השופט גיא הימן / צילום: אתר בתי המשפט
חברת הוט תשלם 7,000 שקל (6,000 שקל כפיצוי ועוד 1,000 שקל כהוצאות משפט) לאדם ש"הוטרד שיווקית על-ידה" - כך על-פי פסיקה שהתקבלה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.
התביעה שהגיש הלקוח נגד הוט עסקה כאמור בהטרדה שיווקית. השופט גיא הימן, שקיבל את התביעה, לא חסך ביקורת מהוט: "התביעה עסקה בשיחות טלפון חוזרות ונשנות שקיבל התובע מנציגים של הנתבעת בניסיון לשווק לו את שירותי הטריפל שלה. לנתבעת, כנדמה, יש מנהג. היא מסתייעת בשירותיהם של משווקים חיצוניים, המתקשרים ללקוחות פוטנציאליים ומנסים למכור להם את שירותי הנתבעת. ניסיון להתחקות בדיעבד אחר אותם מתקשרים הוא קשה, כנראה משום שהם אינם עובדיה הישירים של הנתבעת ואינם כפופים לכאורה לנהליה. יתרה מכך, הקשר הרופף אל הנתבעת מאפשר לה להתכחש, לאחר מעשה, לקשר כלשהו אל המתקשרים, וכך נחסכת ממנה נטילת האחריות על מעשיהם הטורדניים".
הביקורת של השופט הימן לא נעצרה כאן, לדבריו, "המתקשרים אל התובע הציגו את עצמם, מפורשות, כנציגיה של הוט. הם הציעו לו לרכוש שירותים של חברה זו. ניסיונה של הנתבעת לפטור את טענות התובע, בכך שייתכןשהוא נפל קורבן ל'מעשי קונדס' של מתקשר פלוני, הוא מופרך. על מעשי קונדס שמע כבר בית המשפט, ברם אודה כי על קונדס המוכֵר טריפל של הוט טרם שמעתי, ואפילו את העוקץ שבמעשי קונדס מוצלחים הוא מתקשה לשאת על כתפיו. שיחה שיווקית אחר שיחה שיווקית.., אינך יכול לפטור כניסיון של מאן דהוא לחמוד לצון.
"יותר מזה, הנתבעת התרשלה ממשית כשלא טיפלה בפניותיו החוזרות והנשנות של התובע לחדול מלהתקשר אליו ולהסיר את מספר הטלפון שלו מרשימות ההתקשרות שמחזיקים בידיהם החברה או נציגיה העלומים, חובבי הקונדס.
"לשיא של עזות-מצח הגיעה הנתבעת בכך, שבתגובתה לתלונת התובע על כי התקשרו אליו, פנתה אליו עובדת מוסמכת שלה, שאין חולק כי פעלה מטעמה של הנתבעת, והתנצלה על ההטרדה".
הביקורת החריפה ממשיכה כשעובדת הוט צוטטה לפרוטוקול באומרה כי בעת שיחת הבירור שנערכה לתובע על-ידי עובדת הוט, היא התנצלה "ושאלה אם בכל זאת הוא רוצה להצטרף אלינו". על כך כתב השופט: "לא פחות ולא יותר: עובדת של הנתבעת ניצלה את שיחת הבירור - שנקבעה בעקבות תלונתו של התובע על הניסיונות לשווק לו שלא ברצונו את שירותי החברה - לשיווקם של שירותי החברה לתובע. במחשבה שנייה, אולי זה היה מעשה הקונדס. לדאבוני, מעשה זה יעלה לנתבעת בכיסה, משום שהוא הפרה ברורה ומובהקת של הדין".
השופט הסביר כי שיחת שיווק טלפונית אינה נכללת בחוק הספאם, המגדיר שיחות של מענה מוקלט, ועל כן האיסור בשיחות שכאלה מצוי בתחום ההגנה על הפרטיות. "פרטיותו של אדם היא מזכויותיו היסודיות יותר. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו... שימוש במספר הטלפון של אדם, התקשרות למספר הזה וניהולה של שיחה עם אותו אדם - אם איזה מאלה נעשה שלא מרצונו ובהסכמתו, גם אם אי-ההסכמה מתבררת רק לאחר מעשה - הרי הוא הטרדתו. הטרדה זו היא, לפי קביעתו של החוק, פגיעה בפרטיותו של האדם.
"שיחת טלפון שיווקית אינה אך מפריעה ומציקה למי שאיננו רוצה לקבלה. היא לא רק פעולה מובהקת של חוסר נימוס ושל התעלמות מרצונו של האחר, אלא היא חודרת אל תחומי הפרט של האדם ולרשות היחיד שלו: אל מכשיר הטלפון שלו, לאוזנו, להעדפותיו ולרצונותיו להיקשר או שלא להיקשר בעסקה עם אחֵר. ככזו, עליה להיעשות ברשות ובהסכמה בלבד. אחרת ייחשב הפונה כמי שגרע ללא רשות מן הפרטיות".
עוד קבע השופט כי הוט תשלם 1,500 שקל לאוצר המדינה "בגין אי-קיום החלטתו של בית המשפט מיום 23.4.2021. זהו סכום מתון שאינו ממצה את הדין, ברם יש לקוות שיהא בו תמריץ לנתבעת לחשוב פעמיים לפני שהיא שבה ונוהגת כך בבית המשפט לתביעות קטנות".
התרעומת של השופט נבעה מדיון שנערך בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתו שיגרה הוט "עובדת שמתעסקת בנישה של תביעות קטנות", ולא שיגרה את מי שיוכל לתת ענייני לטענות התובע כמי שהיה מעורב במקרה. " מי ששיגר נציגים להתקשר אל התובע בשיחות טלפון שיווקיות, הוא גורם מתאים להופיע בשמה של הנתבעת בבית המשפט לתביעות קטנות. לחלופין, מי שקיבל את פניותיו של התובע לחדול מן השיחות הללו, הוא כשיר להביא את עמדתה לפניו של בית המשפט. גורם שחלק מתפקידו הוא להופיע בבתי משפט לתביעות קטנות איננו מורשה להופיע בשמה של החברה", קבע השופט.