גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ידעתי שזה לא ייגמר טוב": החוקרת שהתריעה על מצב החברה הערבית

מאורעות הימים האחרונים בערים המעורבות לא הפתיעו את הכלכלנית ד"ר מריאן תחאוכו ממכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי ● כבר שנים שהיא מתריעה מפני מצב התעסוקה בחברה הערבית, ובמיוחד מהתופעה של צעירים חסרי מעש: בטווח הארוך הפתרון חייב לעבור דרך שיפור ההון האנושי ● האזינו

מכונית עולה באש במהומות בלוד, אמש / צילום: Reuters, Heidi Levine
מכונית עולה באש במהומות בלוד, אמש / צילום: Reuters, Heidi Levine

"אני לא חושבת שמישהו שמעורה במה שקורה בחברה הערבית מופתע ממה שקורה בימים האחרונים. לצערנו הרב", כך אומרת ד"ר מריאן תחאוכו. לאורך השנים האחרונות פירסמה תחאוכו, שמנהלת את המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן במרכז הבינתחומי הרצליה, מחקרים ומאמרים (כולל ב'גלובס') המדברים על הצורך לתת מענה לבעיית התעסוקה הקשה בחברה הערבית. בחודש שעבר, בכנס של מכון אהרן, היא ועמיתיה הציגו מצגת שמדברת על "זינוק דרמטי בשיעור הגברים הצעירים הערבים שהם חסרי מעש". זו גם התופעה שעליה שמה השבוע דגש בראיון עם "גלובס", שהתקיים שעות ספורות לפני שורת מקרי האלימות הקשה בליל רביעי השבוע.

ד"ר מריאן תחאוכו / צילום: מכון אהרן למדיניות כלכלית

היה לך חשש שנגיע למראות שאנחנו רואים ברחבי הארץ בימים האחרונים?
"לא ידעתי אם זאת בדיוק תהיה התוצאה של המצב הנוכחי. אבל התרעתי בכל הזדמנות אפשרית, בעיקר על התופעה של חוסר המעש בקרב צעירים ערבים. ברבעון האחרון של 2019, לפני הקורונה, שיעור חוסר המעש - כלומר צעירים בני 18 עד 20 שלא נמצאים בשום מסגרת של לימודים או תעסוקה, שפשוט קמים בבוקר ולא מחכה להם שום דבר באותו היום - מגיע ל 40%. כלומר, ארבעה מכל עשרה נערים ערבים פשוט לא עושים כלום בחיים שלהם".

יש קשר, מוסיפה תחאוכו, "בין חוסר המעש של אותם צעירים גברים לבין העלייה המשמעותית שאנחנו רואים בשיעורי הפשיעה בחברה הערבית. בכל העולם החיילים של משפחות הפשע הם צעירים. 60% מהנוער שמעורב בפשיעה הם כאלה שהיו חסרי מעש באותה תקופה. כך שלא ידעתי לאן זה יוביל, אבל ידעתי בוודאות שזה לא הולך למקום טוב".

לאירועים שאנחנו רואים ביממות האחרונות כולל בערים מעורבות כמו לוד או יפו, או בנגב, יש מגוון סיבות - פוליטיות, סוציולוגיות, דתיות. הכלכלה היא זווית אחת.

"תראה, בסופו של דבר הכלכלה לא מנותקת מיתר האלמנטים שדיברת עליהם. צעיר שאין לו הרבה אפשרויות, ואין לו הרבה מה להפסיד, נורא קל לו להיגרר ליתר הדברים שבסופו של דבר גורמים למצב הנוכחי. אבל הדברים האלה מתבשלים בעיקר מהגורמים הכלכליים. צעיר ערבי שעסוק בלימודים שלו, בהשכלה הגבוהה, או עסוק בתעסוקה איכותית, יחשוב פעמיים אם ללכת לכיוונים של פשיעה או של התפרעויות, או דברים מהסוג הזה. אין שום ספק שהגורם הכלכלי הוא הגורם הדומיננטי בסיפור הזה. לכן יש קשר בין כל הדברים האלה".

הצעירים הכי נפגעים

"אני עוסקת במחקר על החברה הערבית כבר ארבע שנים, והמחקרים שלנו משותפים עם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר", מספרת תחאוכו. "והדבר הבולט שאנחנו רואים בנתונים זה חוסר היכולת של האוכלוסייה הערבית להשתלב כלכלית". עוד לפני הקורונה, כך מעלים הנתונים שהיא מציגה, שיעור התעסקה של הגברים הערביים החל לרדת, ואפילו בחדות. כך למשל, שיעור התעסוקה של הגברים הערבים מעל גיל 15 ירד מ-59% בשנת 2018 ל-54% רגע לפני הקורונה - תוך שנתיים בלבד.

פילוח קפדני יותר של הנתונים, ממשיכה תחאוכו, מראה ש"הירידה הכי משמעותית הייתה דווקא בקרב הצעירים, מגיל 18 ועד 34. כל הירידה הייתה בקרב הגברים הלא משכילים - ואלה רוב הגברים באוכלוסייה הערבית".

התקופה שבה נרשמה הירידה בשיעור התעסוקה בקרב הגברים הערביים, ערב הקורונה, הייתה שנה שבה נרשמה בשאר המשק גאות כלכלית. "המשק הישראלי פורח ומשגשג והגברים הערבים נשארים מאחור", היא אומרת. "עולם העבודה משתנה ומתקדם. יש תהליך של אוטומציה, של דיגיטציה. הביקוש לעובדים עם רמת הון אנושי גבוהה הולך וגדל. לעומת זאת, הביקוש לעובדים עם מיומנויות וכישורים נמוכים הולך וקטן בשוק העבודה. אנחנו לא רואים איזושהי עלייה או איזושהי מגמה חיובית מבחינת רמת ההשכלה של הגברים הערבים. הם עומדים במקום. נוצר פער בין הביקוש להיצע, והם פשוט נפלטים משוק העבודה. ומי שהכי נפגע הם הצעירים".

המגמות האלה הועצמו בתקופת הקורונה. המעבר לעבודה מרחוק או ללימודים בזום המחיש בשנה החולפת את הצורך באוריינות דיגיטאלית. אבל לפי תחאוכו, "ל-80% מהאוכלוסייה הערבית אין את היכולות המינימליות הנדרשות, ברמה של לפתוח מייל, להוריד זום. אצל הגברים זה יותר דרמטי, כי שיעורי ההשכלה בקרב הגברים הם גם יותר נמוכים ביחס לנשים".

מחקר שהזמין משרד ראש הממשלה

תחאוכו שמה דגש מיוחד, כאמור, על תופעת חוסר המעש בקרב הצעירים, המוכרת לא רק בישראל. "זו תופעה כלל עולמית באוכלוסיות החלשות, שמדברים עליה גם ב-OECD. צעירים שמסיימים י"ב ולא מצליחים להשתלב לא בהשכלה הגבוהה ולא בשוק העבודה".

"זה מצב מסוכן מבחינה חברתית-כלכלית, גם מבחינת האוכלוסייה ערבית וגם למדינה. אני לא חושבת שיש מישהו שלא מבין את החומרה ואת ההשלכות שיכולות להיות לדבר הזה. ודרך אגב, המחקר שעשינו השנה כדי לבדוק ספציפית את חוסר המעש, הוזמן ממשרד ראש הממשלה".

"בוא ננסה לראות איך החיים נראים בעיני נער ערבי שסיים י"ב ולא מצליח להשתלב. אין לו את היכולת להשתלב בהשכלה הגבוהה, והוא לא מצליח להשתלב בתעסוקה. אם זו הייתה בעיה כלל ארצית, היית אומר 'טוב כולם כמוני אין מה לעשות זה'. אבל זה לא המצב. אתה רואה איפה נמצאים השכנים שלך, היהודים, ואיפה אתה נמצא. זה יוצר תחושת תסכול. תן לאנשים האלה גפרור הכי קטן, ואתה מבעיר את השטח".

יש להנהגה בחברה הערבית יכולת להשפיע על המצב שאת מתארת?
"ככלכלנית וחוקרת בתחום הכלכלה אני יכולה להגיד שבסופו של דבר המניע למצב הוא לא הפוליטיקה, אלא זה שלצעירים האלה אין תעסוקה ואין מה להפסיד. ברגע שהשטח מבעבע, קל לגרום להם ללכת לכיוונים האלה. יש לי מספיק מה להגיד על ההנהגה הערבית ועל התפקוד שלהם לאורך שנים. אבל אני חושבת שבמה שקורה היום הם לא הכתובת".

תחאוכו מעורבת בניסיון לשרטט פתרונות האפשריים, ונטלה גם חלק בדיוני הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030. בין היתר, היא מדברת על החשיבות בהשקעה במערכת החינוך בחברה הערבית, וגם ביצירת מסגרת שתגשר בין סיום הלימודים לעולם העבודה, ותמלא תפקיד דומה לזה שממלא השירות הצבאי במסלול ההתפתחות האישי בחברה היהודית.

"בראייה לטווח ארוך אין ספק שלמערכת החינוך הערבית יש תפקיד משמעותי ומרכזי. להבדיל ממערכת החינוך העברית, לצעירים הערבים אין שום מסגרת אחרת. צריך לזכור שהם באים מהורים חלשים, עניים ולא משכילים ברובם. אין להם מסגרות בלתי פורמליות אחרות, אין להם את הצבא. המסגרת היחידה שיכולה לתת להם את הכלים להשתלבות טובה יותר בהמשך היא כמעט אך ורק מערכת החינוך". אלא שאת המצב הנוכחי במערכת החינוך היא בוחרת לתאר במילה אחת: "קטסטרופה".

תחאוכו מתעקשת לסיום שאינה פסימית. "אנחנו מבינים את החסמים, אנחנו מבינים את הבעיות, ואנחנו מבינים גם מה נכון לעשות. מה שנדרש פה זה המוכנות וההקשבה של הדרג הפוליטי, שצריך להפנות לנושא הזה משאבים ותקציבים. ולא רק תקציבים, צריך גם מישהו שבאמת אכפת לו ורוצה לעשות שינוי".

בשנים האחרונות, כמו שד"ר תחאוכו אומרת בעצמה. כן הייתה התעוררות מסוימת של הממשלה לבעיות שהיא מדברת עליהן. אבל, היא אומרת, גם החלטת ממשלה 922, מ-2015, שבכל זאת הביאה להקצאת מיליארדים בחברה הערבית, היא לא מספיקה, ומהווה "טיפה בים" כהגדרתה. "צריך הרבה מעבר לזה כדי למצוא פתרונות ולהביא את החיים במדינה הזו לחיים הרבה יותר נורמטיביים וטובים לכל האוכלוסיות. כשיהיה טוב לאוכלוסייה הערבית, יהיה טוב לכולם".

עוד כתבות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות קלות בוול סטריט; נמשכות הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עולה ב-0.3% ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב