גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תרנגולות וכבשים דיגיטליים: עסקאות הבלוקצ'יין שמחזירות אותנו לעידן הבארטר

אם התפרסמתם באינטרנט בזכות יצירה דיגיטלית שזכתה לפופולריות רבה, יכול להיות שכדאי לכם לשקול להצטרף לטרנד ולמכור אותה כ-NFT ● התשלום מתבצע ביחידות של מטבעות דיגיטליים, שמוגדרים כנכס או סחורה, כך שעסקאות אלה מחזירות את ימי הבארטר - החלפת סחורות ללא כסף

היצירה EVERYDAYS של האומן Beeple. נמכרה כ־NFT ב־69 מיליון דולר / צילום: Shutterstock
היצירה EVERYDAYS של האומן Beeple. נמכרה כ־NFT ב־69 מיליון דולר / צילום: Shutterstock

סביר להניח כי השם לאינה מוריס אינו מוכר לרבים מקוראי מאמר זה, אך מעריצי הזמר ג'סטין ביבר מכירים היטב את פניה. פריים יחיד מתוך סרטון אהבה פיקטיבי לזמר, שבו העמידה פני מעריצה אובססיבית והעלתה לאינטרנט כהלצה, הפך ברבות הימים לאחד ה"ממים" האינטרנטיים המוכרים ביותר - Overly Attached Girlfriend.

לאינה, שנהנתה מעשר שנים כמעט של פרסום, אך ממעט מאוד הכנסה ישירה או עקיפה מה"מם" הנושא את פניה, החליטה להצטרף גם היא לטרנד ה-NFT (Non-fungible token), והצליחה למכור אותו בסכום דמיוני של לא פחות מ-411 אלף דולר לרוכשים מדובאי.

NFT הוא נכס דיגיטלי המבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין, המייצג יחידת ערך דיגיטלית חסרת תחליף. מחזיק הנכס אינו זכאי בהכרח לבלעדיות עליו, לתזרים הכנסות ממנו או לקבלת כל שליטה בו, אלא רק באסמכתה לכך שהנכס הספציפי הזה שייך לו. במקרה הנ"ל, תמונתה המפורסמת של לאינה ניתנת לצפייה ולהורדה באינטרנט על-ידי כל אדם, ולרוכש ה-NFT אין דרך, או זכות, למנוע זאת.

כמו במקרה של ה-NFT המפורסם של יצירתו של האמן Beeple, אשר נמכרה בסכום לא נתפס של כ-69 מיליון דולר, מדובר ביצירה דיגיטלית אשר מלכתחילה קיימת רק במרחב הדיגיטלי, וכל אדם יכול למצוא אותה באינטרנט ולהשתמש בה כרקע למחשב או להדפיס אותה ולתלות אותה על קיר ביתו מבלי לשלם דבר.

מכירת ה-NFT של Overly Attached Girlfriend אינה מחדשת הרבה, היא לא ה"מם" הראשון שנמכר כ-NFT וגם לא העסקה היקרה ביותר. המכירה מעוררת עניין בעיקר עקב פופולריות ה"מם" המדובר, והיותם של ה-NFT's ה-Buzz Word של הרגע.

 

נכס או סחורה, אבל לא כסף של מדינות

אבל מה שבאמת מעניין מבחינה כלכלית הוא צורת התשלום בגינה ובגין עסקאות NFT אחרות. התשלום שאותו העביר הרוכש אומנם נקוב בדולרים, אך המחיר עצמו היה 200 יחידות מהמטבע הדיגיטלי הפופולרי את'ר (Ether), שנכון לרגעי המכירה היו שוות 411 אלף דולר (שווי שהאמיר ל-470 אלף דולר בזמן כתיבת שורות אלו). לאינה אינה לבד. גם Beeple קיבל את רוב התמורה עבור יצירתו, אם לא את כולה, במטבעות דיגיטליים, וכך גם רוב מוכרי ה-NFT.

את'ר, ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים, מוגדרים כנכס או סחורה לפי חוקי המס בארצות הברית, אך לא ככסף פיאט - כסף של מדינות. אם כך, מה שליאנה ויוצרי NTF רבים אחרים לוקחים בו חלק בלי יודעין הוא בעצם עסקאות בארטר (החלפת סחורות), אותה שיטת מסחר שבה אין מוצר חליפין מוניטרי קבוע, הלוא הוא כסף.

שיטת מסחר זו קדמה למערכת המוניטרית הידועה לנו, וידועה גם ממצבים שבהם המערכת המוניטרית אינה מתפקדת כראוי, כגון תקופת הצנע בישראל והאינפלציה הקיצונית של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בעולם של עסקאות בארטר יש לא מעט בעיות מהותיות: קשה לווסת כמויות (כבשה שווה שתי תרנגולות, אבל אם יש לי רק תרנגולת אחת, לא אוכל לקנות חצי כבשה); תמיד צריך למצוא צד שרוצה לקחת חלק בעסקה בלי קשר למחיר (אומנם יש לי שתי תרנגולות, אבל אני צריך למצוא מישהו עם כבשים שצריך תרנגולות); וכמובן, קביעת המחיר מאוד גמישה וסובייקטיבית (אם אני עורך חתונה וחייב כבשה, אני מוכן לשלם ארבע תרנגולות במקום שתיים, בעוד שאדם אחר בכלל לא היה מסכים לשלם יותר מתרנגולת אחת).

קיימים NFT רבים על סוגים שונים של רכוש דיגיטלי, החל מאלבומי מוזיקה ממוספרים ועד שטחי נדל"ן יוקרתיים בעולמות הווירטואליים של משחקי מחשב. ה-NFT הינו במהותו חסר תחליף וייחודי, לכן התמחור שלו מאוד סובייקטיבי.

בדומה ליצירות אומנות פיזיות, למחיר שאותו בוחר רוכש כזה או אחר לשלם יש אלמנט רגשי שלא ניתן לכימות. אבל בניגוד ליצירות אומנות פיזיות, שאותן בעלי היצירה יכולים לשמור לעצמם, או לגבות תשלום על הצגתן בפומבי, יצירות האומנות הדיגיטליות מופצות באינטרנט, וכל אדם יכול להיחשף ליצירה עצמה בלי תיווך של בעליה, לכן גם האלמנט של נדירותן מוטל בספק.

בניגוד לעסקה בדולר או באירו, ובדומה לכל סחורה דיגיטלית, גם תמחור של מטבעות דיגיטליים הוא נושא מורכב. למטבעות דיגיטליים רבים כמו ביטקוין יש כמות סופית, כך שגם הם נדירים במהותם, ואספקתם אינה אינסופית.

המטבעות חשופים לגורמים ספקולטיביים רבים שמקנים להם את התנודתיות הידועה במחירם, אשר יכול לזנק עשרות ומאות אחוזים בזמן קצר, לכן בעל מטבעות המחליפם תמורת סחורה אחרת, אם זה NFT או מטבע אחר, מביא בחשבון גם את ההפסד האלטרנטיבי שלו מהחלפתם בסחורה שמחירה אולי לא יאמיר בהתאם.

מעבר לכך, היות שמטבעות דיגיטליים הם סחורה, החלפתם בכסף פיאט, או בסחורה אחרת (דיגיטלית או פיזית), נחשבת בארה"ב כאירוע מס הדורש תשלום רווחי הון, אשר גם אותם יש להביא בחשבון.

למרות חבלי הלידה והקשיים, המשך עליות השערים של סחורות דיגיטליות, וחותמת ההכשר מצד חברות ובנקים גדולים, מושכים את תשומת הלב של יותר ויותר משקיעים הרוצים להיחשף לשוק זה.

 

בצעדי ענק אל עבר המיינסטרים

ואכן, עולם הבארטר הדיגיטלי מתקדם בצעדי ענק אל המיינסטרים עם שני מאורעות משמעותיים. הראשון הוא הנפקתה של Coinbase, הבורסה הגדולה בעולם למסחר במטבעות דיגיטליים, ודה-פאקטו בורסת הסחורות הגדולה בעולם לפי שווי שוק, שבה ניתן לסחור בלא פחות מ-50 מטבעות דיגיטליים שונים. המאורע השני הוא כניסתו הצפויה של גארי גאנסלר, פרופסור מ-MIT, המתמחה בטכנולוגיית בלוקצ'ין, לתפקיד יושב ראש רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC).

עוד לפני מינויו הכריז גאנסלר כי הוא רואה את הסחורות הדיגיטליות כמעודדות קדמה, וכי בכוונתו לדחוף את מיסודן בתפקידו החדש. עד היום לא אישרה ה-SEC הנפקת קרנות סל על סחורות דיגיטליות, בעיקר עקב העובדה כי המסחר בהן לא בוצע בשוק המפוקח על-ידי הרגולציה, אבל הנפקתה של Coinbase משנה את התמונה.

בתור חברה סחירה, היא ופעילותה כפופות לרגולטור האמריקאי, לכן, מרגע שהונפקה, הפך השוק הגדול בעולם למסחר בסחורות דיגיטליות למבוקר על-ידי ה-SEC . זהו צעד משמעותי בדרך לאישור קרנות סל על הביטקוין ועל נכסים אחרים, והפיכתם לנגישים עוד יותר עבור הציבור הרחב, ובעיקר עבור המשקיעים המוסדיים האמריקאיים, אשר בהעדר דרכי השקעה ממוסדות, כמעט אינם חשופים לתחום זה.

עם זאת, חשוב לציין כי עולם הסחורות הדיגיטליות וטכנולוגיית הבלוקצ'יין, המשמשים כסנונית ראשונה בעתידו של המסחר העולמי, מתנהלים כיום ללא חוקים או פיקוח רגולטורי מספק, ועל כן טומנים בחובם סיכונים אתיים ומוניטריים רבים, אף על פי שהבורסה שבה מבוצע המסחר נמצאת תחת פיקוח.

סחורות דיגיטליות הנרכשות ונמכרות באנונימיות וללא מעקב מלבות פשיעה דיגיטלית, מאפשרות העברת תשלום עבור סחורות פיזיות אסורות ואף עלולות לערער את יציבות המערכת המוניטרית במדינות שונות. לכן ניתן להניח כי הגעתה של הרגולציה לתחום הזה תהיה ברכה וקללה כאחד.

עד לאישור המיוחל של ה-SEC לקרנות סל תחת רגולציה אמריקאית, החשיפה לסחורות דיגיטליות יכולה להיעשות בצורת השקעה ישירה באותן סחורות, או דרך חוזים עתידיים על מטבעות מובילים, אולם הדרך הפשוטה יותר, שאינה מחייבת את קניית הנכס, את תפעולו ואת ההשקעה בצורך ההולך וגובר באבטחה שלו, היא השקעה דרך קרנות סל שהונפקו לאחרונה בקנדה, כגון BTCC ,EBIT ו-BTCX, על מטבע הביטקוין, הנסחרות בטורונטו וכפופות לרגולציה הקנדית.

הכותבים הם מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים ומנהל השקעות ראשי של קופות הגמל באינפיניטי. המידע המופיע במאמר ניתן כמידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או מיסויי וכן אין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסיים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

ארגון הטרור חמאס / צילום: Shutterstock

הקולות מעזה מוכיחים: "חמאס ממשיך לגייס פעילים ונמצא בכל מקום"

ארגון הטרור חמאס מגייס מחדש פעילים, מחזיר נוכחות חמושה למרחבים הציבוריים ומבסס מחדש שליטה באמצעות סחיטה, מעצרים והפחדה ● מקורות בחמאס: מתקיימות שיחות רציניות לסלילת הדרך למו"מ על השלב השני ● חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● עדכונים שוטפים

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

גיוס חרדים: האם השיטה של יאיר לפיד הצליחה?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר