גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אידיליה יהודית ערבית מעולם לא שררה פה, אבל היה רמז שדברים יכולים להיות אחרת. עד השבוע

כל-כך הרבה צעדים קטנים נעשו בכיוון הנכון - צעדים צולעים, מהוססים, אבל בכיוון הנכון ● עכשיו צריך להתחיל הכול מהתחלה, רק ממקום יותר נמוך

המהומות בצפון / צילום: דוברות המשטרה
המהומות בצפון / צילום: דוברות המשטרה

א. בכל פעם שאנחנו חושבים שהצלחנו לצאת, הם מושכים אותנו בחזרה פנימה. הקנאים. בכל פעם שמתחיל להימתח גשר אל עתיד אחר - ואפילו לא גשר אמיתי, בקושי רמז לגשר, חוט דק ורעוע של רצון טוב מעל מים עתיקים - הם שם להפיל אותו. לפני שנייה וחצי חתמה ישראל הסכמי שלום עם מדינות ערביות, לפני רגע החלו מפלגות בישראל לנהל משא ומתן, אמנם איטי, מהוסס ומלא ברוח רעה וחשדנות הדדית, כמו שלושה קיפודים שמנסים להסתדר במעלית, ועדיין חסר תקדים, מול המפלגות הערביות. היה תהליך. המדינה אפילו התחילה לשים לב לפשיעה בחברה הערבית, אמנם מאוחר מדי ומעט מדי, אבל התחילה, לא הרבה אחרי שהיינו מהמדינות הראשונות לצאת מהקורונה.

אני לא מנסה למכור פה נוסטלגיה מזויפת לימים היפים ההם של שבוע שעבר או לצייר תמונה שקרית של המציאות; הייתם פה כמוני גם לפני שבוע, חודש ושנה. אידיליה יהודית-ערבית לא שררה פה, אפילו לא קרוב, אבל יחד עם זאת, הדברים התחילו להשתנות, ואם לא התחילו, לפחות לרמוז שהם יכולים להיות גם אחרת, שהם לא חייבים להיות כל הזמן אותו דבר.

ואז, פחות או יותר, הם חזרו להיות בדיוק אותו הדבר, אפילו קצת יותר גרוע. רק בשבוע שעבר נסענו גלית ואני לבקר בחיפה, ירדנו במדרגות מהכרמל, טיילנו בעיר התחתית, ישבנו במושבה הגרמנית למרגלות הגנים הבהאים, אכלנו במסעדה פלסטינית, שתינו בבר של ערבים, עלינו בכרמלית. חצי יום של חופשה כמעט מושלמת בעיר השנייה האהובה עלינו בישראל אחרי תל אביב. כולם היו מאוד נחמדים. הסכסוך היחידי היה בינינו - לא אכלתי לפני הנסיעה והייתי עצבני כמו תינוק, אנטיפת כמו נער וטיפש כמו גבר מבוגר במהלך השליש הראשון של מחצית היום, אבל בואו לא ניכנס לזה בסדר? זה אישי.

השבוע בער הרחוב היפה הזה. מתי אשוב לשם ככה, בשביל הכיף? האמת, לא יודע. כנ"ל, עם כל הכאב והצער, בנוגע ליפו, שממנה ירד לי מזמן. מתי אשוב, לא כעיתונאי, לנצרת, ליישובי ואדי ערה? אם היו לי תוכניות להגיע ללוד או לשוק של רמלה בקרוב, כנראה שהייתי מבטל אותן. העיר העתיקה בירושלים? תמהני מתי אפסע להנאתי בסמטאות האלה שוב. גם בגלל שאני מפחד - לפעמים אני עושה רשימה של איזה מכישוריי יעמוד לי בשעת לינץ’. זו רשימה קצרה מאוד - וגם מהסיבה הכי פשוטה, אני לא רוצה להיות איפה שמריעים כשמעזה מפציצים את ישראל.

אני אומר את זה בכעס, אבל בעיקר בכאב עמוק: אני בטוח שכל ישראלי שעיניו בראשו וליבו בחזהו יכל היה לראות ולהבין את מצוקת החברה הערבית, להזדהות עם כאב הילדים שאמם נרצחה מול עיניהם, לראות את אי השוויון, את העוני, ולרצות לתקן אותם. אבל עכשיו יהיה הרבה יותר קשה. לא שדמיינתי שכולם אוהבים אותי, אבל כשעושים עליי לינץ’ - ואני זה כל יהודי, בקטע הכי בסיסי ומיידי - אין על מה לדבר ואין מה להבין. לפחות כל עוד הדם חם. אני מבין עד כמה חשובה למוסלמים אל אקצה, אבל אם תושבי לוד או ואדי ערה מתייצבים בצד של עזה כשהיא מפציצה את ישראל, אז אנחנו בבעיה. האש תשכך, הבעיה תישאר ותתווסף אל תלאות היומיום של החברה הערבית.

אני מחזיק מעצמי שמאלני על מלא, כמו שאומר הביטוי הדוחה. אני בעד סיום הכיבוש ונגד המצור על עזה. אני מאמין, באמת מאמין, בשוויון, באחווה, בשותפות הכלל ישראלית. אבל כמו שאני מבין טוב מאוד את ההזדהות של החברה הערבית בישראל עם הפלסטינים - אלו בני עמם - ככה אני מבין טוב מאוד את עצמי כשאני מזדהה עם החברה היהודית בישראל: אלו בני עמי. ברמה העקרונית אולי יש לי יותר במשותף עם המוסלמי החילוני, הליברלי, מאשר עם היהודי הקנאי, המסוגר, אבל יש דברים עמוקים יותר מעקרונות, נרצה או לא. יש דברים שהם לא שוכחים, כמו הנכבה, וזה לגמרי בסדר מצידי, אבל יש דברים שגם אני אתקשה לשכוח.

כל-כך הרבה צעדים קטנים נעשו בכיוון הנכון - צעדים צולעים, מהוססים, אבל בכיוון הנכון. עכשיו צריך להתחיל הכול מהתחלה, רק ממקום יותר נמוך. עד שחשבנו לרגע שהצלחנו לצאת, הם מושכים אותנו בחזרה פנימה. הקנאים.

ב. ואחרי שכל זה נאמר, נזעק מנהמת הלב, כמובן שאי-אפשר להאשים רק את החברה הערבית במה שקורה. הדברים אף פעם לא כל-כך פשוטים. גם לנו יש את הקנאים שלנו, ברוך השם, שדואגים לחבל בכל התקדמות, להציק, להתגרות ולהתסיס, כל אחד וסיבותיו; הדת, האדמה, השלטון. הזדעזעתי מתמונות הלינץ’? לפני דקה וחצי התרוצצו צעירים יהודים בירושלים בלילות והרביצו לערבים, זוכרים את זה?

תגידו שאסור להשוות? אני מסכים במאה אחוז: אכן, אין צורך למנות קנאי מול קנאי ולהשוות איזו קנאות גדולה יותר. ברור שנמצא יותר מחבלים מתאבדים בצד השני, אבל הצד שלנו לא חייב את הקנאים, הם רק קישוט פולקלוריסטי. הקנאות שלנו, לא שם היא טמונה: אפשר למצוא אותה ארוגה בתוך עמוד השדרה של מדינת ישראל, ובכל תחום: בתכנון, בחינוך, בבריאות, בתחבורה הציבורית, בביטחון האישי, באיכות מי השתייה, בחופש התנועה, בתוחלת החיים, בראיונות העבודה - היא בכל מקום, כל הזמן. היא במציאות הישראלית הכי פשוטה ויומיומית, שבה יש אזרחים דרג א’ ואזרחים דרג ב’. אלה לא מלמולים שמאלנים, זו פשוט האמת לאמיתה. ישראל היא לא הרוע המוחלט, חלילה, כולנו מכירים את ההיסטוריה ואת השריטות שהיא השאירה בכולנו. לטובתנו נאמר גם שאמנם אנחנו הולכים על הקצה, אבל משתדלים לא לעבור אותו: ברוב המדינות בעולם התפרעויות כמו ביום שני היו נגמרות עם מספר גדול בהרבה של הרוגים, וכך גם הפצצות של רוב חילות האוויר האחרים. למרות הדימוי הצבאי, ישראל היא לא מדינה צמאת דם, אפילו לא קרוב לזה.

ועדיין. במציאות, כל מי שרואה את ההתנגשויות בין שני הצדדים מבחין מיד בהבדלי הכוחות הברורים, הנחרצים. אנחנו החזקים, אנחנו השולטים, אנחנו המחליטים, אנחנו הרוב, אנחנו אדוני הארץ, ביבשה, בים ובאוויר, במדבר ובהר, בכפר ובעיר. נרצה או לא נרצה, אנחנו גם המנשלים והמקפחים והמדירים והמפלים והמדכאים. כשיש סכסוך בין שתי קבוצות באוכלוסייה, כמו שהיה לאחרונה ביפו, המשטרה, והמערכת כולה, תמיד לצד היהודים. ראיתי את זה בעיניי בכל-כך הרבה הפגנות ואירועים. לא פעם ולא אלף פעם המדינה, על שלל מנגנוניה, עושה את עבודתם של הקנאים, בעוד הם מתלוננים שזה לא מספיק להם.

לפעמים נדמה שאותה קנאות ארוגה עמוק כל-כך בכל מערכות החברה הישראלית, עד שהיא מונעת כל התקדמות קטנה, איטית ומהוססת ככל שתהיה, בכיוון הנכון. כמו הצד השני, גם הם נידונים לעשות את אותה הטעות שוב ושוב. בכל פעם שאנחנו חושבים שהצלחנו לצאת, הם מושכים אותנו בחזרה פנימה.

ועכשיו צריך לטפס גם מזה בחזרה החוצה, לבנות בחזרה את האמון מהפירורים ומהשברים, לנסות להתעלות ולא להפסיק לקוות לעתיד טוב יותר. בלי זה, מה נשאר?

עוד כתבות

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

מתכננים לראות פריחה בשבת? הנה שלושה מסלולים שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

צילומי לוויין חושפים: מטוסי ה-F22 על מסלול ההמראה בבסיס עובדה

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● ממשלת בריטניה הודיעה כי פינתה באופן זמני את עובדיה מאיראן ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב