"ארץ נהדרת" / צילום: יח"צ
משבר התשלום על תוכן בין הוט לקשת לקראת סיכום: לגלובס נודע כי הצדדים הגיעו להסכם שמגדיר מחדש את מערכת היחסים ביניהם, שבמסגרתו הוט תשלם על התוכן של קשת המשודר על גבי פלטפורמת ה-OTT שלה (שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט) בחישוב של עלות למנוי. הסכום המדויק לא נמסר, אולם ידוע כי בהסכם עם yes מדובר על 4 שקלים פר מנוי OTT.
מדובר בחוזה ארוך-טווח שצפוי להיחתם בימים הקרובים, בדומה לזה שיש לקשת עם שאר הפלטפורמות - פרטנר, סלקום ו-yes. החוזה מגדיר התחייבות שנתית מינימלית של מנויים לכל שנה, במסגרת מתווה המכוון לכך שבתוך מספר שנים כל מנויי הוט יועברו לפלטפורמת ה-OTT, ודה פקטו ייווצר מצב שבו הוט ישלמו על התוכן.
כפועל יוצא מההסכמות הללו נחתם גם הסכם על התשלום שקשת תקבל עבור התכנים שלה המוצגים ב-VOD של הוט, ועבור הצפייה הנדחית . בשל חוסר הסכמה בנושא עד כה, בשבועיים האחרונים הוסרו התכנים של קשת מספריית ה-VOD של הוט. לאחר חתימת ההסכם, הם צפויים לעלות מחדש.
מנגד, הוט ממשיכה לפתח את האופציות שאמורות לייצר לה בטווח הרחוק מקורות הכנסה מפרסום, ולתת מענה למחויבות לשלם עבור התוכן. כפי שנחשף לראשונה בגלובס, הוט חתמה על הסכם שיתוף-פעולה עם חברת ארטימדיה, שמפתחת רשת הגשת פרסום פרוגרמטית (ממוכנת) לטלוויזיה, והחלה בפיילוט שבמסגרתו נכללות בימים האחרונים פרסומות בתכנים שלה המועברים באמצעות פלטפורמת ה-OTT.
אומנם בטווח של שנים אמורים כל המנויים של הוט (כ-700 אלף) להיפרד מהממירים ולעבור לפלטפורמת ה-OTT, אולם עד שתיווצר שם מאסה קריטית, שהיא הכרחית לפרסום אפקטיבי, יחלוף עוד זמן.
בשלב זה מדובר בכמות נמוכה מאוד של מנויים, ולכן מלאי מקומות הפרסום שעומד לרשות המפרסמים נמוך. כדי להגדיל אותו, הוט מנהלת בימים אלה משאים-ומתנים עם חברות תוכן כמו דורי מדיה ו-HBO במטרה לשבץ פרסום בתכנים שלהן, ובכך להגדיל את מלאי הפרסום מעבר לתכני המקור של הוט וערוצי הבית.
החוק מול המציאות
ההסכם בין הוט לקשת הוא כמעט היסטורי, כיוון שהן יוצרות באמצעותו דה פקטו מערכת כוחות חדשה בשוק. למעשה, הן נותנות מענה לרגולציה שממאנת להשתנות - בין השאר, בשל הוואקום הפוליטי שנוצר בישראל.
כפי שנחשף לראשונה בגלובס, בשבועות האחרונים התנהל משא-ומתן מסחרי אינטנסיבי בין הצדדים בסוגיית התשלום לתוכן. הטריגר היה פקיעת ההסכם במרץ על תכני ה-VOD, ובסוף אפריל על שידור התוכן באפליקציה.
הצדדים ניגשו למשא-ומתן מנקודות מבט שונות. בעוד שבהוט ביקשו להמשיך את ההתקשרויות במתכונת דומה לחוזים הקיימים, בקשת היו מעוניינים להפוך את המשא-ומתן לרוחבי, באופן שיתייחס לתשלום על כלל אפיקי התוכן, תוך יצירת מתווה תשלום לטווח הארוך.
סוגיית התוכן כנכס בעל ערך כלכלי מהווה את אחד מגורמי המחלוקת הקשים הקיימים בין הערוצים המסחריים לבין הפלטפורמות המשדרות, ובעיקר הוט. כדי להבין את מהות המחלוקות צריך לבחון את מערכות היחסים הכלכליות המוגדרות בעיקר על ידי חוק התקשורת, אל מול השינויים שעבר השוק בשנים האחרונות, כתוצאה מההתפתחויות הטכנולוגיות.
חוק התקשורת, שנכתב עוד טרום חדירת האינטרנט לשימוש נרחב, קובע כי על קשת ורשת להעביר את השידור הליניארי ללא תשלום לפלטפורמות, ולהתקיים מפרסום, ואילו הפלטפורמות אמורות להפיץ את התוכן ולהתקיים מדמי מנוי.
אלא שבשנים האחרונות הטכנולוגיה שיבשה לחלוטין את המודל הזה, שהיווה את הבסיס לפעילותן של כל השחקניות בשוק. האינטרנט יצר שחקני טלוויזיה חדשים שאינם כפופים לרגולציה. שחקנים אלה מהווים מצד אחד אלטרנטיבה לפלטפורמות, ומצד שני גוזלים "עיניים צופות" ופוגעים בפרסום בערוצים המסחריים.
חזית אחרת שנפתחה היא מול פלטפורמות הפרסום הבינלאומיות גוגל ופייסבוק, שנוגסות בעוגת הפרסום שממילא לא תופחת כבר שנים. בקשת וברשת הבינו שכדי לשרוד ולהרוויח הן חייבות לנתק את התלות בפרסום, ולהישען על תשלום עבור תוכן.
כיום הן מרוויחות רק על התוכן המשודר באפליקציות הטלוויזיה של סלקום, פרטנר, yes והוט, וכן על התוכן הנצפה בספריות ה-VOD. מדובר בסכומים שהלכו וקטנו עם השנים, כיוון שהממירים החדשים ייתרו במובנים רבים את הצורך בשימוש ב-VOD. כלומר, על מרבית התוכן המשודר, הערוצים אינם מקבלים תשלום.
מצד שני, בהוט טענו כל העת כי בפועל, הכוח של קשת ורשת נבנה מעצם כך שהן ישבו על הפלטפורמות שלה, ולכן היא בעצם זו שהייתה אמורה לקבל את התשלום.
הסוגיות הללו עלו על שולחן של ועדות רבות, שדנו בצורך להתאים את הרגולציה לעידן החדש. האחרונה בהן היא ועדת פולקמן שהוקמה לפני חודשים ספורים, והמלצותיה אמורות היו לאפשר לכבלים לשדר פרסומות, ולקשת ורשת לקבל תשלום על התוכן. בשל המצב הפוליטי לא היה ניתן עד כה לקיים את ההמלצות, שדורשות שינויי חקיקה.
המקרה של yes
לכאורה, הסוגיות שמהוות את מוקד הוויכוח בין קשת להוט אמורות היו להתקיים גם מול yes. אלא שהאסטרטגיה העסקית של חברת הלוויין יוצרת סיטואציה מסחרית שונה בין הצדדים. ב-yes הגדירו לעצמם כיעד להעביר את כל המנויים עד 2026 לפלטפורמת OTT, מה שמשנה לחלוטין את השיח.
לגלובס נודע כי מתוך כ-550 אלף בתי אב מנויים ב-yes, קשת כבר מקבלת תשלום על כ-200 אלף. בין שתי החברות נבנה מתווה לארבע שנים, המגדיר את מספר המנויים שיעברו ל-OTT מדי שנה, ואת המחיר שישולם עבור התוכן שמשודר למנויים אלה - כולל התחייבות לסכום מינימום ש-yes תשלם לקשת.
היעד לשנה הראשונה עמד על 100 אלף מנויים, ו-yes חצתה אותו. בשנה הבאה אמורים להיות על הפלטפורמה 250 אלף מנויים, ותוך כארבע שנים יהיו כל מנויי yes על הפלטפורמה האינטרנטית, כך שסוגיית התשלום על התוכן תהפוך לעניין מסחרי - ללא קשר לרגולציה. גם אם לא ישונה חוק התקשורת הקיים, החובה להעברת תוכן חינם לא חלה על הטלוויזיה האינטרנטית.
הוט, כאמור, השיקה מערכת OTT מושתתת סיבים רק בשבועות האחרונים, אך ברור מאליו שתוך כמה שנים כל מנוייה יהיו שם. בחודשים האחרונים הוחלט בחברה, כאמור, על כניסה לתחום הפרסום. למעשה, פרסום הידיעה על המיזם המתגבש בין ארטימדיה להוט פוצץ את המשא-ומתן שכבר היה בשלבים סופיים של טיוטות אחרונות. בקשת הופתעו מהמידע שנחשף - ועצרו את העניינים.
מעבר לכך שכניסתה של הוט לפרסום פירושה דריסת רגל בטריטוריה של הערוצים המסחריים, השותפה שהיא בחרה לצורך זה - ארטימדיה - מנהלת בימים אלה תביעה נגד קשת, סביב אותו נושא בדיוק.
נזכיר כי טרום כניסתה לשידור פרסום בטלוויזיה, התמקדה ארטימדיה בפרסום בדיגיטל, ובמערכת שלה שולבו כמעט כל האתרים הישראלים. לאתר מאקו, שבבעלות קשת, היה חלק חשוב במלאי הפרסום שהציעה החברה. בין הצדדים היה הסכם שלפיו אם קשת תקים מערכת OTT עם אקספון, אריטמדיה תהיה אחראית לפרסום בו.
המיזם בין קשת ואקספון לא התרחש, קשת הפסיקה את ההתקשרות עם ארטימדיה, ולאחרונה רכשה 49% ממניות RGE (בעלת ערוצי תוכן ספורט וילדים) - מתוך כוונה להקים פלטפורמת OTT. עוד לפני הרכישה הגישה ארטימדיה תביעה נגד קשת על סך כ-50 מיליון שקל. גם אם בקשת לא אוהבים את המהלך של הוט, או את השותפה שבחרה לעבוד עמה, המציאות הכלכלית חזקה משיקולי אגו. וכך, הצדדים שבו לשולחן המשא-ומתן, וכעת ההסכם ביניהם לקראת חתימה.
בקשת סירבו להגיב לדברים. מהוט לא התקבלה תגובה עד לירידת הגיליון לדפוס.