מליאת הכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
זוהי קריאה והצעה לראשי כל המפלגות: המדד העיקרי שלפיו הציבור ישפוט אתכם אחרי שתקום כאן ממשלה, מלבד הביטחון, יהיה החיים עצמם - היקף האבטלה והעוני. אחד המפתחות המרכזיים להורדתם הוא משרד תעסוקה שירכז תחתיו את כל הגופים שעוסקים בתחום ויוביל מדיניות אקטיבית לטיפול בשוק העבודה המשתנה.
בימים האחרונים מחלקים תיקים, אמנם נכון לכתיבת שורות אלה הם עוד תיאורטיים, אבל על תיק אחד אף אחד לא מדבר ולא רב: תיק העבודה. אחרי שנת משבר כלכלי ותעסוקתי מהחמורים שידענו, ומאות אלפי ישראלים שעדיין מובטלים או מוחל"תים, לא נמצא פוליטיקאי אחד שדורש את התיק הזה. לא שמענו פוליטיקאי אחד אומר: תנו לי את התיק, כי אני כאן למען הציבור, ואעשה כל שנדרש כדי לשקם את שוק העבודה, להחזיר את המובטלים לעבוד ולהוביל מהלכים שיתנו מענה לעתיד התעסוקה בישראל.
ראשי גוש השינוי מצהירים שמטרתם היא לשקם את המדינה אחרי מגפת הקורונה, שהממשלה שהם מנסים להקים לא תעסוק בנושאים שנויים במחלוקת, אלא ביציאה מהמשבר הכלכלי, החברתי והפוליטי. אז איך קורה שדווקא תחום התעסוקה נדחק לחלוטין מהשיח?
הכישלון הוא מבני
ייתכן שבלהט הקמפיינים ומאבקי הכוח חמקה מראשי המפלגות עובדה מתסכלת במיוחד: הממשלה היוצאת לא רק שלא פעלה במלוא הכוח כדי להוציא אותנו ממשבר האבטלה, אלא פיצלה את הגופים הממשלתיים שאמונים על הסיוע למובטלים בין שלושה משרדי ממשלה.
שירות התעסוקה הועבר למשרד הכלכלה. במשרד האוצר הוקמה מנהלת הכשרות מקצועיות תחת מטה התשתיות שהקים השר כ"ץ. במשרד העבודה והרווחה נותרה רק זרוע העבודה. ואם זה לא מספיק, בשישה משרדים ממשלתיים נוספים יש מחלקות ואגפים שעוסקים גם הם בהיבטים שונים של קידום תעסוקה. הפיצול הזה הביא למאבקי כוח בין הגופים השונים. חלקם לא מדברים זה עם זה, וגם מסרבים להעביר מידע לקולגות מהמשרד האחר.
העובדה שלא הייתה לנו מדיניות תעסוקה ותמיכה ממשלתית נכונה תרמה לזינוק הדרמטי באבטלה בשנה החולפת. מדינות מפותחות רבות התמודדו עם אותה מגפה בהצלחה גדולה הרבה יותר. התגובה הישראלית בלטה בהיעדר עיקרון מכוון ותכנון שיטתי, וביצוע איטי וחלקי של החלטות שהתקבלו.
הכישלון הוא מבני, כי כשהמערכת מפוצלת היא מייצרת כפילויות, בזבוז תקציבים ומאבקי כוח. למעשה, המבנה הקיים יצר מצב שבו לא ניתן להטיל על אף אחד מהשחקנים הממשלתיים השונים את האחריות על קביעת יעדים בתחום התעסוקה ועל השגתם.
איגום משאבים, אסטרטגיה ויד מכוונת דרושים לתחום התעסוקה כמו אוויר לנשימה. לא צריך להקים בשביל זה משרד חדש. כן צריך לרכז את כל הגופים העוסקים בתעסוקה תחת משרד אחד, שר אחד ומנכ"ל אחד.
יש הרבה אפשרויות לחלק את 35 משרדי הממשלה הקיימים, כדי להבטיח שזה יקרה. אפשר למשל לקחת את הבסיס של משרד העבודה והרווחה והמשרד לשוויון חברתי ולחלק אותם אחרת. באחד לרכז את כל הגופים שעוסקים בתעסוקה, ובשני את כל הגורמים שעוסקים ברווחה, כולל המשרד לקידום ופיתוח קהילתי ומשרד העלייה והקליטה.
כדי לייעל ולצמצם משרדים, אפשר לדוגמה להכניס תחת כנפי משרד הכלכלה את משרד המדע, משרד התיירות ומשרד הדיגיטל הלאומי. כך נהפוך שמונה משרדי ממשלה לשלושה משרדים מקצועיים נדרשים, ונקווה שגם אפקטיביים: משרדי העבודה, הרווחה והכלכלה.
ריכוז כל גופי התעסוקה במשרד אחד הכרחי גם להתמודדות עם אתגרים ארוכי טווח של ישראל: הגדלת פריון העבודה, צמצום פערים, והתאמה לשינויים הדרמטיים המתחוללים בעולם העבודה וצפויים להמשיך בקצב מואץ בעשורים הקרובים.
לכן, כאמור, זוהי קריאה והצעה לראשי כל המפלגות - תבנו ותמנו משרד ושר תעסוקה על-מלא. ובפרפרזה על הקמפיינים של לפיד ושל בנט: "הגיע הזמן לתעסוקה שפויה", כי "לא תעסוקה - לא מעניין".
הכותבת היא מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, שיזמה את הקמת "המקפצה - המטה להשקעה במקצועות המחר"