תחנת דלק של פז / צילום: שלומי יוסף
מניית פז נעורה היום לחיים עם עלייה יומית דו ספרתית על רקע פרסום לפיו לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות של בנק לאומי, גיבשה קבוצת משקיעים לצורך רכישת גרעין שליטה בחברת האנרגיה בהשקעה של כמיליארד שקל. בחמש השנים האחרונות צנחה מניית פז ב-25% לעומת עלייה של 40% במדד ת"א 125 שבו היא נסחרת. זאת, על רקע ירידת קרנן של מניות האנרגיה המסורתיות בעיני המשקיעים (לעומת נסיקה במניותיהן של חברות האנרגיה הירוקה). שווי החברה עמד טרם הזינוק היומי על כ-3.4 מיליארד שקל .
את קבוצת הרוכשים גיבש אבי אורטל, מנכ"ל לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי והיא מורכבת גם מיזם הנדל"ן רוני יצחקי; מהאחים לבנת, בעלי ענקית התשתיות וההובלה תעבורה, וכן מקרן התשתיות תש"י בניהולו של ירון קסטנבאום. הקבוצה מבקשת לרכוש 20%-25% ממניות פז, המתנהלת כיום ללא גרעין שליטה , בדרך של הקצאת מניות חדשות ולפי שווי של 3.8-4 מיליארד שקל לפני הכסף - פרמיית שליטה של מעל 10% על מחיר השוק .
מדובר על רכישת מניות מחברת פז עצמה בדרך של הקצאת מניות חדשות, ומסיבה זו הופנתה ההצעה לדירקטוריון חברת פז ולא לבעלי המניות האחרים . יש לציין ,כי בניגוד לאסטרטגיה הנוכחית של פז, קבוצת המשקיעים שמוביל לאומי פרטנרס, אינה מתכוונת לממש נכסים של החברה (ובראשם בית הזיקוק שלה באשדוד) אלא להשביחם ולהשאירם בבעלותה של פז .
סביר להניח כי אם העסקה אכן תצא לפועל יהיה רוני יצחק מעורב בפיתוח הנדל"ן של החברה , משפחת לבנת בתחומי התעשייה והלוגיסטיקה בעוד שהשבחת תחום התשתיות תטופל בידי קרן תש"י. לאומי פרטנרס יביא איתו את הכיסים העמוקים של בנק לאומי, שיידרשו לצורך השקעות בשדרוגו של בית הזיקוק .
פז מצידה אישרה כי קיבלה מספר פניות והצעות לעניין רכישת מניותיה. "הפניות שהתקבלו הינן פניות ראשוניות, ממספר גורמים שונים, בחלקן פניות כלליות ובחלקן פניות קונקרטיות יותר הכוללות הצעה לביצוע מיזוג עם צד שלישי או לביצוע הקצאה פרטית מהותית של מניותיה לצד שלישי. דירקטוריון החברה טרם דן בפניות שהתקבלו ובכוונתו לקיים בהן דיון בהקדם", נמסר בהודעת פז .
הודעה זו מלמדת, כי מלבד קבוצת המשקיעים שמארגן לאומי פרטנרס, קיימים משקיעים נוספים שבוחנים השתלטות על פז, שפועלת בשנים האחרונות כחברה ללא גרעין שליטה. הצעות אלו יצטרכו להיבדק בידי דירקטוריון פז, שבראשו עומד היו"ר הראל לוקר .
כך או כך, כל הסכם אליו יגיע דירקטוריון פז עם מי מבין המציעים, יחייב את אישור האסיפה הכללית של בעלי מניות החברה. ניתן להעריך בזהירות, כי דרישת בעלי המניות המוסדיים לאישור עסקה הכוללת יצירת גרעין שליטה חדש בפז, תהיה הקצאת מניות במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק - כלומר כזה שיכלול גם פרמיית שליטה .
פז היא החברה המובילה בישראל בתחום הפעלת תחנות תדלוק ומתחמים קמעונאיים. החברה מפעילה 256 מתחמי תדלוק ומתחמים קמעונאיים, אשר במרביתם פועלת רשת חנויות הנוחות Yellow של החברה .
פז היא גם בעלת שטחי הנדל"ן עליהם ממוקמים 106 ממתחמי התדלוק שלה, וכן זכויות קנייניות במגרשים עצמאיים שאינם משמשים לתחנות. כך, שהחברה גם משכירה שטחים במתחמי התדלוק לשוכרים שונים, ובהם בעלי עסקים, מסעדות, בתי קפה, חנויות ועוד .
בנוסף, עוסקת פז בשיווק ישיר של דלקים ומוצרי נפט לחברות ומפעלים ברחבי ישראל, וכן לחברות תעופה. פעילות החברה כוללת גם בעלות על חברות בנות מתחומי התעשייה, שעוסקות בייצור שמנים וכימיקלים, בייצור מוצרי איטום לענף הבניה, וכן בייצור מוצרים לתשתית תחבורתית .
בשבוע שעבר הגדילה פז את פעילותה הקמעונאית כשהשלימה את רכישת סופר יודה, רשת מרכולים הכוללת 17 סניפים בתל אביב עבורה שילמה פז 170 מיליון שקל. בהודעה עם השלמת העסקה הסבירה פז כי החיבור בין השתיים "מאפשר סינרגיות משמעותיות בפעילות הסחר והגדלה משמעותית של מועדון הלקוחות" וכי "פורמט הסופרים השכונתיים הוא סגמנט הצומח ביותר בעולם קמעונאות המזון בשנים האחרונות, ופז סימנה אותו כמנוע צמיחה מרכזי באסטרטגיה שלה".
מעבר לכך, מחזיקה פז בבעלות מלאה על בית הזיקוק לנפט באשדוד, אשר נרכש ממדינת ישראל בשנת 2006 והינו בית הזיקוק השני בגודלו בישראל. לפני יותר משנה החלה פז לבחון את האפשרות למכירת בית הזיקוק שלה, ואף שכרה לשם כך בנקאי השקעות, בעקבות לחץ של בעלי מניות והחלפת בכירי החברה .
מספר גופים מוסדיים הובילו אז קו מיליטנטי כנגד מנכ"ל פז הקודם, יונה פוגל, בדרישה לביצוע מהלכים אסטרטגיים שיכללו את מכירת בית הזיקוק והשבחה של הנדל"ן שבבעלות החברה. כחלק מהמאבק, הובילו אותם גופים מוסדיים לבחירתו של אברהם ביגר לתפקיד יו"ר החברה .
לאחר בחירתו הוביל ביגר לפרישתו של המנכ"ל פוגל ולהחלפתו בידי המנכ"ל הנוכחי ניר שטרן (לשעבר מנכ"ל סלקום). עם זאת, מעבר לכך לא זכה ביגר לשיתוף הפעולה פעולה לרעיונותיו מצד חלק מהדירקטורים וכעברו שנה בלבד הודיע על התפטרותו .
"אני נאמן לדרכי. אני יודע שאני לא המנהל הנוח מכולם. אני יודע שלעיתים אני רץ מהר מדי ומשתף פחות מדי, אך לא היססתי לעשות את מה שצריך לעשות כדי להציל את פז נפט", כתב ביגר בעת פרישתו .
פז קיבלה אשתקד הצעות לא מחייבות לרכישת בית הזיקוק, אולם דומה כי אלו היו נמוכות משמעותית משווי של כ-1 מיליארד דולר (3.3 מיליארד שקל) אליו היא כיוונה בתחילת התהליך. בנוסף, הצעות אלו גם היו כנראה נמוכות יותר מהשווי המאזני של בית הזיקוק (שהולך ופוחת בשנים האחרונות), ועקב זאת לא נענו עד כה .
נכון לסוף 2020 עמד השווי המאזני של בית הזיקוק בספרי פז על 1.491 מיליארד שקל, ומשקף את ההון העצמי של בית הזיקוק. שווי זה נקבע אחרי הפחתות של 338 מיליון שקל (284 מיליון שקל נטו) שנרשמו בשווי בית הזיקוק ב-2020 בעקבות משבר הקורונה והירידה בערכו של הדולר מול השקל. שני גורמים אלו הובילו להפסד של 664 מיליון שקל שרשם בית הזיקוק באשדוד ב-2020