זירת פגיעת הרקטה בבניין באשקלון / צילום: תיעוד מבצעי מד"א
בתום לילה של הסלמה במצב הביטחוני - במהלכו התבצע ירי כבד לעבר גוש דן והשפלה, ונמשכו המטחים הכבדים אל יישובי הדרום, שחלק גבו קרבנות בנפש - תחושות הלחץ, החרדה ואי-הוודאות בשיאן. במקביל לתחושות הללו נרשמו נזקים לרכוש, כאשר בתים, רכבים ורכוש אחר נפגעים מפגיעות טילים.
בשלב זה עדיין לא ברור מתי המערכה הזאת תסתיים, ואיך היא תוגדר (לחימה? מבצע? פעולת תגמול? מלחמה?), אולם בדומה לאירועים ביטחוניים קודמים, המדינה תצטרך לפצות את הנפגעים על פגיעותיהם, בלי קשר להגדרות האירוע.
"טרור העפיפונים", מבצע "צוק איתן", מבצע "עמוד ענן", מלחמת לבנון השנייה - בכל אלה ובאירועי לחימה או הסלמה אחרים נרשמו נזקים עצומים של בין עשרות מיליונים לעסקים, למפעלים ולרכוש פרטי, כאלה שנגרמו בגלל פגיעות ישירות של טילים, ובמקביל נרשמו גם נזקים בנפש ונזקים עקיפים נוספים.
גם עסקים ברחבי הארץ סופגים פגיעות ונזקים בעקבות המצב, בין אם פגיעה ישירה מטיל במפעלים או עסקים אחרים ובין אם נזקים אחרים שנגרמים להם בעקבות היעדרות העובדים מהעבודה או אי-התפקוד בזמני השהייה במרחב המוגן.
מי מפצה את הנפגעים על הפגיעה? כמה פיצויים מגיעים להם? האם הפיצויים הללו תלויים בהגדרה של המערכה? עו"ד יואב ביין, מומחה לנזקי מלחמה, עונה על כל השאלות הללו.
האם יש משמעות להגדרת המערכה?
אין כל משמעות להגדרת המערכה כמבצע או מלחמה או כל הגדרה אחרת - בכל הנוגע לפיצויים להם זכאים נפגעים בתקופות לחימה. השאלה המשמעותית לצורכי הפיצוי היא "האם פיקוד העורף הוציא ההנחיות מחייבות במסגרת הלחימה או רק המלצות מעורפלות לנקוט כללי זהירות".
הזכאות לפיצויים לנפגעים מאקט לחימה נולדת על רקע ההוראות שניתנות מהגנת העורף.
מה נקבע בחוק לגבי פיצויים?
עו"ד יואב ביין, מומחה לנזקי מלחמה, מסביר כי "בישראל קיים חוק מס רכוש וקרן פיצויים, לפיו בכל בעת בו נפגעים עסקים בשל אירועי מלחמה, הם זכאים לתבוע חלק מנזקיהם".
המחוקק עשה הבחנה בין נזקים ישירים לעקיפים - וזו משמעותית לצורך קביעת הפיצוי.
מהו נזק ישיר?
עו"ד ביין מסביר: "נזקים ישירים הם ראשית לכל, כלל הנזקים הנגרמים למבנים מטילים, פצצות רסיסים והדף. מדובר בנזקים פיזיים לרכוש. לנזקים הפיזיים מצטרפים גם נזקים תוצאתיים שנגרמים בשל הנזק הישיר. לדוגמה, אי-יכולת להשתמש במבנה שנהרס, לצורך עשיית רווח, הצורך להשמיד רכוש שהתקלקל בשל מניעת הגישה וכו'. זכותו של כל עסק שנפגע - ולא משנה איפה קרה הדבר בישראל - לתבוע את נזקיו בשל הפגיעה הישירה. במקרה שקורה מקרה כזה, מומלץ להתייעץ עם בעלי מקצוע, כולל עורך דין ושמאי. מיצוי מלוא הזכויות מצדיק שימוש במומחים".
מה קורה אם יש מחלוקת בנוגע להיקף הנזק שנגרם?
ברגע שעסק או רכוש אחר ניזוק בנזק ישיר, יש להודיע לרשות המסים על קרות הנזק. רשות המסים היא הגורם האחראי לבחינת הנזק ולפיצוי הניזוקים. "עם קבלת הדיווח, מס רכוש שולח את השמאים ואת המהנדסים שלו להעריך במהירות את הנזקים ולתעדם", מסביר עו"ד ביין. "פעמים רבות יש מחלוקות על גובה הפיצוי ועל הדרך לשקם את הנזק. כך, במקרים רבים מבקש מס רכוש רק לתקן, ואילו הניזוק יבקש להרוס ולבנות מחדש בשל החשש לפגיעה בחוזק המבנה. יכולים להיות ויכוחים על הסיבה לכל נזק ונזק".
מה זה נזק עקיף?
באירועי לחימה ישנם נזקים כלכליים שאינם נגרמים מפגיעות ישירות של טילים, אך עדיין נגרמו בעקבות המצב. "נזקים עקיפים הם כל הנזקים הכלכליים שנגרמים בשל המצב המלחמתי. דוגמה מקובלת לכך היא תשלום שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה בשל המצב המלחמתי. דוגמה אחרת היא אובדן לקוחות או עסקאות, ירידה במחזורים וברווחים", מסביר עו"ד ביין.
על-פי חוק, רק עסקים ביישובי הספר - באזור שדרות ועוטף עזה (יישובים הנמצאים ברשימת יישובי הספר) - זכאים לפיצויי על נזקים אלה. לדברי עו"ד ביין, "כדי שעסק יהיה זכאי לפיצוי כזה, הוא חייב לעמוד בתנאי סף. בענף התעשייה הדבר תלוי ב-24 שעות הפסקת ייצור. בענף המסחר הדבר תלוי בהפסקת פעילות של שבוע ימים".
מה ההבדל בין פיצוי ב"מסלול האדום" ל"מסלול הירוק"?
עו"ד ביין מסביר כי כדי לקבל פיצוי על נזק בעקבות לחימה צריך להגיש הודעה תוך שבועיים על קרות הנזק לרשות המסים, ולהגיש את התביעה בגין הנזק תוך 3 חודשים. מסלול זה של פיצוי מכונה "המסלול האדום".
באירועי לחימה קודמים הותקנו תקנות מיוחדות שנגעו לפיצויים בשל אותו אירוע, ובמקרה כזה נפתח מסלול פיצוי נוסף. לדברי עו"ד ביין, "אם כמו בסבבי לחימה קודמים, יותקנו תקנות מיוחדות לתקופה הספציפית שבה התרחש המצב המלחמת, ניתן להעריך כי יתווספו מסלולי פיצוי הקרויים 'מסלולים ירוקים'. בסבבים קודמים היה מקובל להתקין תקנות שכללו מסלול החזר שכר עובדים ומסלול ירידת מחזורים. היו מקרים שהמסלולים הללו הותקנו רק לאחר תום הסבב או לאחר שעבר תקופה משמעותית, והיו מקרים שהמסלולים הותקנו מראש לתקופה ממושכת קדימה".
במסגרת התקנת "מסלולים ירוקים" בדרך-כלל הרחיבו את האזור הזכאי לפיצוי ל-40 ק"מ מהגבול, כך שכל העסקים בטווח ה -7-40 ק"מ יצטרפו למעגל הניזוקים ויכולים לתבוע.
לדברי עו"ד ביין, גם במסלול הזה עשויות להתעורר מחלוקות מול רשות המסים. "הפרקטיקה מראה שבמקרים רבים רשות המסים בוחנת תביעות שהוגשו ב'מסלולים ירוקים', למרות שהם אמורים להיות מהירים ופשוטים תחת זכוכית מגדלת של נטל הוכחה גבוה. קיימים גם מקרים שמתבקשים מסמכים ונתונים כדי לבחון את הנזק ארע בשל המלחמה אם לאו. לכן, לכל תביעה צריך להיערך כראוי, כולל תיעוד נכון של הנזק שנגרם, ניתוחו ברמה גבוהה, כלכלית משפטית ועובדתית".
עו"ד ביין מסביר כי "זה נכון גם בנוגע להגשת תביעה ב'מסלול האדום', הן ביחס ליישובי ספר והן כאשר מאפשר המחוקק במסגרת תקנות, הגשת תביעה ב'מסלול האדום' גם ביישובים נוספים. בין השאר הרחיבה המדינה את 'המסלול האדו'ם גם לאזור התעשייה באשקלון בסבבים קודמים".
עוד על-פי החוק, במסגרת 'המסלול האדום' זכאי הניזוק לתבוע את הנזק הממשי שנגרם לו. לעומת זאת, ב'מסלולים הירוקים' הוא זכאי לתבוע רק בהתאם לנוסחה הקובעת תקרה לפיצוי. "רשות המסים ככלל מבקשת להפחית את הפיצוי מתחת לתקרה של הנוסחה, ואף לבקש החזר כספים במקרה שהיא מבקשת לטעון כי חלק מן הנזקים לא אירעו בשל המלחמה", אומר ביין.
האם עסק שסגר את שעריו על דעת עצמו ללא הנחיה מהמדינה - זכאי לפיצוי?
חלק מהעסקים בדרום הארץ סגרו אתמול (ג') את שעריהם, הגם שלא הייתה הנחיה לעשות זאת מצד פיקוד העורף. חלקם חששו לעובדיהם, אחרים לא הצליחו לקיים יום עבודה תקין לאור האזעקות החוזרות ונשנות, הצורך לרוץ למרחב המוגן ועוד. כעת מסתבר כי הסגירה על דעת בעל העסק ללא הנחיות מהמדינה עלולה להשפיע לרעה על האפשרות שלהם לקבל פיצוי.
עו"ד ביין: "מצד אחד, אין בחוק מס רכוש ביחס למסלול האדום קביעה כזו. נציין כי החלטת בעל עסק לסגור את שעריו נובעת פעמים בשל היעדר אמצעי מיגון מלאים ו/או כאשר מסיבות שונות אין אפשרות מהותית להמשיך ולפתוח את העסק. ביחס ל'מסלולים הירוקים' - בסבבים קודמים ניתנו פיצויים רק במקרים שעובדים נעדרו מהעבודה לאור הוראה של פיקוד העורף או במקרה של הורה בודד שנעדר לצורך טיפול בילד מתחת לגיל 14. ההנחה היא שכך יקרה גם בסבב הנוכחי, אם יותקנו מסלולי פיצוי 'ירוקים'.
"בשלב זה נכון להמשיך ולהפעיל עסקים ככל שאין סיכון ממשי לעסק ולעובדיו. כמובן שאם אין אמצעי מיגון בעסק, זה שיקול של העסק להפסקת הפעילות, ללא קשר לשאלת הפיצוי. במקביל, נכון להתייעץ ייעוץ פרטני ולתעד את כל הנזקים, הן באמצעות המסמכים המתאימים והן באמצעות צילומים".
מה קורה עם עסקים במרכז שעובדיהם נמצאים כיום בבית בשל ההסלמה?
בעבר זכו לקבל פיצויים עקיפים רק בעלי עסקים הנמצאים במרחק של 0 עד 7 קילומטרים מגדר הגבול עם עזה. גם אז הפיצויים באו עם חבילת תנאים מגבילים: רק עסקים הקשורים לחקלאות (כמו דבוראים) וענפי התיירות זכו לקבל פיצוי מלא, המחושב לפי הירידה במחזור ולא רק בגין היעדרות עובדים, כאשר השבוע הוכנסו לקטגוריה הזו גם מסעדנים.
ב-2014, בעקבות מבצע "צוק איתן", הוחלט להרחיב את הזכאות לפיצויים עקיפים ליישובים שבמרחק עד 40 קילומטרים מגדר הגבול. ההרחבה נקבעה כזמנית, בהוראת שעה, אך בכל שנה הוארכה על-ידי האוצר לאחר קרבות כיפופי ידיים מול בעלי עסקים, בהם המסעדנים. ההארכה האחרונה במרץ השנה הייתה עד סוף 2019.
בעלי העסקים בגוש דן עלולים לספוג פגיעות בהיקף עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בגין היעדרות עובדיהם, אבל נכון להיום אין לבעלי העסקים האלה זכאות לתבוע פיצויים בגין הנזקים האלה. עם זאת, המדינה רשאית להרחיב את התקנות המזכות בפיצויי ולשנות את המצב.
לדברי עו"ד ביין, "הכול תלוי בתקנות ובהכרזות שיהיו, ככל שיהיו, בזמן הקרוב. אין למיטב ידיעתי תקדים להחזרים על שכר ביחס לערי המרכז, כלומר מעבר ל-40 קילומטר מרצועת עזה. הפעם, לאור היקף הטילים, ייתכן שירחיבו את הטווח להחזרים ופיצויים מעבר ל-40 קילומטר מהגבול. אבל זה כנראה יהיה תלוי בזמן שהמצב הזה יימשך. הכלל שהיה עד היום הוא שמי שקרוב יותר לגבול זכאי ליותר, גם אם אחרים בטווח הרחוק יותר גם נפגעים".