מפעל טמבור באשקלון / צילום: איל יצהר
40% מהתעשיינים דיווחו ביממה האחרונה להתאחדות התעשיינים על הפרעה לעבודה במפעלים, במיוחד לאורך המפעלים "צמודי גדר" שנמצאים במרחק 0 עד 4 ק"מ מהגדר. למרות זאת, על פי הנתונים האחרונים שנאספו בחמ"ל שנפתח בהתאחדות, כ-85% מהעובדים התייצבו הבוקר לעבודה ומרבית המפעלים פתוחים. בין החברות שסגרו את המפעלים, נמצאת חברת טמבור.
לדברי יו"ר מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים, התעשיין אמיר הדס, "תעשייני ועובדי הדרום, באומץ רב, ממשיכים לפעול תחת מתקפות קשות, על מנת שיוכלו להמשיך ולספק לתושבי ישראל מזון, אנרגיה ומים גם במצב חירום. אנו קוראים לממשלה לתמוך בחברות התעשייתיות בעת הלחימה וגם בתום הלחימה, אשר ממנה לוקח להם זמן להתאושש ולחזור לייצור רגיל. יש לזכור כי סיטואציה זו, של אי יציבות אזורית ומתקפות מעזה, נמשכת זה שנים ארוכות ופוגעת בתעשיינים הדרום, אשר מתמודדים מעבר לקשיים הרגילים גם עם קשיים שנובעים מהמצב הביטחוני. נמשיך ונפעל בשיתוף עם פיקוד העורף על מנת להבטיח את המשך הייצור בדרום, תוך הבטחת שלום עובדינו ומשפחותיהם".
בעקבות ההסלמה בדרום הארץ בהתאחדות התעשיינים פתחו כאמור חמ"ל - חדר מצב מיוחד שפועל 24/7 מסביב לשעון, להענקת עזרת חירום מיידית לחברות התעשייתיות בעוטף עזה והסביבה.
כיום בעוטף עזה ואזור אשקלון פועלות כ-350 חברות תעשייתיות אשר פעילות הייצור שלהן נפגעה מייד עם פרוץ המתקפות. מתוך כ-40% מהחברות שדיווחו על הפרעה לעבודה, כ-20% מהחברות בעוטף דיווחו על הפחתה של היקף העבודה והייצור בשל ההשלכות של המתקפות, ומספר מפעלים נסגרו לחלוטין וצפויים להשבית את העבודה עד תום הלחימה. ההשלכות המרכזיות של ההסלמה הן הפרעות בפעילות קווי הייצור בשל האזעקות ואי יכולת של עובדים רבים להגיע לעבודה בשל השבתת בתי הספר והגנים, ובשל המחסומים הצבאיים אשר מונעים כניסה לאזור עוטף עזה.
בהתאחדות התעשיינים פועלים על מנת להעניק לחברות תעשייתיות את מירב התמיכה, כך שיוכלו להמשיך ולפעול באופן רציף, עם דגש על חברות תעשייתיות חיוניות כגון חברות מזון ואנרגיה, תוך שמירה על הנחיות פיקוד העורף והגורמים בשטח. המוקד מעניק לתעשייני הדרום תמיכה בבעיות פרטניות שנוצרו בשל הלחימה, כגון כלים מעשיים ומשפטיים לפעילות תחת מצב חירום, פעילות וגישור מול הנחיות פיקוד העורף והגורמים בשטח והענקת אישור כניסה מיוחד לעובדים חיוניים אשר גרים מחוץ לעוטף עזה.
לדברי אביב חצבני, סגן מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, אשר נמצא בחמ"ל שנפתח אתמול לטובת דיווחי התעשיינים, "אם מנקים את המפעלים הבודדים שסגרו, ואין עשרות כאלה, אלא בודדים באמת, אז אחוז ההתייצבות לעבודה ביום הראשון מתכנס ל-85%. מנגד יש הפרעה לעבודה במפעלים רבים שקשורה לקשיים של עובדים לצאת ולהגיע לעבודה ולעובדה שיש אזעקות תקופות והעובדים נדרשים להיכנס למרחקים מוגנים. הבעיות המרכזיות עולות במפעלים 'צמודי גדר', שנאלצים באינטרוולים של 10 דקות להיכנס ולצאת מהמרחבים המוגנים כשכל כמה דקות יש אזעקה. הם גם חוטפים פצמ"רים, ואין להם אפילו 15 שניות להגיע למרחב מוגן. יש קושי לעבוד בנסיבות האלה".
לדברי חצבני, "ברור לחלוטין שעיקר ההפרעה הוא במפעלים בטווח של 0 עד 7 ק"מ, פלוס אזור דרומי אשקלון, אך ככל שהולכם ומתרחקים מהטווח הזה הדיווחים על ההפרעה לעבודה במפעלים הולכים ומצטמצמים".
בשלב זה חלק מהמפעלים שסגרו את השערים לא יודעים האם יקבלו פיצוי על ההפסדים הנגרמים מסגירת המפעל, כאשר לא קיבלו הנחיות מפורשת על סגירה מפיקוד העורף. כך, אחד מבעלי המפעלים שנכווה באירוע לחימה קודם, כאשר עובד המפעל נהרג, דיווח להתאחדות כי סגר את המפעל עם ההודעה על הנפילות הראשונות אתמול, מחשש כי יקרה שוב אירוע טרגי דומה, אך הוא אינו יודע האם המדינה תפצה אותו על כך.
בשלב זה אין אמדן של הנזק העקיף שנגר למפעלים, ואולם אם לשפוט על פי אירוע הסלמה ולחימה בעבר הנזק לתעשייה עלול להגיע לעשרות מיליוני שקלים על כל יום של לחימה. באירועים קודמים הוערך הנזק ב-30 מיליון שקל לכל יום לחימה וב-2014 הוערך הנזק המצטבר שנגרם לתעשייה בעקבות מבצע "צוק איתן" בכ-345 מיליון שקל כאשר למפעלים שנמצאים באזור הדרום וביישובי עוטף עזה נגרם נזק בהיקף שהוערך בכ-145 מיליון שקל, ולמפעלים שנמצאים באזור המרכז ועד חיפה נגרם נזק מצטבר בהיקף שהוערך בכ-175 מיליון שקל. נזק נוסף בסך כ-30 מיליון שקל נגרם למפעלים בירושלים ובצפון.
בהסלמה שאירעה בנובמבר 2019 נאמד הנזק הכלכלי לחברות התעשייה במרכז ובדרום הארץ בכ-1.1 מיליארד שקל (מבצע "חגורה שחורה, שנמשך 6 ימים).