ניר חפץ / צילום: שלומי יוסף
בשבועות האחרונים התובעת עו"ד יהודית תירוש והסנגורים של ראש הממשלה ובני הזוג אלוביץ', עו"ד בעז בן-צור ועורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, מנהלים מערכה בבית המשפט המחוזי בירושלים סביב עדותו של עד התביעה הראשון והמרכזי אילן ישועה.
מטבע הדברים, עיני כל נשואות למתחולל בתוך אולם הדיונים, אולם מומלץ לשים לב לתהליכים משמעותיים שמתרחשים מחוץ לכותלי בית המשפט. ממש במקביל לשמיעת העדויות של ישועה, מנהלים עדי התביעה בפרשת 4000 מערכה משל עצמם, בעיקר ברשתות החברתיות.
העדים הרגישים ביותר לשימור בכל הליך פלילי הם עדי המדינה. מטבע הדברים, מופעל עליהם הכי הרבה לחץ מצד הנאשמים ותומכיהם, הם בסערת רגשות מתמדת, ולכל אורך ההליך יש חשש שיעשו "אחורה פנה" או שלא יספקו את "הסחורה".
נתחיל אם כן בשני עדי המדינה בפרשת 4000: ניר חפץ ושלמה פילבר.
לאחרונה החל חפץ להגביר את קצב הפרסומים שלו ברשתות החברתיות. בלשון המעטה, הכיוון אליו נוטה חפץ לא צפוי לגרום להנאה מרובה לתביעה, שגם ככה תצטרך להזיע בסיוע עדויותיו להוכחת אשמת ראש הממשלה נתניהו. לפני יומיים צייץ ניר חפץ על מיקי זוהר "נתגעגע ממחר לסטאר קווליטי של יו"ר הוועדה המסדרת. לסגנון המעודן. המוח החריף. הזוהר האינטלקטואלי".
מפעם לפעם, מבליח חפץ התנגדות מאוד עזה לראש הממשלה נתניהו, לרעייתו שרה ואף לליכוד. למרות הביקורת העזה על הליכוד ובני הזוג נתניהו, מדובר במתנה שמוקרבת על שולחנו של נתניהו. חפץ הוא אחד העדים הכי משמעותיים להוכחת המודעות של נתניהו ליחסי השוחד בינו לבין אלוביץ'. אם חפץ בז לבני הזוג נתניהו ומחפש להקניטם, עם ספקולציות וקונספירציות, הדבר ישליך ישירות על המהימנות שלו בנוגע להפללת נתניהו.
הדבר רחוק מלהיות עניין של מה בכך. קחו לדוגמה את הציוץ הזה של ניר חפץ נגד שרה נתניהו מ-23 באפריל. "שאלת טריוויה לסוף השבוע - מה מסבירה שרה לליהיא: 1. היא לא מסבירה כלום, זו סתם כימיה ממבט ראשון. 2. על עבודתה כפסיכולוגית בבית ספר בירושלים. 3. על יאיר. 4. על מבנה המעון הרעוע בבלפור ואיך מדליקים את הדוד .5. איפה להטמין "מוקשים" כשהבית יעבור לגילת. 6. תשובה אחרת. שבת שלום".
מדובר במתנה של ממש להגנת נתניהו. חפץ בוחר ללעוג לשרה ויאיר נתניהו (בצדק או שלא בצדק) ומגלה לכולם כי הוא איננו סובל את המשפחה הזו. הפרקליטות מן הסתם עוקבת אחרי התבטאויותיו של חפץ, אך היא לא יכולה לאסור עליו לכתוב את הדברים, כיוון שהוא לא מדבר על המשפט ולא על עדותו.
קחו עוד דוגמה. ציוץ של חפץ מ-22 באפריל נגד יונתן אוריך, לשעבר שותפו של חפץ לקמפיין של נתניהו. "הייתי מוכן להיות זבוב על הקיר במשרד חדד, כשאוריך (המשתכר יפה מאוד מהקופה הציבורית) נתן המחאה בסכום הולם עבור ייצוגו בהליכים המשפטיים, כמקובל בסביבתו".
דוגמה אחרונה לצורך העניין. ב-31 במרץ דווח בחדשות 12 אודות ההצעה של נתניהו לבנט. חפץ העלה צילום מסך מתוך הידיעה וכתב: "כל כך מוכר מהעבר, הפאניקה".
אבל זה עוד הכסף הקטן.
ב-2 במאי, ממש לפני מספר ימים, צייץ העיתונאי ינון מגל את הציוץ הסרקסטי הבא: "נתניהו עשה את האסון משיקולים פוליטיים". כזכור, מגל היה עורך אתר וואלה בחלק מהתקופה אליה מתייחס כתב האישום, עד שהתפטר מתפקידו בשל הלחצים שהפעיל אלוביץ על ישועה שהפעיל אותם על ינון מגל לצורך הטיית הסיקור באתר וואלה לטובת נתניהו.
מגל עצמו מסר עדות במשטרה והוא אחד מעדי התביעה בפרשת 4000. חפץ הגיב לו "השנינות, המקוריות, עומק וחדות המחשבה, אין על ינון מגל, תודו". מגל לא התאפק וכתב לו: "ניר, אני מתגעגע לימים שהיית מתקשר אלי להוריד כתבות בוואלה. היו לך אז המון שנינות, מקוריות, עומק וחדות מחשבה. אגב, ינון ביוד אחת. תודה".
כידוע, מגל הוא אחד מתומכיו ואוהדיו הגדולים של ראש הממשלה בתקשורת. אלא שהציוץ הזה, למרות שבעיקרו נועד לעקוץ את ניר חפץ, איננו מועיל לנתניהו, לשון המעטה. מגל חושף לראשונה שהלחצים בעניין הסרת הכתבות לא הגיעו רק דרך אילן ישועה אלא גם יועץ התקשורת של נתניהו, ניר חפץ, בעצמו. למיטב זכרוני, הטענה הזו לא הוזכרה על ידי מגל כאשר מסר עדות במשטרה.
העלילה מסתבכת לאור העובדה שדווקא חפץ "תיקן" את מגל וטען "ינון מותק, מתברר שגם אתה לא בדיוק מקפיד על קוצו של יוד, אבל לצערי על זה אוכל להשיב לך (מנה אחת אפיים) רק אחרי שאעיד". על מה הוא רומז? אין לי מושג. כנראה נאלץ להמתין עד לאחר עדותו.
עד כה דיברנו על שני עדי תביעה: חפץ ומגל. נעבור לעד השלישי, עליו כבר נכתב פה בעבר: מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שחתם על הסכם עד מדינה, שלמה פילבר. נזכיר כמה דוגמאות מן העבר המלמדות על החיים הקשים שפילבר מתכנן לעשות לתובעת כאשר יגיע תורו להעיד בבית המשפט. הכל מתוך חשבון הטוויטר של פילבר. "מסתמן, גנץ עובר ללמידה מרחוק בזום! יפסיק להגיע לבית הספר". צייצן אלמוני השיב לו "רצחת מצחוק, תנסה קרירה של סטנד-אפ. שם אין סיכוי להסתבך להיות עד מדינה". תשובתו של פילבר לא הייתה רחוקה מאמירתו של נתניהו על כך שלא היה כלום כי אין כלום: "גם שם יהיה מי שילביש עלי האשמות, שחשבתי אחרת ושלא הקשבתי ל'דרג המקצועי' (הפקידים)".
ב-17 בנובמבר התקוטט פילבר בטוויטר עם דובר מבקר המדינה לשעבר שלמה רז. הדובר, שבינתיים פרש, כתב על פילבר: "דוגמה והיפוכה. 2 משרתי ציבור: אחת בהווה אחד בעבר. דינה זילבר - אמיצה, בעלת אינטגריטי. שלמה פילבר - 'רגולטור שבוי', כך הוא מוגדר בדוח מבקר המדינה". על כך השיב פילבר "'פקידים' כרסתניים אדומי לחיים מדושני עונג מעצמם, עצרו מיזם לאומי חיוני ל-3.5 שנים. (והעצוב, שהם אפילו לא מבינים, או שבכלל לא אכפת להם מה גרמו) הנזק לצמיחה ולמשק לפחות 40 מיליארד שקל".
סדרת הציוצים וההתכתשויות ממשיכה. "שלטון הפקידים הוא התקלה הכי חמורה שקרתה למשילות. והברית בין הפקידים והיועמשי"ם (שכולם יותר ותיקים ומנוסים מחלק מחברי הכנסת) ביטלה למעשה את הרעיון של דמוקרטיה ונבחרי ציבור. השר והמנכ"ל מבחינתם חותמת גומי במקרה הטוב וסתם מפריעים במקרה הרע", הוסיף בציוץ אחר.
ההקשר הישיר הוא חוק ההסדרים, אבל צריך להיות נאיבי כדי לא להבין שכאשר פילבר מדבר על פקידים ויועמ"שים למול מנכ"ל ושר, הוא מדבר על פקידי משרד התקשורת ומבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה למול מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ושר התקשורת ראש הממשלה.
אתן גם דוגמה טרייה. ביום רביעי, פילבר שוב החליט להטריל את הציבור ואת הפרקליטות היושבת בציון. כאשר עבר המנדט ליאיר לפיד, הוא צייץ: "שחר של יום חדש! מהבוקר אין בפיד יותר שנאה, שיסוי, חרמות או פסילות. כולנו איחוי, ריפוי, אחדות". עורך "דבר ראשון" ופרשן גלובס לשעבר, שי ניב, השיב לו בעוקצנות: "ורק פילבר עדיין עד מדינה". על כך השיב פילבר: "וגנץ ראש ממשלה חליפי - יש תארים כאלה ש...".
האם פילבר התכוון שאין בכוונתו ליישם את הסכם עד המדינה עליו חתם, כמו שנתניהו לא נתן לגנץ לכהן כראש ממשלה חרף תוארו וחרף ההסכם? לדעתי, מדובר היה בהטרלה בלבד, אך זו דוגמה נוספת לניסיון של פילבר לבדוק את איתנות החבל עליו הוא צועד.
בינתיים החבל לא נקרע, ולהערכתי הוא גם לא ייקרע. בניגוד לחפץ, שהביקורות שלו על נתניהו מסייעות לו. המחמאות של פילבר לנתניהו והביקורות שלו על מערכת המשפט, דווקא יסייעו כאמור לפרקליטות להוכיח את כנות גרסתו בעניין "שיחת ההנחיה" שקיבל מנתניהו להיטיב עם אלוביץ, או לחלופין להוכיח שמדובר בעד עוין אם ישנה בעדותו בבית המשפט את גרסתו שמסר במשטרה.
נעבור לעד התביעה הרביעי, העיתונאי אבנר הופשטיין. ראו לדוגמה ציוץ שכתב ביום רביעי השבוע, בו הוא התייחס לעדותו של אילן ישועה: "לקחו פלטפורמה (זה יכול להיות אתר חדשות אבל גם קומקום חשמלי בנסיבות אחרות) ורתמו אותו ככלי שרת לריצוי גחמות, אינטרסים, טובות הנאה וסחיטה של יריבים. זה הסיפור. והוא אינו שאלה של ימין או שמאל. מאפיה נטו".
האירוניה מתלוצצת עם מקורביה בעקבות הציוץ הבא של הופשטיין מה-21 באפריל: "ניר חפץ, עד המדינה העבריין (שאינו מודע לעבריינותו), שניצל את תפקידיו כיועץ וכעוזר לדנקנר, לראש הממשלה ולגורמים נוספים כדי לבצע מעשי פשע כגון ייזום כתבות סחיטה, החל לצייץ באופן אובססיבי באחרונה. ראוי היה שהפרקליטות תבהיר לו שעד מדינה אמור לשתוק". איני מכיר דרישה מיוחדת לעד מדינה שישתוק, לכאורה לעניין זה דין עד מדינה כדין עד תביעה, ואם נדרשת שתיקה - היא נדרשת משניהם, דהיינו גם מהופשטיין עצמו.
ואם אכן נדרשת שתיקה מעדי התביעה, קצת קשה להכיל לדוגמה את הציוץ הזה של הופשטיין: "בכלל לא משנה מה היה אופי הסיקור של נתניהו בוואלה, אלא השימוש שעשו פושעים בכלי עיתונאים, על גבם של עיתונאים מקצועיים, כדי לקדם גחמות, אינטרסים וחיסול יריבים ואנשים תמימים".
חלק משמעותי בניסיונות סנגורי נתניהו ואלוביץ לקעקע את האמינות של עדי התביעה, תהיה בהצגתם כעדים "מעוניינים". כלומר עדים שלא רק באים לספר את האמת העובדתית שלהם וזהו, אלא מקווים ומייחלים לתוצאה מסוימת בהליך המשפטי של נתניהו ואלוביץ.
הזכרנו קודם את ינון מגל. חיים לוינסון ראיין את שמעון ריקלין בתוכניתו השבועית ברשת ב'. לוינסון עימת את ריקלין עם ציוצים שלו מחודש מאי 2015 (אותם מחק בהמשך) בהם טען שנתניהו מתעדף את בזק במגוון של דרכים "תמורת תמיכה בלתי מסויגת בנתניהו". לדבריו אז, "כשתראה בוואלה כותרת נגד נתניהו, תביא לפה". בציוץ הזה שהקדים את זמנו ונמחק בטרם עת, הקדים ריקלין את הפרקליטות בכמה שנים בחשיפת תיק 4000.
אפשר היה להתייחס לעניין כקוריוז או כעוד שיח ברנז'ה, אך ריקלין הותקל בשידור על ידי לוינסון שביקש הבהרות. ריקלין גילה כי הדברים נכתבו בעקבות הדברים ששמע ממגל שהיה נסער. מתוך השיח הזה עלה, שינון מגל עצמו אי שם במאי 2015, בלב המאורעות, ידע על יחסי השוחד של נתניהו עם אלוביץ. תעדוף בזק תמורת תמיכה בלתי מסויגת בנתניהו.
הבעיה של הפרקליטות היא העובדה שינון מגל לא נשאל ועומת עם המידע על כך בחקירתו במשטרה, ומשום כך תהיה לפרקליטות בעיה להציג לו את השאלה על כך כשיגיע תורו להעיד במשפט.
האירועים הללו מצטרפים לאירוע בו רביב דרוקר בתוכנית "המקור" ערך מעין משפט ציבורי, ואף זימן לצורך "המשפט" הזה עדי תביעה שצפויים להעיד במשפט האמיתי. ההליך הפלילי נגד נתניהו מתנהל בתוך בית המשפט ומחוצה לו. התקדים אצל נתניהו הוא שהוא מתנהל על ידי אותם אנשים בבית המשפט ומחוצה לו.
*** יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.