני שאומר את מה שאומר, אני חש צורך לצייד את הקוראים במספר הנחות יסוד:
הציבור החרדי הוא ציבור מאוד ממושמע. מאוד. אבל בהסתייגות חשובה אחת: רק כשהוא משוכנע עמוקות בהיגיון המנחה את ההנחיות ההן, ולא מזהה בהן סממני עוינות ורצון נסתר לחנך אותו מחדש. החינוך החרדי בנוי מיסודו על חינוך למשמעת עצמית וציות עיוור, גם כשקשה. אין בעיית ציות בציבור הנפלא הזה. נקודה.
שנית, ההנחיות הממסדיות באופן כללי, נתפרות במקרים רבים יותר לצרכי הציבור הכללי ופחות, אם בכלל, לצרכי המיעוט החרדי. ראינו את זה בתקופת הקורונה. זה לא בא מרוע, כמו שזה נובע מבורות ואי הכרה באורחות החיים החרדי וסדר העדיפויות שלו. אבל זה מה שמייצר לעיתים התנגשויות בלתי נמנעות. מצער מאוד, אבל גם בלתי נמנע.
ומכאן לאסון הנורא במירון: אם ננטרל את הרצון החבוי לעקוץ שוב את קשרי החרדים-ימין, ואת התשוקה הבולטת מדי לחנך את עדר הילידים האלה, המסקנה ברורה למדי: העסק במירון הפך לגדול מדי עבור חבורה חביבה, עם מלא רצון טוב, אבל נעדרת ניסיון מקצועי הנדרש לניהול אתר בסדר גודל שכזה.
זה הכל. הא ותו לא. זה לא רק המעבר הצר ההוא והשוטרים האטומים ההם. לא צריך להפליג למחוזות רחוקים והזויים. גם חיפוש אשמים בזמן שכזה אינו ממש במקום. כך האתר הזה כבר מתנהל עוד הרבה לפני קום המדינה.
כל כך מצער לראות שרוב המגיבים מהזירה הפוליטית והתקשורתית, אינם מסוגלים להצטמצם לכדי הלוגיקה הפשוטה וההגונה הזאת. פוליטיקאים שעד אתמול לא ידעו מי בדיוק קבור בהר, ולמה החרדים רוקדים שם במעגלים, מנצלים את הבמה המדממת הזאת לצורך חיסול חשבונות אישיים מתחת לחגורה. זה כל כך מאוס. אני מתאר לעצמי שגם אם הממשלה תחליט להעביר כספים לצורך ניהול האתר באופן הראוי, הם יהיו הראשונים כדי להתריע על סחיטת כספי ציבור בידי החרדים.
מה כן נדרש באופן מיידי? להעביר את ניהול האתר הקדוש, לפחות בכל מה שקשור לניהול בשטח, לידיים ממשלתיות. אם יש בעיות משפטיות, להתגבר עליהן בעזרת חוקי חירום - אין יותר חירום והצלת חיים מזה.
לא להפקיע אותו במובנו ה"ליברמני" רווי השנאה, ברוח המריצות הידועה. אלא לעשות זאת בהידברות מלאה ותוך כדי הבנה מלאה לאופיו וצרכיו של המקום. האתר חייב לשמור על אופיו כאתר תפילה נטו. לא אתר תיירות. לא עוד אתר קדוש שהופך לבן ערובה של בג"ץ ולכדור פינג פונג של קבוצות פוליטיות קנטרניות. הציבור החרדי כבר שבע מרורים מהחלטות משפטיות תקדימיות ששינו בן לילה את הצביון המסורתי של אותן מקומות.
רוב רובם של החרדים מייחלים לרגע הזה. יהיו כמה קולות, בעיקר מעבר לים, של אלו שממילא מעודדים התנגדות אוטומטית לכל יוזמה ממשלתית באשר היא. לא נראה לי שמישהו צריך להיבהל מאותן קריאות תגר. אנחנו מבקשים איפוא מראשי השלטון בכל לשון של בקשה: קחו את האתר הזה מאתנו! בנחישות אבל ברגישות. היום, לא מחר! ותבואו על הברכה.
הכותב הוא פובליציסט חרדי ובעל טור בשבועון החרדי 'משפחה