גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ידעתי שזה לא ייגמר טוב": החוקרת שהתריעה על מצב החברה הערבית

מאורעות הימים האחרונים בערים המעורבות לא הפתיעו את הכלכלנית ד"ר מריאן תחאוכו ממכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי ● כבר שנים שהיא מתריעה מפני מצב התעסוקה בחברה הערבית, ובמיוחד מהתופעה של צעירים חסרי מעש: בטווח הארוך הפתרון חייב לעבור דרך שיפור ההון האנושי ● האזינו

מכונית עולה באש במהומות בלוד, אמש / צילום: Reuters, Heidi Levine
מכונית עולה באש במהומות בלוד, אמש / צילום: Reuters, Heidi Levine

"אני לא חושבת שמישהו שמעורה במה שקורה בחברה הערבית מופתע ממה שקורה בימים האחרונים. לצערנו הרב", כך אומרת ד"ר מריאן תחאוכו. לאורך השנים האחרונות פירסמה תחאוכו, שמנהלת את המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן במרכז הבינתחומי הרצליה, מחקרים ומאמרים (כולל ב'גלובס') המדברים על הצורך לתת מענה לבעיית התעסוקה הקשה בחברה הערבית. בחודש שעבר, בכנס של מכון אהרן, היא ועמיתיה הציגו מצגת שמדברת על "זינוק דרמטי בשיעור הגברים הצעירים הערבים שהם חסרי מעש". זו גם התופעה שעליה שמה השבוע דגש בראיון עם "גלובס", שהתקיים שעות ספורות לפני שורת מקרי האלימות הקשה בליל רביעי השבוע.

ד"ר מריאן תחאוכו / צילום: מכון אהרן למדיניות כלכלית

היה לך חשש שנגיע למראות שאנחנו רואים ברחבי הארץ בימים האחרונים?
"לא ידעתי אם זאת בדיוק תהיה התוצאה של המצב הנוכחי. אבל התרעתי בכל הזדמנות אפשרית, בעיקר על התופעה של חוסר המעש בקרב צעירים ערבים. ברבעון האחרון של 2019, לפני הקורונה, שיעור חוסר המעש - כלומר צעירים בני 18 עד 20 שלא נמצאים בשום מסגרת של לימודים או תעסוקה, שפשוט קמים בבוקר ולא מחכה להם שום דבר באותו היום - מגיע ל 40%. כלומר, ארבעה מכל עשרה נערים ערבים פשוט לא עושים כלום בחיים שלהם".

יש קשר, מוסיפה תחאוכו, "בין חוסר המעש של אותם צעירים גברים לבין העלייה המשמעותית שאנחנו רואים בשיעורי הפשיעה בחברה הערבית. בכל העולם החיילים של משפחות הפשע הם צעירים. 60% מהנוער שמעורב בפשיעה הם כאלה שהיו חסרי מעש באותה תקופה. כך שלא ידעתי לאן זה יוביל, אבל ידעתי בוודאות שזה לא הולך למקום טוב".

לאירועים שאנחנו רואים ביממות האחרונות כולל בערים מעורבות כמו לוד או יפו, או בנגב, יש מגוון סיבות - פוליטיות, סוציולוגיות, דתיות. הכלכלה היא זווית אחת.

"תראה, בסופו של דבר הכלכלה לא מנותקת מיתר האלמנטים שדיברת עליהם. צעיר שאין לו הרבה אפשרויות, ואין לו הרבה מה להפסיד, נורא קל לו להיגרר ליתר הדברים שבסופו של דבר גורמים למצב הנוכחי. אבל הדברים האלה מתבשלים בעיקר מהגורמים הכלכליים. צעיר ערבי שעסוק בלימודים שלו, בהשכלה הגבוהה, או עסוק בתעסוקה איכותית, יחשוב פעמיים אם ללכת לכיוונים של פשיעה או של התפרעויות, או דברים מהסוג הזה. אין שום ספק שהגורם הכלכלי הוא הגורם הדומיננטי בסיפור הזה. לכן יש קשר בין כל הדברים האלה".

הצעירים הכי נפגעים

"אני עוסקת במחקר על החברה הערבית כבר ארבע שנים, והמחקרים שלנו משותפים עם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר", מספרת תחאוכו. "והדבר הבולט שאנחנו רואים בנתונים זה חוסר היכולת של האוכלוסייה הערבית להשתלב כלכלית". עוד לפני הקורונה, כך מעלים הנתונים שהיא מציגה, שיעור התעסקה של הגברים הערביים החל לרדת, ואפילו בחדות. כך למשל, שיעור התעסוקה של הגברים הערבים מעל גיל 15 ירד מ-59% בשנת 2018 ל-54% רגע לפני הקורונה - תוך שנתיים בלבד.

פילוח קפדני יותר של הנתונים, ממשיכה תחאוכו, מראה ש"הירידה הכי משמעותית הייתה דווקא בקרב הצעירים, מגיל 18 ועד 34. כל הירידה הייתה בקרב הגברים הלא משכילים - ואלה רוב הגברים באוכלוסייה הערבית".

התקופה שבה נרשמה הירידה בשיעור התעסוקה בקרב הגברים הערביים, ערב הקורונה, הייתה שנה שבה נרשמה בשאר המשק גאות כלכלית. "המשק הישראלי פורח ומשגשג והגברים הערבים נשארים מאחור", היא אומרת. "עולם העבודה משתנה ומתקדם. יש תהליך של אוטומציה, של דיגיטציה. הביקוש לעובדים עם רמת הון אנושי גבוהה הולך וגדל. לעומת זאת, הביקוש לעובדים עם מיומנויות וכישורים נמוכים הולך וקטן בשוק העבודה. אנחנו לא רואים איזושהי עלייה או איזושהי מגמה חיובית מבחינת רמת ההשכלה של הגברים הערבים. הם עומדים במקום. נוצר פער בין הביקוש להיצע, והם פשוט נפלטים משוק העבודה. ומי שהכי נפגע הם הצעירים".

המגמות האלה הועצמו בתקופת הקורונה. המעבר לעבודה מרחוק או ללימודים בזום המחיש בשנה החולפת את הצורך באוריינות דיגיטאלית. אבל לפי תחאוכו, "ל-80% מהאוכלוסייה הערבית אין את היכולות המינימליות הנדרשות, ברמה של לפתוח מייל, להוריד זום. אצל הגברים זה יותר דרמטי, כי שיעורי ההשכלה בקרב הגברים הם גם יותר נמוכים ביחס לנשים".

מחקר שהזמין משרד ראש הממשלה

תחאוכו שמה דגש מיוחד, כאמור, על תופעת חוסר המעש בקרב הצעירים, המוכרת לא רק בישראל. "זו תופעה כלל עולמית באוכלוסיות החלשות, שמדברים עליה גם ב-OECD. צעירים שמסיימים י"ב ולא מצליחים להשתלב לא בהשכלה הגבוהה ולא בשוק העבודה".

"זה מצב מסוכן מבחינה חברתית-כלכלית, גם מבחינת האוכלוסייה ערבית וגם למדינה. אני לא חושבת שיש מישהו שלא מבין את החומרה ואת ההשלכות שיכולות להיות לדבר הזה. ודרך אגב, המחקר שעשינו השנה כדי לבדוק ספציפית את חוסר המעש, הוזמן ממשרד ראש הממשלה".

"בוא ננסה לראות איך החיים נראים בעיני נער ערבי שסיים י"ב ולא מצליח להשתלב. אין לו את היכולת להשתלב בהשכלה הגבוהה, והוא לא מצליח להשתלב בתעסוקה. אם זו הייתה בעיה כלל ארצית, היית אומר 'טוב כולם כמוני אין מה לעשות זה'. אבל זה לא המצב. אתה רואה איפה נמצאים השכנים שלך, היהודים, ואיפה אתה נמצא. זה יוצר תחושת תסכול. תן לאנשים האלה גפרור הכי קטן, ואתה מבעיר את השטח".

יש להנהגה בחברה הערבית יכולת להשפיע על המצב שאת מתארת?
"ככלכלנית וחוקרת בתחום הכלכלה אני יכולה להגיד שבסופו של דבר המניע למצב הוא לא הפוליטיקה, אלא זה שלצעירים האלה אין תעסוקה ואין מה להפסיד. ברגע שהשטח מבעבע, קל לגרום להם ללכת לכיוונים האלה. יש לי מספיק מה להגיד על ההנהגה הערבית ועל התפקוד שלהם לאורך שנים. אבל אני חושבת שבמה שקורה היום הם לא הכתובת".

תחאוכו מעורבת בניסיון לשרטט פתרונות האפשריים, ונטלה גם חלק בדיוני הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030. בין היתר, היא מדברת על החשיבות בהשקעה במערכת החינוך בחברה הערבית, וגם ביצירת מסגרת שתגשר בין סיום הלימודים לעולם העבודה, ותמלא תפקיד דומה לזה שממלא השירות הצבאי במסלול ההתפתחות האישי בחברה היהודית.

"בראייה לטווח ארוך אין ספק שלמערכת החינוך הערבית יש תפקיד משמעותי ומרכזי. להבדיל ממערכת החינוך העברית, לצעירים הערבים אין שום מסגרת אחרת. צריך לזכור שהם באים מהורים חלשים, עניים ולא משכילים ברובם. אין להם מסגרות בלתי פורמליות אחרות, אין להם את הצבא. המסגרת היחידה שיכולה לתת להם את הכלים להשתלבות טובה יותר בהמשך היא כמעט אך ורק מערכת החינוך". אלא שאת המצב הנוכחי במערכת החינוך היא בוחרת לתאר במילה אחת: "קטסטרופה".

תחאוכו מתעקשת לסיום שאינה פסימית. "אנחנו מבינים את החסמים, אנחנו מבינים את הבעיות, ואנחנו מבינים גם מה נכון לעשות. מה שנדרש פה זה המוכנות וההקשבה של הדרג הפוליטי, שצריך להפנות לנושא הזה משאבים ותקציבים. ולא רק תקציבים, צריך גם מישהו שבאמת אכפת לו ורוצה לעשות שינוי".

בשנים האחרונות, כמו שד"ר תחאוכו אומרת בעצמה. כן הייתה התעוררות מסוימת של הממשלה לבעיות שהיא מדברת עליהן. אבל, היא אומרת, גם החלטת ממשלה 922, מ-2015, שבכל זאת הביאה להקצאת מיליארדים בחברה הערבית, היא לא מספיקה, ומהווה "טיפה בים" כהגדרתה. "צריך הרבה מעבר לזה כדי למצוא פתרונות ולהביא את החיים במדינה הזו לחיים הרבה יותר נורמטיביים וטובים לכל האוכלוסיות. כשיהיה טוב לאוכלוסייה הערבית, יהיה טוב לכולם".

עוד כתבות

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש