גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תרנגולות וכבשים דיגיטליים: עסקאות הבלוקצ'יין שמחזירות אותנו לעידן הבארטר

אם התפרסמתם באינטרנט בזכות יצירה דיגיטלית שזכתה לפופולריות רבה, יכול להיות שכדאי לכם לשקול להצטרף לטרנד ולמכור אותה כ-NFT ● התשלום מתבצע ביחידות של מטבעות דיגיטליים, שמוגדרים כנכס או סחורה, כך שעסקאות אלה מחזירות את ימי הבארטר - החלפת סחורות ללא כסף

היצירה EVERYDAYS של האומן Beeple. נמכרה כ־NFT ב־69 מיליון דולר / צילום: Shutterstock
היצירה EVERYDAYS של האומן Beeple. נמכרה כ־NFT ב־69 מיליון דולר / צילום: Shutterstock

סביר להניח כי השם לאינה מוריס אינו מוכר לרבים מקוראי מאמר זה, אך מעריצי הזמר ג'סטין ביבר מכירים היטב את פניה. פריים יחיד מתוך סרטון אהבה פיקטיבי לזמר, שבו העמידה פני מעריצה אובססיבית והעלתה לאינטרנט כהלצה, הפך ברבות הימים לאחד ה"ממים" האינטרנטיים המוכרים ביותר - Overly Attached Girlfriend.

לאינה, שנהנתה מעשר שנים כמעט של פרסום, אך ממעט מאוד הכנסה ישירה או עקיפה מה"מם" הנושא את פניה, החליטה להצטרף גם היא לטרנד ה-NFT (Non-fungible token), והצליחה למכור אותו בסכום דמיוני של לא פחות מ-411 אלף דולר לרוכשים מדובאי.

NFT הוא נכס דיגיטלי המבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין, המייצג יחידת ערך דיגיטלית חסרת תחליף. מחזיק הנכס אינו זכאי בהכרח לבלעדיות עליו, לתזרים הכנסות ממנו או לקבלת כל שליטה בו, אלא רק באסמכתה לכך שהנכס הספציפי הזה שייך לו. במקרה הנ"ל, תמונתה המפורסמת של לאינה ניתנת לצפייה ולהורדה באינטרנט על-ידי כל אדם, ולרוכש ה-NFT אין דרך, או זכות, למנוע זאת.

כמו במקרה של ה-NFT המפורסם של יצירתו של האמן Beeple, אשר נמכרה בסכום לא נתפס של כ-69 מיליון דולר, מדובר ביצירה דיגיטלית אשר מלכתחילה קיימת רק במרחב הדיגיטלי, וכל אדם יכול למצוא אותה באינטרנט ולהשתמש בה כרקע למחשב או להדפיס אותה ולתלות אותה על קיר ביתו מבלי לשלם דבר.

מכירת ה-NFT של Overly Attached Girlfriend אינה מחדשת הרבה, היא לא ה"מם" הראשון שנמכר כ-NFT וגם לא העסקה היקרה ביותר. המכירה מעוררת עניין בעיקר עקב פופולריות ה"מם" המדובר, והיותם של ה-NFT's ה-Buzz Word של הרגע.

 

נכס או סחורה, אבל לא כסף של מדינות

אבל מה שבאמת מעניין מבחינה כלכלית הוא צורת התשלום בגינה ובגין עסקאות NFT אחרות. התשלום שאותו העביר הרוכש אומנם נקוב בדולרים, אך המחיר עצמו היה 200 יחידות מהמטבע הדיגיטלי הפופולרי את'ר (Ether), שנכון לרגעי המכירה היו שוות 411 אלף דולר (שווי שהאמיר ל-470 אלף דולר בזמן כתיבת שורות אלו). לאינה אינה לבד. גם Beeple קיבל את רוב התמורה עבור יצירתו, אם לא את כולה, במטבעות דיגיטליים, וכך גם רוב מוכרי ה-NFT.

את'ר, ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים, מוגדרים כנכס או סחורה לפי חוקי המס בארצות הברית, אך לא ככסף פיאט - כסף של מדינות. אם כך, מה שליאנה ויוצרי NTF רבים אחרים לוקחים בו חלק בלי יודעין הוא בעצם עסקאות בארטר (החלפת סחורות), אותה שיטת מסחר שבה אין מוצר חליפין מוניטרי קבוע, הלוא הוא כסף.

שיטת מסחר זו קדמה למערכת המוניטרית הידועה לנו, וידועה גם ממצבים שבהם המערכת המוניטרית אינה מתפקדת כראוי, כגון תקופת הצנע בישראל והאינפלציה הקיצונית של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בעולם של עסקאות בארטר יש לא מעט בעיות מהותיות: קשה לווסת כמויות (כבשה שווה שתי תרנגולות, אבל אם יש לי רק תרנגולת אחת, לא אוכל לקנות חצי כבשה); תמיד צריך למצוא צד שרוצה לקחת חלק בעסקה בלי קשר למחיר (אומנם יש לי שתי תרנגולות, אבל אני צריך למצוא מישהו עם כבשים שצריך תרנגולות); וכמובן, קביעת המחיר מאוד גמישה וסובייקטיבית (אם אני עורך חתונה וחייב כבשה, אני מוכן לשלם ארבע תרנגולות במקום שתיים, בעוד שאדם אחר בכלל לא היה מסכים לשלם יותר מתרנגולת אחת).

קיימים NFT רבים על סוגים שונים של רכוש דיגיטלי, החל מאלבומי מוזיקה ממוספרים ועד שטחי נדל"ן יוקרתיים בעולמות הווירטואליים של משחקי מחשב. ה-NFT הינו במהותו חסר תחליף וייחודי, לכן התמחור שלו מאוד סובייקטיבי.

בדומה ליצירות אומנות פיזיות, למחיר שאותו בוחר רוכש כזה או אחר לשלם יש אלמנט רגשי שלא ניתן לכימות. אבל בניגוד ליצירות אומנות פיזיות, שאותן בעלי היצירה יכולים לשמור לעצמם, או לגבות תשלום על הצגתן בפומבי, יצירות האומנות הדיגיטליות מופצות באינטרנט, וכל אדם יכול להיחשף ליצירה עצמה בלי תיווך של בעליה, לכן גם האלמנט של נדירותן מוטל בספק.

בניגוד לעסקה בדולר או באירו, ובדומה לכל סחורה דיגיטלית, גם תמחור של מטבעות דיגיטליים הוא נושא מורכב. למטבעות דיגיטליים רבים כמו ביטקוין יש כמות סופית, כך שגם הם נדירים במהותם, ואספקתם אינה אינסופית.

המטבעות חשופים לגורמים ספקולטיביים רבים שמקנים להם את התנודתיות הידועה במחירם, אשר יכול לזנק עשרות ומאות אחוזים בזמן קצר, לכן בעל מטבעות המחליפם תמורת סחורה אחרת, אם זה NFT או מטבע אחר, מביא בחשבון גם את ההפסד האלטרנטיבי שלו מהחלפתם בסחורה שמחירה אולי לא יאמיר בהתאם.

מעבר לכך, היות שמטבעות דיגיטליים הם סחורה, החלפתם בכסף פיאט, או בסחורה אחרת (דיגיטלית או פיזית), נחשבת בארה"ב כאירוע מס הדורש תשלום רווחי הון, אשר גם אותם יש להביא בחשבון.

למרות חבלי הלידה והקשיים, המשך עליות השערים של סחורות דיגיטליות, וחותמת ההכשר מצד חברות ובנקים גדולים, מושכים את תשומת הלב של יותר ויותר משקיעים הרוצים להיחשף לשוק זה.

 

בצעדי ענק אל עבר המיינסטרים

ואכן, עולם הבארטר הדיגיטלי מתקדם בצעדי ענק אל המיינסטרים עם שני מאורעות משמעותיים. הראשון הוא הנפקתה של Coinbase, הבורסה הגדולה בעולם למסחר במטבעות דיגיטליים, ודה-פאקטו בורסת הסחורות הגדולה בעולם לפי שווי שוק, שבה ניתן לסחור בלא פחות מ-50 מטבעות דיגיטליים שונים. המאורע השני הוא כניסתו הצפויה של גארי גאנסלר, פרופסור מ-MIT, המתמחה בטכנולוגיית בלוקצ'ין, לתפקיד יושב ראש רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC).

עוד לפני מינויו הכריז גאנסלר כי הוא רואה את הסחורות הדיגיטליות כמעודדות קדמה, וכי בכוונתו לדחוף את מיסודן בתפקידו החדש. עד היום לא אישרה ה-SEC הנפקת קרנות סל על סחורות דיגיטליות, בעיקר עקב העובדה כי המסחר בהן לא בוצע בשוק המפוקח על-ידי הרגולציה, אבל הנפקתה של Coinbase משנה את התמונה.

בתור חברה סחירה, היא ופעילותה כפופות לרגולטור האמריקאי, לכן, מרגע שהונפקה, הפך השוק הגדול בעולם למסחר בסחורות דיגיטליות למבוקר על-ידי ה-SEC . זהו צעד משמעותי בדרך לאישור קרנות סל על הביטקוין ועל נכסים אחרים, והפיכתם לנגישים עוד יותר עבור הציבור הרחב, ובעיקר עבור המשקיעים המוסדיים האמריקאיים, אשר בהעדר דרכי השקעה ממוסדות, כמעט אינם חשופים לתחום זה.

עם זאת, חשוב לציין כי עולם הסחורות הדיגיטליות וטכנולוגיית הבלוקצ'יין, המשמשים כסנונית ראשונה בעתידו של המסחר העולמי, מתנהלים כיום ללא חוקים או פיקוח רגולטורי מספק, ועל כן טומנים בחובם סיכונים אתיים ומוניטריים רבים, אף על פי שהבורסה שבה מבוצע המסחר נמצאת תחת פיקוח.

סחורות דיגיטליות הנרכשות ונמכרות באנונימיות וללא מעקב מלבות פשיעה דיגיטלית, מאפשרות העברת תשלום עבור סחורות פיזיות אסורות ואף עלולות לערער את יציבות המערכת המוניטרית במדינות שונות. לכן ניתן להניח כי הגעתה של הרגולציה לתחום הזה תהיה ברכה וקללה כאחד.

עד לאישור המיוחל של ה-SEC לקרנות סל תחת רגולציה אמריקאית, החשיפה לסחורות דיגיטליות יכולה להיעשות בצורת השקעה ישירה באותן סחורות, או דרך חוזים עתידיים על מטבעות מובילים, אולם הדרך הפשוטה יותר, שאינה מחייבת את קניית הנכס, את תפעולו ואת ההשקעה בצורך ההולך וגובר באבטחה שלו, היא השקעה דרך קרנות סל שהונפקו לאחרונה בקנדה, כגון BTCC ,EBIT ו-BTCX, על מטבע הביטקוין, הנסחרות בטורונטו וכפופות לרגולציה הקנדית.

הכותבים הם מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים ומנהל השקעות ראשי של קופות הגמל באינפיניטי. המידע המופיע במאמר ניתן כמידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או מיסויי וכן אין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסיים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

איך נראים חייו של שופט בהאג שהחליט להוציא צו מעצר לנתניהו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: השלכות הסנקציות האמריקאיות על שופטי ההאג הפעילים בהליכים נגד ישראל, סקר חדש בגרמניה מצביע על שינוי שלילי בעמדות כלפי ישראל וסימנים להיחלשות שיתוף הפעולה הביטחוני עם בריטניה ● כותרות העיתונים בעולם

נשיא ומנכ''ל ICL אלעד אהרונסון בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ICL: כ־400 מיליון איש מקבלים את המזון שלהם בזכות המוצרים שלנו

על רקע שינוי הזיכיון בים המלח, מנכ"ל ונשיא ICL אלעד אהרונסון הציג בוועידת ישראל לעסקים של גלובס את פעילות החברה כפתרון לאתגרי ביטחון המזון העולמי ● "ביל גייטס אומר כי בין 40%-50% מתושבי כדור הארץ חבים את היכולת שלהם לחיות לשימוש ההולך וגובר של דשנים"

יבגני דיברוב בוועידת ישראל / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ארמיס: "יש לנו יש עוד עבודה קשה כדי להגיע להנפקה"

דיברוב הציב בועידת ישראל לעסקים של גלובס את היעד של החברה להנפקה: "600 או 700 מיליון דולר בהכנסות" ● לשאלה אם מהפכת ה־AI תוביל לצמצום מקומות העבודה בחברה, השיב: "היא תהפוך את הארגון ליותר יעיל"

הישראליות בוול סטריט / צילום: באדיבות נאייקס, אלן צצקין, נאבן

הישראלית שצנחה במעל 20% בעקבות הדוחות, וזו שהתאוששה מהשפל

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● פלטפורמת בניית האתרים Wix נפלה בכ-24% מאז שפרסמה את דוחותיה, על רקע ירידה שנרשמה בשולי הרווח ● מנגד, נאייקס קפצה בשיעור דו־ספרתי לאחר הדוחות ● נאבן התאוששה מעט, לאחר שנפלה במעל 40% מאז הנפקתה בחודש שעבר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שייפלו היום בתל אביב, ובכיר הפד שהקפיץ את וול סטריט

יום המסחר בתל אביב ייפתח בירידות שערים, על רקע הסנטימנט השלילי בוול סטריט והמתיחות הביטחונית בצפון ובדרום ● בעיצומם של ימים תנודתיים במיוחד בוול סטריט, דברים שנשא נשיא הפד בניו יורק הזניקו את ההסתברות להורדת ריבית בארה"ב בשיעור של עשרות אחוזים ● ביום שני הקרוב, בנק ישראל צפוי לבצע הפחתת ריבית ● וגם: המיליארדר הפרו־ישראלי ששוקל ללכת להנפקה בוול סטריט

גיל שויד בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

האזהרה של גיל שויד: "שוק הסייבר מנותק"

בצל התמחור הגבוה של חברות סייבר והעניין מצד ענקיות הטכנולוגיה, יו"ר צ'ק פוינט גיל שויד מספר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, על האתגרים שמספקת הבינה המלאכותית לתחום, ועונה לשאלה האם הוא מתכנן לשוב לקדמת הבמה ● "בשנת 2001 הייתה בועה בעקבות מהפכת האינטרנט, אבל 20 שנה אחרי האינטרנט עדיין חי ובועט"

חנן שטיינהרט בוועידת ישראל לעסקים / צילום: ש

חנן שטיינהרט: "שוק האג"ח האמריקאי הוא סכנת נפשות, הבינה המלאכותית לא תציל אותנו בזמן"

בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, אמר חנן שטיינהרט כי החוב האמריקאי גדל בשני טריליון דולר בחודשים האחרונים, וכי הריבית על החוב גבוהה משמעותית מקצב הצמיחה הכלכלית ● "הריבית על כל החוב האמריקאי היא פי שלוש וחצי מהגידול בתל"ג בשנה", ציין בדבריו

מימין: אסף זגריזק, שאול שניידר ועמית לנג בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: רפי קוץ

יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר: "אני לא מתנגד להנפקה"

שניידר אמר את הדברים בשיחה בנושא התשתיות הקריטיות של ישראל בוועידת ישראל לעסקים של גלובס ● מנכ"ל מקורות עמית לנג: "יש לישראל פוטנציאל להיות ספקית מים לסוריה וכך ליצור מארג גאו-פוליטי"

מנכ''ל דוראל, יוני חנציס, בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל קבוצת דוראל: "כל מתקן אנרגיה מתחדשת שנכנס לפעולה מוריד לכולם את חשבון החשמל"

יוני חנציס שוחח במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס על החשיבות של תחום האנרגיה המתחדשת למשק החשמל וכן על פעילותה של דוראל בארץ ובעולם ● "שוק החשמל העולמי חייב אגירה לשעות שאחרי שהשמש שוקעת. בלי זה, לא נוכל לוותר על התלות באנרגיה קונבנציונלית"

עו''ד ג'ייסון גרינבלט / צילום: תמר מצפי

האם הפסקת האש תחזיק מעמד ומה הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה? יועצו של טראמפ לשעבר מדבר

ג’ייסון גרינבלט, לשעבר שליחו של הנשיא דונלד טראמפ למזרח התיכון ומאדריכלי הסכמי אברהם, הגיע כאורח מיוחד לערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים ● הוא מסביר כיצד 7 באוקטובר שינה את האזור, מה ישראל תיאלץ לעשות מול חמאס ועד כמה ריאלי חידוש המגעים עם סעודיה

אלונה בר און בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "גלובס, כמו הכלכלה הישראלית, הוא סיפור של חוסן מול האתגרים"

מו"ל גלובס אלונה בר און דיברה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על ימיו הראשונים של העיתון ב-1983 זמן קצר לאחר קריסת הבורסה, על האתגרים במציאות שמשתנה ללא הרף ועל ההתמקדות בסיקור מקצועי ואמין ● "הכלכלה הישראלית חשובה לנו מאוד, וזו גם התמה של גלובס", אמרה

יו'' אגד אמיר לוי / צילום: שלומי יוסף

יו"ר אגד אמיר לוי על הנפקה אפשרית: "זו חברה קלאסית לשוק ההון"

אמיר  לוי התארח בוועידת ישראל לעסקים של גלובס וקרא למנות בדחיפות ממונה חדש לאגף התקציבים, להימנע מתוספות מוגזמות לתקציב הביטחון - ורמז כי אגד במסלול להנפקה, אחרי השבחתה: "אנחנו מחזקים את הממשל התאגידי" ● על משבר התחבורה בישראל: "צריך לשטוף את המדינה עם נתיבי תחבורה ציבורית ולצאת במכרז אגרות הגודש"

מימין: אלה לוי וינריב, שרית זוסמן ושירה שפירא / צילום: רמי זרנגר

"להחליט לשים זרקור על הדברים הטובים": שירה שפירא ושרית זוסמן בשיחה על שכול והכוח להמשיך הלאה

חברי הילדות ענר שפירא ז"ל, רס"ל בן זוסמן ז"ל והירש גולדברג פולין ז"ל, הפכו לסמל לגבורה בעקבות אירועי 7.10 ● האימהות של שניים מהם, שירה שפירא ושרית זוסמן, הגיעו לוועידת ישראל לעסקים של גלובס כדי לספר עליהם, על הדרך להמשיך הלאה ועל החשיבות של עשייה חיובית בחברה

אל''מ במיל' ניצן אלון בוועידת ישראל / צילום: כדיה לוי

"שנתיים של סערת רגשות": האלוף ניצן אלון מדבר לראשונה על מפקדת השבויים והנעדרים

ראש מפקדת השבויים והנעדרים סיפר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על מאמצי שחרור החטופים בשנתיים האחרונות, המתיחות מול הדרג המדיני והתוכניות שלו להתחלה החדשה באזרחות ● "למדינת ישראל יש אחריות לתקן את מה שאפשר. אנחנו נמצאים בתחילתו של ריפוי ושיקום שממנו אפשר לצמוח"

ינון קרייז, מנכ''ל ויו''ר ענקית הצעצועים מאטל, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל ענקית הצעצועים מאטל: "התחלנו להסתכל על אנשים שקונים את המוצרים שלנו כמעריצים ולא כצרכנים"

ינון קרייז, מנכ"ל ויו"ר ענקית הצעצועים מאטל, השתתף בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים של גלובס ● הוא התייחס להצטרפותו לחברה ב-2018, לאחר שהתחלפו 3 מנכ"לים ברציפות, דיבר על השינוי האסטרטגי שהביא לחברה ועל הצלחת הסרט "ברבי" ● "מאטל מתוארת בתסריט כחברה הכי גרועה בקורפורייט האמריקאי, והתפקיד שלי כמנכ"ל החברה מגולם כשוביניסט - וזה עבד"

''כסף על הרצפה'' / צילום: Shutterstock

"כסף על הרצפה": האם גל ההנפקות של תל אביב בדרך להפוך לצונאמי?

אחרי שלוש שנות בצורת, שוק ההנפקות של ת"א התעורר לחיים עם קרוב ל–20 חברות חדשות שהצטרפו לבורסה ● מה השתנה, האם הגל הנוכחי יהפוך לצונאמי, וגם: למה כולם רוצים להחזיק פתאום בחברת חיתום ● גלובס צולל למהפכה של הבורסה: "לא נגיע ל־100 הנפקות כמו ב־2021, אבל יהיו כמה עשרות חברות גדולות שינפיקו"

מנכ''ל אלקטרה מוצרי צריכה צביקה שווימר בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה צביקה שווימר: "הצריכה בישראל חזקה, אבל אין מספיק שטחי מסחר"

בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, אמר מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, צביקה שווימר, כי הוא קרא לקובעי המדיניות להאיץ פיתוח אזורי - בפרט בצפון ● "הצעתי להפוך את קריית שמונה לשלוש שנים ל'עיר ללא מע"מ', כמו אילת. זה היה מצית את המסחר ומחזיר חיים לאזור. בינתיים זה לא מתקדם"

מנכ''ל בזק, ניר דוד, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל בזק: "ביטול ההפרדה המבנית יעשה שינוי משמעותי וישפיע על יוקר המחיה"

ניר דוד, מנכ"ל בזק, אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "ישראל יכולה להפוך לצומת תקשורת עולמי, וזו הזדמנות גדולה" ● הוא הוסיף כי המשקיעים הזרים חוזרים לישראל: "הפוטנציאל עומד להתפוצץ"

מנכ''ל שיכון ובינוי, עמית בירמן, בוועידת ישראל לעסקים 2025

מנכ"ל שיכון ובינוי: "אסור להכניס חברות בבעלות ממשלה זרה לפרויקטי תשתית אסטרטגיים"

עמית בירמן, מנכ"ל שיכון ובינוי, הזהיר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "אנחנו ב-6 באוקטובר של השתלטות מדינות זרות על התשתיות הלאומיות האסטרטגיות של המדינה. אסור לתת לזה לקרות"

מנכ''ל קבוצת הפניקס, אייל בן סימון, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

אייל בן סימון: "הפניקס היא מחוללת התחרות המרכזית בעולם הפיננסי"

מנכ"ל הפניקס אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי עוד לפני הכלכלה, "אנו חייבים להבין שמדינת ישראל צריכה תוכנית ארוכת-טווח" ● לגבי החוסן של הכלכלה הישראלית הוא טוען: "הרבה מדינות היו רוצות יחס חוב-תוצר כמו שלנו" ● וגם: מה הוא חושב לגבי הכוח של המתווכים הפיננסיים בישראל?