גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלוקצ'יין / צילום: Shutterstock, LuckyStep

טכנולוגיית הבלוקצ'יין מוכרת כיום לכל משקיע, אבל מקושרת בעיקר ל"הייפ" המטבעות הקריפטוגרפיים כגון ביטקוין.

ואולם, לבלוקצ'יין פוטנציאל עצום לפתור אתגרים בתהליכים "אפורים" יחסית, ולייעל אותם דרמטית. לדוגמה, להפוך את הצנרת המיושנת והאיטית, שבאמצעותה מתבצעות כיום סליקת עסקאות בניירות ערך (כלומר, העברת הבעלות לרוכש כנגד העברת מזומן למוכר), לאוטוסטרדה מהירה ויעילה, בסיכונים מופחתים בהרבה.

כיום תהליכי סליקת עסקאות במניות ובאיגרות חוב בעולם מנוהלים במסלקות מרכזיות (CCP) ובמאגרי רישום לניירות ערך (CSD).

לרוב התהליכים מסורבלים, אורכים מספר ימים, וכרוכים בעלויות גבוהות יחסית, המושתות על המשקיעים. בבריטניה, לדוגמה, סליקת עסקה אורכת שלושה ימים. בהשוואה עולמית המצב בישראל מצוין - סליקת ניירות ערך בבורסה מושלמת בתוך יום.

משך הזמן הארוך עד השלמת העסקאות מסב למשתתפי השוק סיכונים. בראשם, הסיכון שעסקה לא תושלם בשל "כשל סליקה". לצד זאת, מאחר שתהליך הסליקה אורך מספר ימים, הכספים המשולמים עבור ניירות ערך "תקועים" בצנרת הסליקה, דבר הפוגע בנזילות משתתפי השוק.

מאפייני הבלוקצ'יין יכולים לשנות תהליכים אלה דרמטית. בתמצית, הבלוקצ'יין מאפשר רישום מבוזר של נתונים (Distributed Ledger). כלומר, במקום רישום במסד נתונים מרכזי, שמנהלת ישות בודדת כאמור, כלל המשתתפים ברשת שומרים ורואים את המידע, ומאמתים כל עסקה.

גולת הכותרת היא שטכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת לסלוק עסקאות בניירות ערך תוך שעות בודדות. כך, ניתן לצמצם מאוד את סיכוני השלמת הסליקה בין המשתתפים ואת היקף "הנזילות הכלואה" בתהליך הסליקה.

בנוסף, עצם השימוש בבלוקצ'יין עשוי לצמצם ואף לייתר תהליכי עבודה רבים המתקיימים כיום במוסדות פיננסיים, כגון אישור והתאמת עסקאות (reconciliation).

הנפקת אג"ח היסטורית

השימוש בבלוקצ'יין בסליקת ניירות ערך אינו תיאורטי, אלא מציאות הקורמת, באיטיות אומנם, עור וגידים.

בשבוע שעבר התקיים אירוע מכונן בפיתוח הסליקה בבלוקצ'יין. בנק ההשקעות האירופי, (European Investment Bank, EIB), הנפיק אג"ח בהיקף של 100 מיליון אירו, שנסלקה באמצעות בלוקצ'יין.

בנק ה-EIB נחשב פורץ דרך בהנפקת מכשירים פיננסיים חדשניים ובהתוויית דרך לשווקים. לדוגמה, הוא היה מהראשונים שהנפיקו איגרות חוב ירוקות ואג"ח קיימות (sustainability), טרנד שבשנים האחרונות הפך לוהט.

לצדו, באופן היסטורי, סייע להנפיק את האג"ח גם הבנק המרכזי הצרפתי. הוא הנפיק מטבע אירו דיגיטלי, ששימש לצורך סליקת ההנפקה בבלוקצ'יין. כלומר, לראשונה נעשה לצורך סליקת הנפקת נייר ערך שימוש באירו דיגיטלי "אמיתי", שהבנק המרכזי הנפיק.

להמחשת החידוש, בעבר כבר בוצעו הנפקות אג"ח בבלוקצ'יין, על-ידי הבנק העולמי ובנק סנטנדר. ואולם, אלו לא התבצעו באמצעות מטבעות דיגיטליים מהבנק המרכזי, אלא באמצעות "טוקנים" (יחידת ערך שמועברת על גבי רשת הבלוקצ'יין), שנוצרו כדי להחליף את המטבע לצורכי סליקה בבלוקצ'יין.

האירו הדיגיטלי הונפק ברשת מטבע האת'ריום כדי לנצל את טכנולוגיית החוזים החכמים שבבסיסה. בהפשטה, הדבר אפשר לבנק המרכזי להגדיר את התנאים הנדרשים לכך שהעברת המטבעות הדיגיטליים תתקיים סימולטנית עם העברת הטוקנים של האג"ח למשקיעים.

המטבע הדיגיטלי הונפק בערך של 1:1 כנגד מטבעות אירו "רגילים", שנמסרו לבנק המרכזי משלושת הבנקים ששימשו חתמי ההנפקה - גולדמן זאקס, סנטנדר וסוסייטה ז'נרל.

כלומר, הבנקים רכשו 100 מיליון אירו של המטבע הדיגיטלי מהבנק המרכזי, תמורתם העבירו כסף מזומן (פיאט) לחשבון נאמנות בבנק המרכזי. כך, לא נוצרה תוספת מטבעות במחזור.

לצורך יצירת נייר ערך דיגיטלי, ה-EIB הנפיק טוקנים של אג"ח, ברשת הבלוקצ'יין הציבורית את'ריום. החתמים רכשו את הטוקנים באמצעות האירו הדיגיטלי שקיבלו מהבנק המרכזי.

להשלמת התהליך, ה-EIB החליף מול הבנק המרכזי את האירו הדיגיטלי ששימש לסליקת ההנפקה, בכספים שהוחזקו בחשבונות הנאמנות של החתמים. כך, בסיום תהליך ההנפקה, המטבעות הדיגיטליים "חזרו" לבנק המרכזי, ונמחקו מהמחזור.

בקצה התהליך, האג"ח נרכשה על-ידי המשקיעים מהבנקים, באמצעות אירו רגיל, ללא שימוש בבלוקצ'יין. האג"ח תיסחר מעתה בשוק המשני באופן המסורתי ולא בבלוקצ'יין.

צורך בהתאמות וגורם מרכזי אחראי

להערכתנו, השימוש בבלוקצ'יין לסליקת ניירות ערך צפוי להתגבר בשנים הקרובות, ולהתחרות ישירות בשיטות הסליקה המסורתיות.

אומנם, בעסקה הנוכחית הבלוקצ'יין שימש באופן מוגבל, לסליקה מהירה של ניירות הערך והכספים בהנפקה בלבד. להערכתנו, בעתיד התועלת תגבר משמעותית, כאשר השימוש בטכנלוגיה יתרחב ויתייעל ובלוקצ'יין ישמש לסליקת עסקאות בניירות ערך גם בשוק המשני, בין מסלקות ומאגרי וניירות ערך לבין הבנקים החברים בהם.

גם בשוק המניות מקדמים שימוש בבלוקצ'יין. רק לאחרונה השתמשה קרדיט סוויס בטכנולוגיה לצורך סליקת מניות, באמצעות מערכת הסליקה Paxos. הדבר אפשר לקצר את משך הסליקה משני ימי עסקים לשעה בלבד (גם אם בוצעה בסוף השבוע ולא ביום עסקים).

עם זאת, להערכתנו, באופן פרדוקסלי, יתרונותיו הגדולים של הבלוקצ'יין טומנים בחובם גם חיסרון מהותי לשוקי ניירות הערך, שאינם בנויים למעבר לסליקה מבוזרת לחלוטין. זאת, מאחר שלמשקיעים לא תהיה כתובת לפנות אליה בקרות כשלים או חלילה גניבות ניירות ערך וכספים.

בעוד שהדבר מתאפשר כיום במטבעות קריפטוגרפיים, בתחום ניירות הערך הוא יגרום לסיכונים מערכתיים אדירים.

כתוצאה מכך, להערכתנו, בתחום סליקת ניירות הערך יידרש אימוץ בלוקצ'יין בשילוב "גורם מרכזי אחראי", שיחיל גם מנגנון לייחוס אשמה ונשיאה בעלויות בגין כשלים והתממשות סיכונים.

לכן, תפקידן של מסלקות מרכזיות ומאגרי ניירות ערך ייוותר חיוני, גם לאחר שיאמצו בלוקצ'יין.

יתרה מכך, המסלקות ומאגרי ניירות הערך ממוקמים במקום הנכון בתשתית השוק הפיננסי, כדי לסלוק מטבעות דיגיטליים באמצעות חשבונותיהם בבנקים המרכזיים, ולייצר טוקנים של ניירות ערך לתהליכי הנפקה וסליקה כנגדם.

כלומר, הבלוקצ'יין אינו רק איום תחרותי עבור גופים אלה, אלה הזדמנות עצומה לביסוס יתרון תחרותי. אלה שישכילו לעשות זאת לפני המתחרים, יהיו "המנצחים הבאים" בעולם הסליקה, ומניותיהם יגיבו בהתאם.

רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ ודרינה רזניקוב הם מנכ"ל ויועצת בכירה, בהתאמה, בחברת הייעוץ הפיננסי CoAF - Complex of Alternative Finance. הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם