הקורונה הביאה לשינויים בשוק עריכת הדין, ובאופן מפתיע משרדים גדולים במגזר העסקי פרחו בתקופה זו, הגבירו את הפעילות והגדילו את ממוצע הרווחים בהשוואה לשנים קודמות. המשרדים שפעילותם עלתה היו אלה שהתמחותם אפיינה את התקופה - חדלות פירעון, דיני משפחה, דיני עבודה, הייטק וביוטק ומיסוי. במשרדי עורכי הדין דיווחו גם על עלייה משמעותית בהנפקת חברות בשוק ההון. לצד זאת, הקורונה הביאה גם להזדמנויות ושינויים משמעותיים בעולם המשפט והתאפיינה בלא מעט מיזוגים בין משרדי עורכי דין קטנים לגדולים ומעברים של בכירים ממשרד אחד לשני.
"סקר השכר השנתי" לשנת 2021, שערכה חברת ההשמה "קודקס" (Codex) ושמתפרסם בגלובס בבלעדיות, מציג המשך מגמת צמיחה בענף המשפט המושפעת בעיקר משכר עורכי הדין בתחומי העיסוק הרווחיים.
מהסקר עולה כי השכר הממוצע החודשי של עורכי הדין עלה ב-4% משנת 2019 לשנת 2021. ב-2019 השכר החודשי הממוצע עמד על 17,849 שקל, ואילו ב-2021 עלה השכר הממוצע ל-18,574 שקל. השכר החציוני עלה בשיעור נמוך יותר של כ-2%, משכר חציוני של 15,700 שקל ב-2019 ל-16,000 שקל ב-2021 (השכר הממוצע והחציוני שבסקר לא כולל שכר שותפי ושותפות הון ובעלי ובעלות משרדים).
מנכ"לית קודקס, ליאת בן צבי-שבח, אומרת כי "שנת 2020 הייתה שנה סוערת ומאתגרת לענף המשפט, אבל הצורך בייעוץ וליווי משפטי נותר גדול, ובתחומים מסוימים אף גדל, והחזרה של עורכי הדין לעבודה מלאה, ברוב המקרים, הייתה מהירה יחסית. לכן, משרדי עורכי דין רבים שביצעו הורדות שכר רוחביות ב-2020, החזירו את השכר ואף העלו אותו בשנת 2021".
בן צבי-שבח מוסיפה כי "כיום, כמות גיוסי עורכי הדין גבוהה יותר מזו שהייתה לפני התפרצות הנגיף, והתחרות על המועמדים המבוקשים רק החריפה, בעיקר בדרג הביניים (עורכי דין בוותק של 1-5 שנים). לשם השוואה, כמות המשרות המשפטיות שנפתחו ברבעון הראשון של שנת 2021, היא כפולה ביחס למספר המשרות שנפתחו ברבעון הראשון של שנת 2020 (עד למועד הסגר הראשון). גם האתגר לשמר את עורכי הדין הצעירים במשרד עורכי הדין גדל. זאת, בעיקר על רקע ההזדמנויות שקורצות להם בענף ההייטק, שממשיך לשבור שיאים.
בסקר השתתפו 1,872 עורכי דין, מהם 49% מתוכם נשים. כשני שלישים מעורכי הדין שמילאו את הסקר עובדים באזור המרכז; עשירית באזור הצפון; 9% באזור ירושלים; 6% בשרון; 3% בדרום; ו- 2% בשפלה.
כ-60% מהנשאלים עובדים במשרדי עורכי דין; 16% בחברות פרטיות; 9% בחברות ציבוריות הנסחרות בארץ או בחו"ל; 11% במגזר הציבורי - בחברות ממשלתיות ובמגזר השלישי. מרבית עורכי הדין שהשתתפו בסקר הם בעלי ותק של עד 7 שנים (61%), כשליש בעלי ניסיון של 8-19 שנים ו-7% מעורכי הדין שהשתתפו בעלי ניסיון של מעל 20 שנה.
ההייטק הכי רווחי
על-פי נתוני הסקר, עורכי דין במשרדים פרטיים, בעלי ניסיון של 3-5 שנים בתחום ההייטק, מרוויחים את השכר הגבוה ביותר מכל כל סוגי ההתמחות. תחום ההייטק, שבו עומד השכר הממוצע על 19.2 אלף שקל, שמר על המקום הראשון ברשימת העיסוקים הרווחיים ביותר בענף. כך, למשל, הפער בשכר הממוצע בין עורך דין בתחום הייטק לבין עורך דין בדיני עבודה עומד על כ-6,000 שקל.
אחרי ההייטק ניצב המשפט המסחרי בינלאומי (18.8 אלף שקל), הכולל גם את תחום המיזוגים ורכישות ותחום שוק ההון (18.1 אלף שקל); לאחר מכן נמצא תחום בנקאות ומימון (17.7 אלף שקל), שעקף את תחום המיסוי (17.2 אלף שקל) והקניין הרוחני (17 אלף שקל); בהמשך, תחום הרגולציה (16.3 אלף שקל) שנכנס לראשונה לראשונה ומשפט מינהלי; ואחריו תחומי ליטיגציה (15.5 אלף שקל); נדל"ן (13.8 אלף שקל); ודיני עבודה (13.4 אלף שקל).
השכר הנמוך ביותר הוא במשרדי הנזיקין והביטוח, דיני משפחה ומעמד אישי, פלילי, הוצאה לפועל ותעבורה. בתחום הפירוקים והכינוסים הייתה עליית שכר משמעותית, אך הוא לא נכנס לדירוג עשרת התחומים המובילים בשכר השנה.
לדברי בן צבי-שבח, "העלייה בשכר והמשך ההובלה של תחומי ההייטק והמסחר הבינלאומי משקפים את גל ההנפקות ועסקאות ההשקעה של חברות טכנולוגיה ישראליות בשנה האחרונה. אנחנו מזהים גם גידול בכמות המשרות בתחומים אלה. אנחנו צופים כי גם בתחום שוק ההון נמשיך לראות עלייה בשכר ובכמות גיוסי עורכי דין. זאת, לאור שיא ההנפקות והגיוסים בבורסה בתל אביב בשנה האחרונה".
שיא השכר: במשרדים הגדולים
נתוני סקר השכר של חברת קודקס מצביעים על כך שלגודל המשרד שבו עובד עורך דין שכיר יש השפעה רבה על גובה השכר שלו. כך, עורך דין בשנתו הראשונה לאחר הסמכה במשרד קטן (1-9 עורכי דין) מרוויח בממוצע כ-8,900 שקל, לעומת משכורת מקבילה של כ-13,600 שקל ב"מגה-משרד" (מעל 150 עורכי דין). למשכורת שאליה יגיע עורך הדין במגה-משרד בשנתו הראשונה, יגיע עורך הדין במשרד הקטן, בממוצע, רק לאחר ארבע שנות ותק.
ככלל, השכר של עורכי הדין עולה עם הוותק, והפער בשכר הממוצע בין המשרדים הקטנים לגדולים, נותר דומה. כך שבוותק של 7-8 שנות ניסיון מרוויח בממוצע עורך דיו ב"מגה-משרד" כ-24,800 שקל, בעוד שבמשרד קטן מרוויח עורך דין בממוצע כ-16,300 שקל (השכר הממוצע של עורכי הדין הוותיקים לא כולל את שכר שותפי השכר, שותפי ההון ובעלי המשרדים).
המשרדים הגדולים מתקשים לגייס כוח-אדם איכותי שיעמוד ברף הדרישות, והם מתחרים על כמות קטנה יחסית של עורכי דין. לכן, הם מציעים שכר גבוה ותנאים טובים יחסית, שמשתפרים משנה לשנה.
בן צבי-שבח מציינת כי "היום, יותר מבעבר, עורכי דין לא בוחרים מקום עבודה רק לפי מוניטין המשרד או השכר המוצע, אלא הם בוחנים גם את את אופק הקידום, יחס המנהלים, מידת החופש והגמישות בשעות העבודה, האווירה במשרד והביטחון התעסוקתי".
ירידה ביציאה לחופש
הרצון של המשרדים לשמר את עורכי הדין, והתחרות בין המשרדים להשיג את עורכי הדין המוכשרים ביותר, באים לידי ביטוי גם בבונוסים שניתנים לעורכי דין, לרוב בסוף השנה ולעתים גם לאחר רבעון או חציון מוצלח.
על-פי נתוני הסקר, המשרדים הגדולים ממשיכים לתת את כמות הבונוסים הגבוה ביותר, אך יש ירידה ביחס לסקר הקודם. בעוד שבסקר הקודם, 88% מעורכי הדין שעובדים ב"מגה-משרדים" דיווחו כי הם מקבלים בונוסים, בסקר הנוכחי, 78% מעורכי הדין שעובדים ב"מגה-משרדים" דיווחו כי הם מקבלים בונוסים. אצל עורכי דין העובדים בחברות, לעומת זאת, נרשמה עלייה באחוז מקבלי הבונוסים - מ-45% ב-2019 ל-55% ב-2021. נתון זה ניתן להסבר בכך שבשל מגפת הקורונה יש ירידה בכל סוגי הארגונים ביציאה לנופש שנתי.
המגזר הציבורי ממשיך להוביל עם שיא של ימי חופש, כאשר 72% דיווחו כי הם מקבלים ימי חופש מעל הקבוע בחוק; רק כרבע ממשרדי עורכי הדין נותנים קרן השתלמות לעובדים - נתון זה לא השתנה ביחס לשנים קודמות. לעומת זאת, בחברות ובמגזר ציבורי נרשמה עלייה בשיעור המקבלים קרן השתלמות, (80% ו-85% בהתאמה).
בנוגע להשתתפות בארוחות, נרשמה ירידה קלה בכל סוגי המשרדים, כך למשל, ב"מגה-משרדים" כ-23% מעורכי הדין ציינו כי הם מקבלים הטבה של השתתפות בארוחות, לעומת 32% בסקר הקודם; לעומת זאת, בחברות נרשמה עלייה קלה, ו-62% ציינו כי הם מקבלים את ההטבה, בדומה לשיעור עורכי הדין המקבלים השתתפות בארוחות מגזר הציבורי.
בסקר נבדקה לראשונה גם קבלת הטבה של ביטוח רפואי. בעוד שבמשרדים ההטבה נדירה, ורק אחוזים בודדים מקבלים את ההטבה - בחברות כ-29% מעורכי הדין דיווחו כי הם מקבלים את ההטבה, ו-12% במגזר הציבורי.
יציבות בשעות עבודה
מספר שעות העבודה הממוצע של עורך דין נותר דומה לזה שנמצא בסקר הקודם - 46 שעות. אולם אחוז עורכי הדין, שעובדים בפירמות הגדולות ודיווחו כי הם עובדים מעל 10 שעות ביום, ירד. בסקר הנוכחי, 54% מעורכי הדין שעובדים ב"מגה-משרדים" דיווחו כי הם עובדים מעל 10 שעות ביום, לעומת 64% בסקר הקודם.
במשרדים הבינוניים (10-39 עורכי דין) והקטנים התמונה נשארה דומה - 47% דיווחו כי הם עובדים מעל 10 שעות ביום, ובמשרדים הקטנים (1-9 עורכי דין) 22% דיווחו כי הם עובדים מעל 10 שעות ביום. בהשוואה לשנים קודמות מדובר בירידה קטנה בשעות.
בחברות, לעומת זאת, 28% מעורכי הדין דיווחו כי הם עובדים מעל 10 שעות, עלייה של כ-6%; ובמגזר הציבורי - 16% בלבד, ירידה של 4% ביחס לסקר הקודם.
מנכ"לית קודקס בן צבי-שבח מנסה לספק הסבר לירידה בשעות העבודה. "ייתכן כי בעקבות הסגרים, הבידודים והעבודה מהבית, עורכי הדין עברו לשגרת עבודה אחרת, שבה הם נמצאים פחות בעבודה ויותר עם המשפחה", היא אומרת. "אולם מהיכרותי עם השוק, כנראה שהסיבה לירידה היא אחרת. היקף העבודה ברוב המשרדים לא השתנה באופן משמעותי, וסביר יותר להניח שרבים מהמשתתפים בסקר לא כללו את שעות העבודה מהבית, העבודה בערבים ובסופי שבוע.
"אנחנו מזהים שמשרדי עורכי הדין רבים חזרו לשגרה הישנה, של חמישה ימים בשבוע במשרד, אבל נכונים יותר לאפשר, למי שמבקש, לעבוד מדי פעם מהבית. בנוסף, יותר עורכי דין מחפשים גמישות בשעות העבודה ואפשרות לעבוד מהבית, ואף דורשים זאת בכניסה לתפקיד".
פערי השכר לטובת גברים מגיעים עד ל-27%
מספר עורכות הדין בארץ עולה על מספר עורכי הדין הגברים, כך שהנשים מהוות 54% משוק עורכי הדין. אולם בכל הנוגע לשכר עדיין קיימים פערים דרמטיים. לפי נתוני הסקר של "קודקס", פערי השכר הצטמצמו מעט השנה ביחס לשנת 2019, אך עדיין נותרו גבוהים. מהסקר עולה כי ככל שעולה הוותק של עורך הדין - כך מעמיקים הפערים, וכשמדובר בוותק של 7-20 שנים, ההפרש מזנק למעל ל-27% לטובת הגברים.
בשנות העבודה הראשונות הפערים קטנים ועומדים על 1%. כאשר עורכי הדין מגיעים לוותק של עד 3 שנות ניסיון, הפער עומד על 2%, כך שעורכי הדין מרוויחים בממוצע 12,134 שקל, בעוד שעורכות דין מרוויחות בממוצע כ-11,855 שקל.
הפער קופץ משמעותית ככל שעורכי הדין צוברים ניסיון, ובוותק של 3 עד 7 שנים הפער כבר עומד על 11%. מדובר בירידה של 2% בהשוואה לשנים קודמות. בעוד שהגברים מרוויחים בממוצע כ-16,792 שקל, הנשים באותו ותק ובאותו היקף משרה מרוויחות כ-15,196 שקל בממוצע. הקפיצה המשמעותית בפערים ניכרת בוותק של 7 עד 20 שנות ותק, אז עומד הפער בין המינים על 27%, כאשר מדובר בירידה של כ-4%. בוותק זה מרוויחים הגברים בממוצע 29,117 שקל, ואילו הנשים באותו ותק ובאותו היקף משרה מרוויחות 22,863 שקל בממוצע.
לצד הפערים המשמעותיים הקיימים בשכר בדרגות ותק גבוהות, בדיקה של חברת הדירוג דן אנד ברדסטריט העלתה כי מספרן הגדול של הנשים בקרב עורכי הדין לא בא לידי ביטוי בתפקידי הנהלה ושותפות בפירמות. נשים לרוב לא מתברגות לתפקידי הנהלה במשרדי עורכי הדין, ובהתאם לא נהנות מתנאי השכר. אחוז הנשים בקרב השותפים במשרדים הגבוהים עומד 31% בלבד ב-25 משרדי עורכי הדין הגדולים בארץ.
הפערים המגדריים ניכרים גם בבדיקה של השירות הציבורי. על-פי דוח הממונה על השכר, הפערים ממשיכים להצטמצם בעשור האחרון. זאת, כאשר פערי השכר בשירות הציבורי נמוכים מפערי השכר במשק. מהדוח עולה כי נשים במשרדי ממשלה מרוויחות 84% משכר הגברים, המתבטאים בפער של 2,977 שקל.
חלק מהפער קשור לבחירת מקצועות ולרמת בכירות, וחלק מהפער נובע מתגמול על שעות נוספות. מערכת הבריאות הממשלתית היא המערכת עם פערי השכר הגבוהים ביותר (27%), ואילו במערכת החינוך פערי השכר הנמוכים ביותר (6%). בתפקידים הבכירים בגופים הציבוריים הפער עומד על 9%, והוא צומצם משמעותית בשנים האחרונות.
